מספרים כי פסח (פייסי) גרופר - למי שלא הכירו היה ראש מועצת עתלית ולימים שר החקלאות. היה עולה על הרכבת אך בימים ההם לא הייתה תחנת רכבת בעתלית, לכן התיידד עם נהגי הקטר וכשהיו מגיעים קרוב לעתלית היו מאטים את הרכבת. הוא היה קופץ מהרכבת תוך כדי נסיעה והולך לדרכו. לימים קראתי שזו אגדה אורבנית אבל זה אכן היה כך במציאות. כיום כבר קיימת תחנת רכבת.

הכל התחיל כשהיו כאן ביצות. כמו הרבה מקומות בארץ. גם כאן הגיע לעזרת המתיישבים הראשונים הברון רוטשילד. הוא קנה אדמות ב-1899 שבתחילה עיבדו אותן ערבים ואח"כ היהודים.

אבל יש עבר עתיק בהרבה שלא תאמינו עד כמה ועל כך בהמשך.

חווה חקלאית נסיונית - חוות אהרונסון

חווה חקלאית ניסיונית הוקמה בשנת 1910. בראש הקמתה עמד האגרונום אהרון אהרונסון. שדרה מאד יפה של עצי דקל הוושינגטוניה תמירים מובילים אליה. החווה שימשה לא רק למטרות חקלאיות אלא גם למטרות ריגול של רשת ניל"י. לא הספקתי להגיע אליה. החווה המקורית נהרסה ב-1917 ע"י הטורקים כאשר רשת הריגול ניל"י נתפסה. היא שוקמה בשנת 1965. מספר שנים שימשה לבתי ספר ותנועות נוער אולם נכון להיום הבנתי שהמקום נטוש ושוב מדברים על שיפוצו. מקווה מאד שישופץ עד לביקורי הבא כי זה מקום הסטורי וראוי שיטופח.

זו הייתה קבלת הפנים הראשונה שלי בהגיעי לעתלית למרות שהחווה מרוחקת מעט ונמצאת מזרחית לעתלית. אבל במקום שמתחילים העצים נמצאת כיום תחנת דלק עם תחנת נוחות שהועילה לנו מאד. לא שחלילה נגמר לנו הדלק אלא שבחנות הנוחות ישנם שירותים וגם דברי מאפה שהצטיידנו בהם לדרך. בייגלה קלועים כמו שאהבנו בילדותנו ברומניה עם שומשום ופיתוח מקומי עם ציפוי זעתר. עוד כמה עוגיות שקדים וזה סגר יחד עם קפוצ'ינו את ארוחת הבוקר והקינוח בצהרים.

אמנם צמוד לתחנת הדלק קיים קניון הים אך עקב וירוס הקורונה היה סגור.

המבצר הצלבני

מצויידים לדרך נסענו למקום הכי ידוע ומפורסם בעתלית שהוא המבצר הצלבני.

לא רק בגלל המבצר הנישא והבולט אלא גם בגלל מי הים הכחולים עם הניגוד של החולות הלבנים. ועוד היה לנו מזל לצפות בהשטת ספינה מהיבשה לים.

חנייה: מגרש חנייה על כורכר בצד ימין של הכביש לפני המבצר ובית הקברות הביזנטי.

המבנה הראשון המרובע הוקם קרוב לכאן בשנת 1103 כי כאן הותקפה שיירה של המלך בולדווין הראשון - מלך ירושלים שהיה ממנהיגי מסע הצלב הראשון לארץ ישראל. למבנה קראו שאטו פאלרין Château Pèlerin שפירושו המילולי הינו טירת עולי הרגל. או דטרוא שגם הוא מצרפתית DESTROIT שפירושו המעבר הצר ומבטאים אותו בקיצור דטרוא. המבנה ניצב במקום הקרוי היום חורבת קרתא - מקום החלפת הסוסים שפורש כך בטעות , ונמצא ממול למבצר הנוכחי. הצלבנים רצו להגן על עצמם כפי שהמוסלמים בנו מבצר בהר תבור.

