זו הפעם הרביעית שאנו מבקרים בספרד לכן בחרנו את המקומות המיוחדים ובעיקר באנדלוסיה הציורית , התוססת, מולדת הפלמנקו, שהיא ספרד האמיתית והאותנטית, שכדאי להכירה ולבקרה .נחשפתי למכמניה היפים של גרנדה, קורדובה, וסביליה באחד הטיולים הקודמים כאן. 

שבתי לאיזור לגלות עוד כמה רבדים ומקומות.

המקומות שהותירו בי את הרושם העז ביותר ללא סדר כרונולוגי מובאים כאן להנאתכם.

החגיגות באל-רוסיו שבדרום ספרד לרגל חג הבתולה. זאת עיירה בסגנון המערב הפרוע שזכיתי להגיע אליה רק בזכות רצוני לטייל בשמורת טבע סמוכה. בשל כך הייתי צריכה ללון קרוב כי הסיור יוצא ב-8.00 בבוקר. למה בסגנון המערב הפרוע כי הכפר ללא כבישים סלולים אלא עם דרכי עפר , רוכבים מגיעים למסעדה עם הסוס או מרכבה, רק אקדחים שלופים לא נראו שם. ובאמצע היער בעת שהתקרבנו לעיירה החגיגות בעיצומן.

התקהלות של הרבה מאד נשים וגברים וגם ילדים. הנשים לבושות בלבוש ספרדי עם שמלות בשלל צבעים, עוטות צעיף ארוך ובשיער פרח , עונדות עגילים ענקיים ולעיתים מצויידות גם במטריה צבעונית. אפילו הילדים היו לבושים בביגוד מסורתי. הגברים – חלקם רכובים על סוסים, עם מגינים מעור – ממש לבוש כמו במערבונים של בוננזה מהטלויזיה למי שעוד זוכר או הטוב הרע והמכוער מהקולנוע.

הרוכבים מגיעים עם הדגל הקדוש אותו שמים קרוב לעץ נושאים דברים בספרדית , הנשים והגברים מצטלמים עם הדגל. אני מצלמת את כולם והם מתמסרים למצלמה ברצון. היו כאלה שהגיעו בכרכרות כפי שתראו בתמונות למטה.

טרם צאתי מהארץ ידעתי על קיום חג לכבוד הבתולה שמתקיים באל רוסיו יומיים אחרי שאנו מגיעים אליה. מצד אחד התאכזבתי שלא נראה את האירוע ומצד שני שמחתי כי בעיירה כזו קטנה כמו אל רוסיו למליון אנשים שצפויים להגיע לא יהיה מקום להזיז סיכה. לא כל שכן לראות את העיירה. החג מתקיים בתחילת יוני.

גבר אחד מבוגר יותר ניגש אלנו והתחיל לדבר גרמנית, אני הבנתי רק חלק מדבריו. הוא היה כל כך לבבי שגם צילמתי אותו עם הגברות באמצע בתמונה העליונה.

האוירה היתה מאד שמחה.אשה אחת שהתחלתי לנסות לשוחח איתה, אבל דיברה רק ספרדית

רצתה שנתכבד מהקפה והעוגות הרבות שהיו שם. אני התביישתי אבל היא התעקשה, וסידרה לנו צלחת עם כל הטוב שהיה מונח עבורם. בנוסף 2 כוסות קפה. עבורנו זו היתה הצלה כי היינו רעבים וזה סידר אותנו לכמה שעות טובות.

כך נראו הגברים לבושים

התברר לי למחרת היום בעת הסיור, מפיו של המדריך בשמורה כי החג הזה נחוג 7 ימים. ואנו הגענו לשם ביום ה-2 לחג.

במשך 3 ימים מגיעים מכל הערים והעיירות מסביב, מסביליה, קאדיז, ברצלונה,HUELVA ואפילו מהאיים הקנריים. הם מגיעים לאל רוסיו וגם לעיירה סמוכה בשם ALMONTE. כל עיירה שולחת משלחת של צליינים. הם מגיעים מי ברגל, מי בכרכרה ומי שרכוב על סוס.

בתחילת המאה ה-13 נאבקו הנוצרים במוסלמים על ההשפעה על אדמת ספרד באיזור שבין קאדיס לחואלבה.

באותה התקופה שגשגה המיסטיקה הנוצרית 

התרבו התופעות של הכרזה על קדושים ועל אתרים מקודשים, קביעת ימי זיכרון ואיתם גם העלייה לרגל. הדבר איפיין גם את המוסלמים וגם את הנוצרים. הדתות, קידשו אתרי מפתח כדי לקיים נוכחות נוצרית או מוסלמית .


