האם תוכלו להאמין שהאומה הפורטוגזית נולדה בצפון המדינה ולא בליסבון?
מה לתרנגול ולפורטוגזים?
מי היו הקלטים ששלטו כאן בימים עברו?
כשיש כל כך הרבה שאלות חייבים להגיע ולחקור.
למעשה גם פורטו וגם לאורך עמק הדואורו כבר נמצאים בצפון פורטוגל
ועליהם כתבתי בכתבות הקודמות. טעימה מפורטו על קצה המזלג
בכתבה זו אתמקד במה שביקרנו מצפון לנהר הדואורו.
האיזור הצפוני של פורטוגל שוכן דרומה מחבל גאליסיה שבספרד. זהו המחוז שבו המלך הראשון של פורטוגל, דום אפונסו הנריקס, נולד בתחילת המאה ה -12. ממלכת גליציה
במאות ה -5 וה -6 לספירה קבעה את עיר הבירה שלה בעיר הפורטוגזית בראגה. השפה הגליציאנית-פורטוגזית המקורית פותחה באזור הגליציה / פורטוגזית הצפונית,
והועברה דרומה עם התרחבותה של הממלכה הפורטוגזית, אחרי עידן אפונסו הנריקס.
כאן שוכן הצפון של פורטוגל
מי היו הקלטים “שביקרו” באיזור זה לפני?
אחד העמים העתיקים שריתקו – לא רק אותי אלא גם את ההיסטוריונים האירופאים, היו הקלטים שבתקופת השיא התפרסו על רוב אירופה, והתפצלו והפכו להיות המייסדים של לא מעט מדינות אירופאיות הידועות לנו בימינו כמו בריטניה, אירלנד, צרפת ועוד. באותו עידן זהב של הקלטים, אדמתם השתרעה מהאיים הבריטים ועד גאליה הקדומה, כשגם בשוליים הייתה נוכחות חזקה שלהם.
פירוש השם קלטי הוא מהמילה קלטין, שפירושה: "ברברי".
סבורים שהם הגיעו מהים הכספי, ממדינות מזרח אירופה כמו בולגריה ויוגוסלביה לשעבר
והתפשטו לכיוון מערב אירופה. עדינים הם לא היו כפי שהבנתם משמם. הם הובסו ע”י
ההונים – שגם הם נחשבו כברברים ואכזריים.
הדת הקלטית היתה דת פגאנית אשר התבססה על הקשר עם הטבע והאדמה. את הערצת האלים שלהם הם עשו בחורשות ביער, הם העריצו עצים עתיקים וראו בהם התגלמות אלוהית. הם נהגו להקריב קורבנות אדם עבור האלים שלהם וגם לערוף את ראשי אויביהם ולשמור אותם כפרס, את הראשים הערופים הם נהגו לקשור לצוואר סוסיהם, בשלב מסוים אף נהגו כאינדיאנים של אמריקה וקרקפו את אלו שהרגו בקרב. כפי שהבנתם הם לא בחלו לנהוג באכזריות בשם הדת.
שיר המושר בסגנון קלטי
יצאנו מפורטו צפונה לכיוון חוף אופיר בשילוט באוטוסטרדה לכיוון חוף APULIA שלה מספר טחנות רוח שנותרו ללא השבשבות שלהן. המראה של הים והמתרחצים גרם לנו חשק עז
להתרחץ בים, שכן כבר בשעה מוקדמת זו של הבוקר 10.00 היה חם מאד כ-34 מעלות.
טחנות הרוח משמשות היום כבתי נופש על הים
הצפנו עוד לכיוון העיר VIGNO DE CASTELO כי ראיתי באינטרנט תמונה יפה של כנסייה השוכנת על הר וצופה לים. רק שהכנסייה בשיפוצים, הנוף מלמעלה לים לא משהו.
בפנים יש בה ויטראז'ים מרשימים
אבל לא באתי בשביל כל הקדושים האלה – והם יסלחו לי אני מקווה 
אלא כדי לראות תצפית על הכנסייה מגבעה אחרת עליה.
אבל כשבשעה 11.00 בחוץ חום אימים, והנוף מלמעלה לכיוון החוף לא מלהיב, כל שרציתי לנסוע ליעד הבא לא לפני שקניתי בקבוק מים קר לרוויה.
