מונטנגרו בשלכת מטריפה יותר מקיץ אינדיאני!!!

אני מאמינה שמה שקרה בפעם הראשונה ישתנה בטיול השני. יש לי כבר נסיון מוכח עם בודפשט ובולגריה וכעת עם מונטנגרו. בטיולנו הראשון למונטנגרו שהתקיים בחודש מאי בשנת 2010 היה נפלא, אך ככל שהצפנו מוירפאזר צפונה, גשם זלעפות , רוחות וערפל כבד קידמו את פנינו ושיבשו את טיולנו. הרכב שלנו כמעט התהפך כשחצינו גשר ממשב הרוחות העזות.

בטיול הנוכחי במחצית אוקטובר היה תיקון מדהים וחווינו טיול ממש מושלםםם. שלכת מעל ומעבר למצופה. מזג אויר נעים בכל ימי הטיול. התלבטתי בין טיול בספטמבר לאוקטובר והפור נפל על אוקטובר בזכות הצפי לשלכת ומפגש עם כמה זוגות חברים וותיקים שלהם מפאת עבודה התאים רק אוקטובר - מזלנו!!!

קיץ אינדיאני מהו?

כשתראו עצים בשלל צבעים של אדום, כתום, צהוב, סגול, בורדו מעורב במעט ירוק תדעו מייד שזהו "קיץ אינדיאני ". כשתראו את ההרים במלוא הדרם לא תפסיקו לפלוט כל העת WOW WOW WOW.

קיץ אינדיאני חל בסתיו כשאיתו מגיעים ימים של שמש וחמימות ולאחריו החורף עם הקור והכפור. הוא מופיע לאחר יום השוויון בין שעות היום ללילה ב-22.9, כאשר הטמפרטורה עולה מעל 21 מעלות צלזיוס במשך שבוע. במשך ימים ספורים עד שבועיים תוכלו לחזות במראות היפים והמהממים של העצים בשלכת.

התופעה הנקראת קיץ אינדיאני הגיעה מהאירופים, אשר הגיעו לאמריקה הצפונית, כשתושביה הקדומים - האינדיאנים קצרו בתקופה זו את יבולי הדלעת והתירס בשדותיהם. הללו היו בכתום וצהוב.

המתיישבים האינדיאנים נטו לראות בילידי אמריקה כרמאים ובוגדנים ומכאן ניתן השם "קיץ אינדיאני" או "נדבן אינדיאני".

עד המאה ה-20 שהחל להיות רווח שם זה באירופה היו נפוצים שמות אחרים:

בצרפת - "הקיץ של סנט מרטין" שנחוג ב-11.11 מועד סיום הקיץ.

ברוסיה - "הקיץ של נשים".

בבולגריה - "קיץ של צוענים" או "חג מולד צועני". כל זאת בשל חום חריג בשלהי הסתיו.

היכן טיילנו?

מונטנגרו - היא ממלכת ההרים השחורים.

מונטה פירושו הר.

נגרו פירושו שחור.

Crna Gora מבוטא "צְ'רְנַא גוֹרָה" ומקורו מהסרבים שנתנו את השם במאה ה-13 בתקופת המלך מילוטין. משערים שהשם ניתן בשל היערות הצפופים על הר לובצ'אן וסביבותיו. וכן ההרים של האלפים הדינריים הנצבעים בשחור בשל גזעי עצי האורן השחור המכסים את רכסי ההרים. משערים שכאשר הגיעו הימאים הוונציאנים לחוף וראו את מראה הר לובצ'אן הוא הטיל בהם אימה ולא בטוח שהיה זה רק בשל צבעו.

מונטנגרו היא המדינה הצעירה בין מדינות אירופה , שעצמאותה הוכרזה רק בשנת 2006. היא משופעת טבע של הרים, יערות, אגמים קטנים וגדולים, נהרות שוצפים, ים אדריאטי, משובץ עיירות מקסימות שנותרו בעברן הרחוק וסביבן לעיתים חומות בצורות מרשימות וגם איים ואיונים. אני כאוהבת טבע חגגתי בטיול הזה בענק למרות שזה היה טיולי השני במונטנגרו. הראשון היה בשנת 2010 - טעימה!!!

רקע על תולדות מונטנגרו תוכלו לקרוא במאמריו של גילי חסקין כאן ו- כאן.

(לחצו ותהנו👆👆).

יום 1 טיבאט - שייט באגם סקדאר - קניון נהר המוראצ'ה - קולאשין

משדה התעופה בטיבאט נסענו לאורך החוף האדריאטי ועצרנו לתצפיות עליהן בסיום הטיול, בדרך התפעלתי מקניונים רבים שצמחו מאז טיילתי כאן לפני 14 שנים. הכבישים בעבודות הרחבה. יעדנו לכיוון העיירה וירפזר Virpazar. בטיולנו הראשון עצרנו ליד הגשר העתיק שנמצא בתחילת אגם סקדאר , שהוא למעשה אגם וגם ביצה גדולה שמגיעה עד Rijeka Crnojevica. הוא האגם הגדול ביותר בחצי האי הבלקני, ומשתרע על 450 קמ"ר. אלבניה ומונטנגרו חולקים את האגם הזה. באלבניה הוא נקרא שקודרה ובמונטנגרו סקדאר. שני שליש שייכים למונטנגרו ושליש לאלבניה. המים מגיעים מנהר מוראצ'ה בצפון הרי מונטנגרו ונשפכים לאגם וממשיכים עד הגיעם לים האדריאטי.

