איך קרה שהגענו מסין ליוון?
לחופשת פסח תכננתי לטייל בטיול מאורגן שנקרא “סין למתקדמים". שלושה שבועות לפני מועד הטיול לאכזבתי הרבה - בוטל ועמדתי בפני שוקת שבורה. מעז יצא מתוק ומלימון יוצאת לימונדה כך נולד הטיול היבשתי הארוך ליוון.
ברור לכם שמטיילת מנוסה כמוני לא תשקוט עד שיהיו בידיה כרטיסי טיסה בעלות סבירה של 270$ עם אל-על לשעה 7.00 בבוקר לאתונה הלוך ושוב לאפריל.
השכרת רכב : דרך אויס – רכב אוטומטי – חובה בגלל הפיתולים הרבים שרפי לא ישאיר אותי באמצע הדרך ויאמר – איזה מסלול בחרת??? קיבלנו רכב פיאט 500 שתא המטען שלו די קטן והכיל רק את המזוודה הגדולה שלי. ועוד חשיבות באויס ביטול השתתפות עצמית .
תקשורת : חבילת פרטנר גדולה בלי הגבלה לניווט אך ליתר בטחון שכרתי גם מכשיר GPS בעלות של 60 יורו. שכבר בחנייה לפני היציאה עשה צרות והודיע להטעין את הבטריה שלא נטענה כל היום. עשיתי צילומי מסך , פקידת הקבלה במלון בנאפפיליו התקשרה לאויס והסבירה את הבעיה ביוונית רהוטה – ואני כמובן הבנתי כל מילה.
התוצאה – לבסוף כשהחזרנו את הרכב ואת המכשיר לא חייבו אותנו עבורו.
מסלול טיול – הכנתי בחופזה ונעזרתי בחברי שנרתמו ושלחו לי סיכומים ובלוגים לטיולים.
עדיין הייתי צריכה להתאים את הטיול למה שאנו אוהבים – בעיקר טבע ולמה שרפי שונא – עתיקות. הכנסתי למסלול גם מספר אתרי עתיקות - איך ומה ראינו – על כך בהמשך.
הפלופונס הינו חצי אי גדול שתעלת קורינטוס המפרידה בין חצי האי ליבשת הינה באורכה השניה בעולם אחרי זו של פנמה. חצי האי נראה כמו כף יד שלה אצבעות דקיקות פשוקות.
במקורו מהמאה ה-10 נקרא בכלל בשם מוראה ע"י הפרנקים ששלטו כאן. ורק בשנת 1714 כשהוונציאנים השתלטו על חצי האי וגרשו את העותומנים נשכח שמו המקורי וניתן השם פלופונסוס.
פלופונס ע"ש פלופס שהיה גיבור אגדי במיתולוגיה היוונית ונחשב לנכדו של זאוס - מלך נאלים.
חצי האי משובץ בכפרים מקסימים, הרים נישאים בחלקם מיוערים, מצוקים יורדים בתלילות לים, חופי ים מרהיבים עם מים כחולים, מקומות הסטוריים עם הרבה כנסיות , אוכל ים תיכוני שאתם תאהבו, מערות נטיפים – בקיצור שפע אטרקציות מגוונות.
יום 1- קורינתוס – נאפפליו
משדה התעופה באתונה יצאנו בסביבות השעה 11.00 . ידענו שצריך לנסוע לכיוון LUTRAKI אך כרגיל ביום הראשון לטיול התברברנו והגענו ממש ללוטראקי שאין צורך להגיע. עשינו אחורה פנה עד שראיתי פסל עם עמודים גבוהים והרבה מכוניות חונות, בנוסף גם חנויות מזכרות ומסעדות.
התעלה מאד עמוקה 90 מ' גובהה והמים בצבע ירוק. זוג מצרפת שעמד לידינו שאלתי אם רוצים שאצלמם. זו היתה תחילתה של שיחה ארוכה בצרפתית וזכייה בצילום זוגי.
