צפון עם גולן אחד, ציר מפלים רבים ועיירת אומנים

חודש מרץ באביב 2012 הוציא אותנו לטבע ובגדול למקומות שכבר ביקרנו בעבר
 ולמקומות שזו היתה הפעם הראשונה. הרבה מים זרמו בנהרות ודוגמאות לפניכם. כרגיל נסיעה לצפון לא מחמיצים את הדרך הנהדרת שפונים אליה מכביש 90 בין מחניים
 דרך גדות לכיוון צפונה לקיבוץ גונן. סתם כך כדי לראות אם משהו שם השתנה.

פריחות יפות של שקדיות בשלל צבעים זכינו לראות

בכביש לכיוון גונן פנינו ימינה בעקבות שלט ל"דרדרה". אחרי ימים של גשם האדמה היתה מאד בוצית וזכינו לסוליה נוספת לכל נעל אבל הדרך לאתר חלפה על פני הגשר מעץ הנ"ל וגבלה בחלקת שקדיות נוספות בפריחה ורודה. חלפנו הרבה פעמים בכביש זה ועד שנירית מהפורום לא סיפרה על קיומו של המקום, חלפנו תמיד ביעף על הפנייה. ובכן כדאי לסור לכאן ואפשר אפילו לעצור להפסקת אוכל בין העצים שכן הכשירו כאן שולחנות. ובהזדמנות זאת ללמוד ולספר קצת על ההסטוריה המעניינת של המקום.
פריחות מרהיבות קידמו את פנינו בכל מקום. מקום הלינה שבחרנו היה בבית הלל אצל משפחת שטורק עם מיטת עץ רחבה עם עיצוב מעניין, ג'קוזי בחדר נפרד גדול ציוד של כל הנדרש בחדר ומהמרפסת צפינו לחרמון המושלג. בלילה ירדה עליו פודרה חדשה.
 ואי אפשר בלי להזכיר את החתול האפור החמוד של המשפחה שבא להתפנק אצלנו ולהתחנף עד שקיבל מנת פסטרמה. וגם באר וכרכרה עם פרחים בחצר. המקום משרה אוירה ביתית ומר שטורק איש שיחה מקסים.
לקראת ערב גשם התחיל לרדת וחשבנו היכן נאכל. לא הרחקנו לכת וממש בבית הלל ישנה מסעדה חמודה
 איטלקית עם השם המקורי - CHEESE שאיך בכלל קמה בעלי המקום מספרים: הכול החל כאשר לפני 3 וחצי שנים הגענו לצפון מהמרכז על מנת ללמוד במכללת תל חי.
כאשר חיפשנו עבודה באזור כדי לפרנס את עצמנו, האפשרויות היו מוגבלות ולכן עלה
הרעיון לפתוח פיצרייה קטנה בבית. במשך כשנתיים התרחבנו ועשינו משלוחים של
פיצות לכל האזור. בסיום הלימודים החלטנו לפתוח דיינר איטלקי בבית הלל שכמובן
תכלול את הפיצות המוכרות שלנו, שעשויות מבצק טרי כל יום, ועוד מבחר רב של
 מנות מהמטבח האיטלקי.
בחרנו בלזניה ובטורטליני מגבינה ותרד וחלקנו את המנות לשנינו והיה מעולה כשבחוץ זלף הגשם על השמשות.
ממליצה בחום!
לאחר הארוחה כשכוחנו במותננו סיירנו קצת בבית הלל ואח"כ נסענו לכיוון החצבאני ובדרך ראינו קשת
 יפיפיה בשמיים. החצבני שצף וגעש זה היה מחזה נהדר ומי המתין לנו על המדרגות אצל משפחת שטורק לבואנו החתול האפור המתוק.
 וזה החרמון שנשקף ממרפסת בית שטורק. למחרת בבוקר נסענו למקום הכי קרוב מפל התנור שהוא חלק משמורת עיון שמומלץ להתחיל בירידה ליד החניון במטולה. אנו שכוחי כבר לא במותני ולאחר לילה של גשם החלטנו להסתפק במובחר. ראיתי את התנור כבר כמה פעמים בחיי אבל לא בעוצמה כזו ולא בכמות ושפעה כזו של מים. זה היה מראה מרהיב כאילו אנו בשווייץ.

