רודוס - מה עושים באי שהשמש עולה מן הים ?

תופעה מתעתעת חווינו ברודוס. אנו רגילים כי השמש שוקעת במערב ובמערב נמצא הים. כאן התעוררנו בבוקר במלון השוכן בצד המזרחי של האי ולפתע השמש עלתה מן הים. היא שקעה בצד המערבי של האי שגם שם ים. זהו אי קטן שכל רוחבו כ-40 ק”מ וכל אורכו כ-100 ק”מ.

האי שייך לקבוצת איים הנקראת דודקנסיים שרודוס הגדול שביניהם. הוא שייך למים הטריטוריאליים של יוון אך שוכן קרוב יותר לטורקיה. בצד המזרחי הים התיכון ובצידו המערבי הים האגאי. הוא האי הרביעי בגודלו מבין איי יוון.

היתרון הגדול של האי לחסרי סבלנות לטוס ( או כמוני שסבלתי מכאבי גב שלא יכולתי לשבת) – שהוא קרוב לארץ והוא עם טעם של חו”ל.

האי רודוס ביוונית (Ρόδος) נקרא גם אי השושנים שכן המילה רודה או רוזה (רודוס) = שושנה. רודה היתה נימפה ובתם של אפרודיטה והליוס – אל השמש. כאשר זאוס חילק מקומות לאלים הוא שכח לשבץ את הליוס. זה לא ויתר וטען על קיפוח. ראו זה פלא צצה יבשה מן הים עבורו. עוד שמות נלווים : אי השמש , אי האבירים (בגלל הטמפלרים) ו - ירושלים הקטנה.

טיסה : הלוך עם חברת בלו אייר – ללא אוכל אבל אפשר לרכוש סנדויצ'ים ושתייה במטוס בעלות נוספת או להצטייד מראש.

חזור טיסת ישראייר – שחילקו מים.

הלוך שעה ו-25 דקות וחזור שעה ו-10 דקות.

בית מלון: AMILIA MARE – מלון בסגנון “הכל כלול”. קומפלקס עצום בגודלו עם 4 בריכות שחייה חיצוניות וחוף ים פרטי רק שיש לו חוף חצצי וגם חצצי בתוך המים. לא נעים בכפות הרגליים. כדאי להגיע עם נעלי גומי לכניסה לתוך המים.

כיון שרוב החופים הם כאלה לא ניצלתי את האי לבטן גב אלא רק לטיולים. בחוף ישנן שמשיות , מיטות שיזוף ומלתחות. לילדים אין כאן מגלשות אבל יש מועדון לילדים ומשחקים.

מרחצאות קליתיאה היפים מרוחקים רק 4.1 ק”מ. נמל העיר רודוס רק 6.1 ק”מ, שדה התעופה כחצי שעה נסיעה. בגלל כל הנתונים האלה בחרתי בו מכל שלל ההיצע של חבילה טיסה עם לינה. כשבדקתי בנפרד העלות היתה גבוהה יותר.

בכל בתי המלון גובים מהאורח מס עבור החדר למדינה. במלון 5 כוכבים המס הינו 4 יורו לחדר ללילה.

הכניסה לחדרים החל משעה 14.00 (היו מוכנים להתגמש לשעה 13.30) ופינוי בשעה 12.00 זאת ללא קשר לשעת הטיסה.

הנוף ממרפסת החדר היה לבריכת השחייה ולים וזכינו למראות יפים של זריחה מדי יום ביומו.

ביום השני

למחרת היום

וכשהשמש זורחת ועולה מן הים

השכרת רכב: חברת AVIS נבחרה אחרי שבדקתי חברה מקומית שהומלצה ע”י מטיילים רבים אך היתה יקרה יותר משמעותית לעומת החברה הוותיקה. הביטוח כולל ביטול השתתפות עצמית. קיבלתי הנחה של 15% לרבות בגין כרטיס אשראי ישראכארט. הזמנתי לשבוע רכב הכי קטן בעלות של כ-600 ש”ח. קיבלנו רכב אוטומטי מיני קופר שכמוהו היו רבים ברחבי האי. רכב מרווח בפנים ותא המטען הספיק ל- 2 מזוודות בינוניות ועוד תיק גב גדול. רכב שכור זול יותר מאשר להתנייד במוניות.