המבצר בצילום לעיל נבנה ע"י הטמפלרים במאה ה-13. הצלבנים עזבו את עתלית ב- 14.8.1291 כשהיא נכבשה ע"י הממלוכים הערבים. הללו מוטטו את מגדלי המבצר. חלקים נוספים מהמבצר נהרסו ברעידת אדמה. העותומנים שהגיעו למקום לאחריהם השתמשו באבנים שנותרו - לבנייה בעכו ובחיפה עד סוף המאה ה-19. עוד על המבצר ניתן לקרוא בויקיפדיה ערך דטרוא.

לצערי, ניתן לצפות על המבצר אך לא לבקרו כי הוא משמש בסיס צבאי של חיל הים. רבים מנסים לשנות את רוע הגזירה לעמוד ממול ממש כמו משה אך לא לבוא לארץ המבוטחת, ויש סיבות טובות לבקר בו, אולמות עם תקרה גבוהה שאיפשרו לפרשים להכנס רכובים על סוסיהם ועוד, ואפילו מפקד חיל הים לשעבר - עמי איילון - קרא לפתחו לציבור, אך עד היום מסיבות שונות ומשונות זה לא נעשה. לעניות דעתי לא יאונה כל רע אם יומיים או שלושה ימים בשבוע ייפתח המקום לציבור הרחב.

על המבצר ועל תחנת אהרונסון ועוד ממליצה לקרוא את כתבתו המאד מעניינת של ד"ר גילי חסקין. (לחץ על הכותרת).

המזח החלוד

המזח החלוד בעתלית רעוע ונראה מסוכן לעלות עליו, אם כי ראיתי דייגים שעולים כדי לדוג. המים בסוף המזח עמוקים אז כדאי להזהר אם נכנסים למים. כנראה שהמזח שימש בתקופות עברו להגעת המעפילים והורדתם אל החוף ו/או ליצוא מלח לארצות אחרות ע"י חברת מלח הארץ.

בית הקברות הביזנטי

כיון שהיו צלבנים בארץ- הטמפלרים היו גם כאלה שנפטרו. הופתעתי למצוא כאן בית קברות שלפי שלט שידע ימים טובים יותר מטעם מועצה אזורית חוף כרמל, נותרו מעל 1700 מצבות. נקברו בו אבירים וצליינים ופועלים שעסקו בהקמת המבצר. היו כמה מצבות שנשמרו במצב טוב מאד והבחנתי בצלב המתנוסס חרוט באבן. היו כאלה מצבות בצורה כמו של לחם מוארך. שהזכירו לי את המצבות מארמניה מירגיס רק ששם היו בבית קברות של יהודים. זהו בית הקברות הצלבני היחיד בארץ שהשתמר בשלמותו עם הגדר ואפילו שער הכניסה.

מאיפה מקור השם עתלית?

השם עתלית מקורו כפי הנראה מהתקופה הפיניקית, או שמקורו מהשפה הטורקית, שכן אמליק פירושה "אגודת אבירים", שכן במבצר ישבו האבירים הטמפלרים.

מהו הכפר הנאוליתי או האטלנטיס של עתלית?

החוקרים גילו כפר מהתקופה הנאוליתית הקבור במעמקי הים ונמצא כ-300 מ' מערבה ממבצר עתלית. נמצאו כאן 40 מבנים ובארות מים עגולים, שלדים של 15 בני אדם בצורה עוברית,שלדים של עיזים וחזירים, גרעיני חיטה המעידים על חיי חקלאות מפותחים. הישוב כנראה הוצף לפני כ-8000 שנים וחוקרים מהי הסיבה. הסברה הרווחת ע"י החוקרים שצונאמי הציף את ערי החוף בעומק של כ-3 ק"מ. ממליצה בחום לקרוא על המחקר ועל ההשערות הקיימות על נסיבות הצפת הכפר. אין ספק שזו ההתיישבות הקדומה ביותר הידועה בעולם שכוסתה במי הים ולכן זכתה לכינוי האטלנטיס של עתלית. כתבתו הסופר מעניינת וחשובה של ד"ר גילי חסקין על עתלית ים שופכת אור על הגילוי הזה ועל התקופה הפיניקית.

