חצרות בתים מיוחדים בשכונת רחביה ירושלים

באחת השבתות חלפנו בשכונת רחביה ולפתע ראיתי דגם מעץ מקסים מהעבר השני של הכביש. רוניה שהתלוותה אלינו שהבחינה בהתלהבות שלי שאלה - את אוהבת בתים מיוחדים ? אז יש לי בשבילך בית מאד מיוחד. היא הובילה אותנו בין סמטאות עד לרחוב אפוד"י 4. אמש לכבוד ביקור אובמה בארץ ראיינו את יוצר חצר הבית ומתברר כי האיש היה בעברו קצין מכונות באניות לכן בנה כמה דגמי אניות בחצר הבית המשותף. הבית ממש מזמין להכנס לחצר ולהציץ ולהתפעל.

באתר "מלון" מצאתי על המקום שנכתב כך:

ברחוב אפודי 4 ופינת רחוב מטודלה בשכונת רחביה ,מתגורר נגר אחד קטן , שלא מפסיק לדמיין
במוחו היוקד פנטסיות שנרקמו במוחו, ממראות שחווה בחייו, מעבודתו לאורך שנים, כימאי באוניות המולדת,
הגשים וממשיך להגשים ,בחלומו היבש של ימאי שעבד עם מים מרבית חייו .

יצחק ברוך שמו של האמן הבישן , בעת שיצא לגמלאות בשנת 1998 ,הוליך את ידיו בעקבות החלומות
והם החלו לייצר עולם מן האגדות ,כעוף חול קסום ,יוצר המלח יש מאין. נתחיל דווקא מהצצה למרפסת בקומה השנייה , אנו רואים מרפסת קסומה ,שעליה מותקן סוכך ,
כגן יפני המכוסה בעלוות צמחים של שיחים מטפסים. יצחק ברוך בהסכמת שכניו יצר מוזיאון ממוחזר מחומרים שמצא ברחובות ואשר הושלכו בערוב ימיהם ,
או בסגנונות החומרניים שלנו ,המתחלפים לעיתים אצל תושבי השכונה, הוא מלקט קרש לקרש ויוצר עולם קסום. האמת ,שכאשר עומדים ברחוב אפודי 4 מול הבית , מתגלים לעיננו מבנים כמו טחנות רוח בעלות כנפיים ובמבני טחנות הרוח שגלגלי התנופה צריכים היו להניע אותם ,לאחר שעוברים את שער העץ הקשתי המעוצב בכניסה מצד ימין יש דגם תעלות מים למפל שאינו פעיל, מצד שמאל של השער ,ממוקמות עבודות של שיבוץ חלקיקי חרסינה וקרמיקה שנוצרו ,בעקבות ביקור בעירו של גאודי ברצלונה. בעת שמתבוננים על חזית הבית והחצר, מתגלים לנו, אלא מקצת מהיצירות ,שנעשו בעמל רב וביד אוהבת , עבודה של הלב והפיוט הפנימי של אדם מבוגר שהילד בתוכו מפעיל אותו סודו של יצחק ברוך ,שאינו משרטט את יצירותיו מלכתחילה , אלא מתחיל ליצור והיצירה קורמת עור וגידים בין האצבעות . לאחר המעבר בשער הכניסה פונים לחלקו הימני של הבית ואז מתגלת עוצמת היצירה ,מצדו השמאלי של השביל מוחת ספינת מלחמה מעץ על מפרשייה הזהובים ותותחיה בגודל ענק , מעליה מורכבת כרגע טירת ענק שהושפעה מצילום של טירה בפארק השעשועים של וולט דיסני , חלקה הגדול על שלל מגדליה מורכב וחלקים נוספים מוכנים להשלמת היצירה .

ממול מגדלים וטחנת קמח מונעת מים ,שאינם מחכה לגרגרי התבואה, בפינת הבית פונים שמאלה לאזור הסמוי ואז מבחינים בצריף עטור מגדלים ,שיוצר הראשון לנכדיו של יצחק ברוך בהשראת מבנה מגדלים כזה בפראג שבצכיה.

