וייטנאם - דלתת המקונג - מייתו - טיין גאנג- קאן תו - והשוק הצף עד צ'או דוק - חוויות!!!

שייט בזרוע מדלתת המקונג כשמשני צדי הנהר צמחייה עבותה ומדי פעם גם עצי פרי . נהר המקונג נצבע לרוב בצבע חום ורק הירוק של הצמחייה והכפרים שלצידו מפיח במראה רוח חיים. שקט ושלווה ומדי פעם ציוץ ציפורים. פירוש השם מקונג MEKONG - נהר תשעת הדרקונים. בכל מדינה שלאורכה הוא עובר המקונג נקרא בשם אחר.

אורכו של הנהר 4350 ק”מ ועובר בין מדינות רבות. הוא מתחיל את דרכו ברמת טיבט בסין וממשיך דרך מיאנמר, לאוס, תאילנד ,קמבודיה ודרום וייטנאם. המקונג נשפך לים סין הדרומי. אל דאגה לא שטנו לכל אורכו אלא חלק קטן. הוא יוצר בסופו מניפה ענקית בעלת 9 זרועות ומכאן נובע שמו "נהר תשעת הדרקונים". זו אחת הדלתות הגדולות בעולם. שטחה כ- 80,000 קמ"ר.

על נהר המקונג אם הנהרות באסיה ממליצה לקרוא את כתבתו של ד"ר גילי חסקין.(לחץ)

זהו מקום מאד פורה מבחינה חקלאית - לא בכדי מכונה אסם התבואה של וייטנאם. זהו מקום גידולי האורז. אם בצפון וייטנאם מגדלים מחזור אורז אחד בשנה, הרי כאן שניים ואף שלושה מחזורים.

לידעתכן הנשים - עול עבודת השדה בגידול האורז נופל על הנשים - כך שלא כדאי להיות אישה בוייטנאם. גם בשוק הדגים , שווקי ירקות ודגים האשה הינה העובדת קשה ומפרנסת כפי שנוכחתי.

בתחילה עלינו על סירת מנוע שילדו הקטן של המשיט עשה לנו הצגה. החום היה רב וגם הלחות נסקה אך לפחות השמש לא קפחה עלינו. היה נעים לשוט כך ולצפות בצמחייה.

בתמונה מטה מבחינים בסירות הגדולות ששטנו עד לכאן לפני שעלינו על היבשה.

לאחר זמן מה ביבשה עברנו לסירה צרה וארוכה מהסוג שצריך לשמור על שיווי משקל כשעולים עליה.

זהו פרי הקוקנאט - סוג של קוקוס

מנגרובים

בשייט עם הסירות בתעלות הצרות נחשפנו למנגרובים.

לא הפכתי לבוטנאית אבל מביאה לכם הסבר קצר מתוך ויקיפדיה

המנגרובים הם צמחים בעלי תכונות ייחודיות, המאפשרות להם את הגדילה בסביבתם הטבעית: יכולתם להתקיים בסביבה מלוחה, דלת חמצן השרויה בקרינה שמשית חזקה במרבית ימי השנה. המנגרובים פיתחו פתרונות להתמודדות עם הסביבה העוינת:

מים מלוחים: יכולתם לשרוד במי ים מלוחים נובעת ממנגנונים לסילוק המלח. בשורשיהם קיימות ממברנות מיוחדות המסננות את מי המלח. בסוגים מסוימים (מנגרובים אפורים) קיימות בעלים בלוטות המפרישות מלח. מינים אחרים אוגרים את עודפי המלח בעלים ומשירים אותם בבוא העת.

סביבה דלת חמצן: חלק מהשורשים הם שורשי אוויר, הנחשפים במהלך שפל ומספקים חמצן. שורשים אלה נראים כמו קשים, המזדקרים לגובה של בין 30 סנטימטרים ל-3 מטרים. לפיכך המנגרובים משגשגים באזורים שבהם הגאות והשפל משמעותיים. שורשים אחרים משמשים להזנה.

מחסור במים מתוקים: היעדר נגישות למים פיתח במנגרובים מנגנונים לחיסכון במים. פתיחת הפיוניות בעלים מצומצמת למינימום, והעלים אינם פונים לכיוון השמש למיזעור ההתאיידות נראה שגם הגשמים התכופים באזורים הטרופיים מסייעים לשמירה על משק המים של הצמח.

ביבשה ראינו חלקות עם הרבה מטעי עצי פרי טרופיים.

וגם פרפרים כאילו צויירו מעשה ידי אדם

לעיתים רוחב הנהר היה צר שכך נהננו מהצל של הצמחיה והיה ממש נעים.