המשכנו לכיוון קבוץ שניר וליד בית הקברות עברנו את הגדר לכיוון המצוק ושם צפינו על מפל פרע כאשר על כל המצוק פריחה נהדרת. על המפל כאן.
 אי אפשר לעבור בגולן בלי לבקר במפל סער הגועש אחרי הגשם כפי שלא ראיתיו מעולם
מצד אחד נחילי אנשים מצד שני שווייץ

ליד ברכת רם צופים על סבא חרמון

המשכנו לכיוון מרכז מבקרים מרום גולן ושם ראינו בשדה חסידות ופסלים יפיפיים
פארק פסלים עם פיסול באבן.פארק מאגר עורבים, שבו ממוקם פארק הפסלים , פסלים אלו הוצבו
לזכרו של אסף רז
בן המושב שעל , פארק מאגר העורבים ,הוקם בשיתוף פעולה של הקקל ומועצת הגולן, שמו של הפארק נבע
מהכמות הגדולה של העורבים שהקימו את ביתם בסביבה , ואכן המבקרים באזור מבחין מעל לראשם בכתמים
 השחורים של כנפי העורבים, יש ומחנים את רכבם בנקודה החניה ומתחילים לסייר מסביב .  פארק הפסלים בפארק העורבים ,הממוקם בין חורשת איקליפטוסים ומרוצף בשביליו באספלט, הינו
פארק במסלול
סיבובי המשובץ בפסלי בזלת,חלקם של הפסלים השתמשו בגושי סלע גדולים , חלקם של הפסלים הם
אומנות מופשטת
 פיגורטיבית חלקם דמויות גרוטסקיות וחלקם חציבה ליצירת תבליטים בגושי הסלע. חלקם של האמנים משחקים בגווני השכבות ביצירתם במיוחד בעת יצירת תבליטים,כאשר ביצירה משתמשים הן
בתבליט והן בשקע שנחצב, בבחינת שקע והיפוכו,חלק מהאומנים יצרו שילבום של אבנים כמו רוגמים ,
חלקם על בסיס וחלקם יוצא מן האדמה,יש אפילו אומנים שהדביקו חלקי מוזיקה צבעונית על היצירות
 בבחינת הוספת עדי לפסל.
עוד במקום היפוך מגנטי - ניתן לקרוא כאן.
במרכז המבקרים ישנם מספר מבנים עם חנויות שונות ומגוונות: האחת לתבלינים השנייה לפיסול בעץ, השלישית יקב ועוד
הדרמנו והגענו לכפר האומנים אניעם.הוא מושב קטן שהחל את דרכו אי שם בסוף שנות ה-70 העליזות. אניעם היה נשיא שבט המנשה שישב באיזור מרכז הגולן .למעשה, רק חצי השבט ישב כאן.חציו השני ישב בעבר הירדן המערבי בגובה של 430 מטרים מעל פני הים, אניעם יושב על ציר המפלים מעל אחד מיובליו של נחל יהודייה - נחל עיט. תחילתו בעולים מברית המועצות. לכל שוחרי האומנות זו חגיגה לעיניים. יש כאן ציורים, עבודות מזכוכית, עץ ומה לא. וגם על הצד הקולינרי חשבו כאן וישנן מסעדות וחנות תבלינים תבחרו מה שמתאים לכם.


הדרמנו בציר המפלים והגענו למפל עיט ששופע בחורף קירות הקניון אופייניים לאבן הבזלת
 ויצרו משושים בדופן. עוד על המסלול כאן.


כמה ק"מ אח"כ מפלי הבזלת שועטים לעברנו הדרמנו והגענו לשמורת נוב כאן פגשנו בזוג מנהריה שסיפר לנו כי כדאי להגיע לשמורה בחודש ינואר אז פורחים בו המון נרקיסים וריח משכר באויר. אנו הסתפקנו באירוס הביצות שטבע בהמון מים ואנו שקענו בהם עם הנעליים מדי פעם. אבל מה לא עושים עבור תמונה? גם מתבוססים בבוץ! עוד על השמורה ניתן לקרוא כאן.
כל המאגרים היו גדושים ועלו על גדותיהם, בצידי הדרכים זרמו המים ואז הגענו לשמורת נחל אל על ולמפל היפה. נחל אל על הוא נחל איתן ונמצא בדרום רמת הגולן. אנו הגענו אליו בנסיעה לעבר הישוב אליעד ואז פנינו ימינה לכיוון המפל העליון. ישנו פירוט מסלול שונה כאן. ירדנו לכיוון הכנרת ונסענו הביתה עמוסי חוויות ומפלים מרהיבים.

 אם נהניתם והכתבה מצאה חן בעיניכם לייק יתקבל בברכה.