בכתבה הזאת אתמקד במקומות היפים שנמצאים לאורך הדרך האמלפית ובסביבתה.
מהו היהלום שבכתר? מהו המקום הכי רומנטי? קשה להחליט, לכן אציג את המקומות וכל אחד יחליט במסגרת הימים שהקציב לעצמו לטיול והעדפותיו.
הדרך האמלפית
הדרך האמלפית היא בסה"כ דרך שאורכה כ-50 ק"מ ויותר, אבל עם כל פיתוליה, היא דרך שאינה מסתיימת. זה סיוט לנהג ועונג לנוסע ליד הנהג. כיון שבפעם הקודמת רפי נהג, הפעם העדיף לשבת כמו קינג ליד הנהג😀. בפעם ההיא רוכב אופנוע הגיע בפראות בסיבוב וכמעט נמרח לנו על השמשה הקדמית של הרכב .
הדרך נחשבת לאחת מ-10 הדרכים הכי יפות בעולם. לא מפליא שהדרך הוכרה ע"י אונס"קו כאתר מורשת עולמית.
מה הפלא?
אם תסעו מסורנטו לכיוון אמלפי (וזה עדיף), תבחינו מימינכם באיים קטנים בים וגם גדולים ממרחק. משמאלכם צוקים, עיירות עם עצי לימונים גדולים XL. מדי פעם חנויות באמצע הדרך , ולעיתים החנויות נמצאות בעיירות עצמן. שם תמצאו מוצרים שונים כמו לימונצ'לו, סבונים, שוקולדים בטעם לימון, מוצרים עשויים מקרמיקה שבהם מופיעים בין היתר עיטורי לימונים, זיתים, בתים ועוד.
זו אישה אמיתית ולא בובת חרסינה.
פוזיטאנו
בפעם הראשונה כשהגענו לפוזיטאנו עם רכב פרטי לא היה מקום חנייה אפילו ממרחק של 2 ק"מ , לכן ויתרנו.
גם בטיול הנוכחי בקושי היה מקום חנייה, אבל היה לנו נהג מקצועי לעילא, הצליח להחנות לחצי שעה כדי שנוכל לצפות בעיר שבתיה צמודים לצוק שנופל מלמעלה עד למטה לים.
כדי להגיע לפוזיטאנו ניתן לשוט מנאפולי בשייט האורך רק שעה.
הבתים כמו נאחזים בדופן ההר.
פוזיטאנו ממש נשפכת אל הים ונחבאת בתוך מפרץ יפה. היא נחשבת לאחת מעיירות הנופש הרומנטי ביותר. ואני שואלת מה רומנטי ? לעלות כל כך הרבה מדרגות? אני איני בת 16 .
רק בשביל להצטלם לתצפית ירדתי במדרגות ועליתי וכבר התעייפתי.
למיטיבי הלכת:
*. מפוזיטאנו מתחילה "דרך האלים" - SENTERCIO DEGLI DEI. זהו שביל עם טיפוס מפרך, שבילים תלולים לאורך 12 ק"מ, אורכת כשלוש שעות אבל התצפיות המהממות מפצות על המאמץ. היא מגיעה עד הכפר PRAIANO .
מסלול למקום הממוקם בגבעה מעל פוזיטאנו ושמו: >ONTEPERTUSO שאורך כשעה בהליכה קלה מספרים אבל כולל מספר גרמי מדרגות תלולים. אני מספרת לכם עליו כי פירוש שמו "החור בהר" וכאן האגדה מספרת שזה המקום שהבתולה מריה נלחמה מול השטן ונפער החור בהר במהלך הקרב.
סוראנטו
בעייני היא נחשבת לאחת הערים היפות בדרום איטליה אחרי נאפולי. סוראנטו נמצאת על מצוק בגובה 45 מ' מעל פני הים במפרץ המהווה חצי אי. סורנטו נוסדה במאה ה-7 לפנה"ס ע"י מהגרים יוונים . הם כינו את המקום סוראנטום שפירוש שמו הוא זרימה משותפת. שמה הנוכחי ניתן לה לאחר הכיבוש הרומי.
