איסלנד ארץ הקרח האש ותמרות עשן - דרום איסלנד חלק 2

המשך הטיול בדרום איסלנד בין מכתשי הרי געש, שמורה צבעונית עם קרייטרים שבתחתיתם אגמים טורקיזיים והרים צבעוניים, מפלים שוצפים הנופלים מגובה רב עם עוצמת ספיקה מהגבוהות באירופה ואיים שנוצרו מפעילות וולקנית ובל נשכח גייזר אחד שהתמכרתי אליו טוטאלית.

על אלה ועוד בדרום איסלנד להלן.

מעבר לחלק 1 של הכתבה לחץ כאן

29.6. שמורת מכתשי לאקי - LAKAGIGAR

לגבי שמורת לאקי היו לי לגביה לבטים האם לקחת סיור עם סופר ג'יפ או לא.
ובכן אני יכולה לאמר שמבחינתנו היא זוכה במיקום מאד גבוה של הנאה ועניין אף על פי שהיא מגיעה יום אחרי ביקור כל כך מוצלח בלגונות הקרחונים.

הסיור התקיים עם חברת HOLASPORT ששינתה לאחרונה את שמה ל- SECRET

ICELAND יוצא מפתח המלון לאקי כיון שמוסך של החברה נמצא בשטח המלון.
בשעה 9.00 מגיע סופר ג'יפ גדול מאד. המדריך מספר לנו שאנו נוסעים לאסוף קבוצה לא רחוק משם ועולות 6 נשים מאיטליה כשאחת מהן איסלנדית שחיתה לפני כן באיטליה ומשם מכירה אותן. ואח"כ אוסף עוד 2 זוגות.
העלות משולמת לפני תחילת הטיול: 28500 קרונות ליחיד.
שם בעל החברה TRAUSTI והוא זה שגם מדריך אותנו כשרמקול עם אוזניה על ראשו וכך יכולים לשמוע כולם את הסבריו.

בשטח של השמורה נמצאים 136 הרי געש - חשבתי בלבי אוי ואבוי לאן נסעתי ואם אחד

מהם יתפרץ לו ככה פתאם? טוב למזלי אף אחד לא איים עלינו וחזרנו משם בשלום.

ההתפרצות ב-LAKAGIGAR היתה בשנת 1783 והיא נחשבת להתפרצות הגדולה ביותר שאירעה באיסלנד. זרם הלבה היה השלישי בגודלו בכדור הארץ מאז עידן הקרח האחרון. איזור המכתשים נוצר במשך 8 חודשים אח"כ ונקראו ע"ש לאקי שהיה ההר הגבוה מכולם.
לפני ההתפרצות היו רעשי אדמה וגם במהלך ההתפרצות.

ההתפרצות הביאה גזים רעילים לאויר, אפר רעיל עלה לאויר והמית את המרעה, לכן לא היה מספיק מזון לראשי הבקר, לסוסים ולכבשים. הללו מספרם ירד משמעותית . באיזור לאקי עצמו מתו מחצית מהתושבים.

מלבד איסלנד היתה השפעה בגלל הענן גזים על אירופה המערבית, אנגליה, ואפילו השפיע על היבול ברוסיה וסין. זה אפילו השפיע על תקופת רעב ביפן .

עצרנו ליד מכתש ועלינו להביט בתוכו

כשהגענו להר הגעש לאקי עצרנו לכשעתיים. הטיפוס על ההר אינו לכושרי הגופני לכן התפצלנו. כל החבורה טיפסה על ההר ואנו פנינו למסלול חמוד שחצינו במהלכו חלקת שלג עד שהגענו ללוע יפיפה של הר געש נמוך יותר. מסביב ללוע גוון אדמדם של סלע.
ההליכה ארכה כשעה.

הר הגעש לאקי

הלוע של הר הגעש הנמוך יותר אליו הלכנו אחרי ששבנו לרכב, כיון שהקבוצה שעלתה ללאקי טרם שבה, רפי הלך ללוע הר געש נוסף ושם המתינה לו גברת מגונדרת...





אחרי שמסיימים במקום העצירה ליד הר הגעש לאקי, נוסעים למקום אחר בשמורה שבו ישנם שולחנות ושרותים ושם אוכלים את "ארוחת הצהרים". אצלנו זה רק סנדויץ' שהכינונו מראש בבוקר בבקתה, אצל אחרים הביאו קופסאות עם סלטים.

סיימנו הראשונים לאכול והלכנו בשביל שמוביל לקרייטר שבתחתיתו האגם. מה שהכי מדהים שדווקא כשהשמש נכנסה לתוך ענן המראה היה מדהים והכל השתקף לתוך המים. איך שהשמש יצאה והאירה
המראה איבד את ההשתקפויות.



בעצירה הנוספת הלכנו לשביל נוסף שהגיע לתוך קרייטר לתחתית שלו ביחד עם האיטלקיה ששמה ג'ו,
היות והיא ישבה לפנינו במושב בסופר ג'יפ התחברנו, וכך כל הדרך לקרייטר שרנו שירי סן רמו ביחד.
זה היה טיול מהנה מאד גם נופים וגם שירים.



מקום נוסף בו עצרנו היה בלועות המדומים וזאת לבקשת האיסלנדית - איטלקיה.

הקרקע כאן מאד רכה כאילו ספוגית. כל אחד תפס איזה לוע והשתרענו ל-10 דקות מנוחה.
תוך כדי גם הבחנתי בציפור חמודה.




להלן סרטון של ה-BBC על התפרצויות הרי הגעש באיסלנד וגם על לאקי שמאד מעניין לצפות בו

בסרט מראות ייחודיים מצולמים מתוך לוע של הר געש בעומק 150 מ' כמו גובה כנסיית ווסטמינסטר בלונדון. חובה לצפות!

משם נסענו למפל FAGRIFOSS שפירוש שמו המפל היפה והוא אכן מצדיק את שמו. עולים על גבעה
שצופה ממש מול המפל ומשקיפים עליו מנקודת התצפית.
מקום זה כבר נמצא מחוץ לשמורת לאקי.




האתר האחרון שהגענו אליו ביום הסיור המקסים הזה היה לקניון מרשים מאד.
אורכו כ-2 ק"מ ועומקו 100 מ' שמו FJADRARGLJUFUR

בניגוד לאוטובוס שגם נוסע לאיזור זה וזו העצירה הראשונה שלו, הסופר ג'יפ זו העצירה האחרונה.
ולמה זה טוב, כי כל הדרך הינה בירידה בניגוד לסיור עם האוטובוס שאז כדי לראות את הקניון יש לטפס.




30.6. מצוקי הטרולים ודירהולי מפלים ובקתת חלומות
מתעוררים לבוקר קצת מעונן, פוגשים בחדר אוכל של מלון לאקי את הקבוצה הישראלית שמתארחת ממכון אבשלום. מחליפים איתם כמה מילים. הם נוסעים בטיול מאורגן ל-14 יום עם חבלי ארץ בהדרכת יוסי בן עמי שהיו לנו מחשבות לנסוע איתו לפני שעברנו לטיול עצמאי.

אנו בדרכנו לויק שהיא הנקודה הדרומית ביותר באיסלנד. ויק פירושו בנורדית מפרץ. מכאן נובעת המילה ויקינג.

אנו עוצרים ליד חנות מזכרות גדולה. בפתח החנות הטרול האמיתי הראשון שאנו רואים בטיול.



נכנסים ורואים את מצוקי דריהולי בגלוייה. ידעתי עליהם אבל לא ידעתי מהיכן הכי טוב לצפות בהם. המוכר מוציא לי ממגירה מפה ומסמן לי עליה את הנקודות.