צבע המים משתנה עם השמש וכיוון הצילום. אפשר לצפות כאן בקפיצות באנג'י המיועדות לנועזים והאמיצים – כמוני חה..חה..
נסענו על כביש החוף והמראות של המצוקים המיוערים היורדים בתלילות לים יוצרים מראות
שהזכירו את...
הפיורדים.
לפי התכנון המקורי היינו אמורים להגיע לאפידברוס – לבקר באמפיתיאטרון השמור היטב. ברם, כשהגענו לצומת המובילה אליו וראיתי כביש צר ואיטי, שהבנתי כי בספק נגיע לפני שעת הסגירה, נאלצתי לוותר ולהמשיך ליעד הבא .
נאפפליו – NAFPLIO
לינה:HARMONY LUXURY ROOMS – הזמנתי חדר עם מרפסת הפונה לים, למצודה שעל האי ולמצודה על ההר. מראה נפלא ביום ובלילה.
העיר בנוייה בסגנון ונציאני. שוכנת בתוך מפרץ יפיפה, עטורה ב-3 מצודות. זו שעל האי היתה בשיפוץ ותאודורה הבהירה שאין טעם לשוט לשם. זו שעל ראש הגבעה הסתפקנו בתצפיות עליה מנקודות תצפית ומהמרפסת של המלון בלילה. לשלישית לא הגענו. העיר נקראת ע”ש נאפפליוס שהיה אחד מבניו של אל הים.
המצודה שעל ההר PALAMIDI
המצודה שעל האי – BOURTZI בנוייה בסגנון ונציאני היתה בשיפוץ
מייד לאחר קבלת החדר והמפה מתאודורה המקסימה שגם המליצה על 2 מסעדות דגים ברחוב הראשי הנושק למעגן הסירות, שכחנו מהעייפות של לילה כמעט לבן, נסענו 10 דקות כדי לתור את העיר ולהתמקם במסעדה המועדפת לארוחת הערב.
הרבה חנויות מתוקות עם מוצרים שהייתי קונה רבים מהם אילמלא עודף משקל.
כמרים ומסעדה המתהדרת בפיתה
כנסיה יפה
הכיכר המרכזית עם כנסייה עתיקה
מסעדת הדגים הטובה שסעדנו בנמל שוכנת ברובע BOUBOULINAS שיפה להסתובב בו.
מבחר הדגים והשרצים שיש לה להציע ולא רק
נאפפליו בלילה ציורית כמו ביום
המצודה בראש הגבעה – PALAMIDI
למחרת בבוקר רפי גילה ממרפסת חדרנו במלון שממש מולנו 3 פלמנגו תרות אחר אוכל
יום 2- מנאפפליו לארקדיה
ארוחת בוקר טובה במלון שלנו בו , עם פשטידת תרד, בורקס גבינה, ביצי עין, מיץ תפוזים ועוגיות נמוחות בפה, חתמנו את הבוקר הנפלא, בחציית הכביש לעשות בוק ל- 3ת הפלמינגו מקרוב. סיבוב קצר בנאפפליו ויצאנו לדרכנו כשהים משמאלנו והנופים יפים. כיוון הנסיעה היה לטריפולי ולארקדיה.
נוף הים התכול והשמים הבהירים התחלפו אט אט
בפריחה יפה
בכביש מפותל שהעלה אותנו אל על
בהרים אפורים שהלכו וגבהו.
באיזור ארקדיה
איזור הררי מאד יפה על רכס הרי מנאלו משובץ בכפרים עם בנייה מסורתית ייחודית.
נכנסו לישוב הראשון LEVIDI – לא התלהבתי ממנו , מה גם שהיה אפור וגם החל לטפטף מעט. הדרך לכאן היתה מאד יפה.
סיירנו מעט בביטניה BYTNIA– שקיבלה אותנו בטפטוף שהתעצם
הככר המרכזית
רצינו לאכול כאן ארוחת צהרים לצערנו הגיעו מספר קבוצות תיירים שתפסו את הטאברנה שחשבנו להתיישב בה. הראשונה משמאל בפינת הרחוב.