בביקורנו הראשון עצרנו ב- Virpazar והלכנו על הגשר לכיוון האנדרטה המרשימה לזכר הפרטיזנים שנלחמו ונפלו במלחמתם נגד הפאשיסטים במלחמת העולם השנייה. על התנהלות הפרטיזנים במהלך המלחמה כדאי לקרוא כאן (לחץ). פרטיזנים יהודים לפי מחקרה של פרופ' מינה רוזן היו כ-6,000 יהודים שמתוכם נלחמו 3,000 היתר היו כוחות עזר. מתוך הכוח הלוחם נהרגו 1,318 יהודים.

ליד האנדרטה הנ"ל עמדה גברת ששאלה אם אנו מחפשים SOBE שזה כמו צימר אך לא מפואר ובעלות זולה. בטיול הנוכחי לא עצרנו כאן, אבל משני צידי הגשר העתיק מתחיל אגם סקדאר.

באגם סקדאר לא הרחק מוירפזר קיים מרכז מבקרים, יקב ומגרש חנייה. מסעדה ומעגן מים לשייט ממש מלחכים את האגם מהצד הדרומי של האגם. אבל גם מי ביוב עלו באפי ונראו מים שחורים קרוב למסעדה. למרות זאת, גדלו שם צמחי מים וקורמורנים שיחקו וגם עורבים עפו מדי פעם. על המסעדה איני יכולה להמליץ אך כשרעבים אין ברירה ואוכלים. הסלט ידע ימים טובים יותר.

האגדה על אגם סקדאר

האגדה מספרת כי האגם נוצר בשל הבכי של הענק המיתולוגי בשם "מארקו" (לא זה שחיפש את אימו) שבכיו מילא את האגם . כבר שמעתי אגדות כאלה . האם היה זה בכי תנין? על בכי תנין כדאי לקרוא כאן(👉לחץ) וגם על דמעות תנין כאן (👉לחץ).

יצאנו לשייט על ספינה מקורה בחלקו הדרומי שהוא ביצתי. הביצה שראינו הייתה מכוסה בצמחיית נימפיאות שלא פרחה ועל איונים הבחנתי בעופות מים, הנמצאים שם בהתאם לעונה. חלקם הם שוכני קבע וחלקם מקונן שם וממשיך בנדידתם. מה שהבחנתי באנפות אפורות גדולות וגבוהות, כמה קורמורנים, ברווזים, ברבורים ועוד.

למי שאוהב מאד ציפורים כדאי להתעניין בשייט היוצא בשעה 6.00 בבוקר ולהצטייד במשקפת טובה ומצלמת "תותח" ולא כמוני שלראשונה בטיולי הסתפקתי בנייד שהוא קל משקל .

Rijeka Crnojevica

אל העיירה הזאת הגעתי בטיול הראשון - 2010 לגמרי במקרה. הכביש הראשי צפונה נחסם אז עקב עבודות בכביש וכך הגעתי בסופו לשביל עפר שהוביל אותי למראות המפעימים. בשלט שמצאתי שם, הבנתי כי הגענו לצפון אגם סקדאר. מקום שווה מאד, שלו גשר עם מספר קשתות שאינן שוות בגודלן ובגובהן. הגשר חיבר את עיר הבירה הקדומה צ'טינייה דרך רייקה עם עיירה בשם אובוד, שהייתה ממוקמת מעבר הנהר על גבעה ושם היה ממוקם בית הדפוס הסרבי הדרומי הראשון. (תקופה קצרה מונתה אובוד גם לבירה) עד שבשנת 1475 מונתה צ'טיניה. הגשר שברייקה נבנה בשנת 1853 בהזמנתו של הנסיך המונטנגרי דנילו, לזכרו של אביו סטנקו פטרוביץ'. על הגדה השמאלית של הגשר בנה מבנה חד קומתי שנקרא בפי העם מוסטוינה וגם רשום עליו. כיום משמש כבית קפה.

אורכו של הגשר 43 מ'.

התצפית על הברך הזאת שהנהר זורם זו אחת התצפיות היפות ביותר שצפיתי אי פעם. יותר אפילו מברך הדנובה. כיום קיימת תצפית מסודרת במרחק 3.5 ק"מ מהגשר ששמה: PAVLOVA STRANA - פבלובה סטרנה.

למי שאוהב/ת ציפורים וזמנו בידו ממליצה לשוט מכאן עם סירות קטנות כדי להכנס לנתיבים המגיעים קרוב יותר לציפורים ועופות.

האגדה מספרת

במקור המקום הזה של רייקה היה מקום נטול מים. פעם אחת, הנסיךIvan Crnajevic ופמלייתו צדו באיזור. הצייד לא עלה יפה. לעת ערב, הציידים נעשו צמאים. לפתע, ראו עז פראית רטובה ורעדה בשמש. הציידים ירו בה. ברגע שהדם התפרץ מגופה, לפתע מים פרצו מתחת לסלעים. העז הצליחה להמלט, אבל לא כל הציידים הצליחו להמלט מהמים הרבים שזרמו. מאז, נחל זורם באיזור , שנוצץ והוא ידוע כנחל צ'רנוביצה.