במהלך שבעה ימי טיול גמענו 1000 ק"מ.

ניווט: רכשתי מהארץ חבילת גלישה של פרטנר, ולמעט טעות אחת שהוייז הוביל אותנו לתוך סמטה צרה שהלכה ונהיתה צרה מרגע לרגע אפילו למכוניתנו הקטנה, שחשבתי כי עוד רגע נגרד את קירות הבניינים, כל היתר היה מעולה.

הסכמי רודוס אומרים לכם משהו?

כאן נחתמו הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לשכנותיה לאחר מלחמת העצמאות ב-1948.

בוודאי תהיתם איך נראה המלון מבפנים

ומצפייה מהמרפסת על הבריכה והים

לעת שקיעה

ההגשה הינה מזנון בכל הארוחות עם הקפדה על אסתטיקה

רקע הסטורי: מי היו באי הזה לפנינו ?

למרות שהאי קטן הוא משך אליו רבים. הוא היה מקום אסטרטגי למסחר ומטבעות מהאי נמצאו בכל אגן הים התיכון.

כבר במאה ה-9 לפני הספירה קיימת עדות על קיומן של לינדוס, יאלוס וקאמירוס.

הפרסים כבשו את האי בשנת 334 לפנה”ס, לאחריהם אלכסנדר מוקדון חמד אותו. לאחריו היתה ברית עם האימפריה הרומית. בין המאה ה-8 עד ה-12 לספירה האי הופך למקום בנייתן של אוניות והאי היה בחסות האימפריה הביזנטית.

בתום האימפריה הביזנטית בשנת 1309 רודוס נכבשה ע”י אבירי ההוספטלרים (אלו שכבשו גם את ירושלים ). הם בנו את רודוס כפי שהיו נוהגים לבנות בימי הביניים ערים בצורות עם חומות אדירות , חפירים, מערך ביצורים אדיר אותו ראינו בעת ביקורנו בעיר רודוס. ואכן השליט המצרי לא הצליח לעבור את החומות הבצורות.

בשנת 1522 סולימן המפואר קיסר האימפריה העותומנית הצליח לכבוש את רודוס.

בשנת 1912 רודוס נכבשה ע”י האיטלקים לכן ניכרת כאן גם השפעה איטלקית .

במלחמת העולם השניה 1944 האי נכבש ע”י הנאצים ו-2000 מיהודי האי נשלחו למחנות העבודה. בעזרת הקונסול הטורקי הצליחו 200 יהודים להנצל ולהחשב כאזרחים טורקיים.

עוד על הצלת היהודים מהאי כדאי לקרוא בכתבתה של זהבה חן-טוריאל כאן.

לאחרונה הישראלים כבשו את האי. לפני זמן לא רב נכתב באחד העיתונים כי רודוס הינה OUT אך לפי כמות הישראלים שפגשנו באי – הוא בהחלט IN ולטעמם של ישראלים, בלגים, אנגלים ורוסים .

מה אהבתי באי?

החלק המערבי – הגובל בים האגאי

עמק הפרפרים – VALLEY OF BUTTERFLIES – THE Petaloudes

לעמק קיימת משיכה של פרפרים בזכות עצי לבונה. לכן כדי לראותם כדאי להגיע ביולי-אוגוסט נכתב בכל האתרים. אנו ביקרנו באוקטובר ובכל זאת ראינו מספר פרפרים. המקום שראינו הכי הרבה פרפרים היה בגינה לפני המלון שהתגוררנו בו.

השלט איתו תעקבו להגעה לעמק הפרפרים

למרות שלא ראינו הרבה פרפרים המקום טובל בירוק של עצים וצמחים, גשרונים, מפלונים, ושתי בריכות אליהם משתקפים העצים והצמחים . לעיתים גם פיסת רקיע תכולה. מבחינתי זהו גן עדן. התיישבתי על ספסל ליד המסעדה וצפיתי מלמעלה ולא רציתי לזוז.

גם סרטן קטנטן פגשתי שם

ואחד גדול מימדים שהתחבא יפה בקפל בקרקע והוסווה היטב בחסות הצמחיה.

