לבולגריה היפה תמיד חלמתי לשוב, כי ממש התאהבתי בה בטיולינו לפני ארבע עשרה שנים. הותרתי בה את המקום הנפלא ששמו ארוך כמו עוד כמה ישובים בבולגריה לדוגמא קופרבשטיצה שאפשר לשבור את את השיניים כדי לבטא נכון 👇👇 וגם את וידין שלא היה זמן.
BELOGRADCHICK - צוקים ומצודה
זהו היעד שבטיולנו הקודם סמוך לצאתנו לטיול הבחנתי בתמונותיו, ומייד החלטתי שחייבים לבקר בו. לא היה איכפת לי שמדובר בתוספת של 50 ק"מ על ה-200 ק"מ שכבר הופיעו ב- GPS. עקב שיטפון בדרך ליעד, נאלצנו לבצע עיקוף מהמסלול שתכננו . מדובר בכבישים שאינם כבישים כמו במדינות המערביות באירופה כגון גרמניה, שוויץ, איטליה ועוד. זו ארץ השוכנת במזרח אירופה ללא אוטוסטרה ליעד. אולי היום התקדמה ?
הטיול שלנו בשנת 2010 לא יישכח כי החוויות שאירעו לנו אז והקשיים עם הרכב ששכרנו ושבק חיים לאחר כמה ימים בודדים מתחילת הטיול - לא ייאמן.
להלן הכתבה שכתבתי על הטיול הראשון והמקיף בבולגריה עם מקדוניה והמתח שעברנו עם הג'יפ
(👆לחץ).
בלוגראדצ'יק פירוש שמה העיר הלבנה כי בתיה צבועים לבן, אבל אנו לא הגענו לכאן בגלל העיר, אלא בגלל שמורה של צוקים אדמדמים ששבו את ליבי בצורתם. בנוסף מצודה שגם היא שבתה כבר אז את ליבי בצילומים שראיתי בגוגל.
הצוקים של בלוגראדצ'יק
בלוגראדצ'יק שוכנת למרגלות הרי הבלקן, בקרבת הגבול עם סרביה, שבמסגרת השייט על הדנובה ביקרנו בה לראשונה, על סרביה כתבתי כאן (👉לחץ). היא שוכנת גם 50 ק"מ מדרום לדנובה, שממנה הפעם אנו הגענו היישר למצודה/מבצר.
צוקי בלוגראדצ'יק נוצרו לפני למעלה מ-230 מליון שנים בזמן שנוצר גם רכס הבלקן. כשנוצר הקמט האלפיני, וחלה התרוממות של האיזור מעל פני הים נוצר קמר וזה קרה לפני למעלה מ-45 מליון שנים. בין הקמר והקמט החלו לזרום מים בנחלים, שיחד עם תהליכי הבלייה יצרו את הצוקים הגבוהים המהממים.
המבצר- מצודה
מה מנע מאיתנו להגיע למבצר הזה בטיולנו הראשון תשאלו?
בערב הראשון שהגענו, טיילנו בשביל נפלא מול המלון והיינו עייפים לאחר לילה לבן ונסיעה של 3 שעות לערך ולא קלה.. הותרנו את המבצר לבוקר המחרת. אלא שהתעוררנו לבוקר עם ערפל כבד. לא התעצלנו ונסענו עד המבצר, אבל הוא היה לוט בערפל מוחלט. וכשראיתי כי במסלול הטיול בדנובה אגיע למבצר - קפצתי משמחה.
למבצר חומות עם עובי של 2 מ' וגובה פי 3 מאדם ממוצע. הצוקים לעומתם מתנשאים לגובה של 70 מ'!!! שטחה של המצודה 10.2 דונם. היא מחולקת ל-3 חצרות , כאשר בין חצר אחת לשנייה מפריד שער אבן. כדי להגיע מהשער השני לשלישי צריך לעלות מדרגות רבות בשיפוע כלפי מעלה. לפיכך, אני התיישבתי בצל בשער השני, ומשם עקבתי על עלייתו של רפי שעלה בקלילות למעלה. ברור לכם שגם אני הייתי עולה אם היה ליידי איזה רחפן.😜
מעריכים שהמצודה הזאת היא מהתקופה הרומית בין המאה ה-1-3 לספירה. הקירות העמוקים אופייניים לתקופה הרומית. אז ההגנה הייתה טבעית, שבגלל גובהו של המקום מבחינה טופוגרפית, היא חלשה על הנעשה בדרכים.
במאה ה-14 הצאר של מחוז וידין הרחיב את המצודה והיא הפכה לשנייה בגודלה בבולגריה.