וכך נולדו מסוף המאה ה־13 אתרים נוצריים מקודשים, שקודם לכן לא היו קיימים כלל. וכך זכו אלמונטה ובשלב מסויים גם אל רוסיו להחשב כמקומות קדושים. שני הישובים מתהדרים בסיפור על מציאתו של פסל של הבתולה מריה בתוך גזע עץ. במקומו של הפסל הוקמה כנסיה

גם התאריך לחגיגות אילו אינו מקרי שכן : זוהי עונת הפסטיבלים, שבה מתחלף האבל של "השבוע הקדוש" (semana santa) בחגיגה עממית. בכל רחבי ספרד נערכים ירידים צבעוניים, עליות לרגל וחגיגות למיניהן. דוגמא של מקומות נוספים שעולים לרגל זה לורד בצרפת, סנטיגו דה קומפוסטלה בצפון ספרד ופאטימה בפורטוגל ובאל רוסיו באנדלוסיה..


שורשי החגיגות האלה, מקורם בפולחנים פגאניים עתיקים, אשר התייחסו לתופעות טבע או למחזור העבודה החקלאית במשך השנה. האביב =התעוררות לאחר תרדמת החורף.

.
 במאות ה־14 וה־15 נוסף נדבך נוסף. אל האיזור הגיעו צוענים מהמזרח התיכון, ועימם הפולקלור והמיסטיקה שלהם. הצוענים זיהו את הבתולה של הטל 

(DIEW) עם שתי דמויות נשיות אחרות המקודשות להם - דמותה הפגאנית של LUNA - אלת הירח, ודמותה של שרה השחורה - המשרתת של מריה ופטרוניתם של הצוענים משהתנצרו - ואימצו גם הם את העלייה לרגל .

יש מי שמגיע רכוב על סוס ויש מי שמגיע בתוך כרכרה

במקום גם תופים מיוחדים שמתופפים במוסיקה קצבית

איך נראית EL ROCIO?

עם רוכבים על סוסים, חלקם ישובים בכרכרות, ישנן גם מכוניות, כיכר גדולה במרכזה. כולה דרכי עפר. בתים בני קומה אחת, מעט גם בני 2 קומות. ישנם ברים שבחזיתם ישנם מקומות השמורים לסוסים ואסור למכוניות לחנות שם. הכיתוב המופיע “RESERVADO CABALLOS”. (שמור לסוסים).

לכל ישוב יש את הברית שלו. הקימו באל רוסיו בית של הברית ויש שם . באל רוסיו כבר 90 בריתות כאלה. הבתים נושאים את השם של הברית. צילמתי כמה כאלה. פעמונים נישאים על גג הבית. לכל בית אורווה משלה, ובית תפילה. בבתים האלה משכנים את חברי הברית ונותנים להם מקום לינה, תפילה ואוכל. אנשי הברית באים עם מזרונים.

דוגמא לבית ברית

ליד האגם הקימו עיר אוהלים כי בתי המלון ובתי הבריתות אינם מספיקים כדי לשכן את הצליינים הרבים הבאים לחגוג את חג הבתולה. מעריכים שבאים לכאן 1,000,000 אנשים. בכל מהדורות החדשות בטלויזיה פתחו עם ידיעות לגבי אל רוסיו והחגיגות כאן.

עוד על ההכנות לחג והבריתות כאן.

באתר הרשמי של האירוע פירסמו מה יהיה בכל יום – בספרדית כמובן.

במהלך החג מתקיימים תחרויות סוסים, הרבה שירה וריקודים. מכמה בתים בקעה שירה. הרבה בתים היו פתוחים שמענו את השירה היפה בוקעת בליווי גיטרה.

ישנן במקום מספר חנויות שמשכירות או מוכרות את הביגוד וכל האביזרים לתקופת הימים. ההשכרה של שמלה – בדקתי עבורכן הנשים עולה רק 99 יורו ליום !!!!

סרטון על חג הבתולה ב-2017

בסביבות מרץ אפריל מגיעים פלמנגו לאגם שבמרכז העיירה אבל בסוף מאי שהיינו כאן כבר לא היו כאן אלא עמוק בשמורה.

איך מוצאים את המלון?

כשהגענו לישוב גם הוייז וגם ה-GPS לא הכירו את שם הרחוב של המלון שלנו.

נכנסתי למלון הראשון שהוא ממש בפאתי הישוב, וגברת מאד נחמדה , הדפיסה לי מהמחשב את מפת הישוב, וסימנה לי פחות או יותר היכן זה אמור להיות. אך כשהגענו לשם איבדנו את הצפון. פנינו לעוברים ושבים, שאלנו את שם המלון או את הרחוב – NADA!!! או גורנישט למי שלא הבין. הגענו לגברת עם רכב שלמזלנו דיברה אנגלית, שאמרה לנו שזה צריך להיות רחוב מקביל. נסענו וכשהגענו לבית מס. 1 ענה לנו גבר, שנכון זה הרחוב אבל הוא גר בבית הזה ואין לו מלון. החלטנו לנסוע לאורך כל הרחוב, ואכן בסופו היה למזלנו בית המלון.

חיפושים של שעה תמימה!!!

שם המלון: PALACIO DONANA – אל תתחילו לפנטז על ארמון!!!

מדובר בבית פרטי ספרדי טהור על 2 קומות.