פלמנגו בעתלית למה, כמה, היכן ומתי

מקור השם פלמנגו הינו מפורטוגזית ופירושו להבה יוקדת.

בארץ נמצא את הפלמנגו המצוי שמזוהה גם עם עוף החול בו האמינו המצרים הקדמונים. הם מגיעים אלינו מאיזמיר שבטורקיה ומאירן בעונות המעבר אבל לעיתים נותרים בארץ כל השנה . בשנה החולפת מצאתי אותם גם בבריכות הדגים של נחשולים. בכל השנה ניתן למצוא אותם באילת. הפלמנגו ניזונים מסרטנים הנקראים ארטמיה אשר מעניקים לפלמנגו הבוגרים את צבעם הוורוד אדמדם.

התנועות שלהם במים מאד עדינות כמו תנועות בלט או נשים ההולכות על עקבים דקים. כשרוצים לישון או לנוח הם נעמדים על רגל אחת מלפפים את הצוואר לאחור וחופנים אותו בין האברות. המקור שלהם בצורת אנקול בשונה מהמקור של ציפורים אחרות. הם חופנים במקור המעוגל הרבה סרטנים ומסננים אותם מהמים ושאר הפסולת. הרחבה על הפלמנגו ועל פעולת הסינון של הסרטנים והאצות ממליצה לקרוא באתר הצפרות הישראלי כאן.

כדי להגיע לבריכה עם הנצנוצים במים מהשמש בצהרי היום, לרשום בוייז בית הקברות בעתלית. זהו בית הקברות היהודי שאליו אפשר להגיע לאחר שעוברים את השער של מפעל מלח הארץ. במידה וישנו שומר בשער יש לאמר שנוסעים לבית הקברות היהודי כשאני הגעתי לא היה שומר בשער. הדרך לאחר שעוברים במפעל הינה דרך כורכר עבירה לרכב פרטי. בנוסף אל תבהלו שאתם מקיפים את נווה ים כדי להגיע לכאן. זו הדרך ותהיה לכם הזדמנות נהדרת להכיר את המקום.

כך נראה מבנה בית הקברות

החנייה: במגרש החנייה לפני בית הקברות.

שירותים: במבנה בית הקברות בצד הימני לאחר שעוברים בשער בית הקברות.

שביל עפר צר מקביל לגדר בית הקברות היהודי. מראה את האגם נוצץ בניצנוצי יהלומים. לא מבטיחה שגם אתם תראו עם היהלומים זה תלוי בשמש והזווית שלה. אם כן תשלחו כמה אלי.

פלמנגו רבים נמו את השנ"צ על רגל אחת . הם היו מרוחקים מגדת הבריכה.

טיפים לדרך:

*כדאי להצטייד במשקפות ובמצלמה עם עדשה מקרבת כדאי שתביאו תותח וחצובה.

*אם הגעתם עד הלום תיגשו ימינה מבית הקברות לבריכה נוספת שאמנם לא היו בה פלמנגו אבל היו בה בעלי כנף אחרים.

*לתשומת ליבכם אי אפשר להגיע לכאן בשבת כי מפעל המלח סגור!!!

*כדי לצפות בלהקה מקרוב כדאי להגיע עם שביל העפר שמקביל לפסי הרכבת ונמצא ימינה מפסי הרכבת. אנו צפינו בהם בנווה ים בסיום גדר האיטום מרעש שנמצאת בשלבי בנייה סופיים. בתחילת גדר האיטום ישנם שלושה ספסלי ישיבה עם שולחנות לפיקניק.

לצורך השוואה אני מביאה לכם את צילומי הפלמנגו מהבריכות שבנחשולים כשפלמנגו היו קרובים יותר .