בסיום המסלול התיישבנו במסעדה בכניסה שלפניה דוכני מכירת מזכרות. כמובן שרכשתי מגנט וצעיפים עם פרפרים כמתנות. אכלנו סלט ומוסקה שהיו טעימים מאד.

בבואי הביתה מצאתי טיפ בטריפאדוייזר של monfiron שלא ידעתי עליו בזמן אמת ומביאה אותו כלשונו:

בכביש העולה לאתר יש 3 תחנות. רוב התיירים נעצרים בתחנה הראשונה. אין לי מושג מה יש שם, אבל לדעתי זה לא מרכז העמק. החניה מאוד קטנה, כולם חונים על הכביש, וזה גורם לכך שעוד ועוד מטיילים פשוט נעצרים בתחנה הראשונה כי חושבים שזו האטרקציה. אולם אם ממשיכים עוד חצי דקה נסיעה למעלה, מגיעים לתחנה השניה והאמצעית. יש במקום חנות מזכרות ומזנון עם שתיה ואוכל. ניתן להכנס מכאן לשמורה אולם מומלץ מאוד לקחת את הרכבת למעלה, לתחנה השלישית והעליונה. ומשם לרדת. הרבה יותר קל ללכת את המסלול בירידה ולא בעליה. האמינו לי, זה טיפ חשוב מאוד לטיול קליל ומהנה יותר. הרכבת הקלה יוצאת החל משעה 9:30, עולה 5 יורו ושווה את הכסף. גם נסיעה קצרה ומהנה לילדים, וגם נוף יפה מלמעלה.

FILERIMOS גבעת פילרימוס – ידיד הבדידות

הדרך לגבעה מהצד המזרחי של האי מאד יפה. הכביש מפותל ועובר בתוך שמורת טבע עם עצי אורן בעיקר, ומהווה נקודת תצפית יפה על הצד המערבי והצפון מערבי של האי.

כשהגענו למגרש החנייה פנינו שמאלה סמוך לגדר שבדיוק בנו צמוד אליה גדר חדשה.

מבעד לעצים ראינו את פרברי רודוס ואת הים האגאי.

פנינו ימינה לאורך שדרת עצים יפה

אשר בסיומה הגענו למנזר עתיק מהתקופה הביזנטית שהטורקים הרסו אותו . במקום גם שרידים ארכיאולוגים של העיר יאליסוס.

מכאן ירדנו בגרם מדרגות שהתבררו בדיעבד כי כאן בעצם זו הכניסה הרשמית שיש לרכוש בה כרטיסי כניסה. בצד ימין קיים קיוסק קטן לרכישת מזכרות ומשקאות, בצד שמאל מבנה שירותים וישר שדרת עצים המובילה לצלב ענק בגובה 18 מ' עם מרפסת תצפית שהמעניין בה היה צפייה על נחיתת מטוסים בשדה התעופה של רודוס.

בדרך לצלב פגשנו הרבה טווסים ועיזים וציורים של קדושים לנצרות.

על ההסטוריה של המנזר והמקום ניתן לקרוא כאן

מדי פעם כדאי להציץ לעבר הים כי נתקלנו במרחפים באויר בשלל צבעים

וגם

המפרץ של KAMIROS

נחלק לקמירוס העתיקה ולקמירוס החדשה מעט דרומה. משם ישנן הפלגות לאי חלקי שאנו לא הפלגנו אליו. בסוף המזח סלעים לבנים יפים. לפני כן כשתראו את השלטים על ההפלגות בצד ימין מסעדות שכמה הופתעתי על סירת הדייגים התנוסס גם דגל ישראל.

פנייה אחת לאחר הפנייה ימינה למעגן , קיים כביש שמוביל לחוף ים מוסתר עם מיטות שיזוף ושמשיות אחלה מקום להתבודדות

CASTELO OF KRITINIA

זהו מבצר צלבני שקראתי כי לא חייבים לעלות אליו אלא רק לצפות בו מהכביש. אני ממלאת הוראות באדיקות כשמדובר לעלות. מה שכן אמליץ לעצור ליד כל דוכן ופנייה בקירבתו שכן הנופים לכיוון הים מדהימים.