פאטיו עם בריכה פצפוצנת לנוי במרכזו, עציצים רבים מעטרים את הקירות. בכניסה למקום גרם מדרגות לולייני מוביל לקומה השניה, ופוחלצים של חיות שכנראה בעל המקום תפס ופיחלץ.

ריהוט ספרדי אופייני כבד ויפה. בעל הארמון, שראה כי אני מגלה התעניינות בבית, האיר לנו את החדרים שאראה. תקשרתי איתו בספרדית “השוטפת” שבפי, להסביר לו שאני רוצה לשלם כעת, ומבקשת שיארגן לנו לשעה 7.30 חבילה של ארוחת הבוקר שאותה ניקח לדרך . הללויה – הוא הבין!!!

כשהייתי ליד החדר עליתי בגרם מדרגות שבסוף הפרוזדור לצפות בשקיעה מרהיבה,

ומה ראיתי למטה, בעל סוס שמאמן את סוסו לרכיבה תוך הרמת רגליו הקדמיות ובמעגל. מסכן הסוס!!!

היות וראינו את הבעייתיות במציאת מקום הלינה, החלטנו שכעת למרות השעה המאוחרת, כבר קרוב ל-20.30 אנו נלך לחפש את המלון שלידו המפגש בבוקר לסיור שהוזמן מראש. הולכים והולכים, ואת המלון בחשיכה לא רואים. בשלב מסויים, בהגיענו קרוב לאגם, מצאתי ספסל והמתנתי לרפי שהיה נחוש למצוא את המלון ויהי מה. איזו טעות לשבת ליד אגם בלילה!!! כל היתושים שבאגם החליטו

שאני טעימה.blush ואת המלון רפי לא מצא. בצר לנו חזרנו למלון לא לפני שעצרנו בשעה 22.00 לאכול סלט באחת המסעדות. יש גבול לכמה שהעוגות ימנעו מבטננו לקרקר.

כשעברנו ליד הכנסיה הגדולה ראינו רוכבים עושים חזרות ומצלמים אותם , כנראה עבור האירוע למחרת.

Doñana RESERVE

יצאנו מהמלון בשעה 7.30 עם השקיות שהוכנו בעוד מועד בפאלסיו, נסענו עם הרכב לעבר מקום המפגש מלון PUENTE REY באל רוסיו. הסיור מתקיים ברכב שהוא כמו ג'יפ אבל בגודל של מיני אוטובוס. רוכשים את הכרטיסים שהוזמנו מראש בתכתובת מול אנשי השמורה, העלות 28 יורו לאחד לסיור בן 4 שעות. קיימים סיורים שונים ונוספים של 8 שעות, סיור פרטי בג'יפ קטן ועוד. על האופציות השונות ניתן לקרוא כאן.

המדריך שלנו שמו JAVAIER שדובר ספרדית, אנגלית, גרמנית, בעל ידע עצום בציפורים ואורחות חייהן, בעלי חיים, פאונה ופלורה. והוא גם ידע להסביר לי על החג של הבתולה באחת מהפסקות הקפה.

פארק דוניאנה משתרע על שטח מאד גדול כ-1300 קמ”ר. הוא הוכרז כאתר מורשת של אונסקו ב-1980.

בפארק ישנם כ-360 סוגי ציפורים וכעת אתם כבר יכולים להבין מדוע הגעתי לפארק הזה.

האמת שרפי פסל אותו על הסף מלכתחילה בגלל גודלו, ואני מצאתי פארק אחר FUENTE DE PIEDRA שבו אגם עם פלמינגו, רק שבסוף אפריל קראתי בטריפאדוייזר כי נותרו רק 5 פרטים והיתר מאד רחוקים וקשה לצפות עליהם. הודעתי לרפי שאין מצב שאני מפספסת את השמורה הזו. הוא ניסה להניע אותי ממנה כי אנו מקדישים לה חצי יום. אני נהניתי ממנה וממבחר הציפורים שראיתי בה, מההסברים המלומדים והמעניינים של המדריך. רפי עם הדיעה הקדומה מראש קצת פחות.

למה נקרא הפארק בשם זה?

בסוף המאה ה- 16, הדוכס השביעי של מדינה סידוניה ( שהיא דרום ספרד) החליט להקים בית נופש לאשתו היקרה באזור שבו שוכן כיום הפארק הלאומי. שמה של אשתו היה דוניה אנה דה מנדוסה אי סילבה, ומכאן נקרא שמו של הפארק – דוניה אנה = דוניאנה.

המדריך חאבייר כשסיפרתי לו כי ביקרתי שנה שעברה בפארק קרוגר שבדרום אפריקה , אמר שאין צורך לבקר שם כי כל הציפורים משם מגיעות לפארק זה.blush אתם חוסכים טיסה ארוכה.

הצליינים בחג הבתולה חוצים את דרכי העפר ואת נהר גואדלכביר בתוך השמורה מי ברגל ומי על סוס ומי על כרכרה.