לא רק עבודות עץ יש כאן אלא גם פסיפסים משובצים בריהוט בתמונה לעיל.

מכאן נוסעים לרח סעדיה גאון 14 אף הוא בשכונת רחביה וכאן שוכן בית השבשבות. לפתע דגלים לפני הבית. עוצרים ורואים גינה צבעונית. גם את בעל הגינה הזו הראו אמש בטלויזיה. הנשיא אובמה עם הפמליה חלפו על פניו והוא עשה לנשיא תנועה "יש" והנשיא החזיר לו. לא היה מאושר ממנו. כמובן שגם דגל ארה"ב מתנוסס בחזית הבית המשותף.
באתר מלון מסופר על האיש ועל הבית כך:

קם בבוקר אדם שעבר אירוע בריאותי ונאלץ לשנות את הרגלי חייו ,להפסיק לעבוד במלאכתו ולמצוא לעצמו תעסוקה ומטרה להגשים יצירתיות אומנותית , כמובן שהרעיון העיקרי הוא למחזר ולשמר חפצים שהושלכו , חפצים שגמרו את תפקידם והם מוכנים לפתוח בקריירה אומנותית קונספטואלית בחייהם החדשים.

האמן שסובל גם משמיעה לקויה החליט לאחר אירוע בריאותי שעבר עליו, לנטוש את מקצועו כנהג מונית ולפתוח ביצירה אומנותית צבעונית ,תוך ישום תפקידים חדשים לחפצים. בחזית הבית המשותף אשר הוא מתגורר בה שתולים מספר שבשבות, צלחות , בובות, מיכלי פלסטיק ששמשו בעבר ככלי אכסון לחומרים שונים, צלחות טסות של גלגלי רכב, בובות ודובים צמריים ,קסדות אנגליות ותורכיות, ממש חגיגה צבעונית משובבת לב גינת בצבעוניות מבהיקה ושובת עין, משולבת בצמחיה טבעית של גינת נוי. סיפורם של בני משפחת דניאל מתחיל כאשר רצו לרכוש דירה במבנה שהוקם בשנות השישים,
הדייר אשר התגורר בדירה החליט שבטרם ימכור את הדירה הוא חייב להכירם ולכן קיים מספר
פגישות בדירתם ,עד שנחה דעתו והסכים למכרה לבני הזוג האם ספרתי שגילו היה מעל תשעים. לאחר שנכנסו לביתם החליטו להצטרף לועד הבניין , וההחלטה הראשונית לייפות את גינת החזית, אלא שאיתרע מזלם וחוסר השמש וחומציות הקרקע מנעו מם הצמחים לפרוח או להניץ פרחים, בצר להם החליטו בני הזוג לשתול עצי פרי, וכיוון שעונת בצורת הייתה וצו משמעת מים שררה בארץ, החליט מידד לקחת ג'ריקנים מפלסטיק צבעוניים לנקב חור בתחתיתם ולהניח בגומות העצים, וראה פלא הרעיון הצליח. אז ניצתה בבני הזוג ההחלטה להלחם בקרקע המאכזבת, לצבוע את הגינה בחומרים ממוחזרים צבעוניים, למידד הייתה שבשבת שהחליט להניח בחצר מעליה קיבע בובה והלביש על ראשה תרבוש תורכי ,וכך החלו שכנים ואנשים להניח חפצים שנמצאו בביתם בפתח החצר, אנשים הביאו גלעיני צמחים ועצים למשל מגרוזיה או ממקומות שטיילו,בני הזוג ובעיקר הרוח החייה מידד טפלו ביד אוהבת והפריחו את חזית המבנה והגינה בצחורות ופסלים צבעוניים מחומרים ממוחזריים.

האידיליה פרחה, זאטוטי השכונה נהנו, אנשים למרות שגרת חייהם הלוחצת עצרו התפעמו
והשאירו פתקאות תודה .

הכל כפי שניתן להבחין עשוי ממיכלים שונים לניקוי , אבל התמהיל יוצר ביחד צבעוניות מדהימה.