מצאתי כסא עם נוף שלא הייתי זזה ממנו (גם לא כדאי כי נופלים לתהום)

MONOLITHOS CASTLE (הצוק הבודד)

זהו צוק דמוי חרוט שמוקף חומות ועל ראש הגבעה כנסיית מנזר המשקיפה על הנופים היפים של הצוקים הנופלים לים האגאי.

הצוק מתנשא ל-236 מ'. זו המצודה היחידה שלא נכבשה ע”י הטורקים. היא ננטשה כשאבירי המסדר ההוספיטלרי עזבו את רודוס.

זו היתה כבר שעת צהרים והשמש חמה יחד עם לחות. יש לעלות מהחנייה שלידה בית קפה- קיוסק כ-20 דקות הליכה בעלייה. הסתפקנו בגלידה בקיוסק כדי שנוכל להשתמש בשרותים שלהם, וירידה עם הרכב כלפי החוף לראות את הנוף היפה.

בתוך המצודה קיימת גם קפלה קטנה שנבנתה במאה ה-15.

מבט כשיורדים לכיוון החוף

הכפר SIANA

זהו כפר אותנטי שחולפים על פניו בדרך למונוליטוס אך כדאי גם לעצור בו. בצד ימין של הדרך קיים בית הבקבוקים. בית בנוי כולו מבקבוקים. בכפר הזה מתמחים בהכנת המשקה החריף סומא – SOUMA. וכדאי לבדוק גם את הדבש המקומי. כיון שאיני שותה משקאות חריפים ומתנזרת ממתוק לא טעמתי משניהם.

הרבה חנויות לממכר תוצרת מקומית בעיקר שטיחים, מגבות מצויירות , דבש, שמן והסומא.

שתי כנסיות בכפר החמוד הזה וזו אחת מהן שנבנתה במאה ה-19.

Lake Apolakkia

זהו אגם מלאכותי שנוצר מסכירת מים בשנת 1999 ויצר שמורה שאפשר להתבודד בה.

זהו מקום היקוותם של 5 נחלים היורדים מהרי atavrios . מזווית מסויימת האגם נדמה לי כמו פיורד נורבגי והשלווה כאן מדהימה.

ראיתי סירות לשוט, סוסים לרכוב, וסתם להקיף את האגם רגלית.

מסיאנה – מונוליטוס ליד מסעדת פנורמה יש כביש שלוקח שמאלה אם באים מהצפון. הוייז מזהה את הפנייה. וקיים שילוט טוב עם ציון דרך פנורמית. קיים הבדל בגובה המים בין קיץ לחורף וזה ניכר בכנסיה שבחורף מכוסה מים ובקיץ נצפית מעליה. לו היה לנו עוד זמן היינו הולכים לאורך האגם כי לעיתים ניתן למצוא שם עופות מים, אך היתה לנו עוד כברת דרך ארוכה עד המלון שלנו שנמצא בצד המזרחי .

הישוב עצמו אפולקיה עם כיכר וטברנה – חמוד.

אני רק התלבטתי על איזה סוס כדאי לרכוב.

דרום האי

PRASONISI – פרסוניסי – האי הירוק

בנקודה הדרומית ביותר באי קיים חצי אי שהיא לשון יבשה שמתנהגת כמו אי בחורף וחצי אי בקיץ. כאן נמצא מפגש בין הים האגאי לים התיכון והינו מקום אידיאלי לגולשים.

כאן ראינו הרבה גלשני רוח צבעוניים וחוף ים חולי שצריך לצעוד די הרבה עד שמגיעים לים.

בחוף הים היו מלתחות, מקלחות בודדות שתור ארוך של אנשים המתין , מסעדות שלא דגמנו אך לא ראינו שירותים.

ככל שהדרמנו ממנוליטוס הנוף נהיה פראי יותר ששווה לתור עם רכב 4X4, פחות מיושב.

הצד המזרחי של האי גובל בים התיכון

מעיינות קליתיאה – KALITHEA SPRINGS – יפת נוף

במיתולוגיה היוונית קליתיאה היא בתו של אל הנחלים ואהובתו הדחויה של האל אפולו, אשר הפכה לפרח -הליוטרופ כמו העקרב שמפנה את העוקץ אל השמש.

