קיבוץ שדה בוקר

אנו מטיילים בחודש ינואר ומתפלאים שכבר בשעה 11.00 השמש קופחת בעוז. מירוחם הגענו לשדה בוקר ולא מיהרנו לפגוש את הזקן אלא לבדוק איך החקלאות שם. מה מגדלים? ממה מתפרנסים?

הקיבוץ הוקם בשנת 1952 ומגדלים בו לול תרנגולות, מטעים, כרמים. קיים מפעל דביקים, כלביה ויקב. נתקלנו גם בסוסים. הסוסים כה יפים ואוהבים להתלטף. אחד שהוא שחור-אפור ולבן נמסר לנו ע"י דון שכבר אינו צעיר. אבל הוא הידידותי ביותר מבין חמשת הסוסים שם. דון גם מדריך טיולים באיזור. הוא הקים שם את האורווה ואילף את הסוסים.

למעשה גרעין הקיבוץ החל כחוות חקלאית בשנת 1949 בגלל חלומו של אמריקאי להקים חוות בוקרים כמו שראה בטקסס. מכאן גירסא אחת לשם "שדה בוקר". יחד עם כמה מחבריו הקים את החווה החקלאית אך ללא תמיכה ממשלתית ומחוסר תקציב התפזרו. בשנת 1951 החליטו במשרד החקלאות על תוכנית להתיישבות בנגב והחברים שוב התאגדו. הפעם בתמיכת הסוכנות היהודית ומשרד החקלאות שכמובן עזרה בתקציבים. זו בעצם הייתה תחילתו של הקיבוץ שרשמית הוקם בשנת 1952.

רפי בגובה 1.75 והקקטוס הזה כמעט בגובהו.

פגשנו סוגי קקטוסים שונים עם צורות וצבעים שונים. אלו למטה הם צמחי אלוורה.

הסוסים תתפלאו יודעים לדבר עברית. עם דון שהוא גם מדריך טיולים מדברים גם אנגלית .😝

היפה מספר לנו דון הוא הפחות ידידותי אבל יפה

הצריף של בן גוריון

לפני שנים רבות ביקרתי בשדה בוקר וכששבתי למקום לפתע גיליתי כרכרה שלא זכרתי כי הייתה. לפתע התרבו מספר הצריפים כפטריות אחר הגשם. ואני רק חיפשתי את הצריף של בן גוריון. ברם, כמו בסרט ערוך היטב את הדובדבן השאירו כמעט לסוף הסיור.

דיוקן עשוי פסיפס

הכרכרה של בן גוריון

"הזקן" שאהב לעמוד על ראשו גם בגיל המבוגר וגם לצעוד 5 ק"מ ליד הצריף.

בבן גוריון התאהבתי עוד כשלמדתי בצעירותי באוניברסיטה וקראתי בשקיקה את הטרילוגיה שכתב מיכאל בר זוהר בזמנו. ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל שהכריז על הקמת מדינתנו באומץ רב. בשנת 1953 פרש מחייו הפוליטיים לקיבוץ שדה בוקר לצריף שבנו עבורו. הוא פרש לשם כי זו הייתה אמונתו שיש להפריח את השממה בנגב. נאה דורש - נאה מקיים. מספרים כי בן גוריון נסע בדרך למצפה רמון ולפתע ראה בחורים צעירים שהחלו להקחם את קיבוץ שדה בוקר. הוא ביקש מנהגו לעצור לידם. שוחח איתם. כתוצאה מהמפגש הזה החליט בן גוריון להתפטר , לפרוש מהפוליטיקה ולבוא לשדה בוקר, כי ראה את חשיבות יישוב הנגב עבור המדינה, וזאת למרות הקשיים של, מים, מזג אויר וכלכלה.

הצריף הירוק של בן גוריון.