המשכנו מזרחה לעיירה קטנה בשם PONTE DE LIMAשהיא בונבוניירה של עיירה. היא נחשבת לעיירה העתיקה ביותר בפורטוגל. יש לה גשר רומאי שהוא האטרקציה המרכזית לבאים אליה.
לפני הגשר הבחנתי נוף מקסים ורגוע על נהר לימה
אנו הגענו לעיירה בשעת צהרים כשטמפרטורה של 34 מעלות בצל. דבר ראשון בכניסה לעיירה פנינו שמאלה ומצאנו שדרת עצים שם בצל החנינו את הרכב. בהמשך שמאלה קיים מגרש חנייה גדול נוסף אלא שהוא בשמש.
האגדה מספרת: בתקופת הרומאים הגיעו גדודי חיילים לפורטוגל וכשהגיעו לנהר הלימה הם סירבו לחצות אותו. הם ראו שהמקום כה יפה שחשבו בטעות שהמקום הוא נהר LETHE שהיה מפורסם בכך שיכול למחוק את הזכרון של כל מי שחוצה אותו. עקב כך הגנרל חצה את הנהר וקרא בשמם להראות להם שהזכרון שלו אינו נמחק. לכן ליד מגרש החנייה המרכזי יותר הוצבו פסלי חיילים רומאים מעץ על גדת הנהר ומהעבר השני של הנהר הפסל של הגנרל על הסוס.
החיילים הרומאים על גדות הנהר וביניהם רפי שיצא לקרב
הרומאים בנו את הגשר המפורסם שעל שמו נקראת העיירה שהיה במשך מאות בשנים המקום הבטוח לחצות את נהר לימה. הוא נהרס ונבנה מחדש במאה ה-14.
לפני שמגיעים בכלל לגשר ישנם פסלים מברונזה יפיפיים המתארים את עבודת החקלאים בשדות בעזרת שוורים, שמחת השירה.
כשעומדים לידם מרגישים את השירה בוקעת מגרונם
הפיסול מרהיב ואילמלא החום הרב הייתי עומדת עוד להתפעל ממנו.
מול מגרש החנייה מספר מסעדות. בחרנו באחת מהן כי הגענו בדוק לשעת הצהרים והצבא כידוע צועד על קיבתו.
קיר האריחים לרגלי המסעדה מספר את סיפור החיילים שהיו צריכים לחצות את נהר לימה
במסעדה לעיל בחרנו. בפנים עבדו רק מאווררים והיה חם , לכן ישבנו על המרפסת בצל שהיה טוב יותר. מהמרפסת מבט על הנהר לימה ועל פיסול נוסף שקרוב יותר לגשר וכאן רואים פיסול של עבודת האדמה. כמובן שניגשנו קרוב אליו למרות החום וחרפנו נפשנו בשמש קופחת עבורכם.
עוד על פונטה דה לימה אפשר לקרוא כאן.
בתום ארוחת הצהרים הסתובבנו מעט למרות החום הגדול רק כדי להביא לכם עוד כמה תמונות מהעיירה החיננית הזו.
שגם כאן ישנה מצודה
באחת החצרות הבחנתי בפסל של הגברת העומדת עמידה שאומרת כי כאן היא בעלת הבית
אם ישנם תיירים אז גם חנויות מזכרות ניתן למצוא כאן
על מגדל הפעמונים של הכנסיה ישנה עבודה יפה של אריחי azulejos
במהלך השוטטות הגעתי לקיר הנצחה עם פיסול פניו של Teófilo Maciel Pais Carneiro שהיה עם תואר ד”ר במשפטים מאוניברסיטת קוימברה שהיה סופר דגול וגם פוליטיקאי פורטוגזי. הוא נולד כאן בפונטה דה לימה וגם לימד תקופה מסויימת.
בפתח אחת המסעדות ראיתי את הפיסלון החמוד הזה
לפני שנפרדנו מפונטה דה לימה היות והיינו די קרובים לגשר העפתי מבט אחרון על הגשר והבחנתי גם בכנסיה מעברו השני של הגשר
וגם בגנרל רכוב על סוסו שקרא לחייליו לחצות את הנהר
אם תגיעו לכפר זה ביום שני בשבוע תוכלו ליהנות מהשוק הידוע על גדת הנהר שמתקיים כבר מאות בשנים במגרש החנייה שליד פסלי החיילים . חנויות רבות מציגות מלאכות יד שונות של האזור, כולל שמיכות וסלים. גם למשרד התיירות יש פה תצוגה צנועה של מלאכות יד מקומיות.