העיר ANTEQUERA שם המתין לנו פראדור ולא בסגנון הפראדורים שאנו רגילים להם שהם או מנזר לשעבר או ארמון. זה היה פראדור פשוט יותר . היתרון שלו במרכז העיר. ועוד יתרון שהוא מאד קרוב לשמורת הסלעים שרצינו לשוב אליה – EL TORCAL.

זהו איזור קארסטי, המאופיין בריבוי אבני סיד שעברו תהליך של בלייה כתוצאה ממגע וחיכוך של מים חומציים שהמיסו את האבנים. כך נוצרו הצורות הללו, שקשה להאמין כי הם מעשי ידי הטבע. ניתן לראות צורות מיוחדות רבות ולדמיין את החיות כיד הדמיון הטובה עליכם.

אפשר לבלות כאן מספר שעות ולגלות את הפינות הנסתרות ואת הצורות השונות .

ישנם 3 מסלולים עיקריים. בשמורה

המסלול הירוק אורכו 1.5 ק”מ .המסלול הצהוב – אורכו 2.5 ק”מ

המסלול האדום – 4.5 ק”מ. עוד על המסלולים ניתן לקרוא כאן.

מתצפית הונטליציה

אנו הגענו בסביבות 18.30 וידענו כי השמורה נסגרת בשעה 19.00. אבל מתברר כי מה שנסגר זה רק מרכז המבקרים. הכניסה לפארק היא חינם. אין הגבלה בזמן להכנס ולצאת כי אין שערים. רק לא להקלע לחשיכה.

השעה שבחרנו להסתובב היתה נעימה מבחינת מזג האויר וגם התחלנו לראות עיזים וצביים שהתחילו להסתובב מאחר וכבר בקושי היו מבקרים ולא היה מי שיפריע להם.

התלהבתי גם מהפריחה היפה שצצה לה ומשתלבת בין הסלעים.

לאחר שיצאנו מהשמורה חיפשנו מסעדה ומצאנו בדרך לפראדור את המסעדה המצויינת

EL MIRADOUR DE ANTEQUERA שלה תצפית מהממת על העיר אנטקרה עם החומות שלה, ההרים סביב שבשעת השקיעה נצבעו בצבעים יפיפיים. וכל זאת בשילוב אוכל טעים (בחרנו סלט עם קלמרי, סטייק עם צ'יפס וקינוח אלוהי )

אלו היו רגעי קסם. לבקש בשעות אחה”צ ישיבה על המרפסת.

הנוף שנשקף מהמרפסת של המסעדה על אנטקרה ועל החומות וההר המיוחד.

והקינוח פלאן אלוהי!!!

האגמים ליד EL CHORO ו- ARDALES

המילים נעתקו מפי לנוכח האגם הזה הקרוב לעיירה ARDALES.עיירה עם סמטאות שעולות ויורדות ובנוסף צרות. והאגם הזה פיצה על הכל.

EL CAMINITO DEL REY–  דרך המלכים.

המסלול חד כיווני יוצא מארדלס לכיוון – EL CHORO

בתחילתו הינו בדרך עפר תלולה במשך כשעה , ואח”כ לאורך דק צמוד לדופן ההר בתוך קניון יפיפה, בגובה 300 מ' ממפלס הנהר, עם עליות ומורדות ומדרגות. צריך לרכוש כרטיסים מראש, ולעיתים האתר נסגר מחמת מזג אויר גשום וסוער. בצורה כזו של רכישת כרטיסים הם מווסתים את כמות המטיילים. המסלול הינו חד כיווני ואוטובוס מחזיר לנקודת המוצא.

המסלול בעבר היה סכנת מוות עקב מצבו הרעוע של השביל, ומספר מטיילים נפלו ממנו אל מותם. לאחרונה ב-2015 שופץ בעלות גבוהה מאד, והיום הוא בטוח ואינו מסוכן.

אז חלמתי ופינטזתי עליו, אבל לצערי אינו לכושרי הגופני. אלה התמונות למטה מסוף המסלול באל צ'ורו. עוד על המסלול כאן. אתם יכולים להתחיל לתכנן …

ותמונה אחרונה לקינוח למקום המדהים הזה

GUADIX

עיר המערות הנהדרת, שלמרות השעה המאוחרת, ולמרות עייפות החומר, לא ויתרנו עליה בעידוד ידידה קרובה.

ככל שמתקרבים לכאן צבעי הנוף משתנים והופכים לצבעים אדמדמים ממש כמו פטרה מרחוק אני מבחינה בצוקים מעניינים, ולאט לאט נגלות ארובות לבנות מעל פני הקרקע.

ההסטוריה של עיר המערות הזאת מגיעה עד התקופה הפיניקית והתקופה הרומאית.

היא שוכנת מזרחית לגרנדה, כך שמי שמבקר בגרנדה כדאי מאד לשלב אותה.

כשנכנסים לעיר דבר ראשון אני מבחינה במצודה ובקתדרלה, אבל אני ממהרת לאיזור המערות. יש אמנם רכבת תיירותית שלוקחת מהקתדרלה וכוללת כניסה למערה של הקתדרלה, אבל אני מחפשת לראות מערה של אדם שחי בה.. למי שיש זמן כדאי כי מדובר במערה גדולה.