הצריף שמאד ריגש אותי היה במקום הסרטת הסרט הזהו מנהיג. האם על המנהיג להקשיב לרחשי הציבור או להכתיב מדיניות וללכת בדרכו ולהגשים חזונו. עד כמה צריך לרכז בידיו סמכויות או להאציל לאלה מתחתיו. דילמות שמשפיעות על ארועים הסטוריים.

הויכוח על השילומים מגרמניה לדוגמא טו מבצע נחשון , ואיזו שפה תהיה שפתנו.

הצריף של פולה ובן גוריון ריגש אותי מאד במיוחד לאור הפשטות בה חיו. ספרים היו לו בלי סוף. ספרי הגות ועל מנהיגים. הריהוט כה צנוע והמטבח בלט הגלובוס שהוצב שם ובטוח לא נועד לטיולים פרטיים בעולם.

בצוואתו ביקש שהצריף יישאר כפי שהוא ושיהיה פתוח לקהל הרחב.

הפשטות והריהוט הזכירו לי את בית הורי שרוהט בדומה רק לא באותם צבעים.

בן גוריון היה איש ספר וקרא המון - תתבוננו בספרייתו.

הצריף הזקן והעם

בצילום פולה ודוד בן גוריון. שניהם אהבו להתערות בעם. ובצריף הזה סיפורים מרגשים.

איך הפך להיות סנדק למרות שלא יכול היה לצפות בהליך של המילה של הילוד.

חתונה לא דוחים ואיך הם נרתמו למען המשפחה שאם הכלה נפטרה רגע לפני.

הצריף איזהו מנהיג

צריף שחשוב להיכנס אליו בו תצפו בסרטון בן 17 דקות שייתן לכם נקודה למחשבה על תפקידו של המנהיג בחיי העם. מנהיגים דגולים אינם צריכים לעשות את רצון העם אלא תפקידם להכתיב מדיניות, גם אם אינה מקובלת על העם.

החלטות מכריעות שניצבו לפתחו של דוד בן גוריון היו ההחלטה לגבי השילומים מגרמניה שהוא הכריע כי עלינו לקבל את השילומים שיעזרו לעבודות פיתוח בארצנו. לגבי השפה שתלמד בבתי הספר והכריע ונלחם על השפה העברית. ההחלטה במלחמת העצמאות על מבצע נחשון כיון שהוא הבין שעליו לרכז כוחות קרוב לירושלים כדי שהיא תהיה בירתנו. הרחבה ניתן לקרוא באתר בן גוריון כאן.

מלון קדמא

על מלון קדמא שמעתי דברי הלל ותשבוחות מחברותי שלנו בו. לי זה לא התאים מבחינת המיקום שהעדפתי ללון במצפה רמון, אבל רציתי לבדוק האם כצעקתה.

כתבו שזהו מלון המעוצב כחאן נבטי, השוכן על "דרך הבשמים". היה קשה לי לראות את הדמיון לחאן נבטי. אבל ניחא.

המחיר למי שאינו חבר באיזשהו ארגון כמו ארגון המורים, תעשייה אווירית ועוד אינו שווה לכל אדם. העלות ללא ארוחת בוקר מעל 1000 ש"ח ללילה במועדים נבחרים, כאשר לדברי דון קיימים בקיבוץ חדרי אירוח זולים בהרבה.

התלהבתי מהעיצוב וממה שהמלון מספק אבל הוא אינו לאנשים ממעמד הביניים וחבל שכך. הוא אינו שייך לקיבוץ והכניסה אליו אינה הכניסה הראשית לקיבוץ אלא צריך לכתוב בווייז : מלון קדמא.

דימונה

יום אחד יצאנו ממקום הלינה שלנו בירוחם לעבר דימונה, שבה מעולם לא ביקרנו. מה ידענו על דימונה?

הכור מדימונה.

והשיר האלמותי שהושר מפיו של ישראל יצחקי - הוי סימונה מדימונה.