כך נראתה מבעד החלון ומאד קרצה לנו להכנס פנימה.
Dimitsana
זו מבחינתי היתה גולת הכותרת של חבל ארקדיה.
הלינה היתה בבית פרטי שבעלת הבית -לוסי אינה מתגוררת בו, אבל כיון שביקשנו ארוחת בוקר ב8.00, היא הסיעה את ילדיה מביתם בכפר השכן סטמניצה ולנו בבית רק כדי להשביע את רצוננו. בבית מספר יחידות להשכרה לתיירים. מהחדר צפינו לנוף של עמק LOUSIOU.
לינה: LOUSIOU NYMFES
היה מסובך להגיע למקום הלינה . לאחר שעה משנואשנו למצוא את הסימטה, צלצלנו אליה ותאמנו מקום מפגש ליד הדואר ומשם היא ניווטה למעוננו החדש. חנייה מצאנו לפני הבית, אך למבוגרים שמתקשים בהליכה או בעלי מומגבלות יש לדעת כי קיימות מדרגות לא קלות – 33 !!! עד פתח החדר.
זה הנוף ממרפסת ליד הבית לקניון לוסיו
המבנה בנוי אבן ומאד יפה. נבנה ב-1880 שימש בעברו למשרד האוצר. היא קנתה אותו לפני 8 שנים ושיפצה אותו בליווי אדריכל.
קיבלנו חדר וחצי עם שירותים ומקלחת בפרוזדור אשר שימשו רק אותנו בהעדר תיירים נוספים.
הנוף מתחת למרפסת שמהווה גם חנייה חינם
הנוף במבט שמאלה מהבית
לוסי המליצה לנו לארוחת צהרים את מסעדת TEFTIS – שבה סעדנו מאכלים יווניים: סיזיקי, סלט יווני, סופלאקי (שיפודים עם בשר) , צלע בקר ופיתות שיצאו באותו הרגע מהטבון. עלות כל הארוחה 35 יורו. אהבנו את המסעדה ואת המנות שבחרנו. כל הסועדים היו מקומיים.
משסיימנו לאכול את ארוחת הצהרים המאוחרת כבר היה מאוחר לבקר ב -OPEN AIR
WATER POWER MUSEUM – שבו טחנות מים/קמח ומעניין ללכת עם ילדים – אפשר ללמוד כאן איך ייצרו אבקות שריפה בכוח המים ואיך טחנו קמח (סגור בימי שלישי ובחגים מסויימים)
שינוי התוכנית הוביל אותנו לנסוע לכיוון STEMNITSA שם חשבתי לצפות על
מנזר Philosofou.
.לא היה מי שיסביר לנו על הדרך למנזר. כשראינו את השלט המודיע כי הכפר סטמניצה
עוד 1 ק”מוהכנסיה המיניאטורית מימינינו , הבחנתי בכביש צר שמוביל בפיתולים מטה לאורך 7 ק”מ שאותם יש גם לחזור. על הכביש היו הרבה סלעים ודרדרת, והיות והשמים היו כבר שחורים, אחרי 4 ק”מ החלטתי בכאב לב כי נשוב על עקבותינו.
המראה מהכפר סטמניצה
הסתובבנו עוד קצת בדימניצה הכה יפה עם אוירת ימי ביניים
סמטאות צרות בעליות שאותי התישו אבל לא וויתרתי
אך הנוף לאחר העלייה פיצה
והתיישבנו בבית הקפה המצולם לעיל , בפינת הסמטה המובילה ללינה שלנו. שתינו קפוצ'ינו בספל גדול עם עוגת תפוחים ועוגת גבינה שעליה פירות יער. סיום מתוק למקום יפה. קינוח עתיר קלוריות!!