בראשית המאה ה-20 כשהאיטלקים הגיעו למקום הם בנו כאן בתי מרחץ ששימשו לריפוי מחלות עור, דיזנטריה, סכרת ועוד. כאן נבע מעיין עם מים אדומים וקראו לו "צילונרו" Tsillonero שפירוש השם מים המאבדים את המעיים כיון שהמים גרמו לשלשולים ונקוי פנימי אך הוא התייבש עם הזמן והמקום ננטש.

הרודן האיטלקי הפשיסטי בניטו מוסוליני מינה את האדריכל פייטרו לומברדי לשחזר את האוירה של האימפריה הרומית העתיקה. עם השנים המקום נזנח.

הוא שופץ ונפתח מחדש ב-07/2007 לאחר שהושקע הון רב אך המעיין המקורי יבש.

מתחת לכיפה הלבנה שבתקרתה משובצים חלונות קטנים בצבע כחול שחזור של בית המרחץ אשר כאן היו נפגשים בני כל הדתות: המוסלמים, הנוצרים והיהודים.

ברצפה הניחו פסיפסים מחלוקי נחל קטנים מעוטרים מאד יפה

חוף הים סודר מאד יפה עם סולמות המורידים עד המים שאפשר גם לשנרקל בו ולצפות בדגים. קיימות שמשיות, מיטות שיזוף , מסעדה/בית קפה שוכן על גדת הים והשקיעו גם בצמחייה.

למעלה מבנה הרוטונדה (העגול) עם פאטיו הצופה לים שהוצב בו פסל ובין החללים מוזיאון קטן עם צילומים הסטוריים של המקום כפי שנראה בעברו וכן צילומים מסצנות מהסרט

אקדחי נברון.

גם כאן פסיפסים מרהיבים על הרצפה

מחוץ למבנה של הפאטיו צוקים מאד יפים שכדאי להציץ

עלות הכניסה 2-3 יורו לכל היום . יש לשמור על כרטיס הכניסה כי זה מאפשר לצאת ולשוב מאוחר יותר עד מועד הנעילה. באוקטובר עד השעה 20.00.

החנייה בחינם וכך גם מיטות השיזוף. כיון שאינן רבות רצוי להגיע מוקדם על הבוקר.

שעות פעילות

בחודשים מאי עד אוקטובר – 08:00-20:00

בחודשים נובמבר עד אפריל – 08:00-17:00

מהמלון שלנו בו AMILIA MARE רכבת תיירותית מביאה למרחצאות.

לינדוס LINDOS - העיר הלבנה

לטעמי זו הפנינה שבכתר של האי רודוס. עיירה ציורית הדבוקה לרגלי גבעה. בתיה צבועים בלבן שהזכירו לי את הכפרים הלבנים באנדלוסיה שבספרד. סמטאות רבות בה עם חנויות לממכר מזכרות, בגדים, כנסיות, בתי קפה ומסעדות. לרגלי הגבעה מפרץ עם חוף ים יפיפה.

על ראש הגבעה ניצב האקרופוליס שהעלייה אליו כ-20 דקות טיפוס . למתקשים בהליכה מוצעים חמורים שלוקחים עד למעלה. כיון שאני ריחמתי על החמורים , שמא יתמוטט מפאת משקלי ויקרוס, וכיון שהגענו לשם בצהרי היום כאשר כבר עשינו כברת דרך ממקום החנייה עד שערי העיר, ויתרתי על העלייה והסתפקתי בצילום האקרופוליס מרחוק.

לפני הכניסה לעיר קיבלה את פנינו עז שרצתה להפגין מי כאן השליט

לי החמורים האלו נראים מאד עצובים

תחנת “המוניות” מכאן יוצאים החמורים

הסמטאות ברובן מקורות והיה תענוג לשוטט ביניהן

מה תראו שם? הרבה מוצרי קרמיקה, ציורים, עבודות מזכוכית

בגדים בצבעים של שחור ולבן או תכול ולבן

כיון שזו עונת הסתיו חצבים גדולים פרחו בהמוניהם

חנייה נוחה ליד הסופרמרקט מעברו השני של הכביש. בחזור למתקשים בהליכה אפשר לקחת מונית מתחנת המוניות הנמצאת בעלייה שבדרך, שתמורת 5 יורו הביאו אותנו אחר כבוד למגרש החנייה. בקצה מגרש החנייה ימינה ליד הכנסייה נמצאים שירותים ציבוריים נקיים הפתוחים 24 שעות ביממה תמורת דמי כניסה של חצי יורו.