השילוט שיש לעקוב אחריו כדי להגיע לאיזור המערות BARRIO DE CUEVAS.

כשהגענו לאיזור המערות החנינו את הרכב, ואז יצא אדון JUAN מפתח המערה, וביקשנו ממנו אם אפשר להכנס לתוך המערה שלו. הוא הסכים, ועשה לנו סיור בתוך הבית, סיפר לנו בספרדית כי הוא דור שלישי שחי בתוך המערה. הוא התחבר לחשמל וכך יש להם טלויזיה ומקרר. הוא מרחיב בעזרת המשפחה המורחבת את המערה, וכעת בונה שירותים מודרניים בפנים. יש לו 2 ילדים הגדול בן 6 והקטן בן שנתיים. הוא גם מגדל ציפור בכלוב ודואג שלגוזל שלה יהיה מספיק חם . אהבתי את זה מאד שאדם שהפרוטה אינה מצוייה בכיסו דואג לציפור.

בסיום הסיור נתנו לו טיפ 15 יורו ושמחנו לעזור לאדם כמוהו.

עוד כדאי לקרוא על המקום כאן. וגם כאן.

BAEZA

נחשבת לאתר מורשת תרבות של אונסקו. היא שוכנת 90 ק”מ צפונית לגרנדה, שופעת בניינים יפיפיים עם סגנון בנייה רנסאנסית מהמאה ה-16.

כמקום הלינה בחרתי ארמון : PALACIO DE LOS SALCEDO ששוכן במבנה מהמאה ה-16 עם סגנון בנייה רנסנסית-גותית, אשר שוחזר בצורה יוצאת מהכלל, עם ריהוט מותאם לתקופה של המאה ה-16, עם שכלולים של ימינו כמו מעלית, עם חזית מדהימה של המבנה ופאטיו מרהיב המשמש לארוחת הבוקר . המון פריטים בתוך הארמון נותנים את התחושה שאנו נמצאים במאה ה-16. גם אם לא תלונו שם שווה להכנס ולהציץ לתוכו. המיקום ממש במרכז העיר וחנייה אינה צמודה אלא ברחוב וזה החסרון היחיד אבל הסתדרנו עם חנייה מאד קרובה.

המלון נפתח לאחר השיפוץ בשנת 2005.

הגענו לכאן בשעה 21.30 ומייד לאחר שנדהמנו מכל היופי של הארמון הלכנו לראות את יפי העיר. והיא יפה ושווה ביקור.

הפאטיו של המלון שמשמש מקום הגשת ארוחת הבוקר.

הכיורים המיוחדים בחדר

שמאלה מהמלון נמצא בית העירייה כשלפניה מוצב פסל של אדם יושב על ספסל וקורא ספר

זהו ANTONIO MACHADO אחד המשוררים הגדולים של ספרד, שתקופה מסויימת בחייו גר בבאזה, היה מורה ולימד באוניברסיטה שבעיר ולמד יוונית.

שמו המלא היה Antonio Cipriano José María Machado Ruiz: והוא נולד ב-1875. כשהיה בן 34 נישא לבחורה בת 16!!! מעניין לקרוא את תולדות חייו כאן.

עוד עברנו בדרך לעירייה את PALACIO SANCHEZ VALENZUELA SIGLO ה-16 - שגם לו פאטיו יפיפה, ששבנו אליו לארוחת ערב בשעה 23.00. כן ככה זה כשהעיר יפה שוכחים שצריך לאכול.

כשפונים ימינה מהארמון מגיעים למדרחוב במרכז כשמשני צדדיו בתי קפה, מסעדות וחנויות. במרכז מזרקה שבתמונה מטה, אובליסק גינות והריצוף עם מפתחות העיר.

ממשיכים ללכת ומגיעים ל-PLAZA DEL POPULO – שפירושה המילולי כיכר העם וכן נמצאת מזרקת האריות היפה במרכזה והקשתות שהיו אחד השערים לעיר נותרו מהתקופה שהמוסלמים שלטו בעיר, ושוחזר בשנת 1565.

PALACIO SANCHEZ

שאליו שבנו קרוב לשעה 23.00 לארוחת ערב

מזרקה יפה 

המפתחות לעיר לפניכם

הכיכר עם מזרקת האריות

נסענו ועברנו דרך ככר העם שם החנינו את הרכב והלכנו רגלית לאוניברסיטה אליה הצצתי קצת פנימה. האוניברסיטה נוסדה ב-1538. במאה ה-16 באזה נחשבה כעיר מסחר ועיר אוניברסיטאית חשובה. באוניברסיטה זו לימד המורה המפורסם (מהפסל שיושב על ספסל)אנטוניו מקאדו.

ממולה נמצאת הקתדרלה כשלפניה פיסול יפיפה. לכיכר קוראים SANTA MARIA

בניין האוניברסיטה

אהבתי שיחד עם זה שזהו איזור עתיק בבתים אדניות פרחים והגינון ברחובות מוסיפים המון ליופי שלה.