כיכר טאסו
המקום המרכזי בעיר שאין מי שלא יעצור בכיכר הנ"ל. במרכזה ניצב פסל של המשורר הרנסנסי יליד סוראנטו, שכתב במאה ה-16 את היצירה המפורסמת "ירושלים המשוחררת". הוא היה אמור להיות מוכתר ע"י האפיפיור בתואר של "מלך המשוררים" אך כמה ימים לפני ההכתרה נפטר. שם המשורר טורקואטו טאסו שעל שמו נקראת הכיכר המפורסמת. אם תתקרבו לגדר שלידה מתנוססים שלל דגלים , תביטו למטה, תבחינו ב-
ויה לואיג'י דה מאיו
זאת הדרך מתחת לרחוב העליון המובילה ממרינה פיקולו למעלה לגיוון פיאצה טאסו.
הסמטאות העתיקות שוקקות אנשים ותיירים. החנויות והמסעדות ובתי הקפה מלאים.
משקה הלימונצ'לו בולט בין כל המשקאות הנמכרים. הצבע הצהוב של הלימון מושך גם את עייני
רחלי חורשת יחד איתי את החנויות ובתי הקפה
כמובן שהתיישבנו בבית קפה לקפה ומאפה כי אין כמו קנולי איטלקי
נמל סוראנטו
המצוק עליו נמצאת סוראנטו והנמל לתחתיו.
שמחתי למצוא בה גם אומנות רחוב
גם גן מטופח באחד המלונות הקרובים לתצפית על הנמל
GROTTA DELLO SMERALDO
מערה תת קרקעית בצבעי איזמרגד- טורקיז עם מעט נטיפים וזקיפים , שנמצאת דרומית מזרחית לסוראנטו. את הצבעים היפים ניתן לראות כאשר קרני השמש חודרות אליה. היא נמצאת שקועה, לכן יורדים אליה עם מעלית. למטה שטים עם סירה בה נמצא מדריך שמסביר.
אנו ביקרנו בה בטיול הקודם שעשינו ולא התלהבנו ממנה. אם כבר רוצים לראות מערה כחולה עדיף לשוט לאי קאפרי שאומנם זו פרוצדורה שצריך לעבור לספינה וממנה לסירת משוטים כדי להכנס לתוך המערה, אבל לפחות זוכים לשירת OH SOLE MIO.
מי שלא ראה מערת כחולה טורקיזית מימיו עדיפה האופציה הקודמת ובעדיפות אחרונה את מערת סמראלדו. מי שכבר ראה שידלג לאטרקציות אחרות.
אמאלפי
המקום נודע כבר במאה ה-6 כשברחו לכאן פליטים אוזיגוטים. התקופה הביזנטית גרמה לפריחתה של העיר במיוחד הנמל אליו הגיעו תבלינים וכל מיני טובין ואוצרות מדרך המשי ולא רק. ואולם בשנת 1343 צונאמי הרס אותה ואז ירדה מגדולתה.
כיום אין אדם שיסע בדרך האמלפטית שלא יעצור כאן. נבנתה כאן קתדרלה יפיפייה לתפארת. במדרגות לא טיפסתי מפאת קוצר הזמן וכושרי אבל אתם אל תחמיצו. שווה!!!
הרבה מאד חנויות , מסעדות ובתי קפה מקשטית אותה. הרבה מאד תיירים פוקדים אותה. ולמרות שטיילתי באוקטובר הייתה צפיפות תיירים. בשנת 1997 נבחרה כאתר מורשת עולמית ובצדק. היא מדהימה.
שווה מאד לצפות בה כששטים לעבר אחד האיים או חופים ומביטים אליה כשמתרחקים. אנו שטנו ל- Maiori עם המצוק המהמם בנמל שירדנו וכנסיה יפיפיה מעליו . עליה תוכלו לקרוא כאן.
הנמל ב- Maiori
פרט לקתדרלה ביקרנו במוזיאון ימי שנמצא שמאלית משער הנמל. בנוי בצורה עתיקה חצוב בסלע כשקשתות על התקרה ועמודים תומכים בתקרה, שהזכירו לי את אולמות האבירים בעכו. בפנים ספינה עתיקה גדולה, מצפן, סרקופג ועתיקות. חביב מאד במיוחד שזה כה קרוב לקתדרלה.
שווה ללכת לאיבוד באמלפי כי בכל סמטה תמצאו הפתעות.