פרחים מיוחדים קידמו את פנינו.

הופעה וכיבוד בפירות אקזוטיים באי טיין גיאנג

לנועזים שבינינו הגיע גם נחש שהתאים לצבע הלבוש

ההמשך היה בכביש הצר של הכפר שם רכבנו על כרכרות

בסגנון המערב הפרוע, רתומות לסוסים גדולים

שאילמלא הלחות הייתי אומרת שזה מקום פסטוראלי להמשיך לשהות בו.

רגע לפני שהמשכנו הבחנתי בפאתי הכפר בבית קברות שהיה מעניין לראות את הקברים שבחלקם

עם תמונה של המת, בקבוקי מים לשתייה למקרה שיקום מקברו.

כדי להמתיק את הגלולה של בית הקברות הגענו לבית החרושת לסוכריות מקוקוס

שם למדנו איך להכינם , לצפות בילדים קטנים עובדים, לאיזה שימושים נועדו

וכמובן גם לטעום, לצפות ולקנות מוצרי נוי עשויים מהקוקוס.

המוכרת היפיפייה משכה את תשומת ליבי

קאן תו - CAN THO

זו העיר הגדולה באיזור המקונג המונה מעל מליון וחצי איש. הרביעית בגודלה בוייטנאם.

טיילת ארוכה ורחבה שהיה נעים להלך לאורכה בבוקר.

היות וחג הטאט עדיין נחוג בעת שהגענו לעיר זו לעת ערב, מצאנו את הפנסים הצבעוניים דולקים

ואת הבניינים וחוצות העיר מקושטים בחגיגיות , דבר שהוסיף לה יופי רב.

השוק הצף קאי ראנג - CAI RANG

השוק הצף נמצא במפגש מספר נהרות ובדרך כלל שוקק חיים ומסחר של פירות, ירקות ותוצרת מקומית.

כיון שזה היה במהלך חג הטאט רוב המקומיים כבר הצטיידו במוצרים לחג והתנועה היתה דלילה מהרגיל.

למעשה השוק משמש בדרך כלל לקמעונאים שבאים עם ספינות גדולות ומוכרים לבעלי הסירות הקטנות. אני הבחנתי בסירת תיירים ומעט קונים. היתה גם סירת "הגזלן" שמכרה משקאות קלים.

גם תחנות דלק ומקומות חנייה המיועדות לסירות קיימות לאורך שולי הנהר.

הנהר הינו עורק חיים ותחבורה ולכן לא התפלאתי כשמצאתי גם מכירת בגדים,

אשה שמכבסת כביסה ביד בגיגית ועוד. החיים מתנהלים על הנהר ובשוליו.

כשסיימנו את השייט עלינו לכפר בו התקיים שוק גדול של מבחר תוצרת דגים, עופות, בשר, ירקות, פירות, לבוש, אפילו מסכות שאז לא הבנו מה נחיצותם בעת הקורונה , הנעלה , פרפומריה ועוד.

מי שמע שצריך לאחסן בשר במקרר?

כדי שתבינו כמה רחב נהר המקונג תוכלו להתרשם בתמונה לעיל - זה רק חלק מרוחבו.

הטיילת של קאן תו מאד יפה

כמובן שבטיילת מתנשא פסל של מיודענו הו צ'י מין לגובה רב. פסל מרשים כמעט בכל עיר גדולה תמצאו אותו.

לינה בקאן תו: TTC HOTEL PREMIUM

זהו מלון הנמצא במיקום מעולה עם נוף יפה שנשקף מחלונותיו, חדרים מרווחים , קרוב למסעדות.

בלובי של המלון קישוטים לכבוד ראש השנה.

הנוף מחלונות המלון גשר ענק המואר יפה בלילה

ובבוקר צופים על זריחה מדהימה

בדרך לצ'או דוק עצרנו לארוחת צהרים במקום חמוד שהינו גם חוות תנינים. תנינים כמובן היו וגם גשרונים ופסלי אבן של תנינים המאיימים לטרוף אתכם - Cá Sấu Long Xuyên CROCODIL LAND (לחץ)

הארוחה הכי מהירה והכי זולה היתה מרק עם הרבה איטריות. קערה גדולה הספיקה לחלוק לי ולרפי.

על קיר השירותים ציור קיר ארוך ויפיפה

Châu Đốc

זאת עיירה קטנה על הגבול עם קמבודיה 107 קמ"ר. שוכנת לרגלי הר סאם. היא שוכנת בסמוך לנהר HAU שהינו הסתעפות מנהר המקונג. ברחוב המוביל למקדש בא צ'ואה שו מתקיים שוק תוסס ומגוון.