סימונה מדימונה

הזמר : ישראל יצחקי
מילים: חיים שלמוני
לחן: שלמה וייספיש
קיימים 6 ביצועים נוספים לשיר זה
יום יום על רמת דימונה
שם ניצבת היא נוגה
שזופה ושמה סימונה
ומחכה לבן זוגה.
שזופה ושמה סימונה
ומחכה לבן זוגה.

בי יוקדת אהבה
לשחורה ולנאוה
וליבי לה רון ירונה
לסימונה מדימונה.
וליבי לה רון ירונה
לסימונה מדימונה.

עמק סדום גופרית ומלח
לשזופה עיני כלות
כבר על לוט אבד הכלח
רק ליבי שיכור כלוט.
כבר על לוט אבד הכלח
רק ליבי שיכור כלוט.

בי יוקדת אהבה...

על ראשי אחבוש לי כובע
אכתת רגלי בחום
אטפס ת"ק מטר גובה
אל סימונה לי מסדום.
אטפס תת מטר גובה
אל סימונה לי מסדום.

בי יוקדת אהבה...

רקע הסטורי קצר

בשנת 1955 נשלחו למקום 23 משפחות עולים מדרום אפריקה. בסוף שנות ה-50 ותחילת ה-60 נשלחו למקום גם עולים ממזרח אירופה. הקמת היישוב הייתה כה פסימית בעייני תושביה שכינו אותה "דמיונה" או "דמעונה" . אכן שוכנת היא על רמה בגובה 500 מ' ובחום הקיץ אפשר לחשוב שזו פאטה מורגנה שיש שם ישוב. הישוב הוקם קרוב למפעלי ים המלח, ולימים הוקמו סיבי דימונה וכיתן. הכל כדי שלתושבים תהיה פרנסה. רק בשנת 1969 היא הוכרזה כעיר. עוד הגיעו לעיר עולים רבים מהודו. בשנות ה-70 וה-90 הגיעו מבריה"מ.

מה מצאתי בדימונה שהלהיב אותי?

פארק בן גוריון ואגם מלאכותי ע"ש שמעון פרס

האגם קטן בהרבה מזה של אגם ירוחם. גם בו ציפורים רבות שנהניתי לעקוב אחריהן. גן עדן לצפרים. האגם נחנך בשנת 2016. בשנת 2017 שינו את שם האגם ע"ש הנשיא שמעון פרס ז"ל. הפארק הוקם בתרומת קק"ל הולנד.

האגם ע"ש שמעון פרס

סביב האגם מדשאות, עצים נותני צל ושמשיות. בתוך האגם דגים דבר העוזר לציפורים נודדות לעצור כאן ואפילו לקונן על העצים. על חשיבותו של העץ אמר דוד בן גוריון:

נחליאלי בקרקס מתהלך על חבל דק

במרכז האגם קיימות מזרקות אך הן לא פעלו בעת הביקור שלנו.

אנפה אפורה מחפשת דגים ומדי פעם מוצאת מבוקשה

הברווז שואל האם אני יפה?

שלדג לבן חזה שמקפץ מזווית צפייה אחת לשנייה כדי למצוא דגים לארוחת צהרים

צמחייה יפה מקיפה את האגם אך בחלקה קצת נבלה כנראה כיון שזו תקופת קורונה

וחורף התחזוקה לא משהו. (הביקור נערך בחודש ינואר)

גם אמפיתיאטרון בשולי האגם המשמש לאירועים

גן המדע

אני התאהבתי בגן המדע שכל כך הרבה מחשבה הושקעה בו. הוא נועד לילדים צעירים , שתוך כדי משחק יפעילו את המתקנים וילמדו על חוקי הפיסיקה, על אנרגיה חלופית. אפילו המתקנים אינם מונעים מחשמל .

במתקן של קרוסלת מערכת השמש מסובבים את הקרוסלה והמערכת פועלת ע"י אנרגיה קינטית. הילדים תוך כדי משחק למדים על מערכת של כדור הארץ והירח הנעים סביב השמש ומהתנועה הנוצרת זה מאיר את התאורה במתקן .