יום 3 – חבל מאני
לאחר שעשינו הכרה עם חדר האוכל שנראה כמו סלון , אכלנו ארוחת בוקר, ויצאנו לדרכנו לעבר חבל מאני בדרום הפלופונס. מטרת הנסיעה היתה לבקר במערת הנטיפים היפה והידועה DOURIOUS או DIROS. (על המערה ניתן לקרוא אם תלחצו על שמה) .
חלפנו על פני ספרטי כשבסביבתה רכסי ההרים שהיו מושלגים.
כשהגענו קרוב למערה קיבלנו איתותים מבטננו ששידרו לנו ארוחת צהרים. נכנסנו למסעדה כשבעלת הבית הכניסה אותנו למטבח, בהם סירים ענקיים שהתאימו להאבסת גדוד. הרימה מכסים והראתה את התבשילים. בחרנו מספר מנות והתיישבנו במרפסת בחוץ. אכלנו בתיאבון. מיהרנו לסיים ולשלם. אך לאחר כמה זמן התחילנו לנו מיחושים בבטן שלא בישרו טובות. במקום מערה רק חיפשנו שירותים.
וכך נגוזה תוכנית הביקור. השקפנו על הנוף לכיוון המפרץ אליו הגענו. והמשכנו בדרכנו ליעד השני ליום זה.
Monemvasia
זהו אי ולו צוק המתנשא לגובה 300 מ' כשכביש צר מחבר אותו ליבשה. הוא דומה לצוק של גיברלטר כשעל הגבעה עיר עתיקה יפיפייה.
ואכן הוא נקרא גיברלטר של המזרח או גיברלור של יוון.
moni פירושו יחיד ו- emvasia - כניסה. דהיינו כניסה יחידה.
האי נוצר בהיפרדות מהיבשה בעת רעידת אדמה שפקדה את המקום בשנת 375 לספירה.
בצוק זה שוכנת עיר עתיקה – ביזנטית מתקופת ימי הביניים המוקפת חומה. החנייה הינה לאורך הכביש המוביל לכניסה לעיר העתיקה. ללנים בתוך העיר העתיקה ממליצה לקחת טרול ללינה לערב שם ולא את המזוודה הגדולה כדי להקל על ההליכה בין הסמטאות הצרות המרוצפות אבנים קטנות.
לינה: מלון Bastion Malvasia Hotel
שוכן בתוך העיר העתיקה החדר המומלץ חדר מס. 11 שלו 5 חלונות הפונים ל-3 כנפות שמיים ובנוסף מרפסת שלה שולחן עם כסאות לבהות בנוף של הים יהעיר העתיקה. ומאחור גם הצוק המרהיב.
יש אפשרות לעלות במדרגות לחומה לעיר העילית אך לנו לא היה זמן לכך. תרנו את סמטאות האי וירדנו ועלינו רגלית עד המלון שנמצא בכניסה לצוק אך מחוץ לחומות.
ארוחת ערב בפיצריה עם סלט קאפריסה ופיצה טעימה. קינוח קיבלנו על חשבון הבית 2 כוסות יין - קוקטייל מעולה.
והרבה חנויות מזכרות
יום 4 – SPARTI– PYLOS – GIALOVA- METHONI
לאחר ארוחת בוקר נפלאה שהיתה בתוך כוכים עם פינות נהדרות ומרפסת , עזבנו את האי מונמבסיה כשפנינו לכיוון כללי ספרטי שעל פסגותיה ראינו הרבה שלג ושמחנו לחזות בו שוב. עצירה לקפוצ'ינו עם עוגת גבינה ועוגת קדאיף, שהרי התעייפנו מהנסיעה.
פנינו ל-MYSTRAS- שזהו אתר ארכיאולוגי. לפני שנים רבות היתה עיר בירה של ממלכת ביזנטיה. . זה מה שראינו מבחוץ שנראה די מרשים. המבצר נבנה ב-1249.
הגענו לקופת הכרטיסים . הקופאית הסבירה לנו שבשביל אחד הולכים כדי לראות כנסיות ושביל אחר עוד שעה כדי לראות מנזר נשים. ובחוץ היה די חמים – אנו כזכור סובלים מחום. מייד עשינו אחורה פנה וויתרנו.