נהר, קניון ומנזר מורצ'ה

בדרך למנזר וכנסיית מורצ'ה עלינו על כביש המתרומם לגובה מעל 2,000 מ'. עברנו דרך מעברי הרים, מנהרות שבחלקן ארוכות. כפרים ציוריים וגשרים עם עמודים גבוהים ומרשימים כדאי לעצור בהרחבה שבכביש ליד הקיוסק הקטן מעץ שהיה סגור בעת שעברנו שם מאוחר אחה"צ. המראה על הקניון מרהיב במיוחד בשעת השקיעה כשהשמש שולחת קרניים על פסגת ההר.

כנסיית מוראצ'ה

כך פגשתי את הכנסייה היום ולמטה איך פגשתי אותה בשנת 2010. את המפל דאז לא ראיתי כעת ממרחק כמו אז.

הפעמונים

הפעמונים העשויים מברונזה ניצבים מימינכם כשתכנסו מהשער בגדר. אלו כבר שלושה פעמונים שכבר יצאו מכלל שימוש כיוון שהתבלו. הפעמונים משמשים בעת קיום טקסים כמו טקסי הטבלה לתינוקות, או לחתונות או ללוויות.

אנדרטת הפרטיזנים

האנדרטה במרכז הקולאז למטה. במלחמת העולם השנייה הנזירים במנזר והקהילה המקומית יחד עם הפרטיזנים שטיטו איגד, נלחמו למגר את העותומנים שרצו לפגוע בכנסיות ובמנזרים וכך גם כאן כמו בוירפזר ובמקומות נוספים בבלקן הקימו אנדרטה לזכר הנופלים. הפוקדים את המקום חולקים כבוד ועוברים על פני האנדרטה.

המנזר נבנה בשנת 1,252 ע"י סטפן ווקנוביץ', שהוא נכדו של סטפן נמניה, שייסד את שושלת נמנייץ' שהקים גם את הכנסייה הסרבית האורתודוקסית. סטפן ווקנוביץ' כונה גם בשם "הנסיך הגדול" ושלט במאה ה-13 במונטנגרו ובבלקן. הוא נקבר בסרקופאג' שהוצב בכנסייה. לכאן עולים לרגל מאמינים ממונטנגרו ומסרביה. הכנסייה מוקדשת לעליית מרים השמיימה.

בחזית הכנסייה ציורי קיר - פרסקאות שחלקם כבר קשה להבין מי הנפשות המצויירות. 👇👇👇

הציורים בחזית הכנסייה ובתוכה הם צויירו במאה ה-13, ולאחר הקמת המנזר נוספו ציורים מהמאה ה-16 ו-18. הם מראים סצינות מסיפורי התנ"ך ומהברית החדשה. באחד מהם סולם יעקב, באחר אליהו הנביא שהסתתר במדבר מפני אחאב ואיזבל אשתו לאחר שגזר עליהם שנות בצורת. בתוך הכנסיה התברר לי שאסור לצלם , אך זה נודע לי לאחר שהספקתי לצלם את הצילום הימני בשורה התחתונה . כאן נראה לי בבירור שזהו מלך היושב על כסא המלכות וגלימתו עם צלבים קטנים. הצילומים להלן מהטיול ב-2024.

לפני החומות מצאנו את העצים הנ"ל בשלכת וגם בעלי חיים וערימת תבן לבעלי החיים המכוסה מפני הגשם שלא יירטב הקש.

לינה בעיירת הסקי קולאשין ל-3 לילות. מלון BIANCA (לחץ) מלון המדורג 8.7 בבוקינג עם ספא ו-2 בריכות. ( לא היה זמן לשחות.)

נמצא במרכז העיר. הארוחות טעימות ומגוונות. חדרים גדולים.

יום 2 - פארק ביוגרדסקה - Biogradsko jezero - בג'יפים

פארק ביוגרדסקה הנו אחד הפארקים הלאומיים הקטנים מבין הפארקים הלאומיים שבמונטנגרו. שטחו רק 54 קמ"ר. תארו לעצמכם שטיילנו בו במשך יום שלם ואפשר רק להגיע רגלית בלהעפיל לאחד ההרים. הוא נמצא בחלק הצפון מזרחי של המדינה. הוא אינו מרוחק הרבה מקולאשין - רק 20 ק"מ.

שמורת הטבע הראשונה בעולם שהוכרזה כשמורה הייתה שמורת ילוסטון בארה"ב, שכולם בוודאי מכירים אותה.

פחות אנשים יודעים כי שמורת הטבע השנייה בעולם שהוכרזה ככזאת - היא שמורת ביוגרדסקה בשנת 1887 וזאת בעקבות הוראת המלך ניקולאי הראשון שיש לשמור על האגם וסביבתו ולא לכרות את העצים של היערות.

בין סוגי העצים הנמצאים בשמורה תמצאו את עצי האדר, האורן, האלון, האשור והאשוח. כ-100 מיני עצים בחלקם מתנשאים לגובה עד 50 מ' שורדים מעל 500 שנים!!!