בשנת 1396 האיזור של וידין נכבש ע"י העותומנים והללו הציבו במצודה חיל מצב וביצורים כנגד שודדים ומורדים. במאה ה-19 הוספו במקום גם תותחים, בנוסף הרחיבו עוד את המצודה בסגנון אירופאי. השימוש האחרון בעת מלחמה במצודה היה לאחר שחרור בולגריה מהעותומנים.
💥💥💥טיפים חשובים💥💥💥
איך נראו המראות בשבילים שנסענו עם הג'יפ באוקטובר 2010? תחילת השלכת. איכות המצלמה דאז לא הצליחה לחדד את התמונות כמו הנייד היום.
אני מקווה שלא תחמיצו את בלוגראדצ'יק ולפחות יומיים שלושה תשהו שם כי ישנם כבישים רבים וגם מערות.
כדאי לקחת מדריך פרטי שיביא אתכם למקומות היפים.
כדאי שתלמדו את האותיות הקיריליות כפי שאני למדתי לפני הנסיעה כי הרבה שלטים אינם באנגלית.
המערות שקיימות בסביבה: VENECA CAVE ו- MAGURA. הן נחשבות למערות הגדולות והארוכות בבולגריה. אותן לא ביקרתי , אבל לבעלי כושר - אם כבר נמצאים כאן כדאי להתעניין.
להלן צילומים מטיולנו ב-2010 כשהתמונות אינן באיכות של הנייד היום. 👇👇👇
וידין - Видин
וידין היא עיר נמל ותיקה השוכנת קרוב מאד לנהר הדנובה, נמצאת צפונית לבלוגראדצ'יק. מעברה השני של הדנובה שוכנת רומניה. בעברה הרחוק מאד שכנו כאן קלטים. היא בירת מחוז וידין. במאה ה-14 חלה פריחה גדולה של הנמל השוכן בה אז גם הוכרזה לבירת המחוז.
האתר המתוייר ביותר הוא מבצר באבא וידה (👉לחץ לתמונות וחוות דעת מטריפאדוויזר ) מתקופת האימפריה הבולגרית השנייה, שנבנה בתקופה הרומית. בנוסף תיירים מבקרים ונהנים מהירוק בשדות, מפריחת האירוסים שפרחו באפריל, מפיסול למנהיגי עברו וכנסיה נוספת בשיפוץ למטה.
וגם מהכנסייה האורתודוכסית, במרכז הקולאז' העליון למטה👇👇 ובקולאז' הנוסף נמצא בית הכנסת היהודי .👇👇
בית הכנסת היהודי - והפינה היהודית
בית הכנסת הזה שופץ בשעה טובה והוצל מחורבותיו בספטמבר-2023. אנו הגענו לבקרו באפריל 2024. כמעט חדש מהניילונים. בית הכנסת נבנה בשנת 1894. הוא נהרס במהלך המלחמה העותומנית - רוסית בין השנים 1877-8. הוא היה די הרוס נותר ללא גג וקירותיו עמדו כבר להתפורר. שימש שנים רבות כמחסן. רק ב-9.3.2017 החליטו בעלי בית כנסת שלום - שהוא האירגון היהודי הבולגרי באסיפה הכללית לתרום את המבנה לעיריית וידין. וכך בשנת 2021 החל שיפוץ המבנה. ב-4.9.2023 נפתח כמרכז תרבות , קונצרטים, תערוכות ואירועים וגם כמוזיאון יהודי.
מבחינה אדריכלית המבנה מאד מרשים ושווה להקיפו כדי להתרשם. הוא נבנה לפי סגנון בית הכנסת בבודפשט , אבל השיפוץ היום לא נראה לי כה דומה. האדריכלים המקוריים היו פרדיננד ופרנצ'סקו שהיו מפורסמים כשנבנה. בניית הבימה בצבעי כחול, אדום וברונזה בוצעו ע"י מקס ודריץ שהיה פסל צ'כי ומורה בוידין. העץ סופק מטרנסילבניה והנברשות מוינה. מרכז האולם בעל תכונות אקוסטיות. אתם מבינים איזה פאר. תוסיפו לכך את רצפת השיש המבריקה עם מגן דוד גדול בכניסה. בעת השיפוץ האחרון, צייר יהודי צייר שם ודאג לשימור העבר היהודי ובסופו של דבר המבנה נקרא כמוזיאון ומרכז תרבות ע"ש ז'יל פסקין.
