נסעתי ביום יפה בחודש פברואר לתל קטרה - Quatra לצפות בתורמוסים כחולים. לא ידעתי מה אמצא לחיוב ולשלילה. איזו שלילה יש בפרחים תשאלו?
תל קטרה
האם כצעקתה? האם כדאי לנסוע לגדרה שבפאתיה שוכן תל קטרה בגובה 55 מ' מעל פני הים?
כמה הופתעתי להגיע לשדה נרחב כשהתורמוסים מגיעים לגובהם של בני אדם ולא הכי נמוכים . בגובה בין 1.50-1.60 מ'. מעולם לא צפיתי בכאלה תורמוסים גבוהים לא בארץ בתל שוכה בעמק האלה, בגן הבוטני בירושלים ולא ברמות מנשה . גם לא בנורבגיה או באיסלנד.
מעניין באיזה שמרים דישנו אותם חה..חה...
כאן תוכלו לראות גובהם של התורמוסים לעומת גובהי בעמידה. אל תחשבו שהתכופפתי.
לא רק תורמוסים קיימים בתל קטרה אלא גם צמח הצבר שעליו השתלט צמח שתלטן הידוע בשם שרביטן. הוא יפה מראה ויש אפילו שמועה שמרפא עובדה שהתבררה כשמועה שאינה נכונה. נכון לסוף 02.2022 השרביטן לא פרח וגובה התורמוסים נמוך במעט.
מלבד תורמוסים וחרציות צהובות יפות ותמירות פגשנו גם פרחי עירית גדולה מתנוססים אל על כשגגות בתי גדרה האדמדמים מציצים מבעד לגבעוליהם.
התורמוסים כאן הינם בצבעים של כחול ופסים לבנים. בתחתית הפרח מבחינים שהפסים הלבנים הפכו לורודים וסגלגלים. זה מסמל למאביקים שהפרח כבר הופרה וכדאי לעבור לפרח שמעליו . העלעלים נעים לפי מהלך השמש מבוקר ועד ליל. ביום מעונן תמצאו את העלעלים במצב מאוזן.
מהחנייה ברח' שפרינצק עולים בשביל הכורכר עלייה מתונה כאשר משמאלנו שדה עם תורמוסים קינג סייז. מימיננו תורמוסים רגילים ולפנינו פינת ישיבה גדולה עם שולחן לפיקניק צבוע יפה. בהמשך מצפור קורל. ע"ש קורל קינן שנפטרה ורק בת 22 במפתיע. היא גדלה עם משפחתה מילדות בגדרה. תמונתה מתנשאת על אבן וכואב הלב לראות איזה פרח נפטר. הנציחו אותה בישוב בו גדלה ובמקום בטבע כפי שאהבה. נכון ל-02.2022 ההנצחה נעלמה.
עוד בפסגה בתצפית גזע חלול של עץ. השם תל קטרה מגיע מכפר ערבי ששכן על הגבעה ובשנת 1884 כשהגיעו הבילויים והתיישבו בתחתית התל, החלו מלחמות ביניהם. הבילויים ניסו לבנות אורווה לסוסיהם והערבים שקינאו בהם הלשינו לשלטונות העותומניים ששלטו אז בארץ. בשנת 1948 כשהבינו הישראלים שאנשי קטרה מהווים איום על ההתיישבות, חטיבת גבעתי "עזרה" שתושביה הערבים יעזבו את המקום בלי שתשפך טיפת דם משני הצדדים.
על ההסטוריה של תל קטרה שנמצאו שרידים מתקופת הברונזה, הברזל ועוד תוכלו לקרוא כאן.
את הפוסט הזה כתבתי לזכרם של כל התורמוסים שנרמסו ברגל גסה בלי רחם . לכן התלבטתי אם לפרסם את המקום היפה הזה ושיגיעו עוד מבקרים.
בקשה גדולה לי אליכם:
אנא שימרו על התורמוסים היפים והמיוחדים ולפסוע רק בשבילים מבלי לפגוע בפרחים.
חנייה: אפשר ברחובות הסמוכים לשדה למרות שרבים עולים בשביל הכורכר .