הנוף של המפרץ לרגלי לינדוס שווה בכל שעה

חופים הם לפעמים געגועים לחופי ארצנו…

החוף שהוכתר כהכי יפה – חוף אנטוני קווין

לא רק החוף יפה ומטופח יש גם מזנון, שירותים מסודרים חנייה ומים טורקיזים צלולים.

ומה שמשך שם עוד את עייני היה המבנה עם ציור הקיר הזה.

השחקן אנטוני קווין זכה לחוף על שמו ובצדק. הסרט "זורבה יווני" בכיכובו מ-1964 שם שיחק דייג מתאים אמנם להרבה איים וצולם בכלל בכרתים. שיחק גם ב"תותחי נברון" שמספר סצנות צולמו ברודוס בה התאהב השחקן ובמיוחד בחוף פלורקי. אז היוונים החזירו לו בחוף גדול.

חוף Tsambika

זהו חוף שמייד חשבתי כמה הוא מתאים לחתונות. מבני עץ עם מיטות ווילונות לאורך קו החוף, קרובים למים נתנו לי תחושה זו. כמובן שזו היתה פנטסיה שלי.

בכביש המוביל לים קיימות מספר מסעדות דגים שממש עושות חשק לטעום רק שאנו הגענו בבוקר מי יכול לאכול משהו אחרי ארוחת הבוקר במלון?

HARAKI BEACH – חוף חרקי

חוף יפיפה עם סלעים העולים מן הים בצבע לבנבן בתוך מפרץ שקט ומים תכולים. מספר מסעדות ואחת ששוכנת על צוק שבדיוק ייבשה דיונונים על חבל ממש כאילו היו חולצות לייבוש. שמשיות מפוזרות על החוף המוסדר.

בצד הימני של התמונה מסעדת הדגים

ייבוש דיונון

ואם אתם חפצים בבדידות מזהרת – בסוף הכביש ליד המסעדה להמשיך ימינה – כאן אין נפש חיה אך גם אין שמשיות.

בדרך מהחנייה לים חלפנו על פני כנסיה , חנות מזכרות ומסעדות עם גינון מטופח.

דגמנו הרבה חופים, בכל מקום שהיתה פנייה לכיוון החוף נסענו ולא הצטערנו.

פירוט כל החופים באי תוכלו למצוא כאן.

לחצות את האי ממזרח למערב

מעניין יום אחד לחצות את האי ולראות כפרים ונופים שונים בפנים הארץ.

עמק שבעת המעיינות – Epta Piges (אפטה ביוונית = שבע)

זהו מקום חביב להגיע אליו ללא ציפיות מיוחדות. אומרים ששבעה מעיינות נובעים באיזור ונקווים לתוך האגם.

המקום נמצא בין הישובים Colymbia ו-Archipoli והכניסה לכאן חינם.

סכר קטן נבנה בעת ששלט במקום השלטון האיטלקי כדי לנתב מים להשקייה לישוב קולימפיה הסמוך.

כשמגיעים לרחבת החנייה השניה המרוצפת תמצאו בצד ימין מבנה שירותים ובצד שמאל מסעדה.

אנו פנינו מהמסעדה ימינה לאורך שביל שהוביל על הגדה לאורך הנחלצ'יק. ראינו ברווזים שטים במים. הגענו לנקבה (ששלט הכניסה אליה מורה – TUNNEL ) שאורכה 200 מ' ויש ללכת בה יחפים או להגיע מצויידים בסנדלי שורש ובפנס כיון שהיא חשוכה. מעברה השני מספרים כי מגיעים לאגם קטן וחמוד. לא ניסינו והמשכנו ללכת לאורך השביל יחד עם מטיילת מבלגיה שגם היא חיפשה את האגמון בדרך העוקפת. למעט גב מים ודרך חמודה להליכת בוקר לא ראינו משהו מלהיב.