מבט אחרון על הנהר ושייט קייאק חותר במרץ , אנו נפרדים בצער מהמקום יכולנו לבלות כאן עוד כמה שעות, אבל נסענו ליעד הבא.
BARCELOS
בארצלוש היא עיר שנוסדה בימי הביניים ועל כך תעיד המצודה הנמצאת על גבעה מעל הנהר CAVADO. ישנם שם בתים בנויים בסגנון בארוקי. אנו לא הבחנו בשום דבר כי היה חם מאד , עניין אותנו לקנות גלידה קרה לשבת להתקרר , ואמנם זה מה שעשינו אבל לא בניחותא כי העירייה בדיוק החליטה לתלות שלטים לרגל חגיגות כלשהן שיערכו בעיר, ומקום הישיבה שלנו על המדרכה הפריע להם.
לכן הסתפקנו בלהציץ על בית העירייה, המצודה, הגשר על הנהר לקנות תרנגול ולא
לכפרות ולשוב חיש מהר לרכב בחום הזה.
עוד תרנגול ראינו ליד משרד האינפורמציה בכניסה לעיר
מבט על הנהר קבאדו
המועד ששווה מאד להגיע לעיר זו הוא ב-4.5 שאז מתקיימות חגיגות צבעוניות בעיר
לרגל החג הנקרא: A FESTAS DAS CRUZES שפירושו החג של הצלבים.
מרפסות מעוצבות באופן מיוחד
הסיפור על הפיכת התרנגול לסמל הלאומי צורף כמובן לתרנגול שרכשתי שם.
אל תדאגו זה אינו תרנגול חי אלא עשוי מתכת ומקושט עם כרבולת אדומה יפה.
מעשה שהיה כך היה :
צליינים שעלו לרגל לקתדרלה הגדולה שבעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה שבספרד היו עוברים בברצלוש במסלול עלייה לרגל המכונה הדרך של סנט ג'יימס צליין אחד מותש מההליכה ממושכת, הוא היה עייף ולכן החליט לנוח בפונדק בברצלוש , בעל הפונדק חמד את כספו וכשישן גנב ממנו את הכסף. הרשויות החליטו להאשים את הצליין במרמה ושקר, למרות כל הצהרותיו על חפותו . תחינותיו שהוא בדרכו לסנטיאגו דה קומפוסטלה לא עזרו , והוא נידון למוות בתלייה. בקשתו האחרונה לפני הוצאתו להורג היתה להוביל אותו כבול לביתו של השופט אשר דן אותו. השופט שהיה עסוק באותו רגע בארוחת הערב עם חבריו, נאות לפוגש אותו. הצליין - הנידון למוות הכריז ליד שולחן האוכל בהצביעו על התרנגול הצלוי, שאם הוא זכאי התרנגול ישמיע קול, כולם צחקו בקול רם ולא האמינו לו כמובן, לכן הובילו אותו אל הגרדום.
בדרך הצליין כרע על ברכיו והחל להתפלל לאלוהים שיוכיח את צדקתו לפתע נשמעה צווחה של התרנגול . עדים למקרה טענו שהתרנגול הצלוי נעמד על השולחן והחל לקרקר בדיוק כשהתליין כרך את חבל התלייה לצווארו של הצליין.
לשופט ולחבר מרעיו היה ברור מעל כל ספק שהנידון חף מפשע ויש לשחררו לחופשי, וכך ניצל הצליין מעונש המוות.
כך הפך התרנגול לסמל בהיותו מייצג הגינות, יושר, אמון וכבוד.
באשר לתרנגול – שהוא סמלה הלאומי של פורטוגל – אפילו במקורותינו אחד
מהשמות הנרדפים לתרנגול = גבר. התרנגול כפי שניתן לראות עומד על גדר
וקורא את קריאת הגבר ובכך מכריז כי זו החלקה שלו ושאף אחד לא יפלוש
לחלקתו. ולמה הוא קורא בעלות השחר? כי הגבולות בלילה מטשטשים ועם הנץ
החמה יש לקבוע את הגבולות ולהכריז עליהן מחדש. ניתן לקרוא על כך כאן.