מועד הפריחה: אמצע פברואר עד אפריל לערך.
שירותים: אין.
הגעה: בוייז לרשום תל קטרה בגדרה. מוביל בדיוק .
גדרה הציורית
אילו הייתם בחו"ל והייתם פוגשים ישוב כמו גדרה הייתם פוערים פה בפליאה ומוציאים מהפה רק וואוו. אתם לא צריכים לטוס ורק תקראו מה נמצא כאן בארצנו מתחת לאף.
סיפור ראשיתה של גדרה מתחיל כשרבי יחיאל מיכל פינס רכש מהקונסול הצרפתי ביפו 3000 דונם במקום שלימים תקום המושבה. בחורף של שנת 1884 שני בחורים חברי תנועת ביל"ו - בית יעקב לכו ונלכה - הגיעו למרגלות הכפר הערבי קטרה. הם קוששו זרדים והדליקו שתי מדורות כנגד שני נרות חנוכה שחל באותו הערב. לאחר זמן מה, הצטרפו אליהם עוד שבעה מחבריהם לתנועה, והתיישבו בצריף עץ . הם החלו לעבד את השדות בשטח שקנה הרבי, וזה תקציר ראשית הקמת המושבה.
אחרי הביקור בתל קטרה גדרה היפה, הציורית והמנומנמת קראה לי לשוב. ביום שבת בתקופת הקורונה רגע לפני שפותחים את הכל במשק הגעתי לביקור. שתי כניסות מפוארות עם מגדל השעון כמו בתמונה הנ"ל מבשרות כי הגעתם למקום הנכון. רחובה הראשי והיפה הינו רחוב הבילויים. מייד כשנכנסתי המתינה לנו הכרכרה בצד שמאל. עוד נשוב אליה וסביבתה בסוף הסיור.
לא ניתן להמשיך מנקודה זו לאורך הרחוב בעטיו של תמרור אין כניסה. לכן פניתי ימינה לרחוב ביאליק ושמאלה לרחוב הורביץ. לפתע הבחנתי בכיכר עם פסל יפה במרכזה וזאת
כיכר גדעון.
בפינת הרחובות הורוביץ 2 ופנקס ניצבת כיכר יפה ע"ש גדעון הנקין ז"ל.
מדובר בגדעון הנקין ז"ל שהיה חקלאי ובעל כרמים, סגן ראש מועצת גדרה שבראשיתה הייתה מושבה שהקימו הבילויים. נפטר בטרם עת לפני שהשלים את חזונו במלואו לשמר את העבר.
סבו מרדכי היה בין מייסדי המושבה. סבתא רבא גיטל כונתה "אם כל חי" כי יילדה את מאת התינוקות הראשונים בגדרה. אילו הייתה חיה היום הייתי בוחרת בה כאשת השנה. החיים עם הקשיים שהיו קיימים בתקופה ההיא ובלי אמצעים שאפו לה!!!!
בצד שמאל ניצב שלט על סיפור חייו של יגאל.
המשכנו לרחוב פינס ופנינו שמאלה לרחוב שכביץ ובו ניצב השלט גן איטה.
כאן היה פסל וספסלים לישיבה גן שלא הרשים אותי אבל משמאל לשלט לעיל, כמה צעדים קדימה, הבחנתי בכמה פסלים מעניינים העשויים מפסולת מתכת שהלהיבו אותי .
גן הפסלים של יומה שגב
בחזיתו של בית מידות כמו אחוזה עוד פסלים יפים ושלט מבשר כי אלו פסליו של שגב יומה. הכתובת של גן הפסלים הינה רח' פייבל 3 גדרה ויש לתאם ביקור עם יומה שגב. (נכון ל-02.2022 הגן פתוח לביקור ללא תיאום) בגן יצירות בנושאים של גיבורי התנ"ך, בעלי חיים, מעולמו של הפסל ואבסטרקטי. הגן פתוח לציבור הרחב בחינם.
יומה (יום טוב) שגב החל לפסל משנת 1970 עת הוכשר באופן מקרי כרתך. מכאן פיתח את תחביבו.