שמורת CAZORLA.

רצינו להציץ גם לעיירה זו אבל היא היתה פקוקה עם אפס מקומות חנייה, שוטרים כיוונו כאן את התנועה. עזבנו אותה אחרי 2 סיבובים , שגם נוכחנו שאין בה משהו מיוחד שבעטיו שווה להמשיך לחפש חנייה.

השמורה פרט להיותה שמורת טבע משובצת גם בישובים והישוב הראשון שנתקלנו בו

היה LA IRUELA ששוכנת על צוק, ושמצאו בו שרידים מהמאה ה-11 מהתקופה המורית,

מאוחר יותר מצודה מהתקופה הטמפלרית והיה שם מסדר היכל שלמה.

זו עיירה פיצפונת בת פחות מ-2000 תושבים ומה שמשך את עייני זהו ציור הקיר הנמצא בכניסה אליה ודמותה של מי שגילתה משהו מתחת לצוק שעליו בנו את הטירה

על הקיר היה כתוב בספרדית ובתרגום עם עזרה מאלעד והדוד שלו וחברתי לעבודה צביה:

אמא גדולה שאוספת הרבה נתינים שזה חלק מהיקום

של החלום שרוצה לגלות

הארמון הנפלא שמוצב על צוק ענק משדרת לנו את תקופת ימי הביניים.

הפרפרים הצבעוניים איסבלק ו מקהאון עפים

הולכים דרך שטיח ענקי כשהאריות שומרים על כל היקום (האריות היו סמל המלוכה הספרדית)

לידו הפרפרים הנפלאים שעפים ומקרינים גשם של צבעים

מדמה כאילו את המרחבים האינסופיים של צמחיה פראית בטבע.

המרחבים מסמלים את היקום האינסופי שלנו.

הפרפר איזבלה

תוצאת תמונה עבור ‪isabella butterfly‬‏

הפרפר מקהון

תוצאת תמונה עבור ‪machaon king‬‏

על הטירה והשרידים שלה ניתן לראות בסרטון הבא כאן.

גודלה של שמורת קאזורלה 2139 קמ”ר . כביש סלול לכל אורכה – A319 חוצה אותה. שני נהרות גדולים עוברים בשמורה גואדלכביר שכבר נתקלנו בו וכן נהר SEGURA.

עוד אזכיר לכם את נהר BOROSA שיוצר קניון יפה. הפסגה הכי גבוהה בתחומה זה הר בגובה של כ-2100 מ'. רוב השמורה בגובה 600 מ'. את נהר גואדלכביר סכרו לצורך הפקת חשמל וזה יצר אגם ארוך ויפיפה בשם : Embalse de Tranco שנסענו לאורכו רוב היום ולא שבענו ממראותיו. מידי פעם היו נקודות עצירה של תצפית על האגם.

נקודת התצפית הראשונה מביאה אותנו לצפות על מטעי זיתים שהסידור שלהם יוצר מרבדים יפים.

בהמשך ישנו גשר ובצד ימין מבנה, אנו עצרנו כי היה שם אוטובוס עם ילדים שהביאו אותם לשחות במי הנהר או נכון יותר להשתכשך כי לא היו הרבה מים בנהר גואדלכביר. זה היה יום חם לכן מתחת לעצים בצל היה נהדר אבל במזגן של הרכב היה מעולה.

ציפור אחת מצאתי לרפואה בשמורה שיש בה כ-500 מינים. כנראה שמפאת החום גם הן התחבאו בין העצים. שתאמינו שהיתה ציפור אחת (קצת מטושטשת)

כל הדרך עם הרבה עצים ומידי פעם אתרי קמפינג ופעילות לבני נוער. בעיירות השונות ישנם גם בתי מלון. למשפחות עם ילדים ממליצה לקחת בית מלון באמצע השמורה ליד האגם או לפניו.

את פינות החמד שיצר נהר גואדלכביר תוכלו למצוא כשתראו את השלט בתמונה למטה שם יש גם גשר קטנטנן. זה מקום נהדר לפיקניק ומנוחה מהדרך.

השלט שמכוון למקום העצירה.

הגשר הקטנטן

והמראות היפים על הנהר שלא רציתי לזוז מכאן

בשלב תכנון הטיול מצאת מסלול הליכה בשמורה קזורלה לאורך נהר BOROSA. התלהבתי מהתמונות, הוצאתי את כל התאורים עד שמצאתי פרט קטן – 22 ק”מ אורך המסלול. ממש לא בשבילי. אבל למיטיבי הלכת שביניכם אני שמה לכם כאן לידיעתכם. ביום חם שהיה לנו אפילו ללכת מעט בנתיב זה – ויתרתי.(ביום נעים זה מומלץ ע”פ התמונות)

מה שכן עשיתי ירדתי והגעתי לכל נקודת תצפית על אגםEmbalse de Tranco.

עוד על השמורה ניתן לקרוא כאן. וממסע אחר כאן ואתר נוסף כאן.