מימין למבנה ישנו מבנה נוסף ואחריו מגרש חנייה בו שמנו את הרכב והלכנו בשביל המוביל לשפת הים שם ממתינים לנו עמודונים מרשימים הנקראים Reynisdrangar אני קוראת להם הטרולים.

לפי סאגה איסלנדית העמודונים נוצרו כשטרולים משכו ספינה לחוף, אך לא הספיקו להגיע לחוף לפני הזריחה והפכו לניצבים ברגע שהשמש שלחה את קרניה אליהם. העמודונים הם תרני הספינה ולכל אחד יש שם. הגבוה שבעמודונים מתנשא ל-66 מ'.



ממשיכים לנסוע עם כביש 1 עוד כ-5 ק"מ ופונים בהתאם למפה לכביש 215 איתו נוסעים עוד כ- 6 ק"מ עד סופו ומגיעים למגרש חנייה. צועדים על חול שחור לא בדיוק חול אלא אבנים קטנות ואז רואים את התמונה המפורסמת של העמודונים כמו שמופיעה בכל הפרסומות רק שאצלנו קצת ערפילי ולא יוצאת תמונה ברורה. אנו ממשיכים עוד קצת עם הרכב ימינה על החול, מפחדים שלא נתחפר בחול וזאת כדי לצפות טוב יותר על מצוקי דריהולי עם החור באמצע. זו התמונה שנגלתה לנו מכאן.

מצוק דריהולי

חוזרים לחנייה והולכים רגלית עד המערה שנמצאת בצד שמאל שלנו. המערה מעוטרת עמודוני בזלת
בגבהים שונים וגם מעט פאפינים אך לא בקירבה כמו שראינו בבורגפיורדור.





מצוקי דריהולי - זהו צוק בגובה 120 מ' מרשים מאד שפירוש שמו המילולי הוא "חור בדלת". כאשר הים שקט אפשר לעבור דרכו בסירה. אנו ראינו שלט המפנה לשייט עם רכב אמפיבי פנינו בעקבות השלט אך המקום
היה סגור ולא היתה נפש חיה.

ישנם סיפורים שטייס הרפתקן הטיס מטוס קטן דרך החור. אשרי המאמין!

מהחלק העליון יש נוף נהדר. המקום טוענים נוצר בהתפרצות געשית בסוף תקופת הקרח.

גם כאן ראינו קצת פאפינים.

קרחון אחד יותר מדי

אחרי מצוקי דריהולי קראתי באתר של דוידי קליר כי אם נמשיך עוד 13.8 ק"מ ממצוקי דריהולי עד לכביש 221 ונפנה ימינה , נסע על דרך עפר 4.8 ק"מ נגיע לקרחון Solheimajokull שהוא שלוחה של קרחון Mdalsjull הנחשב כרביעי בגודלו באיסלנד. הקרחון מרחוק מאד יפה וזוהר בכיפה לבנה. הדרך של 4.8 ק"מ לכל כיוון איומה יותר מכל דרכי העפר שעברנו עד כה.

מגיעים למקום החנייה, שומעים קרקורים מהבטן ומחליטים שקודם נמלא את בטננו כדי שיהיה כוח לצעוד לקרחון. במקום משהו כמו צריף שנקרא בשם המפתיע:
CafSheimajul. מזמינים מרק עגבניות וקיש עם ירקות ונתחי סלמון.
המרק המלצרית מודיעה בדיוק נגמר אבל תוך 10 דקות אני מכינה חדש. ובכן זה מרק שמכינים מאבקת מרק כמו מרק 10 בארץ ללא זכר לשום עגבנייה. הקיש מחממים לנו במיקרוגל ידע ימים יפים יותר אולי.

ואז צועדים לקרחון שרובו שחור לא יופי לו ולא הדר. אני מייד עוזבת את המקום ורפי מצלם את התמונות הבודדות כדי שנצחק לדורות.



ממשיכים עוד כ-6 ק"מ על כביש 1 ומגיעים לכפר עם מפל מרהיב בשם Skogarfoss

למי שעיתותיו בידיו יש לדעת כי בכפר קיים מוזיאון לצורת החיים בעבר. כמובן שזה מתאים ליום גשום אבל לנו היו עוד יעדים וממש לא היה זמן אז סרנו מייד למפל. הוא מרשים בכל קנה מידה וגובהו 60 מ' ורוחבו 25 מ'. אין ספק שהוא צועד בגאון בין המפלים שהגיעו למקומות הראשונים בדירוג שלנו.

אחד התיירים שהגיע למקום הלך לבדוק את זרם המים. נכנס מתחת למפל ויצא כמובן רטוב לגמרי. אנו קפאנו רק מלראות אותו עם החולצה והמכנסיים הרטובים. באותו יום היה קר דהיינו כובע צמר על הראש.



נוסעים עוד כמה ק"מ ומצד ימין של הכביש מבחינים בשלט פנייה ימינה 750 מ' מהצומת למפל Seljalandsfoss. בתחילה לאחר שראינו את מפל סקגפוס לפניו נראה אנימי למדי, אבל כשמתקרבים והרוח נושבת ומסיטה את "הוילון" , השמש יוצאת מבעד לעננים וכפי שהומלץ שווה להגיע למקום אחה"צ אז השמש בדיוק בזווית המתאימה, פתאם הבחנו מהקרקע בין הנתזים בקשת יפה. ואז הציצה עוד קשת אבל לפני שהספקנו לצלמה כמו שצריך השמש שבה והתחבאה בין העננים.

יש לציין עבור המעוניינים להרטב, כי קיים שביל מאחורי המפל שניתן להתחילו מצד ימין ולהגיע לצידו השמאלי. לנו לא היה זמן ולא חשק להרטב משאירה את זה לאחרים.




איך הגענו לבקתת החלומות
את הבקתה הזו הזמנו לפני כשנה באתר הזכור לטוב מאיספיורדיור - AIRBNB. היא שוכנת ביציאה מ-HVOLSVOLLUR לכיוון SELFOSS .
בתחילה הוזמנה ל-4 לילות ובסמוך לנסיעה שינינו לשלושה לילות וחבל.

בהיותנו בבקתה בלאקי יום קודם מצלצלת אלי בעלת הדירה גב' סיגרון ושואלת אותי אם הגענו לאיסלנד. באותו הרגע הלב שלי נפל לתחתונים! הרי הודעתי לה סמוך לנסיעה שאנו באים אז איזו מן שאלה זו? אני משיבה לה - וודאי. את תמתיני לנו בדירה? היא עונה לי לא, אני ברייקאויק! ואני כבר מריצה סרטים בראש איך נגיע לרייקאויק לקחת את המפתח לדירה. היא אומרת לי שאולי תנסה לתאם עם שכן שיפגוש אותנו בתחנת הדלק ב- HVOLSVOLLUR רק השעה באיזו שעה אנו נגיע. נו, לך דע מתי נגיע ביום למחרת? אני אומרת לה שאני רק יכולה להעריך בסביבות 18.00-18.30.

היא אומרת שתבדוק ותחזור אלי. אכן חוזרת ומודיעה לי שלא השיגה אף אחד, לכן תשלח מייל למלון עם הוראות מדוייקות להגעה.
למחרת בבוקר בקבלה אכן ממתין לנו מכתב עם ההוראות.