מרכז המבקרים במפעל מלח הארץ וגם הזהב הלבן של עתלית

בשנת 1922 ניתן זכיון של וינסטון צ'רצ'יל להקמת מפעל מלח בארץ ישראל. האישור הסופי נמסר ע"י הנציב דאז הרברט סמואל . חברת "מלח הארץ" שקיבלה את האדמות שנרכשו ע"י חברת יק"א בבעלות הברון רוטשילד בחכירה ל-99 שנים הבטיחה לספק מלח לבריטניה במשך 3 שנים. זה ההסבר לכך שמצאנו מזח עתיק , חלוד ורעוע. נבנה כפי הנראה סמוך לשנים-1922-5 כדי לשנע את המלח בספינות לבריטניה עוד לפני שהיה קיים נמל חיפה ועכו.

על התפתחות מקומות אידוי מלח הארץ בארץ, על המשאב הלאומי שעבר בירושה מדור לדור במשפחה ולאחר מכן ברכישות מצויינות ניתן לקרוא בויקיפדיה .

מרכז המבקרים של חברת מלח הארץ בעתלית מומלץ לביקור הן בגלל השיחזור של המבנה , הן במצגת שניתן לראות והן בסרטון המוצג שם. אך כעת בעיצומה של הקורונה לא ניתן לתאם הגעה למקום ויש לעקוב לאחר סיום הסגר מתי ניתן להגיע. נכון להיום גם האתר שלהם קרס.

לינק להסבר נרחב וטלפון או מייל לתיאום כאן.

תצפית ושביל עפר בנווה ים

כשטיילנו לאורך החוף וצילמתי בריכה שחשבתי אותה לשלולית חורף הבחנת בעברה השני בגדר איטום אקוסטית מפרספקט שקופה לאורך מספר ק"מ , כשבלט לי שביל כורכר בשולי הבתים שעולה למעלה.

השביל המופיע בצילום נמצא בימין.

נסענו לעבר השביל שנמצא בנווה ים ולאט לאט עלינו מעל גובה הבתים שהיו מימיננו. משמאלנו חורשה מגודרת שפרות ליחכו דשא או העלו גרה. במרחק הבחנתי באורוות סוסים שלמעשה הן חלק משמורת חורבות קרתא. פעם הייתה גישה מכאן לכיוון האורוות . הסימון של החברה להגנת הטבע נותר אך גדר חוסמת הגעה לשם. עוד מלמעלה הבחנתי בעמק בשלולית חורף ובה אנפות לבנות.

מהעבר השני הציצו בריכות המלח הנרחבות עם הפלמנגו שכאן כבר היו רבות מהן בוגרות ואברותיהן צבועות בוורוד אדמדם.

עוד שרידים של מבנים חצובים בסלע היו צמודים לגדר אך לא היה איש שיסביר לנו מה הן. נרקיסים הנצו ופיזרו מעט ריח ניחוח.

חוף נווה ים

חוף נווה ים הינו חוף ים מוכרז עם חול לבן, עם סככות שעמודיהם צבעוניים, ספסלים צבעוניים, עם שירותים, חנייה רחבה ידיים בחינם !!! עם פינת החלפת צעצועים, פארק מים צמוד שכנראה בגלל הקורונה סגור ומסוגר. הטבע כאן שווה לביקור ביג טיים.

השער לים מהלגונה הפנימית

שועט כמו סוס איסלנדי

בתחילה עולים בצמוד לפארק המים על דק עץ שהינו קצת רעוע וממש לפניו מפרצון מים שמימין יוצאים ונכנסים דרך תעלה שנכרתה לפני כחמישים שנה כשחשבו שיהיה כאן נמל קטן לדייגים. משני צידי התעלה ניצבים שני עמודים חלודים שלי הם נראו כמו רובים ישנים, אך בכתובים מצאתי שהם שרידי מנופים. ככל שעולים המים יותר ויותר טורקיזים ומאד צלולים. כלב שמאד התלהב שעט במהירות אדירה שלרגע חשבתי שזה סוס איסלנדי.