בתוך הכנסייה קיבלתי שוב כחלת
עוד דבר מעניין בקשר לתרנגול בכל תרבות ומדינה יש סמל שונה לתרנגול.
באיטליה באיזור מאטרה שבדרום איטליה – התרנגול היה כמו קמע שמרחיק
שדים ורוחות. בכל בית כדאי היה לה להחזיק תרנגול שהוא גם סמל להצלחה
מזל ופוריות.
בצרפת – בלטינית התרנגול – גאלוס. בימי הביניים התרנגול הצרפתי היה
סמל לאמונה ותקווה. נפוליאון החליף את התרנגול בנשר כסמלה של צרפת ואולם
במלחמת העולם הראשונה הם חזרו לסמל הקודם שלו שנלחם בנשר הפרוסי.
התרנגול הפך לסמל של כוח והתנגדות!!!!
כתבה מעניינת על כך ניתן לקרוא אצל ורדה מאייר כאן.
כדאי לדעת ש….
בימי שלישי מתקיים שוק שהוא מסורת מהמאה ה-15 בבארצ'לוס וניתן למכור ולקנות בו מוצרים שונים כגון דברי קש, כלי בית, כלים לחקלאות, מוצרים עשויים מקרמיקה. את התרנגול ממתכת ומקרמיקה קנינו כאן.
בשבוע ה-3 של אוקטובר מתקיים פסטיבל התרנגול בשטח הקולינרי.
היעד הבא היה BRAGA
היא אחת מהערים העתיקות בפורטוגל שהיתה בעברה מקום מושבו של בית המלוכה הפורטוגזי – היא הבירה של חבל MINHO על שמו של הנהר המפריד בינה לבין חבל גאליסיה בספרד.
היא נחשבת “לרומא של פורטוגל” עד כדי כך!!! נבנו בה הרבה כנסיות והדת היתה מאד חזקה בעיר שנים רבות.
אני הגעתי אליה רק בגלל האתר המפורסם שנמצא קצת מחוץ לה –
BOM JESUS DO MONTE.שהיא הכנסייה המרשימה – מוקד עלייה לרגל. לא שהתנצרתי בהיותי בפורטוגל, אלא שהמראות כאן מלמעלה והגינון שווים את זה. פירוש השם ישו הטוב שעל ההר.
כל הרחבה לפני הכנסייה היתה מוצפת אנשים. חלקם תיירים וחלקם מאמינים. אחרי סיבוב קצר תפסתי ספסל עם בקבוק מים צוננים להתקרר מהחום ששרר.
המבט היפה עליה הוא מלמטה כשרואים את כל גרם המדרגות הצופות אליה.
עיצוב כנסיית "בום ג'סוס" וגרם המדרגות בזיג זג השפיע על אתרים נוספים בפורטוגל
(LAMEGA) הצליינים עלו במדרגות לכנסייה (ועל פי המסורת עשו זאת על ברכיהם), ובדרך זו הם חוו את טיהור האמונה בעזרת סצנות הפסיון של ישו והמזרקות המתארות אותן, בסיום הטיפוס והמאמץ , בכל זאת לעלות כה הרבה מדרגות, הם מגיעים למקדש האלוהים, הכנסייה אשר בראש הגבעה.
אני אילו הייתי עולה את המדרגות האלה ביום זה כבר הייתי מתעלפת.
לבעלי הכושר הקרבי רק 581 מדרגות ממתינות לכם!!! לא בטוח שהמאמינים אחרי שעולים את כל המדרגות האלה עדיין סוברים שישו הטוב נמצא למעלה שבשלו יש לעלות את כל המדרגות, אבל כל אחד באמונתו יחיה.
כדאי לדעת ש…
למדרגות יש 14 תחנות כמו בוילה דולורוזה – דרך היסורים שעבר ישו בירושלים. הקבלה מעניינת.
אם אתם אינכם בכושר – כמוני , כדאי שתדעו שקיים כביש שיוביל אתכם עד למעלה רק צריך למצוא חנייה פנויה.לחלופין, קיימת אפשרות לעלות גם עם פוניקולר המופעל בכוח מי מעיין מקומי!!!
תמונה בחסות האינטרנט
היא שוכנת 6 ק”מ מזרחית לבראגה.אבל גם למעלה עם כל הרחבה לפני הכנסייה
ומערת הנטיפים שם שווים ביקור.