אנו קוראים אותו וחושבים שזה נראה כמו פתרון חידה בלשית. תעברו את העיר, תגיעו לרח X תפנו בשביל השני ימינה, תעברו את השער, על המרפסת יש פסל כחול ומתחתיו המפתח. מגיעים, רואים מרפסת ארוכה, מחפשים את הפסל אבל מוצאים שניים ולא בצבע המתאים. יהיה מפתח תחתיו? "יש" אני צועקת לרפי. עכשיו אני מתפללת שרק לא יהיה מסובך לפתוח כי אין למי לקרוא לעזרה. הבקתה מבודדת ואין שכן קרוב.
למזלנו הטוב דלת הכניסה נפתחה בקלות וכך הגענו לבקתה יפיפיה, מקושטת להפליא, מטופחת, מאובזרת עד הפרט האחרון אפילו תבלינים ונייר לסנדויצ'ים.
לבקתה שני חדרי שינה וסלון ומלאי מזרונים כך שמתאימה ליותר אנשים. 
מרוצים שכך נבלה 3 לילות!!!




בשעה 19.00 לערך החלטנו לנסוע לכיוון שמורת הטבע TORSMORK בכביש 261 שהמשכו הופך לדרך F261 (מזרחה מ-HVOLSVOLLUR). בדרך ראינו מצד ימין את השלג על הר הגעש EYJAFJALLAJOKULL הזכור "לטוב" מההתפרצות שלו ב-2010 עת השבית את תנועת המטוסים באירופה, וכמעט מנע מאיתנו אישית להגיע לנורבגיה,
רק התפילות שלנו ושל נילי פיזרו את מסך העשן/אפר. אז כעת אנו במרחק קצר מההר האימתני הזה
שגובהו 1666 מ'. מצד שני רואים הר געש נוסף . אנו נוסעים ורואים שמתחיל להיות מאוחר. במקום שמתחילה הדרך עפר מחליטים לוותר ולהסתפק בשני מפלים קטנים וחמודים בצידי הדרך בצד שמאל.




המפל הראשון שמו GLUGAFOSS . מרחוק נראה בסדר אבל כשמתקרבים אליו רואים את ייחודו. הוא חופר לעצמו נתיב בתוך הסלע העליון הרך ויורד תוך כדי שיוצר מעין חלונות ומכאן שמו.בחלק התחתון סלע בזלתי כאן מתפרש בצורה רחבה ויורד בכמה אשדים יפים זה לצד זה. עלינו מעל המפלים הראשונים והתקרבנו
לאלה העליונים. המראה מלמעלה יפה הן לצפייה על המפל והן על הנוף סביב.




על גדת הנחל ממול למפל אנו מבחינים בציפורים עם המקור הכתום שפגשנו כמותן הרבה באיסלנד וגם בנורבגיה שמה TJALDUR



בדרך חזרה אנו מבחינים משמאל לנו חוות סוסים ושבילים המיועדים לרכיבה ולפתע רוכב עם ארבעה סוסים יפיפיים כאילו ישנם סוסים לא יפים באיסלנד. הוא רואה שאנו מתלהבים ונעמד לצילום. אני מרוב התרגשות מפספסת את הרגע ומצליחה לצלם רק כשהוא מתרחק מאיתנו עם גבו אלינו.



לבקתה היה עוד יתרון כי היו הציפורים הללו שהמתינו לבואנו כל ערב ועפו לפני המכונית על שביל העפר המוביל לבקתה בוקר וערב כאילו עשו לנו קבלת פנים. בזמן שלא עפו או שישבו על ראש התורן או על השובך שבנוי על גזע עץ בחצר.

בשבילי שמאד אוהבת ציפורים זו היתה חוויה מדהימה והן זכו כמובן לבוק רציני ממני.




1.7 שמורת Landmannalaugar
למחרת בבוקר היה מוזמן לנו מראש סיור עם סופר ג'יפ לשמורת Landmannalaugar הנהדרת .

הסיור היה עם חברת EXTREME ICELAND איתה התכתבתי למזלי הטוב משנה שעברה ולכן למרות שלקראת העונה הנוכחית העלו את המחיר ל-37900 קרונות הם הסכימו לעלות שנה קודמת: 34900 קרונות לאחד.

נקודת המפגש היתה בתחנת הדלק ב-SELFOSS בשעה 10.00 ולהפתעתנו הגיעה המדריכה בדיוק בזמן והיא מודיעה לנו שיהיה לנו טיול פרטי!!!! לא יאומן החברה שלחה את המדריכה מריקאויק נסיעה של שלושת רבעי שעה רק עבורנו.

אנו יוצאים לדרך ומייד בתחילת הטיול מגיעים למפל פוטוגני Hjalparfoss. המדריכה שמה BERGLIND בת 28 שהוריה במקור מישוב ליד EGILSTADIR אבל היום מתגוררת ברייקאויק עם בן זוגה.



ממשיכים לנסוע מגיעים לגבעה עולים עליה ורואים את האגם המפתיע הזה .



יש לציין כי היות וכל הימים בצהרים היה חם הנחתי שגם יום זה יהיה כזה. לצערי הרב זה היה יום מעונן וקר. רוחות קרות נשבו ומכנסי הטריקו הדקים שלבשתי והחולצה הדקיקה ממש לא התאימו. מזל שלקחתי איתי את הסווצ'ר מפליז כי אפילו את המעיל פוך השארתי ברכב שלנו. אז שאננות אינה מתאימה למדינה זו חייבים לקחת תמיד את כל הציוד חורף שמא גנרל חורף יופיע גם בקיץ.

אגב פירוש השם של מפל HJALAPARFOSS זה המפל העוזר זה נובע מההסטוריה שבימי עברו כשהיו רוכבים על סוסים במרחבים הגדולים של פנים הארץ והיו מגיעים למקום זה אפשר היה להשקות את הסוסים וזה עזר להם להתאושש מהדרך.

ואם מדברים על ההסטוריה, המדריכה הראתה לנו בשולי הכביש במרחק של כמה עשרות מטרים סוג של גל עד מאבנים. כל כמה מטרים נמצא עמודון כזה. מתברר שבעברו זה היה מסמן את הדרך לפני שהיו כבישים. העמודונים הללו נשארו עד היום כיון שבחורף כשכל הכביש מכוסה בשלג הם עוזרים להתמצא ביחד עם עמודונים צהובים בשולי הכביש היכן הכביש נמצא.

המשכנו לנסוע ואגם נוסף נגלה לנו.



בתמונה מטה תבחינו בצבע ירקרק כאילו ניגר מההר. זה MOSS- אזוב והיא הסבירה לנו שכאשר יורד גשם הוא נהיה ירוק זוהר. נוכחנו בכך אח"כ בהמשך כשירד גשם.



ואז הגענו אל ה-WOW הראשון של היום: לקרייטר עם אגם ירוק -טורקיז עז כשבשוליים אדמה אדמדמה/חומה/ירוקה ומעוטר מעט בשאריות שלג. הייתי נשארת שם כל היום כמה שזה היה יפה!!!!



הרוח הקרה הבריחה אותנו חזרה לסופר ג'יפ החמים.

אנחנו מתקדמים לכיוון הקמפינג שמוטי בוודאי ישן לפני צאתו למסע הרגלי, והמדריכה אומרת לנו שהגענו ל-MALL ולבית הקפה. עוד מעט אראה לכם מה זה MALL איסלנדי. הצבעוניות של ההרים בדרך מדהימה אותנו ירוק, חום בורדו ושאר צבעי הקשת כאילו אלהים ירד למטה ושפך כמה גלונים של צבע על ההרים.


לנו לא היה מזל ליום שמשי אלא ליום מעונן וקר כך שבוודאי הצבעים עוד יותר מהממים ביום שמש.


דוגמאות מימים טובים יותר ניתן למצוא כאן באתר של חברת אקסטרים.


הדבר ההזוי ביותר היה כמובן בית הקפה המפואר וה-MALL שלצידו. בצד שמאל קנינו כוסיות של קפה ובצד ימין ישבנו לשתות ולהתחמם ולהסתתר קצת מהקור.
הבנתם בוודאי שבית הקפה שוכן בתוך אוטובוס מימי הפלמ"ח.