הג'יפ שקיבלנו התאים ל-4 נוסעים בנוסף לנהג. רכב דנדש שיצא מהניילונים. נהג למופת שצחק עלי כשחששתי שהוא תיכף מתדרדר לתהום במיוחד בעיקולים הבלתי אפשריים.

תוכלו למצוא את החברה בפייסבוק (לחץ) או באינסטנטוש או בווטסאפ.

על הקוטונים - Katun Vranjak בקולאז' לעיל הלבנים 👆👆👆אספר עוד בהמשך כי ראינו רבים כמותם. בכל אופן זו מסורת, תרבות ואורח חיים של הרועים והנוודים, במשך מאות בשנים , שרעו את עדר הכבשים ובלילה לנו בקוטון כזה. כך הם התחברו לטבע ולאנשים.

עצרנו ליד מעיין נובע ב-No Where שנשפך במדרון כיובל למטה.

בהמשך הדרך עצרנו בנקודת תצפית מדהימה ששמה אולומרסקה , כשעל אחד ההרים ניצבה אנטנה תקשורת, ובמורד צפינו על אגם יפיפה ירקרק מוקף עצים ושיחים בשלל צבעים.

להלן התמונות מאגם Pesica Jezero שאי אפשר להחמיצו.

היו גם כמה דולינות שאחת דמתה לי לצורת לב.👇👇

לפתע הגענו לקרחת ביער . שם עצרנו והלכנו בשביל הפטריות. גם להטיל מימינו, וגם לצלם פטריות בשלל צבעים. האדומים בד"כ רעילים בוודאי גם הסגולים.

ישנם בשמורה מעל 60 זני עצים , מעל 2,000 מינים של צמחים ופרחים, ומעל 30 סוגי פטריות. לגבי הפטריות קראתי באתר "מונטנגרו לישראלים" ובויקיפדיה שקיימים 700 סוגי פטריות!!! ייתכן וזה מוגזם או טעות סופר אבל מה שבטוח שיש עושר רב וגיוון. בעלי חיים אמורים להיות, אך לצערי לא הגיעו למפגש בשעה המתאימה לנו. 😜 הם מעדיפים את שעות הלילה. 😥

בדרך נאלצנו לעקוף שלולית ארוכה . לא יכולתי להתאפק מלצלמה ולשמוח איך העצים והאנשים השתקפו לתוכה.

המשכנו ללכת עוד כברת דרך , והגב התחתון מרוב צילומי פטריות צעק גיוועלד. מנקודת התצפית על אגם ביוגראד היו שני ספסלים ושם הסדרתי נשימה יחד עם שתי חברותי מהטיול לסרדיניה וקורסיקה.

ארוחת צהרים בקוטון🍴

ארוחת הצהרים שהוגשה לנו בקוטון מעשה ידיה של הגברת הייתה מאד טעימה. הוגש לנו מרק, סלט עם ירקות טריים וטעימים, בוריקו עם תרד , יוגורט מעשה ידיה, היו ריבות הכל מעשה ידיה שאכלנו בתיאבון רב . ריבה אחת פובידל והשניה כנראה דמדמניות. הוגש לנו גם לחם שאף הוא מעשה ידיה טעים להפליא. עם חמאה שכמובן גם היא חבצה. את התה לא טעמתי. הצצתי לקוטון וראיתי את המזרון הנמצא בקוטון קטן.

אגם ביוגראד

אגם ביוגראד הוא אחד משישה אגמים קרחוניים השוכנים בשמורת Biogradsko jezero והוא הפנינה שבכתר בשמורה. האגם נמצא בלב יער גשם בגובה 1094 מ' מעל פני הים. הוא האגם הקרחוני הגדול ביותר בשמורה - לא מדדתי.😜 אבל כדי להקיף את האגם יש לפסוע 3.5 ק"מ. תוסיפו לכך קשיים שצריך לפסוע לאט בגלל שורשי העצים הבולטים - זה לא מעט ולא קל. אני ורפי הלכנו חצי אגם בצד הימני ואח"כ פגשנו ישראלי עם ילדיו שהמליץ לנו ללכת בצידו השמאלי של האגם עד לדוב . לא להבהל זה אינו דוב אמיתי אלא מ...😜 שיש לפי הברק!!!

להלן הפטריות שהחמצתי בחלק הקטן של האגם שהחסרתי. דבורה חפץ המקסימה תרמה לי עבור הבלוג ומודה לה באהבה רבה.🧡

💥💥💥טיפ💥💥💥

בכניסה לשמורה תתעניינו על שבילים רבים נוספים למי שכוחו במותניו, ולמי שעיתותיו אינם מוגבלים.

רוצים לדעת מדוע הגעתי שוב למונטנגרו? הביטו בתמונה שלי מהאגם מ-2010!!!👇👇👇

יום 3 - מזרח מונטנגרו - אגם פלאב - מעיינות עלי פאשה - מעיין העין הכחולה

אגם פלאב- Lake Plav

לאגם פלאב הגענו בבוקרו של היום לאחר יציאה מקולאשין לכיוון מזרח מונטנגרו..