גינון נפלא כבר הזכרתי אבל כל פעם התפעלתי
וזו מערת הנטיפים שהרגיש לי מלאכותית למרות שרפי צילם אותה מכל זווית
תמונות נוספות של הכנסיה המרשימה תוכלו למצוא כאן.
Guimarães – ערש הולדתה של פורטוגל
זה היה היעד האחרון ליום זה עד שובנו חזרה לפורטו.
כאן התחילה המלוכה והעצמאות הפורטוגלית לפני כ-900 שנה. המלך הראשון, אפונסו הנריקה נולד, גדל והתחיל את השושלת בעיר זו. העיר יושבה כבר במאה ה-9 לספירה. הטירה כאן נבנתה במאה ה-10 כדי להגן מפני מתקפות המורים. היא הורחבה בתקופה הגותית.
היא היתה עיר הבירה של פורטוגל במשך כמה עשורים. אולם לאחר קרב Battle of São Mamede עברה הבירה לעיר קוימברה – אליה אגיע בהמשך.
העיר שוכנת במחוז Minho Province
הדבר הראשון שראינו על ראש ההר שנקרא Monte Latito היו החומות של המצודה
מאחר וזה היה כבר בסוף היום כשראינו את גודל הטירה ובהתחשב בכוחותינו שכלו, החלטנו לוותר על הביקור במקום, אבל אתם אל תוותרו כי זה נראה מעניין.
עוד ראינו את המוזיאון והארמון של הדוכסים עם 39 הארובות היוצאות ממנו מימיננו , בנייה כנראה בהשפעה צרפתית , שנקרא – .Paço dos Duques de Bragança
הארמון נבנה במאה ה-15 על ידי בנו הבלתי חוקי של המלך ז'ואאו הראשון, שהיה מלכה העשירי של פורטוגל. מכיון שהיה בן לא חוקי, סמל המשפחה הניצב על קיר בחצר הפנימית, נוטה על צידו כך קראתי.
מי שזכה לכבוד כאן היה המלך אפונסו שהונצח בפסל המתנוסס לפני הטירה
ולי שלא ניתנה המלוכה משום מה 
התחבאתי מאחורי פלאקט כאביר מן המניין
המרכז ההסטורי שלה הוכרז כאתר מורשת של אונסקו בשנת 2001 עקב השימור של העיר כעיר ימי ביניים.
ליד החומה בדרך לשירותים הנעימו את זמננו זוג בחורות כשרוניות שניגנו לנו.
בסיור הרכוב בעיר נתקלתי בכנסייה המצולמת עם פרחים יפים בחזיתה, אשר לא היו בזמן שביקרנו בעיר נותרו רק בתמונות של אחרים
התפעלתי מעוד כמה מבנים בעיר אך מהרכב כבר לא ירדנו עקב החום ואפיסת הכוחות בסופו של היום.
בחלק התחתי של העיר העתיקה - ישנן סימטאות המשמרות את האופי הימי הביניים שלה. בכיכר המרכזית של העיר העתיקה ישנן מסעדות ובתי קפה וגם מונומנט אחד שמאד רציתי לראות אך לא היה לנו זמן.
בחסות האינטרנט מביאה לכם רק שתדעו
לא התחברתי במיוחד לעיר הזו למרות שושלת היוחסין שלה הכה מכובדת, אבל אולי במזג אויר שפוי ולא בסוף היום הדברים היו נראים אחרת.
מה שחימם את הלב שמכאן אנו שבנו לטירה המפנקת שלנו בפורטו דבר שפיצה בגדול.
באדיבותו של חברי היקר צביקה גוארון מפת הטיול לסיור יומי זה לפניכם ועל כך מגיעה לו תודה גדולה.
לכל השורדים את הטיול היומי מודה לכם ואם טרם קראתם ממתינה לכם הכתבה על פורטו על קצה המזלג.(לחצו על הכותרת)
אם אהבתם את הכתבה המלץ או לייק או תגובה יתקבלו בשמחה.
אשאיר אתכם כאן עם נופי צפון פורטוגל ועם עוד שיר CELTI
להמשך הטיול בין פורטו לליסבון ומה שביניהן (לחץ על הכותרת)
הידעתם ש… שריפות השתוללו ברחבי פורטוגל נכון ליום 11.8.17. למפת השריפות