קיים הליכון הממחיש לילדים ובני הנוער את משפט פיתגורס.

מתקן נוסף הילד נכנס כביכול לתא טייס שבעזרת ידיות נוצרת אנרגיה המניפה את המסוק, מסובבת אותו ואת המדחף שלו.

בעזרת אופניי מערבולת הילדים יחושו מה זה הוריקן. עוד מכשיר אחר מלמד את בני הנוער לחוש את כוח הכבידה הקיים על הירח. קיים?

מכל אלו ועוד יוכלו הילדים והצעירים ברוחם - כמוני - להנות.

גן משחקים לקטנים

עוד בשטח הפארק פינה של משחקים לילדים קטנים יותר ניצב על מדשאה מוצלת שהגענו אליה כדי לעמוד מעט בצל.

לכו בעקבות השבילים המונגשים ותגיעו עם הילדים גם לגן עם פסלים גדולים בדמות שבלול, לטאה וזיקית שפיסל הפסל רוסלן סרגייב . הפסלים הללו מתאימים גם לילדים עם מוגבלויות. הפסלים כאן מותאמים שאפילו עגלת נכים תעבור דרך השבלול לאורך 12 מ'. האומן רוסלן סרגייב פיסל בין היתר בחוף הים בנתניה פיסול מופלא, וגם במודיעין 3 פסלים מרשימים וגם בחצר הספרייה העירונית בנהריה. על הפסלים שיצר בדימונה נין לצפות כאן.

אומנות בדימונה

איצטדיון הכדורגל

מול הכניסה הראשית לפארק בן גוריון, על גדרות איצטדיון הכדורגל מצויירים ציורי קיר מאד יפים שווה להקיף ולהתבונן גם מבפנים וגם מבחוץ. אבי טל הוא האומן שעשה זאת בספריי וקבע שיא גינס בינלאומי לציור הארוך ביותר בצבע ספריי בעולם. על כך ניתן לקרוא כאן.

כיכר הספורט

תמצאו אותה כשתצאו מפארק בן גוריון חזרה לכביש הראשי , תפגשו אותה בדרך. כדורסל וכדורגל דרים תחת כפיפה אחת כי ראש העיר ביטן בני מאז שהחל לכהן כראש העיר דימונה הגדיל את התקציבים ודחף להישגים.

ככר המייסדים

ככר המייסדים כמו כל הכיכרות בעיר נבנו בשתי ידיו של תושב העיר ישראל בניטה. כשיצא לגימלאות בשנת 2016 ולאחר מות אשתו ואחיו הוא החל בבניית הכיכרות. ללא השכלה באומנות. בעבודתו היה מבלטן וגרבוריסט. בכיכר רואים את המייסדים ואת העבודות הקשות שעבדו לצורך הקמת העיר. מדובר בעולי צפון אפריקה.

הכיכרות מאד מרשימות ותוכלו לצפות בהן בסרטון כאן. (לחץ)

פסל עידן המדע

את הפסל הזה יצר יגאל תומרקין . הוא החל בעבודתו עוד בשנת 1962 שאז החל ליצור דגמים לנסיון. רק בשנת 1965 החליט שזו תהיה היצירה שלו. הבנייה הסתיימה והפסל הוצב במקום רק בשנת 1969. מקום שהיה אמור להיות פארק שלא נוצר בכלל. רוב הכסף לבניית הפסל ניתן ע"י עיריית דימונה ועוד סכום ע"י קבלן.

מה חשב טומרקין להביע בפסל תשאלו?