עמדנו במקום המדהים הזה וסבבנו אותו מכל צדדיו ואז חזרנו לבית הקפה שתינו כדי להתחמם כי אצבעות הידיים הפכו כבר מזמן לנציבי קרח. פתאם ראינו שהמדריכה בכלל נעלמה לנו. לא קבענו איתה שעת פגישה, אין לנו את הטלפון שלה, לא קבענו מקום מפגש אם ליד בית הקפה או ליד הרכב ובכלל לא זכרתי איזה סוג סופר ג'יפ היה לנו.

התחלנו לעבור בין כל המכוניות החונות עד שראינו ג'יפ שהיה נדמה לנו מוכר אבל המדריכה איננה. חזרנו לבית הקפה והחלטנו להמתין לה שם כי אולי כך נמצא אותה או נכון יותר היא תמצא אותנו. ואכן אחרי רבע שעה היא הופיעה והודיעה לנו שהיא צריכה עוד כ-10 דקות לסדר ניירות כניסה לשמורה.



אין מה לאמר כזה פספוס היה לנו כאן מבחינת הלבוש באותו יום כי עם מכנסי הטריקו אי אפשר היה
להסתובב במקום.



כשחוזרת המדריכה היא שואלת אותנו ולבריכה הגיאותרמלית הגעתם? ואנו אפילו לא הבחנו בה. היא לוקחת אותנו לשם ובדרך תעלות עם מים שעשן מתמר מהם ובתוך אחת התעלות מסתובבת סביב צירה הציפור שבתמונות. היא לא הפסיקה להסתובב.



המדריכה שואלת אותנו אם נרצה להתרחץ במקום ואנו מסתכלים עליה כאילו נפלה מפלנטה אחרת.
מה בקור הזה אנו נתפשט לבגד ים? במקום היו הרבה שזה לא הפריע להם. 



גם היא הקור לא הפריעה לה והסתובבה עם חולצה בשרוול קצר איזה סוודר דק עליה. והיא אומרת לנו זה קיץ!!! ואנו רק חושבים איזה מטומטמים שהשארנו את מעילי הפוך ברכב בסלפוס.

אנו ממשיכים לנסוע והמדריכה מספרת לנו שהיא היתה בעבר רנג'רית בבקתה שם ליד האוהלים.

היא מוסיפה שהיו שם הרבה סיפורים של שדים ושדונים. היא שואלת אם אנו רוצים לשמוע ואנו כמובן רוצים. אז היא מספרת סיפור על כך שבאחת הבקתות שם מישהי נכנסה וראתה בן אדם שנרצח ומלא דם על הרצפה. היא יצאה מהבקתה רצה כל עוד רוחה בה לבקתה אחרת , סיפרה את הסיפור, והיא הובילה אותם לבקתה שראתה את הגופה עם הדם. כשהגיעו לשם לא היה זכר. הכל היה נקי וראו שמישהו ניקה את המקום לא מזמן. היא השתגעה מהמקרה הזה. פחדתם היא שואלת אותנו? ואנו צוחקים ואומרים לה מאד אז היא מספרת לנו עוד סיפור.
וכל הסיפורים על רקע הנופים המדהימים האלה.




בשמורת Landmannalaugar יש צבעוניות רבה גם בזכות הרי ה-.RHYOLITE



ממשיכים לנסוע ואז מגיעים לפנינה שבכתר. למקום שלא רציתי לפספס בסיור זה
שתמונתו כאמור התנוססה בספר מסדרת INSIGHT שכבש את לבי ושמו
LJOTIPOLLUR - שפירוש שמו המילולי מאיסלנדית הוא בריכה מכוערת.
זהו קרייטר וולקני שבתחתיתו אגם בצבע כחול טורקיז ודפנותיו בצבע בורדו.
הוא נראה מהמם וממש לא כשמו.




תבינו שרוח קרה מאד נושבת שמקפיאה אותנו לחלוטין והמדריכה בשלה זה קיץ והראיה
היא בחולצה קצרה.



המדריכה BERLGLIND שואלת אם אנו רוצים להגיע להר הגעש HEKLA. אנו כמובן רוצים אם כי בסתר לבי אני קצת מפחדת . זהו אחד מהרי הגעש האימתנים.

משנת 874 לספירה היו לו 20 התפרצויות. האירופים מכנים אותו השער לגיהנום.
גובהו 1491 מ' ובדרך כלל פסגתו לוטה בערפל. לנו היה מזל נדיר שלמרות היום הכל כך מעונן, לפתע כשהתקרבנו אליו היתה התבהרות חלקית ואפילו תכול הרקיע הציץ.



ראינו את האדמה והאפר הוולקני שניגר על מורדותיו ובעמק מההתפרצות האחרונה שלו. הניגוד הזה בין הלובן של השלג בכיפה והשחור סביב והתכלת של השמים היה מרהיב.


ואלה לא מסתפקים כמונו במבט על הקלה אלא מעפילים עליו

היא מספרת לנו כי בן זוגה לחיים היה חצי שעה לפני ההתפרצות האחרונה על הר הקלה הוביל קבוצת תיירים, הספיקו לרדת ולהתרחק. והיא מקנאה בו שראה מראה כל כך יפה ומאד רוצה שההר יתפרץ עכשיו כשאנו שם. ואני רק מתפללת שנרד ממנו כבר.

איך שאנו יורדים במחצית הדרך מההר, לפתע קדרו פני השמים, ענן שחור הסתיר לגמרי את הר הקלה שרק לפני כמה דקות ראינו אותו זוהר עם כיפתו הלבנה, כשברקע עוד מבחינים בתכול השמים, גשם עז התחיל לרדת. אנו בדרכנו ל-TJOFAFOSS ופתאם הגשם מתחלף לשלג. אנו חושבים שכבר לא נראה שום מפל ולא נגיע אליו בגשם הסוחף אבל הנערה בת ה-28 בטוחה בעצמה אנו נמשיך ועד שנגיע יהיה בסדר.

היה לנו לבן של השלג שירד עלינו ולבן של קצף המים במפל עכשיו אתם מבינים שאם גם ירד שלג הטמפרטורות היו סביב האפס ואנו לבושים בלבוש קליל. באמת נהיינו חצי איסלנדים.




במשך כל היום לא הפסקנו להתעניין על החיים באיסלנד ומה שאוכל לתמצת בכמה משפטים זה כך:
בני זוג כמעט ואינם מתחתנים. הוריה של המדריכה חיו לא נשואים למרות שחמשת ילדיהם מבוגרים היא הצעירה כאמור בת 28 ורק לאחרונה התחתנו הוריה כי התחילו לחשוב על בעיות ירושה.

אם מתחתנים בדרך כלל זה בכנסייה הלותרנית שהיא הרוב במדינה. רוב האוכלוסיה אינה דתית. לכנסייה מפרישים מהשכר איזה סכום מסויים כמו אצלנו לביטוח לאומי או מס הכנסה. מי שאינו רוצה צריך לחתום על טופס והפרוצדורה מאד ארוכה.

המקצוע של נהגת בסופר ג'יפ נדיר אצל נשים. בחברה בה היא עובדת מתוך 24 נהגים היא היחידה. כשהיא נוהגת בדרכים ופוגשים אותה אחרים מסובבים את הראש אחריה. בטח הגברים שקוראים את הדברים יאמרו נו בטח היא חתיכה ובלונדינית, אבל באיסלנד רובן בלונדיניות.

למתעניינים בטרק המפורסם מהשמורה לכיוון טורסמורק כדאי לצפות בסרטון מטה.