כדי לספוג עוד קצת מהטורקיז של האגם Embalse de Tranco  התיישבנו לארוחת צהריים בשעה 16.00 במסעדה קרובה לסכר, נושקת למים עם נוף לאגם, שאיני זוכרת את שמה, ההתמחות שלהם בשרים על האש, עם סלט עגבניות (אין להם סלט אחר)וצ'יפס שהגיעו די מהר.

בערב זה זהו מקום הלינה האחרון sad לטיול ומה יותר נעים מלבחור פראדור לסיום הטיול ומה גם שזה יצא יום הולדתו של רפי.

למרות הנסיעה הארוכה ביום זה בחרתי ללון בעיר ALBACETE שבחבל למאנש

THE PARADOR OF ALBACETE .

היתרון של מלון זה עבורנו שהמבנה בן קומה אחת ברובו , לא צריך להעלות במדרגות, שיש לו מסעדה שנחגוג את יום ההולדת, והוא קרוב ליציאה לכיוון הנסיעה שתכננתי למחרת היום.

(מי שזקוק למלון במרכז העיר הוא אינו מתאים). עלות לחדר עם ארוחת בוקר וחנייה חינם 70 יורו – מלון 4 כוכבים עם חדרים מרווחים. עבורנו זהו מלון מנצח!!!!yes

ארוחת הערב היתה דוגמיות – מזל שבחרנו מבחר מנות ופלוס קינוח . לא נותרנו רעבים.

Chinchilla de Montearagón

תשאלו ובצדק מה איבדתי כאן?

בעת הכנת הטיול ממש כשהכל כבר היה מוכן, נתקלתי בצילום של הטירה המהממת שעומדת בראש ההר, שנבנתה בתקופה הערבית, ששוחזרה במאה ה-15. ע"י Juan Pacheco, שהיה המרקיז של Villena, ושוחזרה שוב בשנת 2010.

זו טירה שאומר בזהירות, היפה ביותר שנתקלתי בספרד. עם קירות עבים, גשר שמוליך לשער הכניסה שאם מגיעים אויבים אפשר להרימו, עם חפיר ובו מים בעומק 16 מ' סביב סביב שמהווה מכשול לאויבים.

הטירה שוכנת דרומית לאלבאצ'טה כ-17 ק”מ ודי נוחה לביקור למעט עלייה קטנה מהרחוב בנתיב העובר דרך בתי המערות.

המראות מלמעלה מהממים והיה לנו מזל עם ראות די טובה. מצד אחד רואים את השדות והמרחבים האין סופיים ומצד שני רואים את הבתים עם הגגות הישנים והחדשים.

ונוף המרחבים האינסופיים

כבר בהתקרבנו לעיירה זו, הבחנתי בארובות שיוצאות מעל פני הקרקע שהזכירו לי מאד את המערות ב-GUADIX. כשעקבתי אחרי הסימול ל-CASTLE והחניתי את הרכב ברחוב כי אין חנייה מסודרת, ככל שעליתי לעבר הטירה, הבחנתי בבתים שהן מערות כשהארובות יוצאות מעל הבתים. התחושה כאן היא יותר של בתים מטופחים בחזית. לכל בית גדר ועל הגדר תלוי כלוב עם ציפור בפנים. הבתים מאד מטופחים עם גינות ועציצים, שלא כמו המערת שביקרנו ב-GUADIX, אם כי גם שם היו כאלה מערות-בתים. כנראה שבתקופה קדומה זו היתה שיטת בנייה נפוצה, שכן מזגנים לא היו, ובתוך המערה קריר ונעים בקיץ. 

היום בתי המערות האלה משופצים וזו גם אטרקציה לתיירים וגם מקום מגורים, שתלוי ברמתו. בישוב זה אפילו ראינו כמה למכירה.

הבית הכי שמאלי נקרא CUEVA DEL MIRADOR כיון שזו אכן נקודת תצפית נהדרת הן על ה-CASTLE והן על הנופים.

יש המשערים כי המורים – אנשי גרנדה הוגלו לכאן בעת מלחמת

"War of Las Alpujarras". ומכאן הדמיון בבניית הבתים בתוך המערות עם עיר המערות GUADIX.

מראה ההר מרחוק עם בתי המערות

והמראות מקרוב

לא רק הבתים מטופחים גם צובעים את היונים

כשיורדים מההר לכיוון מרכז העיר מגיעים לכיכר המרכזית – PLAZA MAYOR שם שוכן בניין העירייה.

למתעניינים – מידע נוסף על צ'ינצ'ילה אפשר לקרוא באתר העירוני כאן.

ARANJUEZ

נסיעה על האוטוסטרדה מביאה אותנו בצהרי היום לעיר ARANJUEZ כשמד הטמפרטורה ברכב מראה לנו כי בחוץ 34 מעלות צלזיוס. ראשית חוכמה אמרתי לרפי בוא נכנס לקניון שהיה בו בורגר קינג ונתקרר במזגן שם. נאכל ארוחת צהרים מהירה ונסע לגנים.