העצים בשלכת לא הפסיקו ללוותנו.

זהו אגם קרחוני שנמצא בגובה 906 מ' מעל פני הים. הוא נמצא למרגלות הר Prokletije . רק לחשוב שפעם היו כאן קרחונים.

האגם הזה מתהדר בתואר פנינה אקולוגית אבל הפסולת הרבה שראינו שם לאורך הדק , על הדק שקיות של אוכל שנאכל. בקבוקי פלסטיק של משקאות קלקלו במקצת את הנוף. האגם היה שקט וההר וכל המסביב השתקף מאד יפה .

💥💥💥טיפ💥💥💥

לבעלי הכושר הגופני ניתן להקיף את האגם ברגל או באופניים.

Gusinje-גוסינייה

גוסיניה היא עיירה קטנה בגבול אלבניה, בה גרים מעט תושבים. בסביבות 1,000 לשנת 2011. בעת ביקורנו התנופף הדגל הפלסטיני דבר שהפתיע אותי לגמרי. העיירה בעלת כבישים צרים ופקוקים מאד.

כשמביטים ברחוב הראשי זה נראה באופק מראה מאד פסטוראלי , כשמאחורי המסגד הר עם יער שעציו כבר בחלקם בשלכת נחל עובר לפני הכניסה לעיירה משמאלנו. היא שוכנת בפתחו של עמק כשנחלים זורמים שם. במקום מתגוררים בעיקר אלבנים ורובם מוסלמים, אך מספרים שהם שקטים. אני ראיתי ברחוב המרכזי חיים שוקקים.

בימי מלחמת העולם השנייה אנשי גוסינייה הסתירו יהודים והבריחו אותם לעברו השני לגבול - לאלבניה וכך ניצלו חייהם.

תחילתה של גוסינייה הייתה ידועה מתקופת ימי הביניים. מעמדה השתפר מאד בתקופה העותומנית בגלל מיקומה. היא שכנה במקום אסטרטגי על דרכי מסחר בין אלבניה דרך מונטנגרו לקוסובו. מצב זה העשיר את הסולטן והפקידות העותומנית שקיבלו זכויות מיסוי.

במאה ה-18 החלו לבנות את המסגדים.

במאה ה-19 כשהאימפריה העותומנית התפרקה גוסינייה ופלאב נמסרו למונטנגרו העצמאית.

מעיינות עלי פאשה

כ-2 ק"מ מגוסיניה נמצאים מעיינות עלי פאשה. לידם בנו טחנת קמח שנשתמרה יפה אך אינה פעילה. הטחנה הזאת ועוד כמה כמוה הופעלו בכוח המים בעבר. יפה לשוטט סביב בנוף פאסטורלי עם ברווזים השטים במים.

בדרך לעין הכחולה עצרנו ליד מפל מרשים.!!!

העין הכחולה

שביל עפר יפה וכבוש, מוביל עד העין הכחולה. בהליכה גומאים את המרחק ב-20 דקות ואילו במיניבוס כ-7 דקות. אני כמובן בחרתי במיניבוס, כי הייתה זאת שעת צהרים והיה לי חם.

קולאשין - KOLASIN

זאת עיירה המונה רק כ-3,000 תושבים. שוכנת בגובה 954 מ' מעל פני הים. היא משמשת בחורף גם כעיירת סקי.

מוקפת יערות שלא שבעתי מצבעי ההרים בשלכת כל יום שיצאנו ושהגענו מהטיולים במחוזות הקרובים אליה.

לנו בה גם בטיול הראשון שלנו רק שאז היה לנו צימר שנקרא שם sobe. זכרתי אותה הרבה יותר קטנה. עם כיכר מרכזית אחת.

בימי מלחמת העולם השנייה היא נכבשה ע"י הצבא הגרמני והאיטלקי. הפרטיזנים ניהלו קרבות מרים מול הצבאות הללו החל משנת 1943 ולבסוף הם ניצחו כשבראשם עמד הגנרל היוגוסלבי המוצלח ליובו ווצ'קוביץ' (לחץ) וכבשו מחדש את העיירה. הרבה פרטיזנים נפלו ולזכרם הוצבה במרכז העיירה אנדרטה מרשימה.

יום 4 - קניון נהר הטארה - גשר הפרטיזנים - האגם השחור - ז'בליאק

בבוקר זה פעמינו לעבר קניון נהר הטארה. נהר שעומקו 1300 מ' והוא השני בעומקו בעולם לאחר הגרנד קניון שבארה"ב . הוא מתחתר בקירות דולומיטים גירניים. המים בו צלולים ביותר ומהווים את מקור המים הצלולים ביותר של הדנובה. אורכו מהר קומובי מגיע לכ-145 ק"מ. הוא מתחיל את דרכו באלפים הדינריים, בהגיעו לבוסניה הרצגובינה מתחבר לנהר הפיבה, שם יוצר את נהר הדרינה , שנשפך לנהר הסאווה וכך נוצר יובל גדול הנשפך לנהר הדנובה, שממשיך במסעו לים השחור. חלקו של נהר הטארה הוכרז כשמורת טבע בתוך שמורת דורמיטור. בשנת 1978 הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

Đurđevića /גשר טארה /גשר הקשתות/ גשר הפרטיזנים

גשר טארה נבנה בין השנים 1938 עד שנת 1940. זהו גשר בטון הנשען על מבנה פלדה של 5 קשתות. זהו אחד מהגשרים הכי מפורסמים על נהר הטארה. מימיו צלולים ונקיים ונחשב למקור המים הנקי ביותר הנשפך לנהר הדנובה. אורכו של הגשר הנ"ל 365 מ' וגובהו 172 מ'.