על יהדות וידין, קורותיהם לאורך הדורות, סיבלם ופריחתם בויקיפדיה - שווה קריאה!!! (👉לחץ👆)
בירידה מהמעגן הנמל בוידין הבחנתי במבנה יפיפה זהו מבנה המרכז לאומנויות הבמה או תיאטרון "וידה" שפירושו תיאטרון החיים. בנייתו הסתיימה בשנת 1891 ובשנת 2020 עבר שיפוץ מסיבי וזה מתבטא גם בפנימיותו וגם בחיצוניותו . באפריל 2024 הועלתה שם דרמה קומדית עם טובי השחקנים הבולגרים. לדוברי בולגרית שווה.
במהלך הנסיעה הבחנתי בזוג שהגיע להתחתן כנראה בפארק, והיו עסוקים, עד שהבחינו כי אני מנופפת להם לשלום והנהג עצר שנוכל לצלמם. הם היו מקסימים ונופפו לנו לשלום. איני יודעת מה איתכם, אבל אני אוהבת לצלם חתן-כלה בחו"ל וגם חתונות.
רוסה -Русе- Rousse
רוסה היא עיר נמל כמו וידין רק גדולה ממנה בהרבה וששוכנת לאורך הדנובה , צפון מזרח מוידין וקרוב יותר לים השחור.
כך רוסה קיבלה את פנינו עם זריחה נהדרת, ותיכף עגנו בנמל של רוסה.
"גשר הידידות" מחבר בין בולגריה לרומניה מרוסה, שהיא החמישית במספר האוכלוסין בבולגריה, מעל הדנובה לעבר רומניה לעיר Giurgiu.
רוסה נראית שופעת גנים ופארקים והכל נקי במרחב הציבורי.
המוזיאון ההסטורי והאומנות - REGIONAL HISTORICAL MUSEUM
המוזיאון שוכן במבנה של ארמון באטנברג לשעבר שנבנה בין השנים 1882-1879. היה בעברו גם בית משפט מקומי. מוזיאון קטן בית שתי קומות כשהשירותים בקומה 1- עם מדרגות לא מעטות. המוזיאון מאורגן עם עתיקות ומיצגים מהתקופה הפריהיסטורית ועד התקופה הויקטוריאנית. הייתה שם גם תגלית מהתקופה התראקית. ראינו שם חפצי אומנות, מוצגים מברונזה, מטבעות. הרבה מהמיצגים הם באנגלית וחלקם רק בבולגרית. כשביקרנו ריח של טחב עלה שם באפי, ודי מהר מצאנו את דרכנו החוצה, ולא הצטערנו לרגע. אוויר צח קיבל את פנינו, גינה מקסימה, מבנים מסוגננים בסגנונות בנייה של בארוק ורוקוקו מהמאות ה-19-20.
ממש מול המוזיאון גן מקסים עם בריכה שסביבה פסלים יפים של נשים ערומות . המזרקות לא עבדו כשהגענו.
הנקודה היהודית ברוסה
מאחר ולא הגענו במהלך הביקור ברוסה לאף אתר יהודי, אצרף לכם קישור על תולדות יהודי רוסה שעברו את השואה רק בחלקם. חלקם נשלחו למחנות עבודה. רבים מהם ניצלו ותוכלו לקרוא בקישורים שצירפתי.
בתום המלחמה רובם הגיעו לארצנו ורבים התיישבו ביפו.
להלן קישור מויקפדיה (לחץ) ,מתוך אתר כולנו בולגרים (לחץ) ,מתוך אתר בית מורשת יהדות בולגריה - ביפו מידע רב אודות יהודי בולגריה (לחץ).
לסיכום:
ממליצה לכל מי שנוסע לבולגריה לא להחמיץ את שמורת הטבע והמצודה בבלוגראדצ'יק. שווה לטייל ולהרגיש עיירה כמו וידין ולעומתה את רוסה המטופחת שתחשבו לרגע שאתם בוינה. טיולים מאורגנים כמעט בטוח שלא יביאו אתכם לצפון בולגריה, כיון שהם מחוץ למסלול השחוק. לנו היה מזל ששטנו לאורך הדנובה ועברנו במהלכה גם בבולגריה וכך יכולנו להגשים את חלומי ולהגיע לצוקים של המצודה והאיזור, ולהכיר את הערים וידין ורוסה.
אם אהבתם את הכתבה אשמח אם תלחצו בסוף הכתבה על מילת התודה בירוק.
וגם אם תוסיפו תגובה, הערה או הארה זה ירונן את נפשי.
לכתבה הראשית על השייט על הדנובה ב-17 יוםיש לעבור לכאן.(לחץ).