שער הנמל עם מפת העיר
קתדרלת אנדריאס הקדוש או קתדרלת אמלפי. עליה כתב בפרוטרוט ובעניין רב חברי צברי עמירם שהוא גם מדריך טיולים וגם בלוגר משובח. ממליצה בחום לקרוא את הכתבה (לחץ) המעניינת על הקתדרלה .
מזרקת סאנט אנדריאה עשוייה משיש מהמאה ה-18 המציגה את השליח עם הנימפה לרגליו. ניצבת למרגלות הקתדרלה היפה.
באיזור הנמל תבחינו בכמה כדי קרמיקה מרשימים ומצויירים .
בין הסמטאות יציץ צ'ילי חריף
הלימונים הגדולים מהם מכינים את הלימונצ'לו
הנפילה הגדולה
הייתה דווקא בתחום הקולינריה:
המליצו לנו על סמטה בה מכינים במהירות בתוך קונוס פירות ים, עם צ'יפס. זה היה מהיר יחסית, הצטלם מאד יפה, אבל היה מלוח מאד ויקר אש.
הזהרו!!!
וילה רופולו - Ravello
לפני שתגיעו לאמלפי תסטו דרך שטחים חקלאיים עם כרמים ומטעים, בדרכים מפותלות אך נפלאות. נופים מאד יפים . בגובה 370 מ' מעל פני הים, ממתינה וילה שנבנתה במאה ה-6 לספירה למשפחת רופולו ולה גינות מדורגות, מטופחות ונופים משגעים אל הים. היא נמצאת ליד כיכר העיירה. באוגוסט מתקיים בו פסטיבל מוסיקה שלאחינועם ניני היה הכבוד להשתתף בו ב-2019. במשך שנים רבות הפסטיבל התמקד במוסיקה של ואגנר אך היום לא רק.
עוד בראוולו בסוף הצוק קיימת וילה צ'מברונה שהיא משמשת כיום כמלון יוקרתי. לנו לא היה זמן לבקר גם שם.
ראוולו היא עיירה ציורית שנוסדה במאה ה-5 עם בתי קפה, חנויות מזכרות וגלרייה לאומנות מדהימה מזכוכית. אל תחמיצו!!!
הציור המפורסם "הצעקה" של מונק הפך ליצירה מופלאה מזכוכית
ליד בתים בסמטאות מצאתי את מספר הבית עם ציור אופייני לעיירה. כך לאורך הרבה בתים.
מבט אחרון על ראפולו עם גניו ונופיו
מנזר מונטה קאסינו - Cassino
התעוררנו לבוקר ערפילי עם גלישת עננים שמרחוק בקושי ראינו מנזר והים לא נראה בכלל.
המנזר נמצא מעט צפונה לנאפולי, בגובה 520 מ' וחשיבותו שהוא היה נקודה אסטרטגית במלחמת העולם השניה בקרבות בין בנות הברית לגרמנים ובני בריתם. המנזר חולש על הדרך הראשית מרומא לנאפולי.
המנזר הוקם ע"י בנדיקטוס מנורסיה ואחריו קמו נוספים.
בתחילת 1944 הכוחות הגרמנים החזיקו קו הגנה ששמו היה "קו החורף" שנמצא דרומית לרומא.
קרבות רבים התרחשו במקום.
המזעזע מכולם היה כשמטוסי בנות הברית הפגיזו את המנזר ושיטחו אותו עם 1150 טון חומר נפץ.
מי נהרג? אזרחים איטלקיים שמצאו במנזר מקלט מהקרבות. ולא רק זאת , לגרמנים היה הסכם עם הנזירים שלא להשתמש במנזר למטרות צבאיות. ההרס גרם לביטול החוזה.
בסיום הקרבות התחוללו מעשי ביזה, אונס, רציחות באוכלוסיה האיטלקית.
דם רב נשפך על הגבעה הזאת. הרבה אנשים קיפחו כאן את חייהם.
המנזר הנוכחי הוקם מאוחר יותר.
גלישת עננים מהממת ולא רואים את הים
בית הקברות לחללי המלחמות ביניהם חללים יהודים שאף הם נלחמו שם
האי קאפרי גן עדן חלומי
בטיולנו הראשון לקאפרי שטנו מסורנטו ברחפת שממש ריחפה מעל המים בחצי שעה. הפעם במעבורת שיצאה מנאפולי לאי. שייט איטי שארך כ-50 דקות.