אורך הקשת הגדולה 116 מ'.

על נהר הטארה יש אופציות בילוי של ראפטינג עד 3 שעות לנועזים. ואם רוצים פחות נועז כדאי להגיע בקיץ כי בחורף ובאביב עם הפשרת השלגים המים והאשדים סואנים והראפטינג בהתאם.

בנוסף קיים כאן גם סנפלינג - שמכונה ZIP LINE ניתן לבחור מתוך 3 מסלולים. המסלול הקצר ביותר אורך דקה וחצי. קיימת אפשרות לקבל סרטון למייל באותו היום תמורת תוספת מחיר. קיימת אופציה ליחיד ואופציה זוגית.

ממליצה להנות משני העולמות.

בכל הבלויים מובטח לכם שהאדרנלין יעלה!!!

שמורת דורמיטור שנהר הטארה זורם בה, מוקפת בהרי האלפים הדינריים עם פסגות מעל 2000 מ' כשהגבוה מביניהם הוא הר BOBOTOV KUK בגובה 2,522 מ'. יפה להביט סביב הנהר ולראות הרבה מפסגות ההרים.

גשר הפרטיזנים על שום מה?

בשנת 1941 במהלך מלחמת העולם השנייה, הגרמנים כבשו את יוגוסלביה . בני הברית שלהם דאז היו האיטלקים ששלטו על איזור נהר הטארה והגשר וזאת כדי להעביר כוחות צבא ואספקה מעל הגשר. זה התרחש בשנת 1942. הפרטיזנים החליטו שעליהם לפוצץ את הגשר וכך למנוע את מעבר כוחות האויב. הם פנו למהנדס היהודי היוגוסלבי שהיה בין מתכנניו, והלה יעץ להם מה המיקום הטוב ביותר לפוצצו. שמו של המהנדס היהודי היה LAZAR JAUKOVIC. הוא נתפס ע"י האיטלקים והוצא להורג על הגשר. בשנת 1946 שוקם הגשר, נבנה מחדש והוצבה האנדרטה והלוחית שצילמתי.👇👇

האגם השחור - CRNO JEZERO הפעם היה צבעוני

האגם השחור נמצא בתוך שמורת דורמיטור בגובה 1,416 מ'. מרוחק רק 2.5 ק"מ מזבליאק . מימיו של האגם כה צלולים שיכולנו לראות את האבנים הקטנות בקרקעית האגם. עצי אורן שבחלקם שחורים ועתיקים ועצי אשוח ועוד מקיפים את האגם. בתקופת השלכת המראות של העצים על הגדה השנייה בצהוב הם כמו נרות דולקים. מולנו בטיול של שנת 2010 במאי ראינו את פסגת הר MEDGJED המתנשא לגובה 2,287 מ' כשפסגתו מושלגת. הסיבוב המלא כשהאגמים מחוברים הוא מאד קשה , מצריך עלייה במדרגות שאינן סטנדרטיות. רפי ואני הלכנו כברת דרך שמאלה מהכניסה לאגם, והתענגנו כל רגע מיופיו של האגם. בחזור היה גשר בוצי ורטוב. החלקתי על הישבן ולמזלי לא על עצם הזנב. כאב הטוסיק והראש אך לא שברתי אף עצם בגופי. רפי שאחזתי בו התכופף וכמעט נפל בעקבותי אך הצליח לבלום את נפילתו. משם הלכנו היישר לקפוצ'ינו ולשטרודל.

באגם השחור מתקיימת תופעה מיוחדת שנקראת: תורת ה - BIFURCATION: באביב בעת הפשרת השלגים, האגם הקטן מתמלא מים, ומתחילה זרימה ממנו לאגם הגדול. לקראת סוף הקיץ כשמפלס המים באגם הקטן יורדים, מתחילה זרימה מהאגם הגדול לקטן. ממש מחזור של תנועתיות המים. אני הייתי קוראת לתופעה תורת הכלים השלובים.

בשנת 2010 ראינו את האגם השחור והוא אף היה חצוי לשני אגמים, אבל הוא היה כמעט שחור ללא הוד והדר.👇👇👇

האגם הגדול - VELIKO JEZERO ועומקו רק 25 מ' ואילו השני MALO JEZERO הוא הקטן יותר אך עומקו 49 מ'. בשמורת דורמיטור קיימים 18 אגמים קרחוניים והאגם השחור הוא הגדול מביניהם.

Nacionalni Restoran Crno Jezero - המסעדה/בית קפה על גדות האגם השחור

כשמגיעים ממש לאגם אל תפספסו משמאלכם את בית הקפה/המסעדה. בטיולנו הראשון , היות והגענו לכאן בשעת צהרים כמובן שהתיישבנו לאכול והיה אוכל מאד טעים. הפעם הגענו לקראת ערב, קפוצ'ינו עם שטרודל תפוחי עץ שגם היה מאד טעים. ממליצה גם על המזון , ההגשה, המלצרים מאד שירותיים. יש שם גם שירותים נקיים.