במקום לשוב על עקבותינו , המשכנו עם הכביש עם שילוט ל-PYLOS שהיה יעדנו הבא. בכביש צר עם פיתולים יפיפייה , שחלקו בתוך קניון ,שאיש לא נסע שם מלבדנו. אני חששתי כי אולי הכביש חסום בהמשך אך בהמשך הופיעו מדי פעם מכוניות בודדות.
בדרך הזו פגשנו רכסי הרים מושלגים וגם עיזים רעבים
כשחשנו רעב עדיין בכביש המוביל לפילוס ,עצרנו במקום שכוח אל, מסעדה של מקומיים ואנו התיירים היחידים. ביקשנו וקיבלנו פלפלים ממולאים בטעם מעולה שכמוהו לא היה לנו בהמשך הטיול
השלט היחידי שצילמתי מהמסעדה שהיתה מימין הכביש
לאחר הארוחה המשכנו בנתיב הנסיעה. בחוץ קצת טפטף, ההרים הלכו וגבהו והנוף פשוט היפנט אותי ביופיו.
כאשר הגענו ל-PYLOS שהינה עיירה ציורית שנבנתה בהשפעה צרפתית במאה ה-19,
דבר ראשון פנינו למלון לבדוק מהו שם שמורת הציפורים ובאיזה ישוב נמצאת. התברר לי מפי פקידת הקבלה , כי היא נמצאת בישוב בשם – GIALOVA ומייד נסענו לשם לחפש שילוט לשמורה שנקראת גם לגונה. רפי צחק עלי שבוודאי לא נמצא אף ציפור. הוא נשאר הרבה מאחורי ואני התקדמתי בתוך השמורה עד שמצאתי מבנה תצפית בדומה מעט לזה שבשמורת החולה. שלנו יפה יותר. המראה שנגלה אלי היה של כ-30 פלמינגו שהמתינו רק לי בציפייה דרוכה. יותר מזה לא הייתי צריכה .
חבל שלא התערבתי עם רפי אחרת היה צריך לאכול את הכובע.
השמורה משתרעת על שטח נרחב והכניסה בחינם – שטח פתוח ללא שומר לכן אפשר להגיע בלי הגבלת זמנים.
בשטח אחר ראינו גם ציפורים אחרות כמו תמירונים , אנפות וברכיות אך זה מתגמד לעומת להקת הפלמינגו.
עוד על סוגי הציפורים המגיעות לכאן ניתן לקרוא באתר הצפרות כאן.
בתוך שטח השמורה יש גם חוף ים חולי מבודד למי שמעוניין להתרחץ עם נוף לכיוון PYLOS.
הלינה ב-PYLOS היתה במלון MIRAMARE – מלון 3 כוכבים שהבת של הבעלים הכירה מוסיקה של זמרת ישראלית. היא גם המליצה לנו על מסעדת דגים אליה נגיע בהמשך הערב. מהחדר היה לנו מראה נפלא של הנמל. החדר בסיסי אבל הספיק לנו וכלל ארוחת בוקר טובה. הנוף לנמל והטורקיז צבעו לנו את הלחיים בוורוד.
היות והיום עוד היה צעיר החלטנו לנסוע דרומה 20 ק”מ לכל כיוון לעבר העיירה
METHONI
שם נזכרתי כי קיימת מצודה יפיפה ממש חולשת על הים.Methoni Castle
המצודה נבנתה במקור במאה ה-13 בסגנון ונציאני. קיים שם מבנה של גשר הנראה כאקוודוקט עם 14 קשתות. מצודה אדירה שאפשר להתפעל מהבנייה.
אנו זכינו לצפות שם בתחילתה של שקיעה – מראה נהדר.
בדרך למטוני ראינו אקוודוקט בצידי הכביש.