העיר שוכנת דרומית למדריד והארמון וגניו שווים ביקור.

טעות טעותemojiלהתקרר אמנם התקררנו אבל לשמוע את הצעקות של הילדודס

בבורגר קינג – היה יותר מדי עבורנו.

ברחנו משם בסיום הארוחה. מצאנו חניון חינם ליד הגנים של הארמון, שהוא ראוי לביקור אבל לא כשזה ביום האחרון ואנו כבר חסרי סבלנות. קראתי מבעוד מועד כי לגנים אין צורך בכרטיסי כניסה, אבל כדי להיות בטוחה שאלתי מוכר בחנות מזכרות שבמתחם הארמון שאישרר לי את המידע.

הארמון נבנה במאה ה-16 על פני תקופה ארוכה לכן יש בו כמה סגנונות בנייה. בעיקר רנסנסית. ניצבים מולו ורואים מבנה עצום בגודלו שהזכיר לי בעוצמתו ובגודלו את הארמון של צ'אושסקו ברומניה.

חצינו באלכסון את הרחבה הענקית שלפני הארמון, כשהשמש עדיין יוקדת.

התקרבנו לגנים והתלהבתי מהפיסול המשולב בצמחיה. הלכנו לכיוון המזרקות הרבות אולי יעופו עלינו כמה רסיסים מהמזרקות ויצננות אותנו אחרי שהתחממנו מההליכה מהחנייה עד לכאן.

הארמון שוכן דרומית למדריד והגיחה לביקור מומלצת בחום. רק לבדוק את ימי הביקור. ולהשתדל לא באמצע היום כשהשמש יוקדת.surprise

כמה תמונות מהארמון הנושא את השם Royal Palace of Aranjuez

בשנת 1748 שריפה כילתה את הארמון. בנייתו מחדש נעשתה בידי אומנים איטלקיים.

איני מבינה כיצד לא יכלו לכבות את השריפה עם מי המזרקות?blush

לאט לאט כשהסתובבנו בין המזרקות התחלתי לחוש קרירות נעימה. הבטתי

לשמים וענן אחד גדול התחיל לכסות את האיזור. זה היה ענן אפור כהה

שהיה די מאיים וזועף, אבל אנו המשכנו לטייל בנחת בין השבילים בגן, למרות

שהמטריות היו מאופסנות עוד מתחילת הטיול אי שם באחד התיקים שכמובן נותרו

ברכב.

אני אמנם מאמינה בניסים, עצם זה שאני כאן איתכם זה נס, אבל יש גבול לניסים

שיכולים לקרות מתפילותי. ובכן הענן שהתיישב לו מעל ראשינו שהגיע משום מקום,

הצניח את הטמפרטורות בבת אחת. והיה ממש נעים לטייל בגן.

כשסיימנו לטייל ונכנסנו לרכב, התחיל לרדת מטר שניקה נהדר את הרכב.

ואנו למזלנו נותרנו יבשים כי הספקנו להכנס לתוך ה-.emoji

ארנחואז שבתה לא רק את ליבי אלא גם את המלחין חואקין רודריגו שחיבר את היצירה המופלאה הקונצרטו לארנחואז בשנת 1939 בפריס מתברר כי מחבר השיר בדיוק כמו המבצע היה עיוור מגיל 3. ובמקור כתב את השיר על פסנתר. הוא לא פרט על גיטרה. חואקין רודריגו שהוא מלחין ספרדי זו היתה היצירה הראשונה שלו.

לדברי המלחין השיר נושא את ריח המנגליות הנישא בגן, את פכפוך המים במזרקות ואת שירת הציפורים. הגן הזה בספרד, וגן מתיאוס בפורטוגל היו גנים נהדרים שמחזירים אותנו לתקופה שלווה שהיתה פעם ואיננה עוד.

הביצוע עם הזמר המופלא של ANDREA BOCELLI 

התרגום של השיר הוא שיר הקשת המושר בפיה של ריטה וביצוע נוסף של אשתאר.

מי שתירגם את השיר היה יהונתן גפן. כדאי להאזין – מרטיט את כל הנימים

באדיבותו של חברי היקר צביקה גוארון המפות עם המסלול שעברתי עד ALBACETE

ומ-ALBACETE ל-ARANJUEZ ועד מדריד לשדה התעופה

אשאיר אתכם עם ניחוח הפרחים .

לתשומת ליבכם: SUN DOR פתחה טיסות למלגה שיקל עליכם להגיע לאנדלוסיה.

אם אהבתם לייק מכם יהיה נפלא, ואם התלהבתם תגובה מכם

תשמח אותי מאד.

כתבה על חבל ארץ עלום בספרד שביקרתי בטיול הזה – אקסטרמדורה (לחץ על הכיתוב בכחול)

מעבר לפורטוגל עיירות האנוסים (לחץ על הכותרת)

אם תרצו לראות תמונות נוספות ולקרוא הרחבות אפשר להכנס

לכתבה בפורום משפחות ( לחץ על הכיתוב בכחול )