"בדור  הטילים והאטום - רפלקטור ענק במדבר, אתגר לשמש. קונוס חתוך והפוך, מתוכו משתרבב ועולה פסל וגיטלי, כצמח מתוך בור מים, וזרועו משמשת מחוג לשעון השמש. פנים הפסל הפונה לשמש הצהרים (דרום), יצופה בצבע כסף. בהיכנס הצופה למונומנט, יסונוור ויקבל "מכת אור" וייבלע בתוך נופו הפנימי של הפסל העוטפו סביב. הצופה יהיה ציר, ובעוד פסל הברזל מרחף מעל לראשו, יגלה את השמיים וישמע את המיית הרוח"

נכתב ע"י רחל איתן בדצמבר 1965 בעיתון למרחב - לאהוב אותו או לא.

אומנים שגרים ברחוב הקרוב לכיכר המייסדים

ראיתי עצי דקל וושינגטוניה תמירים , ובתים שנראו ישנים בני קומה אחת . הצצתי לאחת החצרות והתפעלתי מה עבודות היפות. בתה של בעלת הבית יצאה לקראתי והזמינה אותי להיכנס פנימה. אני בבושת פנים לא העזתי מייד. היה זה יום שישי ותיכף בוודאי ישבו לשולחן לארוחת שישי, איך אכנס אליהם. אבל העבודות היפות משכו אותי פנימה, בהיסוס צעד אחר צעד התקדמתי. בפנים המתינה לי גברת ז'ורז'ט והנכדה. החמאתי לה על העבודות המהממות ושאלתיה מתי החלה ליצור את היצירות היפות. סיפרה לי שזה רק שנתיים ממתי שהחלה הקורונה. היא רק רצתה להלביש את העציצים בבגדים. שכנות טובות תרמו לה שמלות שכבר לא לבשו והיא עשתה מהן עבודות נפלאות. לאט לאט עבודות היד הצטברו ואמרתי לה שיכולה כבר להציג בתערוכה.

היא אינה מעוניינת שיבואו המונים לביתה, לכן גם לא לקחתי את שם משפחתה ולא את כתובתה.

אבל אם במקרה תמצאו את הבית תכנסו ותתפעלו כמוני מעבודותיה היפות. אשה חמה ומקסימה מעליית עולי מרוקו כמובן. סיפרתי לה על שתי חברותי ממרוקו גלדיס אלבז ועליזה סעדה.

ז'ורז'ט אישה כה צנועה שלא האמינה שמתלהבים מיצירותיה. הנכדה מעודדת אותה - את רואה סבתא העבודות שלך מאד יפות. היא גם אשה חמה והזמינה אותנו שנשאר לארוחת השישי אך אנו רק הודינו לה ונפרדנו כאילו הייתה בת משפחתנו.

רק להלביש את העציץ שייראה יפה

פנינו ימינה לרחוב קרוב ושם מצאתי בית אומן נוסף חנניה ז"ל שלחצרו הצצתי.

עבודותיו שונות לגמרי ומרשימות גם הן.

מגדל התחנה הסולרית באשלים

לכור בדימונה לא הגעתי אבל עמוד זוהר מצאתי. - זהו מגדל התחנה הסולרית המוצב בישוב אשלים ובולט למרחוק כו מגדלור זוהר. הוא נראה על כביש 40

באשלים הוקמה תחנת כוח סולרית-תרמית על שטח של 3 קמ"ר עם 50 אלף מראות ובעלות של 2.8 מיליארד ש"ח. בתחנה זו מוצב SRSG שפירושו SOLAR RECEIVER STEAM GENERATOR

בצבע שחור עמוק הבולע את מירב אור השמש המוחזר אליו באמצעות המראות מהשדה הסולרי. החזר האור מהקולט שעל מגדל השמש מייצר זוהר מסנוור בראש המגדל.

קניון עין עבדת

לקניון עין עבדת הגעתי מספר פעמים אבל הפעם הגעתי רגע לפני שנסגרו הקופות ונתנו להיכנס בתנאי שלא נרד במדרגות משמאל. אי לכך התחלנו ללכת במעלה הגבעה לצפות בקניון היפה והמרשים בעומקו.