איך שאנו יוצאים מהשמורה ומתקרבים לסלפוס, מזג האויר משתפר שמים תכולים כאילו לא היתה סערת גשם כבד/ושלג. עולם אחר.



פנינו כבר למחר ומתחילה התפילה שמחר יהיה לנו מזג אויר כמו עכשיו כי מחר אנו באיי ווסטמן.



2.7 איי ווסטמן

זהו ארכיפלג איים (15) השוכן בדרומה של איסלנד. האי הצעיר ביותר הוא סורצי שעלה מפעילות געשית שנמשכה 4 שנים ב-1963 התגלתה פיסת האדמה והוא הצעיר ביותר על פני כדור הארץ.

האי המיושב היחיד הוא Heimaey כרטיסים הזמנו כחודש לפני . מקום הלינה קרוב מאד למקום יציאת המעבורת שיוצאת מ LANDEYI AHOFN.על המעבורת ילדים רבים ויפים צילמתי כמה מהם.

כבר מהחוף ניתן לראות את האיים אפילו בלי משקפת.

המעבורת מגיעה לנמל כעבור חצי שעה ואנו יורדים ממנה. מכוונים אותנו אחרי מבנה צהוב לפנות שמאלה.
ואז רואים את הספינה שאמורה לקחת אותנו לשייט סיבוב בן שעה וחצי סביב האיים.



הזמנו מראש מקום וכשהגענו נכנסנו לבית הקפה KRO ורכשנו את הכרטיסים לספינה VIKING בעלות של 5900 קרונות לאדם.

היה זה יום שמשי ולמרות זאת הטמפרטורה לפי מד המעלות בספינה הראה 9.6 מעלות צלזיוס אבל עם הרוח שנשבה והרוח מהשייט זה הרגיש כמו 3 מעלות. היינו עטופים במיטב הלבוש וזאת אחרי הקפאון של יום קודם. חולצה עבה, סוודר, סווטשר מפליז ומעיל פוך צעיף וכובע צמר ולמרות כל זה הרוח בפנים ציננה אותנו ועל האצבעות של הידיים אין מה לדבר.
המראות פיצו על הקור ובגדול. מי הים סביב האיים היו בגוונים שונים של ירוק, טורקיז, כחול.




על הצוקים קיננו ציפורים שונות. כל סוג של ציפור בחבורה משלה. שחפים, פאפינים, גילמורים ועוד.
חלק שטו על המים, חלק התעופפו באויר וחלק היו על הצוקים.





האיים האלה כאחת חובבת ציפורים היו חגיגה לעיניים מה גם שלא נפקד מקומם של הפאפינים שאני כל כך אוהבת. אמנם לא בקירבה שראינו בבורגפיורדור אבל בכל זאת. יש כאן הירארכיה מעמדית בראש הסולם (הצוק) הפאפינים ומתחתם האלקות.




ישנם איים שנוצרו כתוצאה מהנתקות מסלע האי. דוגמא לכך למטה.



הצוק שבתמונה להלן הוא על רקע לוע הר הגעש שהוזכר לפני כן כאן. כשהוא מכוסה בשלג EYJAFJALLAJOKULL



את המגדלור שבתמונה מטה החליפו כבר שלוש פעמים כי הוא כל פעם ניזוק מפגעי מזג האויר הקשה
הסורר באי במיוחד בחורף.



לקראת סוף השייט עם הספינה, אנו נכנסים לתוך מערה יפיפייה ושם באקוסטיקה מדהימה, הקברניט הופך לחצוצרן ומנגן לנו.

זה היה אחד מאותם רגעי הקסם והשלווה, לראות את כל הצבעים האלה של המערה, של הכחול של הים מבעד למערה ולהאזין למוסיקה, שרוצים שלא ייגמר.

וכך נשמעה הנגינה בסקסופון במערה

מייד אחרי השייט אנו נכנסים לבית הקפה KRO ובוחרים לשתות מרק כדי להפשיר. השף כנראה מאד מאוהב. מרק הכרובית מלוח מאד.
את הסיפור שהתרחש ב- 2. לפנות בוקר של יום 23 בינואר 1973 שהוא נקודת ציון חשובה בהיסטוריה של האי שמענו וראינו בסרטון בבית הקפה KRO בעת המתנה לסיור האוטובוס VIKING.
בשעה 2.00 החלה התפרצות הר הגעש שעל האי. כל תושבי האי נאספו אל הספינות שעגנו בנמל והפליגו אל לב ים לחזות באותו מראה נורא הוד של סילוני הלבה המזנקים אל הרקיע וגולשים בנהרות של אש לכל עבר. עבורם היה זה גם המראה של בתיהם ורכושם הנקברים תחת סוללת הלבה הכובשת שעל אחר שעל.
בתחילה נדמה היה שתוך מספר שעות יעבור זעם, אבל למרבה ההפתעה נמשכה ההתפרצות למעלה מ-5 חודשים רצופים. התושבים עברו למחסה באיסלנד וחזרו למקומם רק חודשים רבים לאחר מכך, כדי להחל במלאכת השיקום. מועד ההתפרצות הוא התאריך הקובע באי, וכל אירוע בו הוא "לפני" או "אחרי".
זה היה סיור מאד מעניין במיוחד שהנהג-מדריך היה בן 14 כשהתרחש המקרה ונותן עדות על מה התרחש ממקור ראשון.
המדריך סיפר לנו כי בערב לפני האירוע היתה סופה שריתקה את כל הספינות באי לנמל וכך שיחק המזל, שכן סירות אלו סייעו לפינוי המהיר והצלת התושבים. עשרות משאבות, שהובאו במיוחד לאי, הזרימו מים מהים על הלבה שזרמה לעבר העיר והנמל. פעולה זו גרמה למיצוק יחסי של הלבה ולעצירה הדרגתית של זרימתה. זה היה פטנט חדש שניסו אותו כאן לראשונה.
המדריך סיפר לנו שלפני ההתפרצות היו באי 4500 תושבים, אבל אחרי שהתחילו התושבים לחזור לא כולם חזרו והיום ישנם באי רק כ-3500 תושבים בלבד.
הרבה תושבים באי מתפרנסים מהעבודה בנמל. ואכן ראינו העמסת קונטיינר על אניה.



הנמל כל כך חשוב לאנשי האי, שבליל ההתפרצות קברניטי העיר היו צריכים להחליט לאיזה כיוון לתת ללבה לזרום: לכיוון הנמל או לכיוון בתי התושבים. הם העדיפו לתת לכיוון בתי התושבים ובלבד שלא ייסתם הנמל. המידע נמסר ע"י המדריך באוטובוס.
העצירה הראשונה ליד סלע שנראה כמו פיל היה כל כך מדהים שאילו היינו עם רכב פרטי היינו יושבים שם לפיקניק.




במהלך הסיור עם האוטובוס נחשפים לאיים שלא הבחנו בהם במהלך השייט ומראות מזווית שונה מכיוון היבשה כמו לראות את העיר הגדולה בתוך המפרץ עם ההרים סביב לה.

האי שנראה כמו עכבר הוא סרטסי שנולד ב-1963

פומפי של הצפון
לאחרונה חפרו והצליחו לחשוף את אחד הבתים שנקבר תחת הלבה ב-1973. הוא נמצא בתמונה למטה, שיהווה חלק ממוזיאון אשר יפתח את שעריו ב-3.7.2014 כך נמסר לנו ע"י המדריך. התאריך של 3.7. הוא התאריך בו הכריזו על סיום האירוע של התפרצות הר הגעש ב-1973 ואישרו לתושבים לחזור .כמובן למי שהיה לו לאן לחזור. תאריך זה נחגג באי כאילו היה יום העצמאות שלהם. לצערנו אנו הגענו לביקור באי יום לפני כן.