המצודה שוכנת על צוק שמשלושת עבריה גובלת בים, דבר המקשה על אויבים לכבוש אותה. היא מתהדרת בחומות אדירים שנשמרו היטב. יש אפשרות לבקר בפנים רק צריך לבדוק אם היא פתוחה. אנו הגענו לפני שקיעה והיתה כבר סגורה , אבל אפילו חיצונית מאד מרשימה. הכניסה אליה מאד זולה משהו כ-2 יורו. מעניין לקרוא על המצודה כאן.
מבט מהים
מגרש חנייה מצאנו ממש מול המצודה.
כששבנו חזרה לפילוס השמש המתינה לנו לקראת שקיעה מאד יפה. מצאנו גבעה לצפות במאורע וגם דרך אקוודוקט.
את היום הגדוש חתמנו בארוחת ערב במסעדה המומלצת ע"י בתו של בעל המלון שנקראת 4 העונות – FOUR SEASON הנמצאת שמאלה מהמלון כשיוצאים מפתח המלון. המנה המומלצת הינה סלט 4 העונות. לזה הוספנו גם סרדינים מטוגנים ושרימפסים – היה מושלםםםם!!!
יום 4 – PYLOS – תעלת קורינתוס – דיאקופטו
ארוחת הבוקר במלון היתה באולם יפה הפונה למפרץ. מפרץ שידע קרב עקוב מדם , הידוע בשם קרב נאברינו. הצי הבריטי, הצרפתי והרוסי נלחם בצי של איברהים פאשה המצרי וטיבעו 53 ספינות. 6000 חיילים נהרגו.
אי אפשר להגיע לכאן ולא לשוט לצוקים היפים המתמרים מהים אבל אנו תכננו ליום קודם, אך לצערנו לא יצאו סירות בשעה שרצינו. בבוקר כבר לא היה זמן ושטו ספינות של טיולים מאורגנים.
התלבטנו עם בתו של בעל המלון לגבי נסיעה לכיוון לקאלאוריטה בדרך צרה של כ-5 שעות אך היא פסלה אופציה זו ואמרה שעדיף לעלות על האוטוסטרדה ולהגיע לדיאקופטו בכביש המהיר . רפי נכנס לחנות מזכרות וגם שם התלבט עם המוכר שדיבר אנגלית רהוטה לגבי הנסיעה . גם כאן קיבל תשובה נחרצת נסיעה באוטוסטרדה.
כיון שכך, נסענו לכיוון מקום הלינה ללילה זה ליד-DIAKOPTO אצל סטפנו, לא לפני שעברנו שנית בתעלת קורינתוס שמא נראה אניה עוברת בתעלה, דבר שלא קרה גם בפעם הקודמת.
לא ראינו לא ספינה ולא אניה.ולאחר כ-5 שעות הגענו לבחור החביב סטפנו . בתכתובות מהבית שאלתי אותו לגבי כרטיסים לרכבת התיירותית שנוסעת בקניון לאורכו של נחל ויוצרת קניון יפה עבור למחרת היום. הוא כתב שאין צורך. כשהגענו אליו שאלנו שוב והתעקש שעבור השעה 9.00 בבוקר שאנו מתכוונים לנסוע – אין צורך. רציתי לקנות יוגורטים , גבינה ולחם לארוחת הערב ושיהיו לנו פירות עבור למחרת לדרך, לכן הגענו ל”עיר הגדולה” דיאקופטו. חיפשנו את תחנת הרכבת ומצאנו אותה בסופו של הישוב. הגענו לדלפק הכרטיסים והקופאית אומרת לנו שלשעה היעודה אין כרטיסים!!! חשכו עייני. מה אין אני אומרת לה, את חייבת למצוא עבורנו 2 כרטיסים. היא הסתכלה ובחנה ולבסוף השיבה כי מצאה 2 כרטיסים אבל לכל אחד בקרון אחר. בחזור יהיה לנו יחדיו. הסכמנו מייד !!!!