לינה:

HOTEL ZABLJAK ( לחץ לפרטים ותגובות בטריפאדוייזר) לאנשים מבוגרים ולנכים לא מומלץ בכלל. גרם מדרגות ממתין כדי להגיע לכניסה למלון. במלון אין מעלית בין הקומות. האוכל אינו עשיר. החדר בקומה ראשונה שקיבלתי גדול ומרווח, אך המיטה עם המזרון מאד נמוכה - אינה נוחה . הנוף מהמרפסת של חדרי לכביש ולסופרמרקט. זה מלון שמתאים ל-2 כוכבים. אני למזלי קיבלתי חדר מרווח בקומת הקרקע ועדיין היה לי קשה לעלות/לרדת בגרם המדרגות החיצוני של המלון.

הדבר הטוב היחיד שהיה שם עקעק שהסתובב סביב.😜

יום 5 - שמורת הרי הדורמיטור - שביל הטבעת ברכבי שטח

רכב שטח לקח אותנו לסיבוב בכביש ושביל טבעתי בהרי הדורמיטור . זו הנקודה הראשונה שעצרנו ושם עלינו לצפות במראה נפלא.

עלייה קלה לנקודת תצפית נהדרת בפארק הדורמיטור.

Kanjon Sušice - בריכת חורף

המשכנו בנסיעה והגענו לקניון הנ"ל שהוא אחד מארבעת הקניונים המרשימים ביותר בשמורת הדורמיטור. הוא מתחרה של קניון טארה, קניון פיווה וקאמרניקה שאותו לא ביקרתי. נהר Sušice זורם בחורף ובהפשרת השלגים ואז יורדים למי הנהר בעלי חיים וציפורים, אך לקראת סוף הקיץ, כפי שאנו הגענו -19.10 ראינו רק שלולית קטנה. אורכו של הקניון 14 ק"מ.

במקום חיכה לנו מבנה שהיה אמור להיות ביתו של מישהו עשיר בנוף מהמם של הרים משני צידי הקניון. עצים בשלל צבעי השלכת.

זה התאים לנו בדיוק לפיקניק ושירותים בחיק הטבע.

כשיצאנו מהקניון לפתע הבחנתי מימיני בסלע ענק שמי שתייה טהורים זרמו ממנו. חשבתי מייד על "ומשה הכה על סלע". באביב בקניון הזה תוכלו למצוא אם תגיעו השכם בבוקר בחזירי בר, צבאים ויעלים, אשר בקיץ אם מטפסים להרי הדורמיטור.

נקודת תצפית נוספת על קניון Sušice הדהימה אותנו ביופיה.

לאחר ארוחת צהרים כפרית עם גולש לרפי ודגים לי היה לנו כעת הכוח לעלות בסרפנטינות הלא קלות (ברכב השטח ולא חלילה רגלית), אבל יפי הטבע הפעים אותנו.

קניון ואגם פיבה - PIVSKO JEZERO

זו שמורת הטבע האיזורית הראשונה במונטנגרו, שהוכרזה ב-22.4.2015. פארק זה מחבר בין פארק סוצ'סקה שבבוסניה הרצגובינה לבין הפארק הלאומי דורמיטור, שיחדיו השטח הכולל הוא 32,500 דונם!!! לקניון פיבה רציתי להגיע גם בטיולי הראשון למונטנגרו במאי 2010, אך ביושבי במסעדה על גדות האגם השחור, מדריך ישראלי שישב לא הרחק ממני, שוחח עם מדריך אחר ועידכן אותו שהדרך לאגם חסומה מפאת שלגים. כמה שמחתי כעת שבהסטוריה אינה חוזרת. ב- 19 אוקטובר 2024 זכיתי לקבל נהר פיבה טורקיזי עם שמש מסנוורת . אגם פיבה הוא אגם מלאכותי שנוצר בגלל סכר שהוקם בשנת 1975 ליד הכפר מרטיניה. האגם אורכו 45 ק"מ וגובהו 675 מ' ונחשב לאגם המלאכותי הגבוה בעולם . בתחתית האגם בעבר היה מנזר מהמאה ה-16 עם ציורי קיר מדהימים בתוכו משנת 1605. כשנבנה הסכר המנזר הועתק לכפר פלוז'ין סמוך לאגם.

באגם פיבה תמצאו דגי פורל ובקיץ ניתן לשחות באגם. אולי גם לדוג לארוחת צהרים😜. כמו-כן, ניתן לשכור סירה ולשוט למערות שניתן להכנס אליהם כמו מערות אוטסה, פודבודז'ה והאי גראדאק ועוד. הכל לפי זמנכם החופשי.

נקודת התצפית שצילמתי נמצאת על גבעת חול לפני המנהרות בתמונות לעיל ומתאימה למכונית שתיים שלוש גג. נקראת - PIVA LAKE VIEW POINT.