מצרפת לכם קישור שבו מופיעים האירועים השונים באי במהלך השנה כאן.




כנסיית העץ היחידה הקיימת באיסלנד נמצאת באיי ווסטמן וניתנה להם במתנה ע"י נורבגיה. היא הוקמה על שדות הלבה מההתפרצות של 1973 בשנת 2000.
עוד על כנסיית העץ כאן.




הסיפור של הבית הצהוב של המדריך: משפחתו של המדריך התפנתה יחד עם תושבי האי בלילה המפורסם בינואר 1973 כשהוא בן 14. הוא לא יכול היה להשלים עם העובדה שלא יחיה יותר בבית שבו הכיר וגדל כל ימי חייו. כמה ימים אח"כ לקח חבר שלו והצליח באישון לילה להגיע חזרה לאי ולבית. הבית היה מסביב עם אדמת לבה שהגיעה עד הקומה השניה. הוא נכנס דרך אחד החלונות וראה בתוך הבית אפר וריח חזק של גזים רעילים, אז הוא הבין שאין לו מה לחפש שם. לימים הוריו נאלצו למכור את הבית בנזיד עדשים שכן במצבו דאז לא היה שווה הרבה.

שתי תמונות אחרונות מהאי

3.7. משולש הזהב ועוד

נפרדים בצער מבקתת החלומות, נפרדים מהצפורים המדהימות שליוו אותנו עם בואנו ועם לכתנו יום יום,




נוסעים לכיוון סלפוס על כביש 1 מערבה, כשבדרך מבחינים בשלט מצד שמאל שלנו המפנה למפל URIDAFOSS. הוא לא היה בתוכנית המקורית אבל אנו נעבור כך סתם ליד מפל ולא נבקר אותו? שביל
נסיעה קצר מוביל למקום חנייה קטן. שמים את הרכב והולכים בשביל בין ירק ורואים את הנתזים מהמפל באויר.
המפל אינו גבוה אבל הוא חמוד. התעכבנו חצי שעה, האצתי ברפי כי ממתין לנו היום מפל אדיר וחבל
להתעכב על מפל "פושטי".

מסלפוס אנו מצפינים על כביש 35 וכעבור כ-20 ק"מ רואים שלט בצד ימין הפנייה לקרייטר KERID כאן נכונה לנו הפתעה. פעם ראשונה בשמורת טבע באיסלנד דורשים דמי כניסה. אמנם לא סכום שמפיל אותנו לרצפה 895 קרונות לאדם, אבל כפי שנמסר לנו ע"י המדריכה בסופר ג'יפ בלנדמנגאוגר, המגמה כעת בכל איסלנד הינה להסדיר דמי כניסה כלשהם בכל שמורה, כדי שעלות השמירה על הנקיון והתחזוקה של המקום לא תיפול על המדינה כפי שהיה נהוג עד כה.

עוד סיבה טובה למה למהר להגיע לאיסלנד !

קראתי לפני הנסיעה באתר של גילי חסקין כי בסוף הטיול אין טעם להגיע לקרייטר זה.

ובכן, אצלנו זה היה לקראת סוף הטיול ואני יכולה לאמר בפה מלא שגם הקרייטר הזה אחרי כמה שקדמו לו הלהיב אותנו. הוא ידוע מזה 3000 שנה ובתחילה סברו החוקרים שנוצר מהתפרצות של הר געש אבל כיום יש השערה אחרת שכנראה היה חרוט שהתמוטט לתוך המגמה.

אגב, ציפיתי שאם משלמים דמי כניסה יהיו במקום שירותים. אפילו כימיים משהו....אז זהו שאין!

בהמשך כביש 35 בשולי הכביש אנו נוסעים לאורך הנהר HVITA שבתרגום מאיסלנדית זה הנהר הלבן. מה פתאם לבן שאנו רואים אותו בתמונה עם הסוסים תכלת ובכן כשמתקרבים אליו רואים שזה כמו איזה קצפת של המילקי שהתערבבה במים. המים מגיעים מקרחון Langjull שנמצא בפנים הארץ.
זהו אחד הנהרות המסוכנים כי יש לו הרבה הצפות כשהוא מלא על גדותיו בעונת הפשרת השלגים.



ממשיכים לנסוע ומגיעים לאתר המפורסם הלא הוא הגיזר. את פנינו מקבלים תמרות עשן , קיטור, ומים מבעבעים מבטן האדמה.




התופעה של הגייזר GEYSER היא על שמו של המעיין המתפרץ המפורסם בעולם ששמו GEYSIR. משמעות המילה הינה לזרום, להתפרץ. ומאז קוראים כך לתופעה בכל העולם.

הגייזר המפורסם התחיל להתפרץ במאה ה-14 והפסיק במאה הקודמת אחרי שכנראה תיירים זרקו לתוכו אבנים ואפר. הוא היה מתפרץ לגובה של 60 מ'..

היום אפשר להנות מהגייזר STROKKUR שמתרומם לגובה של 30-20 מ' אבל מרשים מספיק, כי הוא מתפרץ בממוצע אחת ל-5-8 דקות. אבל כשרק הגענו למקום הוא התפרץ שלוש פעמים ברציפות זו אחר זו מבלי שכמעט היינו מוכנים. זה היה וואוו אמיתי.

כדי שיווצר גייזר כותבת לילך בולוטין צריך להתקיים צירוף של תנאים גיאולוגיים ייחודיים (לכן מספר הגייזרים בעולם מועט). צריך איזור עם כמות משקעים רבה לאורך כל השנה, ושמתחת לפני הקרקע, לא עמוק מדי ולא קרוב מדי לפני השטח, יהיה סלע סדוק או מחורר העמיד ללחצים אדירים. הסלע מתחמם על ידי מגמה והמים שמחלחלים לתוך סדקיו מתחממים. הוא מתמלא במים, והמים בשכבה העליונה מתקררים ומשמשים כמכסה סיר לחץ, כך נוצר בעצם חרוט באדמה, ולמעלה נמצאים מים קרית יחסית (קרובים לטמפרטורת הרתיחה?) שלוחצים על המים שלמטה וגורמים להם להתחמם לטמפרטורה שמעל נקודת הרתיחה ועדיין להשאר נוזליים. במצב זה נוצר קיטור המעיף את המים הקרים שלמעלה בהתפרצות אדירה, שבסופה פורץ גם הקיטור כאדים חמים, אז מתרוקנים הסדקים ומים מתחילים למלא אותם ולהתחמם, והכל מתחיל מההתחלה.


איני יודעת לכמה אנשים קרה שהתמכרו לגייזר אבל אני התמכרתי לגייזר טוטאלית.



עמדתי מרותקת לבריכה של הגייזר במטרה לתפוס את התמונה המושלמת של הבועה הכחולה. וכשרפי ראה שלא יזיז אותי משם אמר טוב הרי לא נשב כאן כל היום יש לנו עוד כמה מקומות ביקור והתחיל להתרחק לשתי בריכות קטנות שהם של גייזרים אחרים. ראיתי אנשים מכוונים על חצובה את המצלמות לעבר הבריכות האלה וחשבתי אולי גיליתי עוד משהו שמתפרץ כאן. שאלתי והשיבו לי שלא מתפרץ. לך תבין אנשים.



המשכנו להביט סביב וראינו את ההר הצבעוני שבראשו יש גם קרייטר. חלק מהאנשים טיפסו עליו לי
כבר לא היה כוח.



ואז מרחוק ראיתי התפרצות נוספת של הסטרוקור. תמונה רודפת תמונה ואני לא שבעה.