היפה של הכפר שביקשה שאצלמה

משני צידי הכביש שוכנות גם חנויות. התלהבתי מחנות התבלינים רק שמי מכיר את התבלינים האלו?

ממש סמוך למקדש חנות לקניית מנחות שמביאים למקדש. מביאים להם מפירות וירקות ואפילו שני חזירונים קטנים ראיתי. המנחה ניתנת לנזירים. המקדש פתוח בדרך כלל עד השעה 12.00 אך כיון שזה היה במהלך חג הטאט מצאנו אותו פתוח מאוחר יותר.

מקדש Bà Chúa Xứ

כך נראה המבנה הראשי של מקדש בא צ'ואה שו כיום. בתחילתו היה רק מבנה אחד.

האגדה מספרת: כי כוחות החמר ששלטו בממלכת פנאן רצו לכבוש את המקום ו-Thoại Ngọc Hầu נלחם נגדם. אשתו הנאמנה הלכה להר סאם להתפלל להצלחתו ולהביס את כוחות האוייב. לאחר הצלחתו נקבעו חגיגות במשך שלושה ימים ומאז נחוג בראשית מאי החג לכבוד הגבירה. כמו כל פולחן זה מלווה בעלייה לרגל של המאמינים למקום.

כפי שראינו במקדש קאו דאי גם כאן בכניסה למקדש אריות מגינים על המקום. מרוב פחד מהאריות לא צילמתי בפנים. (אסור לצלם)

לינה: מלון VICTORIA CHAU DOC

זהו מלון מקסים עם המון אוירה. שוכן על גדות נהר באסאק,אפשר לצפות בו על השוק הצף, ממנו צפינו על אחת הזריחות היפות. החדרים מרווחים ומרוהטים בסגנון של פעם . נכנסתי לאחד החדרים שלו יש מרפסת צופה למרחבים מיטת אפיריון ובר משקאות. חבל שלא התאכסנו כאן כמה ימים. המסעדה של המלון היתה מעולה. לבריכה לא היה לנו אפילו זמן לחשוב.

נכונה לנו קבלת פנים עם מוסיקה מקומית

מראה המלון מבפנים והנוף הנשקף ממנו

סיום היום בכפר צ'אם

שייט קצר מוביל אותנו לכפר בני הצ'אם. בדרכנו לשם מבחינים גם בסירות של כפרים המנהלים חיים גם על פני המים.

בהגיענו לכפר אני רואה גשר רעוע שבקושי יש במה להאחז משני צידיו ותוהה כאן מסתיימים חיי? אפול למימי הנהר ואיזה תנין יגיע לטרוף אותי? הבנתי כבר שגשר קודם שנראה מרחוק כבר אינו בשימוש מפאת בטיחותו. מי יתקע לי כף כי גשר זה יעמוד ? איזה מהנדס תנועה בחן אותו לאחרונה?

גידול הדגים

זהו הגשר הרעוע "הטוב" שהצלחתי לעבור ולחזור ממנו בשלום

ילדי הכפר שהתגלו לנגד עיינינו נראו מאד עניים.

נשות הכפר עסקו בעבודות יד של טוויה, הכנת מגנטים מיוחדים שאכן קניתי מהן, צעיפים, תיקים ועוד. מקום מומלץ לקניית מתנות ולתת להן פרנסה.

פרידה מהכפר שרואים כמה חי בדוחק

להרחבת ידיעותיכם ממליצה לקרוא את כתבתו של ד"ר גילי חסקין על דתות בוייטנאם.

בנוסף ממליצה גם על כתבתו של ד"ר גילי חסקין על מנהגים בוייטנאם בה תוכלו לגלות על מעמדן של הנשים בוייטנאם.

לסיכום: איזור המקונג היה מאד מעניין פראי ואקזוטי כאחד. לשוט בתוך ג'ונגל, לראות אורח חיים אמיתי ולא בדיוק רק עבור לתיירים, להתוודע לצמחייה טרופית ולפירות טרופיים, ללמוד איך מנצלים את עצי הקוקוס והפרי. להגיע לשווקים כל כך שונים ומעניינים. חלק מהמוצרים אפילו לא הכרתי. ממש לא להחמיץ לפני שהקידמה תגיע אליהם.

מחר יום חדש נשוט למעבר הגבול ונעבור לארץ חדשה ושונה - קמבודיה.

להמשך הטיול - קמבודיה נסיכה טראגית האומנם? פנום פן. (לחץ)

לתחילת הכתבות שלי על וייטנאם - גוד מורנינג וייטנאם בחג הטאט - ראש השנה הצבעוני!!! (לחץ)