מעבר ההרים SEDLO

💥מעבר ההרים הזה מרשים מאד אך סגור לנסיעה בין סוף אוקטובר לחודש מאי. 💥תבדקו עם המקומיים לפני הנסיעה, הם יודעים הכי טוב. מעבר ההרים הוא בגובה 1907 מ', והוא הגבוה ביותר במונטנגרו. הדרך עד למעבר מתפתלת , ומכל פינה נחשף נוף מדהים. בעת השלכת עוד יותר. המעבר הזה נמצא בצפון מערב מונטנגרו. השם SEDLO ניתן למעבר כי ההרים בפסגה הם בצורת אוכף. בסרבית זה פירוש המילה.

מהתצפית על אגם פיבה שצפינו, פנינו לכביש P14 לעבר מעבר הרים Sedlo והמראות מדהימים.

מכאן עברנו לכביש P5 ואז נגלה מימיני דשא ירוק ועליו נקודות לבנות של כבשים על רקע עצים בשלכת. ובנוסף גם ערימות התבן שמערימים בצורה שונה מאלו שראיתי ברומניה שם הערימות הללו נקראות: קאפיטה פאן.👇👇👇

יום 6 - האנדרטה למבצע וולווטה - אגם סלאנו

ביולי 2024 נחנכה האנדרטה הנ"ל עם מטוס ספיטפייר מטוסים שנלחמו במלחמת העולם השניה נגד הגרמנים. האנדרטה הוצבה בעיירה קטנה במונטנגרו בשם ניקשיץ' שקרובה לגבול עם אלבניה. האנדרטה היא לזכר מבצע שנקרא "מבצע ולווטה" שאירע במלחמת העצמאות. במהלך מלחמת העצמאות חיל האוויר של ישראל היה בנחיתות גדולה מול צבאות ערב. הייתה בעיה של אמברגו להשגת מטוסים, לבסוף הצליחו בחיל האוויר שלנו להשיג 13 מטוסים מצ'כוסלובקיה שנשלחו בשני משלוחים במועדים ספטמבר ודצמבר 1948. הללו נחתו בשדה התעופה הקטן (כנראה לתדלוק ) בניקשיץ' וכאן נצבעו בצבעי חיל האוויר הישראלי. בין הטייסים מטעם חיל האוויר השתתפו מוטי הוד שלימים היה מפקד חיל האוויר, מודי אלון ודני שפירא ועוד.

באירוע נכחו נציגים מטעם ממשלת מונטנגרו, שגרירות ישראל, וגם מיכל גונן (אלון) - בתו של סא"ל מודי אלון ז"ל, שהשתתף במבצע והיה מפקד טייסת הקרב הראשונה - טייסת 101 - במלחמת העצמאות 1948. האנדרטה הוקמה ביוזמת נציגים של הפדרציה היהודית במונטנגרו, ממשלת ישראל ועוד. על המבצע במלואו ניתן לקרוא כאן באתר מרקיע שחקים (לחץ).

לפתע הגיעה חבורת כלבים חמודים שהתמוגגתי מהם.

אגם Slano- Slansko Lake

למעשה מדובר בשלושה אגמים שזהו אגם מלאכותי בגודל עצום של 9 קמ"ר. יצרו אותו בשנת 1957 ע"י בניית סכר, לצורך ניצול לאנרגיה ע"י תחנת כוח. באגם נמצאים איים גדולים וקטנים. חיים במים דגים ומותר לדוג . האגם נמצא לא הרחק מניקשיץ' .מקום נפלא לשלווה ומרגוע ולצפייה בציפורים. זהו האגם השני בגודלו לצפייה בציפורים אחרי סקאדר.

טיפים לטיול

טיסה

טיסת ישראייר לטיואט: טיסה הלוך 3 שעות וחזור 2.5 שעות. הטיסות יצאו בזמן . מזון אינו כלול במחיר הכרטיס להביר כריכים/חטיפים/ שתייה מראש . קיימת אפשרות במטוס לרכוש אבל במחירים לא זולים.

מהמטוס יורדים והולכים כמה פסיעות הישר לבית הנתיבות וממתינים למזוודות שתגענה.

תקשורת

גולן סלקום מחיר נולל ל-2 הניידים יחדיו לשיחות, גלישה, ניווט, 250 ש"ח בסה"כ ומספר הטלפון נותר ללא שינוי.

רכב

לטיול כזה עדיף רכב פרטי קטן אבל עם מנוע גדול שיעלה את העליות.

לנסיעה יומית בהרים בין היערות , ההרים והאגמים, כדאי טיול מאורגן עם ג'יפ, כי הנהגים המקומיים מכירים כל שביל כמו את כף ידם.

לחלופין טיול מאורגן שיודע לשלב בין אוטובוס, ג'יפ , מיני ואן וכד' בהתאם למצב הטופוגרפי.

המשך הטיול לרצועת החוף , לשייט לאי, ולתצפיות בכתבה הבאה למטה ❗️👇👇

אם אהבתם את הכתבה אשמח שתלחצו על מילת התודה בסופה.👇👇

וגם תגובה תרונן אותי עבור ההשקעה.💟

לכתבה הבאה רצועת החוף:

מונטנגרו ברצועת החוף עם תצפיות שוות, ערים מקסימות וניסים בדרך להר לובצ'ן!!! (לחץ)