השמש זורחת, השמים התכולים והמבט על ההתפרצות מרחוק יש לה גם אפקט מרשים. ראינו עוד בריכת גייזר שלא מתפרץ שהמים מרצדים באור יקרות.



ואז התנתקנו והלכנו למבנה של חנות המזכרות ממול. שם ישנם גם שירותים.
החנות מאד יפה אבל המחירים גבוהים. חוץ ממגנט לא קנינו דבר.

מפל גולפוס - GULLFOSS שפירושו מפל הזהב
נחשב לאחד המפלים המרשימים באירופה וגם בעייני. הוא עומד מבחינתי בראש פסגת המפלים המרשימים באיסלנד לא בגלל הגובה אלא בגלל התפזורת שלו של הנפילות השונות. גובהו של המפל 32 מ'. אנו מגיעים תחילה לנקודת התצפית עליו מלמעלה ואח"כ יורדים גרם מדרגות. אחרי העליות והירידות מהסופר ג'יפים אני סובלת מכאבים עזים מאחורי ברך שמאל. אחרי הירידה הלכתי עוד קצת לכיוון המפלים והרגשתי שלא מסוגלת לזוז מטר נוסף. נתתי לרפי את המצלמה והלכתי בכוחותי האחרונים לעבר ספסל הצופה למפלים. המבט לעבר המפלים עם השמים התכולים שמעט מאד עננים לבנים פזורים, עם שאון המים האדיר מהמפלים היה מדהים.




רפי סיפר לי מה רואים ותוך כדי כך הבחין בכביש נוסף המגיע למפלס התחתון אליו הגענו.

סרטון על מפל גולפוס

חזרנו לרכב והמשכנו לנסוע.

בשביל היעד הבא הזזנו ממש סמוך לטיול את הלינה בבקתת החלומות למקום קרוב יותר למשולש הזהב.

נסענו על כביש F35 צפונה למקום המרוחק 100 ק"מ ממנו שאותו גיליתי במסלולי הטיול של דוידי קליר. אמנם גם בספר של INSIGHT הוא הופיע אבל לא התרשמתי ממנו יותר מדי אז. שם המקום HVERAVELLIR.
שם הדרך Kjur.
בתחילה הדרך סלולה כ-10 ק"מ ואח"כ הופכת לדרך עפר. דרך זו מיועדת למי שרוצה לעלות צפונה ולוותר על הפיורדים המערביים. עבורנו היוותה יעד טיול, כי הנופים שם מדהימים. מצד אחד קרחון LANGJOKULL זה שמפרנס בכבוד את נהר HVITA שציינתי לפני כן, ומצד שני קרחון HOFSJOKULL כשמידי פעם רואים שלוחות של הקרחונים נשפכים מהקרחון ואגם תכול בצד שמאל שלנו.



אין ספק שהדרך הזו עם השמש בשמים , התכלת של הרקיע, הלבן של הקרחונים, והתכול של המים מרהיבה מאד. 



אבל דרך העפר היתה מחד מאד יפה אבל מצד שני הזעזועים מהדרך חירפנו אותנו וגרמו לכאב ראש. שקלנו שאנו נוסעים למקום שהוא שוב מאותם נופים שכבר ראינו עד כה והדרך אורכה הלוך ושוב 200 ק"מ, והראש כבר כאב לשנינו וגרוע מכל התחילו להאסף עננים כהים למכביר כך שאחרי 46 ק"מ של נסיעה עשינו פניית פרסה.

למי שבכל זאת מעוניין להגיע לשמורת HVERAVELIR להלן סרטון כאן. ישנו דק מעץ באתר עם מבעבעים והרי געש קטנים מעשנים, חולות צבעוניים, בריכה תרמית ועוד. לתחילת טיול זה מומלץ.

נסענו היישר למפלי גולפוס חיפשנו ומצאנו אחרי המבנה של המזכרות את הכביש שיורד למפלס החנייה התחתון, ואחרי המנוחה הרגל היתה כמעט כמו חדשה. מהרנו להספיק לראות את המפל בקטע שלא הגעתי אליו בסיבוב הראשון. אז הצילומים פחות יפים אבל גם המראה הזה יש לו יופי משלו.

בשמיים עוד פיסת תכלת קטנה אך עד מהרה גם היא התכסתה באפור קודר ומאיים.

זוכרים שסיפרתי לכם על ההתמכרות החדשה שלי לגייזר - ובכן, מאחר והגענו למפלי גולפוס בשנית לא נסור לראות מה מצב הגייזר? מה גם שרפי הבחין בדרך שאפשר לחנות מצידה הימני של השמורה ממש מול חנות המזכרות ואז אנו צריכים לעבור מרחק קצר יותר עד סטרוקטור. השמיים אמנם מעוננים אבל אנו עוד בתחושה שזה יום עם שמיים תכולים ולובשים רק סווטצ'ר וכובע, הולכים לכיוון הגייזר וכבר בדרך קולטים התפרצות. מתקרבים וממתינים להתפרצות הבאה ואז מתחיל גשם זלעפות וטיפות המים מתערבבות עם המים של הגייזר ואנו בריצה לכיוון הרכב. רטובים עד לשד עצמותינו מכף רגל ועד ראש.
אני בודקת ברכב אם יצאה לי הבועה הכחולה ומתאכזבת לא יצא כלום. גם נרטבתי וגם לא ראיתי בועה.

להלן מבט על הגייזר בעננות גבוהה וגשם

נכנסנו לחנות המזכרות והתיישבנו לאכול משהו ולהתחמם הוגש שם מרק טלה שהוא מרק טיפוסי איסלנדי מאד טעים.

רטובים ומאוכזבת אנו נוסעים לישוב LAUGARVATN שאינו נמצא במרחק רב בו הזמנו את הלינה במלון דירות GOLDEN CIRCLE APARTMENTS. אנו מגיעים למקום רואים זוג יוצא מכיוון המלון ושואלים אותם היכן הקבלה. להפתעתנו הם אומרים לנו שלמלון הזה אין בכלל חדר קבלה. הם שלחו להם במייל את מספר החדר וקוד כניסה אליו.

אני מביטה באישור שבידי מבוקינג עוברת על כל 4 הדפים ולא מוזכר שם שום קוד ושום מס. חדר. רואה שיש מספר טלפון למלון מצלצלת ואיש אינו משיב. פעם פעמיים שלוש. מתקשרת לבוקינג, מספרת להם, הבחורה על הקו מודיעה לי שהם שלחו לי את הקוד. אני אומרת לה שלא קיבלתי דבר. והיא משיבה תבדקי שוב את המייל שלך. אבל לי יש אאוטלוק אקספרס שאיני יכולה כעת מחו"ל לבדוק אותו. היא אמרה שתנסה לטפל ושאמתין חצי שעה עד שתחזור אלי עם תשובה. ברור לכם שהיא לא חזרה אלי ומזל שלא המתנתי לה.
הבנתי מייד שהלכו לפח 139 יורו ועלי לדאוג למלון חליפי. אני מסתכלת ורואה ממש באותו המתחם את מלון EDDA . נכנסת לשם ופונה לפקידת הקבלה המקסימה , מספרת לה מה שקרה לנו, והיא מייד מתקשרת למלון שלנו אך גם אצלה אין תשובה. היא שולחת להם מייל אך הם אינם משיבים דבר. מנסה שוב את מזלה אך שוב ללא הועיל. אני שואלת אם יש מקום עבורנו ובחיוך אומרת לי חדר אחרון 162 יורו כולל ארוחת בוקר. לוקחת אותו בשמחה רבה, שפר עלינו מזלנו שבמצבנו הרטוב לא צריך להמשיך לחפש אחר מלון במקום אחר.