כשטיילנו בחודש ינואר זה היה לאחר שירדו גשמי ברכה. הגבים התמלאו במים וחברי החמודים היעלים , ירדו מהמצוקים למטה לשתות מים זכים.

צבעי שלכת התערבבו בעלים ירוקים ומצוק לבן.

נקבה בראש המצוק משביעה רעבונה

הנקבה שירדה מראש המצוק התעייפה ונחה לה.

המצוקים הכה יפים של קניון עין עבדת לעת שקיעה גבוהים ,זקופים ונצבעים בצבעי השקיעה. לעיתים תבחינו בדרגשים ומערות.

הנקבה רצה לכיוון גבי המים ומדלגת בקלילות על המכשולים שבדרך

היעל מצטיין בכושר טיפוס על מצוקים וטוב שכך כי בעזרת מיומנות זאת הם נמלטים מטורפים. כפי שתוכלו לראות בצילום למטה, הזכר גדול בהרבה מהקבה. לזכר זקן וקרניים ארוכות המתעגלות לאחור. ככל שהוא מתגבר הקרניים גדלות לעומתו נקבת היעל קטנה במידותיה, ולה קרניים קטנות ומחודדות בקצותיהן. התנועות שלה מלאות חן ועדינות.

עונת הייחום שלהם היא בחודשים ספטמבר- נובמבר. בעת החיזור הזכר מקרקר סביב הנקבה בצעדי ריקוד גמלוניים, ובה בעת ראשו מתוח קדימה, שפתיו מופשלות ולשונו שלופה.

עת ההמלטה היא באביב בחודשים מרץ-אפריל. קהילת היעלים הולכת ומתרבה מאז שנחקק חוק הגנת חיות הבר בשנת 1955. רשות הטבע והגנים כה גאה בפעילות זאת, שאימצה את היעל למרכיב בסמלה.

זכר ונקבה ישכונו יחדיו באהבה גדולה

בזוגות יורדות אל גבי המים לשתות לפני השקיעה. הן יורדות אחת ליום או יומיים.

כל יעל התמקם במקום המתאים לו. אחד צופה מראש המצוק ואחרים הסתדרו לפי ההיררכיה.

לינה:

מלון צלילי המדבר שד' אריאל שרון 1 דימונה. מלון ייחודי במיוחד לאוהבים שירה ושירה בציבור. בת דודתי אליס פ. המליצה לי וגם שתי חברות. תוותר לי סיבה נוספת להגיע לדימונה .

אני לנתי בירוחם כמפורט למטה בכתבה על ירוחם.

מה לבקר בסביבה וכתבתי??

ירוחם ישוב עם עתיד - אגם, חולות צבעוניים ונוף!!! (לחץ)

עבדת וממשית הערים הנבטיות ב"דרך הבשמים" - תרבות מפתיעה ונעלמה!!! (לחץ)

שכרון חושים בעין עבדת ומכתש רמון עם פארק הצבעים!!! (לחץ)

מצפה רמון, עין עבדת, עין זיק, עין עקב, בסוף המדבר שמאלה = מדהים!!! (לחץ)

לסיכום:

אהבתי לטייל במחוזות המדבריים. לראות איך חזונו של בן גוריון הולך ומתגשם. איך מקומות מדבריים כמו שדה בוקר, דימונה וירוחם מלאים בכרי דשא, אגמים מלאכותיים וציפורים באות לקונן ולחפש להן בית. לא ייאמן איזו קידמה חלה מאז קום המדינה. הטיול לא תם כעת אלא אמשיך לתחנתנו האחרונה במצפה רמון. מקווה שנהניתם לפחות כמוני כשטיילתי וכתבתי עבורכם.

אם אהבתם את הכתבה לחצו על מילת התודה בסוף הכתבה.

ואם אתם רוצים לשמחני תוסיפו גם כמה מילים או הארות.