טיפ חשוב: יש לרכוש כרטיסים לפחות יום לפני הנסיעה. הרכבת נקראת :
Odontotos rack railway Diakopto – Kalavrita
אתר הרכבת כאן
חנייה אם אתם מגיעים עם רכב – בסוף הרחוב קרוב למגדל המים הישן ששימש את הרכבת שנעה על קיטור היום כבר עובד על דיזל.
יפה לטייל בעיירה לאורך פסי הרכבת ולראות את הקרונות בעבר
STAVENTO : לינה
בית עם מספר חדרים שמצויידים עם מטבח וכל האביזרים הדרושים, לפני הבית חוף ים פרטי עם מיטות שיזוף. ארוחת בוקר טובה ולפי בקשה ותיאום גם ארוחת ערב במקום.
לתשומת ליבכם ארוחת הבוקר בתוספת של כ-7 יורו לאדם מעבר למחיר הלינה.
אמנם החוף אינו חולי אבל עם נוף משגע ופרטי!!!
יום 5- רכבת “ההפתעות” , נסיעה למערת נטיפים
לאחר ביקור בשפת הים בחוף הפרטי של סטפנו והליכה עד הצוקים, סטפנו הגיש ארוחת בוקר עם מאכלים שאמר כי הם מסורתיים. מיץ תפוזים שהוא סחט, משהו כמו שקשוקה, כמה פרוסות מלפפונים ועגבניות, גבינה למריחה עם זיתים ודבש, ועוד בצקיות מטוגנות שעליהן טובלים דבש. מאחר וביטני באותו בוקר לא היתה במיטבה לא היה לי מה לבחור והעדפתי לקחת כמה עוגיות והיוגורטים שקניתי יום קודם.
ב-8.30 עזבנו את ביתו של סטפנו והגענו תוך פחות מ-10 דקות למגרש החנייה שציינתי לעיל. החנייה שם בחינם
העובדה שהפרידו ביני לבין רפי יצאה לטובה – מולי בקרון ישב זוג ממלזיה ולידי סטודנטית בת 25 מקפריסין שעושה מאסטר - ב-המצאות בינלאומיות וחלק מלימודיה היו גם במלזיה לתקופה של חצי שנה.
היא התמצאה בגורל האנשים שנהרגו בקאלאוריטה רק לא ידעה שהיו יהודים וכן במוזיאון השואה שקיים בקאלאוריטה והתנהלה בין ארבעתנו שיחה מעניינת הרבה יותר מהנופים שבחוץ – הנופים היו יפיפיים. המוזיאון לשואה עשוי להיות מעניין וממחיש לפי מה שקראתי את הזוועה של הנאצים שהרגו את אנשי הכפר היהודים לאחר צאתם של האיטלקים ששלטו במקום בשנת 1943
הרכבת גומעת 22 ק”מ ומטפסת לגובה של 750 מ' במהלך הנסיעה
הרבה פלגי מים שיורדים מחבל ארקדיה כשעצי דולב ואלונים צומחים שם וגם בוסתנים ועצי אורנים
מתוך הרכבת בקניון ווראיקוס מסילת הרכבת נבנתה ע"י האיטלקים במאה ה-19 בחלקה היא מסילה רגילה ובחלקה הופכת לרכבת שיניים
לאחר סיום הסיור ברכבת החלטנו לנסוע בכביש ההוא שיעצו לנו לא לנסוע בו עד המקום שנראה שהוא כביש מסוכן או מאד משובש שבשל כך לא המליצו. נסענו בכביש יפיפה
כשבחלקו הוא במסלול הנסיעה של הרכבת רק שכעת ראינו את הצוקים של הקניון במלוא גובהם מה שלא הצלחנו ברכבת. זה אינו תחליף לנסיעה ברכבת כיון שברכבת נוסעים בתוך הקניון צמוד לנחל ומהכביש בקושי רואים את הנחל. זו פשוט זווית נוספת.
גם את מנזר מגה ספילאו לא פספסנו וצילמנו Mega Spileon
לא הוד לו ולא הדר אבל מי שיש לו כושר גופני שיטפס וישקיף על הסביבה.