הבית האחרון הינו הבית הראשון שבגללו התחלנו בביקור ליד בתים מיוחדים. בדרך עזה 58, ברחביה.
מסופר על הבית והיוצר באתר "מלון" כך:

משה אלון בעל חנות מסגרות לתמונות ברחוב עזה 41 ברחביה .החליט להגשים חלום שחלם בעת ביקורו בחבל טוסקנה באיטליה, מראה עיירות עתיקות כמו סנטו מינאיינה , שהוקמו עוד מימי הביניים הממוקמים בצלעות ההרים , חומות, שערים ,בתים מדורגים המשולבים במגדלי חומות וצריחי מנזרים וכנסיות שבו את ליבו, הוסיפו למאכל מעט פסטורליות ושלווה והנה לכם המתכון הנכון . לפני מספר שנים בחנותו הסמוכה למבנה של היום , העלה הרצון למשה להגשים את חלומו ולקרום עור וגידים , הוא החל לאסוף שברי עצים , משטחים ישנים ובעיקר הרעיון למחזר ולשמר , רעיונות מה ליצור חלפו בראש , אך משה הוא מהאמנים היוצרים תחילת רעיון והוא מבשיל ומתגבש לאט לאט , בתחילה יצר דגם מוקטן שהווה דוגמא ויזואלי ליצירה . הדגם של העיירה הוקם כמחווה לירושלים ולזכרו של בן משפחה ירון אמיתי ,שנפל במלחמת לבנון השנייה שהיה איש המילואים המבוגר ביותר שנפל במערכה זאת, בדגם מופיעים כארבע מגדלים וצריחים , ( שנים מהם ניסו להצית בתחילת חודש אוקטובר 2011) פעולה מהירה של כיבוי האש והשכנים הצילו דגם זה מאבדון. הדגם הזה שהיה מונח בתחילה ברחוב ממול , הוסר ממנו עקב דרישת משכירי החנות לסלקו מהמקום , אז היה הדגם מדורג במפלסים שונים של גובה כמו במציאות ההררית של חבל טוסקנה, בניגוד למקום ההצבה החדש שהדגם ניצב במשטח אחד . כיום ,הדגם נמצא ממול לחנותו של משה אלון ,על גדר השכנים ,שהסכימו להצבתו על גדר ביתם , במרכז הדגם מבחינים בבית כנסת גדול שמסביבו בתים ומגדלים . ההסבר שניתן לי , כי משיחה עם עוברי אורח, נוצרה התחושה החזקה לצופים , כי מדובר בעיירה יהודית טיפוסית מהגולה, לכן בדגם התערבבו בתהליך היצירה לאורך השנים, מספר רעיונות והתחושה כיום ,שהמבנה מזכיר יותר עיירת עתיקה במזרח אירופה פולין וכדומה מהמאות הקודמות ולא את הרעיון הראשוני של עיירה מטוסקנה הדגם כיום בוצע רק במחצית העבודה והוא יושלם לאורך זמנו הפנוי של האמן משה אלון . מוחו היוקד של האמן משה ,החליט לבצע דגם נוסף במימדים גדולים יותר ,על גדר ביתו ברחוב הנרקיס 37 והבית הראשון מאלה שכבר נבנו יוצב בתחילת חודש נובמבר 2011 ושאר מבני הדגם יתהדרו ויעלו בהמשך הזמן.

השעה שבה ביקרנו במקום היתה שעת ערביים והשמש האירה את החלונות כאילו הדליקו אורות בתוך הבית . כדאי להגיע בשעה כזו.
כמובן שלא יכולתי להתאפק וביקרתי גם ברח' הנרקיס 37 ביתו של האומן משה אלון. גם כאן קיים דגם של בתים אך הוא קטן בהרבה ומרשים פחות מקודמו.

הערה כללית לגבי כל הבתים הללו: כיון שמדובר בחצרות של בתי מגורים משותפים אנא מכם המבקרים במקום שימרו על שקט ונקיון כדי שכל היופי הזה לא ירד לטמיון בגלל עלייה לרגל.

מקווה שתהנו כפי שאני נהניתי. להתראות בטיול הבא.

אם אהבתם לחיצה על מילת התודה למטה תתקבל בברכה. ואם תוסיפו לזה גם תגובה אשמח מאד.