קאפרי הוא אי קטן בים הטיראני.
התושב הכי מפורסם באי היה טיבריוס שהתגורר שם בין השנים 14-37 לספירה.
שם האי קאפרי נולד מהמילה capra שפירושה עז באיטלקית (גם ברומנית). נובע מהעיזים הרבות שמטיילות ומקפצות באי.
מהנמל עלינו במיניבוס שכרטיס הנסיעה /טיסה זול יחסית. המוניות יקרות יותר. וקיימת אפשרות ברכבל אך לא בדקתי עלות.
המראה הראשון בנמל
וכשמגיעים למעלה לעיר קאפרי אי אפשר שלא להתלהב. במיוחד שהיה לנו יום בהיר עם שמים תכולים. בכל חנות מזכרות יפיפיות. כדי לנשום את המקום כמובן שהתיישבתי לקפה ומאפה בבית קפה מדליק עם נוף נהדר.
כאן חולמים גבוה.
וגם המחיר גבוה
אפילו המתים כאן חיים ברומנטיקה וברמת חיים גבוהה
זהו השביל דרכו עברנו כדי להגיע לעמדת העלייה עם רכבל למונטה סולרו.
כמה חלמתי להגיע לרכבל הזה ויחד עם זאת לאחר האסון שארע באיטליה עם נפילת הרכבל שבה משפחה שלמה נספתה למעט הילד הקטן איתן, חששות גונבו לליבי.
אך אם הגעתי עד הלום לא אעלה?
הכסאות הם כסאות יחיד לבודדים. למטה הצמחיה ומימיני תכול הים. ומגיעים למעלה .
ליד המפה העשויה מאריחים זו הכניסה לעלייה ברכבל למונטה סולארו שפירושו הר השמש.
מראות מהדרך למעלה
וזוג חתולים מתחרדן בשמש המתין לנו למעלה.
הכוכב היפה ביותר הם זוג איונים הניצבים למטה בנפרד מהקבוצה
והרי האיונים ממפלס נמוך בקאפרי
הפסל של המלך אוגוסטוס במונטה סולארו
כשירדנו לאכול ניצלנו את הזמן גם לבדוק את החנויות ולחפש איזו מזכרת מקאפרי. טעמנו גם גלידה פיסטוק טעימה.
העושר של עבודות הקרמיקה היה מדהים. אז קנינו עבודה קטנה עבורנו העיקר שיהיו בה לימונים כי אי אפשר אחרת.
רגע לפני שירדנו הספקתי לראות את ריצוד השמש בים שהיה נפלא.
גני אוגוסטוס
אולי כי היה זה חודש אוקטובר לא הייתה פריחה במלוא הדרה. ייתכן ובאביב זה ייראה טוב יותר.
עם המכונית הזאת הייתי יורדת לנמל בחפץ לב אבל המיניבוס היה אמור להמתין לי וגם הוא שכח להגיע בזמן. לא הייתי מתנגדת להשאר ללון באי.
מגדל השעון בפיאצה אומברטו
היופי הרב של האי נובע גם מהמצוקים הגבוהים הנופלים בתלילות לים.
לפני שעלינו על המעבורת החלו להאסף באופק עננים שמרגע לרגע הפכו למאיימים יותר ויותר. ובעת השייט ירד מבול. אך כשהגענו לנאפולי שוב זרחה השמש ורק השלוליות העידו על מה שניתך גם שם.
מבט מהמעבורת ונפרדים מהאי קאפרי
ביי ביי קאפרי, עולים על המעבורת ונפרדים מהאי היפה.
אם תשאלו על עיזים אכן היו אבל לא בקאפרי😀
אריבדרצ'י לדרך אמלפי עם כל הסטיות מהדרך . אתם בוודאי מבינים כעת שאהבתי את כל המקומות הצבעוניים והמעניינים שביקרנו, לכן אני יכולה להמליץ על הכל.
מה שהחמצתי ונותר לפעם הבאה זה להקיף בשייט את האי קאפרי.
להתראות בפוסט הבא על סיום הטיול באיטליה עם שלכת מדהימה.
שקיעה על מפרץ נאפולי והווזוב
לכתבה הקודמת על נאפולי תלחצו כאן.
לכתבה על המקומות הכמוסים והיפים ליד רומא לחצו על הכותרת☝☝