מלון EDDA זו רשת מפורסמת באיסלנד. מלונות מאד בסיסיים ללא פינוקים מיוחדים או טלויזיה חס וחלילה. לעיתים אילו בתי ספר שמסיבים אותם בתקופת הקיץ לבתי מלון. ארוחת בוקר טובה מאד.
כל הלילה אנו מייבשים את הבגדים והנעליים מעל ומתחת לרדיאטורים בסלון ובאמבטיה.
חוזרים לקבלה ושואלים אותה על מזג האויר הצפוי למחר. היא בודקת באתר המקומי ומבשרת לנו : גשם, גשם, גשם. מה אין איזו התבהרות??? היא משיבה שהיא מאד מצטערת אבל אין .

4.7 גייזר בפעם השלישית שמורת טינגוליר ומסעדת לובסטרים

למחרת בבוקר ראיתי במפה שלכיוון הגייזר ממקום הלינה שלנו מסומן על המפה מפל בשם BRUARFOSS . אמרתי לרפי שזה יהיה נחמד להתחיל עם מפל על הבוקר והוא נענה שניסע לשם., נסענו ולא ראינו שום הפנייה למפל. היתה פנייה ימינה לאיזו כנסייה עתיקה שעניינה אותי באותו רגע כשלג דאשתקד. ואז אמרתי לרפי: תראה אנו כבר לא רחוקים מהגייזר, אנו לא נגיע אליו כל כך מהר, ואין לי אף תמונה של הבועה, אז בוא ניסע לשם. להפתעתי כנראה שגם רפי התמכר ונאות שניסע לשם.

להלן התמונות של הבוקר - תודו שאילו צבעים אחרים והעיקר יש בועה סוף כל סוף אחרי כמה נסיונות סרק.



צריך להבין שהצפייה הזו מעוררת התרגשות. בתחילה רואים את המים המתחממים עולים על פני השטח העגול, רואים את הבועות של התחממות המים, ואז אתה חושב זה מתפרץ כעת או לא. קשה לתפוס את רגע ההתפרצות עצמו כי לפעמים הגייזר מהתל בנו והמים יורדים מטה והוא עדיין אינו מתפרץ.




שמורת Tingvellir
שמורת Tingvellir אומצה ע"י אונסקו ב-2004 כאתר מורשת בעל חשיבות כיון שהוא המקום בו נוסד
בשנת 930 האסיפה הכללית, הוא נחשב כאחד הפרלמנטים העתיקים בעולם. השמורה הוגדרה
כשמורה הראשונה באיסלנד ב-1928.
הלכנו בשביל המוביל למפל חמוד ובהמשך עלינו למקום בו ניתן לראות את הסדק המפריד בין הלוח
הטקטוני האירופי לבין הלוח האמריקאי. הסדק הזה מתרחב מידי שנה ב-2 ס"מ.
השמורה מאד גדולה וזו היתה הפתעה עבורנו. יש אגם עם ברווזים ואיונים קטנים, יש שם גם קניון יפה
וכנסייה שבוודאי הכי מצולמת באיסלנד אחרי זו של רייקאויק.

קירות ההפרדה בין הלוחות הטקטוניים האירופי והאמריקאי

משם נסענו דרומה לכיוון סלפוס עד עיירת הדייגים STOKKSEYRI המפורסמת בזכות מסעדת הלובסטרים שלה FJORUBORDID שהמדריכה מהסופר ג'יפ המליצה לנו. זה היה דיל שכלל מנה ראשונה מרק לובסטר עם 3 חתיכות לובסטר שצפו בו (קמצנים!) אח"כ רגלי לובסטר וצבתות עם כמה סלטים .היה טעים אבל בהופן היה טעים יותר , ולקינוח קיבלנו טרמיסו . המסעדה שוכנת קרוב מאד לים בצריף ואינה מהודרת כנראה שזה אופייני לאיסלנד שמחיר גבוה אינו בא עם הידור לא פנימי ולא חיצוני של המסעדה.



הדרך לרייקאויק על כביש 1 מסלפוס מאד יפה ממש סיום יפה לטיול.







הלינה בלילה האחרון היתה במלון BED AND BREAKFEST KEFLAVIK AIRPORT שהתאים לנו בהיותו ליד שדה התעופה. שם החזרנו את הרכב באו לאסוף אותו בשעה 21.00 מבלי שנשלם אקסטרה.
ארוחת בוקר כבר היתה מוכנה בשעה 4.30 בבוקר אמנם שתינו רק קפה ופרוסה אחת אבל קיבלנו מראש אישור מהקבלה להכין לעצמנו כריכים לדרך שהועילו לנו בנסיעה הארוכה שהמתינה לנו.
החדרים גדולים ולשם שינוי היתה טלויזיה אבל לנו כבר לא היו כוחות לצפות כי היה צריך לארוז.
בזאת תם הטיול המענג שלנו לסיומו, והוא מייד הוכתר כטיול הכי מעניין ומרתק שהיה לנו אי פעם.

לכתבה המעודכנת לשנת 2018- 2019 לחץ על הכותרת כאן.

הפריחות בחודש יוני-יולי באיסלנד

והרבה שדות של תורמוסים

במי נעזרתי?
בספר מסדרת INSIGHT על איסלנד
בספר של לונלי פלאנט שפחות הועיל לי.
גילי חסקין באתר הבית שלו כל הכתבות על איסלנד.
גיא גוטרימן אתר הבית שלו.
דוידי קליר מסלולי טיול כאן.
סיגלית בר המדריך למטייל באיסלנד באינטרנט.
בחברי הפורום לדורותיהם שנתנו טיפים ועיצות כמו : אורה, יובל, קטי, וינינה בין במודע ובין שלא במודע
למוטי שהיה לי לעזר בהליכי ההכנה ואלי ארליך שבלעדיו הייתי נוסעת לטיול מאורגן. לכל כותבי הטיפים והכתבות ב"למטייל" לכולכם המון תודות. ולדוידי תודה מיוחדת על שפירסם את האתר שלו סמוך לנסיעתנו וענה לאין ספור קושיות במיילים שלי.

• תובנות

• אפשר וכדאי לשכור רכב פרטי ע"י כך לחסוך במרכיב העיקרי בעלויות הטיול, להשתמש בתחבורה ציבורית או טיולי סופר ג'יפים לצורך כניסה לפנים הארץ בדרכי F.

• לנצל את שעות האור הרבות לטיולים ארוכים אחרי שמתמקמים במקום הלינה בחודשי יוני יולי.

• רשת המזון BONUS הוכחה לא פעם בטיול כרשת הזולה לקניית מצרכים לעומת האחרות.

• כדאי להזמין חלק מהלינות ברשת AIRBNB שהוכחה כטובה ויעילה מבחינת המידע המסופק בה על מקומות הלינה ומבחינת האמינות.

• לבקש הנחות אצל נותני השירותים למיניהם בעת שמתכתבים איתם ברוב הפעמים זה עבד אצלי.

• להזמין טיסות כ-10 חודשים מראש חוסך הרבה בעלויות.

• ניתן לשטוף את הרכב בתחנות הדלק בצינור מיוחד בחינם.

• רשימת מקומות ומועדים לצפות בפאפינים כאן.

• אם אתם אוהבי טרקים כדאי להכנס לאתר הבא.

לסיום שיהיה לכם קיץ קריר ונעים!!!!

למעבר לתחילת הכתבה חלק 1 לחץכאן.

אם אהבתם את הכתבה לייק יתקבל בברכה.

עוד תמונות ניתן לצפות בכתבה שלי שהתפרסמה בפורום לחץ כאן.