כשהגענו לקלאוריטה המשכנו לנסוע שמאלה
למערת האגמים – בכפר קסטריה פרטים כאן
החלק המתוייר כ-500 מ' לכן לא הייתי נוסעת במיוחד עד לכאן הלוך ושוב באותו היום. אבל אם באים מהדרום ונוסעים לאורך הקניון בכביש שנסענו כדאי להכנס אליה.
על המערה בת 3ת המפלסים סיפרה לנו המדריכה המקסימה והצעירה בת 22 מריה שהדריכה רק אותנו. האנגלית שלה היתה רהוטה. המפלס הראשון הינו בעומק 3 מ' , השני בעומק 6 מ' ולאורכו גם מטיילים. במפלס השלישי רק אנשי מחקר מגיעים בגלל הקושי בנגישות. הנטיפים מאד יפים ומשתקפים בחלקם באגמים.
אסור לצלם לכן קניתי ספרון עם תמונות והצילומים לקוחים מהספרון.
הדרך מרהיבה אך אני עם כאבי בטן שארוחת הבוקר לא תרמה לי גם המעט שאכלתי. הרגשתי מאד רע. נזכרתי בתפוח העץ שלקחנו כצידה לדרך. שתיתי הרבה מים וזה השיב את נפשי. למוזיאון השואה בלאקלוריטה שמאד רציתי לבקר כבר לא ביקרנו. לאחר הישוב עצרנו במסעדה החולשת על הנוף הזה. אכלתי צלעות וצ'יפס ורפי קציצות. מלבד הנוף לא היה שווה לאכול כאן לכן שכחתי לרשום את שם המסעדה..
מכאן המשכנו לעיר ARTA לא לפני שעברנו גשר מיתרים מרהיב ובכך עזבנו את הפלופונס.
הגשר שוכן לא הרחק מ- PATRA
אורכו של הגשר 2380 מ' – הוא הארוך ביותר באירופה ומחבר את חצי האי של הפלופונס עם היבשת. לפני שנבנה- החיבור היה באמצעות מעבורות. הגשר הקל על התחבורה והנגיש את פלופונס למדינה.
שמו של הגשר: Rio–Antirrio Bridge .
הוא נחנך ב-7.8.2004 שבוע לפני שנפתחו משחקי הקיץ האולימפיים באתונה..
**********************************************************************************************
מחצי האי פלופונס אפשר להגיע לאי לפקדה – שטרם ביקרתי ולאי המופלא שבו מאד נהניתי -זקינטוס – עליו כתבתי .זקינטוס בגן עדן יווני!!!
**********************************************************************************************
לסיכום : הייתי מקדישה לפלופונס עוד כמה ימים לו ידעתי מראש כמה יפה שם. היו מקומות בחבל מאני שלא הגעתי אליהם עם עיירות וכפרים יפים. בארקדיה הייתי מקדישה עוד יום יומיים לעוד כפרים ולהגיע למנזרים.
במי נעזרתי?
נילי ח. – פוסחים על הפסח בפלופונס
ראנצ'י – חצי האי פלופונסוס -2012
חברי אורן מרום בעל האתר TOUREPLY הרעיף עלי הרבה מידע ומקומות לינה
ולכולם תודה גדולה.
גילי חסקין על האיזור כאן.
באתר GO TRAVEL כדאי לקרוא כאן.
האתר הגדול על יוון והאיים כאן.
**********************************************************************************************אתם תוכלו להעזר גם בבלוג המצויין של זיוה רענן שמתי לב ובו כתבה עדכנית עם הרבה המלצות ובלוגים זרים כאן.
***************************************************
אם אהבתם תודה או תגובה יתקבלו בברכה
אם גם תשאירו הערות ו/או הארות זה מאד ישמח אותי.
**********************************************************************************************
המשך הטיול יוון - ב-18 יום באפריל - מחוז אפירוס עם יואנינה, זגוריה - גשרי אבן וטבע מדהים!!!
**********************************************************************************************