בהמשך העלייה בדק ניתן להבחין בים בלגונה לאורך הצוקים וגייזרים קטנים מתרוממים אל על. כנראה שכאשר הים סוער ניתן לראות את הגייזרים מתרוממים לגובה רב יותר. ממש בפסגה הבחנתי בבית ומוסיקה שבקעה מטרנזיסטור. חבורה של חברה צעירים רקדו ונהנו.

הצלחתי לצלם את הגייזר אחרי ניסיונות רבים

צילמתי עבורכם את פארק המים בתקווה שייפתח לאחר הסגר והקורונה.

חורבת קרתא - חניון לימור

אחרי כל הפעילויות נעשינו רעבים אך בעידן הקורונה והסגר המסעדות סגורות. לחמניה בריאה שהכינותי מראש הבאנו מהבית. ירקות בשלל צבעים צורפו להם וכל שנותר לנו היה לבחור בחורשת לימור את המקום שהכי יתאים לנו שולחן עם ספסלים מעץ או מאבן. וכמעט שכחתי את הקינוח של עוגיית שקדים שאתם זוכרים קניתי בחנות הנוחות שבתחנת הדלק הנמצאת כמה מטרים מהחניון.

היה שם שיח בשלכת שצבעיו האדומים משכו את עייני.

תשאלו מי זו לימור שעל שמה רשום חניון בעתלית? זו לימור ג'ינאו בתו של מייסד מפעל המלח בעתלית. שביל מוביל למעלה למקום שידוע בשם חורבת קרתא . לצערי לנו כבר לא היה זמן להתחיל לעלות למעלה וזה נותר לפעם הבאה. רק שתדעו כי הנוף מלמעלה נפלא, בסתיו החצבים פורחים כאן בהמוניהם. בחורף סתווניות וכרכומים.

אם תרצו להביט בתמונות יפות ומידע נוסף תפתחו את הכתבה כאן.

כמו כן, לא הספקנו לבקר במחנה המעפילים שיוותר לפעם הבאה לאחר הסגר עקב הקורונה. במחנה הוחזקו המעפילים שהגיעו לארץ בים או ביבשה יחד עם פעילי הישוב מהלח"י והאצ"ל והבריטים תפסו אותם וכלאו בעילה של עלייה שאינה לגאלית. בין האטרקציות הינה הספינה "גלינה" ששוחזרה , יחד עם מיצג המתאר את תלאותיהם של המעפילים בדרכם לארץ.

פרטים והרשמה לביקור במחנה המעפילים תוכלו למצוא באתר של המועצה לשימור אתרים כאן. או באתר של המחנה כאן. מעניין לקרוא על מידע נוסף באתר של פלי"ם על מחנה המעצר בעתלית.

מה עוד תוכלו לבקר בסביבה?

  1. עין כרמל - בזלטון - הפסלים המדהימים באבן גרניט והגשרים התלויים בנשר. עליהם תוכלו לקרוא בפוסט שפירסמתי בבלוג שלי. (לחץ על הכותרת)

  2. שמורת טבע נחל המערות - החל מ-25.12.20 סגורה עקב סגר הקורונה - לבדוק לאחר סיום הסגר לצורך תאום כניסה.

  3. שמורת טבע חוף דור- הבונים - סגורה לביקור עקב סגר הקורונה. יש צורך בתאום לאחר סיום הסגר.

לסיכום:

כל כך נהניתי מהביקור בעתלית שאגיע אליה שוב לביקורים נוספים בעונות שונות לבקר באתרים החשובים שטרם יצא לי לבקרם. ממליצה לכם לקחת צימר או דירה במקום קרוב ולהנות גם מחוף הים בעונה המתאימה. החוף פשוט נפלא ויש חנייה בשפע ושירותים .

ציפורי הפלמנגו שמצאתי שידרגו עוד יותר את הביקור.

אם אהבתם את הכתבה אשמח למילת תודה ו/או תגובה או הערה ו/או הארה.