השביל מוצל ברובו.

אם מגיעים בשעת צהריים זה יכול להיות מקום נחמד לסעוד ליד המים. אם מגיעים עם ילדים קטנים הם יכולים להשתכשך במים.

חורש ים תיכוני מכסה את האיזור

מוזיאון הצעצועים TOY MUSEUM קרוב ל-ARCHIPOLI

זהו מוזיאון קטן של צעצועים שיוצרו ברודוס בין השנים 1930-1990 שהכניסה אליו חינם.

ראינו ונזכרנו בכמה צעצועים מילדותנו. התצוגה לא היממה אותנו אבל ילדים שהיו במקום שיחקו עם אביהם כך שאולי לילדים קטנים זה יותר אטרקטיבי מילדים גדולים כמונו.

בילוי במקום של מחצית השעה – ואם אתם ללא ילדים ממש לא חובה להתעכב.

מכוניות בשלל צורות וצבעים

מישהו עוד זוכר את תוף מרים?

Embonas או Emponas

כבר כשטיילתי בצד המערבי של האי וראיתי הר גבוה עם שיפולים מרהיבים שלמרגלותיו שוכן הכפר כמו נצמד אליו בחוזקה, הבנתי שלמקום הזה אני חייבת לשוב.

מה רבה היתה שמחתי כשראיתי כי הכביש שנסעתי בו עד כה עובר בדיוק בכפר הזה.

כך זה נראה מהצד המערבי של האי הישוב השוכן לרגלי הר ATAVIROS – הגבוה באי.

בכפר נתקלתי בהרבה יקבים שמזמינים את התייר לטעימה. כיון שאני מתנזרת מיין עקב התרופות זה אינו רלוונטי אך אתם תלכו לבדוק את טיב היין.

וגם ציור קיר יפה

לא חייבים רק יין אפשר גם שמן זית

מי שמחפש תחנת דלק כדאי לדעת שקיימת בכפר הזה ואנו מילאנו שם.

מימיני היתה חצר עם עץ רימון שנתן פריו.

מסעדות שאהבתי באי

1. מסעדת פנורמה– זאת מסעדה שממוקמת ביציאה ממונוליטוס בחוף המערבי לכיוון סיאני (קרוב לכנסייה) שממרפסת המסעדה צופים על נוף נפלא. האוכל היה טעים. מחוץ למסעדה וצמוד מקומות חנייה מקורים בשפע. השירותים מאד נקיים וזה כבר מדד בשבילי לאיכות המקום. השירות באנגלית ועם חיוך.

הנוף שנשקף מהמרפסת

2 . מסעדת CORALLI

נמצאת בחוף המזרחי בין הישוב - PEFKOS לישוב LORDOS ושוכנת מעל המפרץ בשם פפקוס.

המוסקה שאכלתי כאן – מנה נדיבה איני שוכחת עד היום. מאכלים יווניים וים תיכוניים

. קשה אפילו לתאר את יפי המקום.

במקום גם בריכה המשקיפה לים שאפשר לשחות ולהרגע. וצימרים.

לסיכום:

ברודוס יש הרבה אטרקציות רבות מלבד חופי ים לבטן גב.

לא ראיתי את כל החופים אבל גם תקצר היריעה שאציג לכם את כולם. ממליצה שבכל מקום שקיימת הפנייה לחוף שתסטו ולא תתאכזבו . מקסימום תופתעו.

האי היווה מבחינתי הפתעה גמורה, שכן בשבוע שנסעתי אליו לא הספקתי לראות את כל מה שתכננתי. המבחן הטוב ביותר להצלחת טיול הינו שלא הספקתם הכל ומדקדק לכם להגיע שוב אליו. כך אני מרגישה לגבי רודוס.

אל תגיעו עם ציפיות מוגזמות אלא תהנו ממה שיש לאי להציע.

אם אתם ללא ילדים מומלץ להתאכסן במלון שלא “הכל כלול” כדי לשמור על המשקל. המאבק בשפע האוכל היה לי קשה.

על העיר רודוס (לחץ בכותרת)- סיור בנמל ובעיר העתיקה .

אם אהבתם את הכתבה תלחצו על תודה !!!,

הערה או הארה יתקבלו בברכה.