הצילומים שלי מרח' שכביץ סמוך למוזיאון. ליעקב שכביץ עוד נגיע בהמשך.
לתשומת ליבכם לעבודה העדינה של התלתלים בשיער ובידיים כשזה נעשה ממתכת.
מאחוריו 50 שנות יצירה מפוארת , תערוכות בארץ ובעולם.
הכי גנדרנית הנה הפרימה בלרינה שלצערי הצילום שלי אינו מבליט את כל יופייה תאלצו להגיע למושבה.
אפילו סורגי המבנה שמעל מעוטרים ויפיפיים.
מוזיאון גדרה לתולדות המושבה - בית מינץ
לצערי המוזיאון היה בשיפוץ (נכון ל-02.2022 עבודות השיפוץ הסתיימו אך המוזיאון נסגר בשעה 13.00) ורק שלט מזכיר את שמו ומעט פרטים על מי שיסד את המבנה ופועלו. היה שווה להמתין לסיום העבודות המראה החיצוני של המבנה מהמם!!!
משה מינץ ורחל רעייתו הקימו את המבנה שנבנה בסגנון אלקלקטי מפואר ויוצא הדופן. הוא בעל שתי קומות בעוד שהאחרים בעלי קומה אחת. בחזיתו גרם מדרגות וגם עיטורים .
החלק המערבי של המבנה נועד למגורים והחלק המזרחי ל"בית העם" . בבית העם נועדו אנשי המושבה , ערכו ישיבות ומסיבות. לימים משה, שהיה רופא ילדים היגר לארה"ב וכעבור שנים רבות שב.
המועצה לשימור אתרי מורשת בא"י קיבלה את המבנה לחסותה אבל האתר אינו מעודכן שהמבנה בימים אלו בשיפוץ ומפרסמת את המועדים לביקור.
בכל אופן בקומת הקרקע הוצבו בעבר כלי עבודה, כלים לחקלאות ולמטבח ועתיקות. בקומה העליונה תערוכות מתחלפות. מעניין אם יישמר כך לאחר השיפוץ הנוכחי.
מול המוזיאון אנדרטה ארוכה ומרשימה בתוך גינה קטנה. על שולחן ניצבות תמונות ממוסגרות של מייסדי המושבה . זה מאד הרשים וריגש אותי. בשנת 1972 ביקר בארץ האומן האוסטרי ארנסט דגספר את ידידו ד"ר פון וייזל וצייר על חזית ביתו של הנ"ל את הציור הזה. לאחר מותו של ידידו -ד"ר פון וייזל החליט שזה יהווה אנדרטה לזכר ידידו.
האות "ב" בראש האנדרטה מסמלת את האות הראשונה בספר בראשית מהתנ"ך. במרכזה אבן קריסטל המסמלת את האל השולח קרניים ל- 12 השבטים.
בגינה הקטנה כאמור תמונות רבות ממוסגרות של מייסדי המושבה על שולחנות. אהבתי את הרעיון שמנגישים כך את העבר לציבור.
פינת הבילויים - בית מאפה ובית קפה
ממש מול המוזיאון עדיין ברחוב שכביץ פינת הבילויים. תמצאו את המוסד הזה בפייסבוק ואולי מפי המקומיים. בגלל הקורונה היה סגור אבל בפייסבוק שבדקתי ראיתי אחלה מאפים, לחמים וקפה עם קרמל. ביקרתי ב-02.2022 הכריכים שאכלנו היו טעימים . המקום חביב.
כשעוברים חזרה לרחוב הבלויים אפשר לפנות ימינה ובפינה פיצרייה השלום. רק איפה השלום? אנו פנינו שמאלה.
בית הכנסת ישורון
בלט בימין הכביש המבנה המרשים של בית כנסת ישורון שנבנה בשנת 1912. לפני בית הכנסת גם כאן שולחן עליו נמצאות תמונות אישים חשובים ממוסגרות. בקומה העליונה עזרת נשים ובתחתונה עזרת גברים. בקיר המזרחי מגן דוד. מי שדאג להקמת בית הכנסת היה הרב יחיאל מיכל פינס. הוא היה מטעם חובבי ציון אך דאג לקרב את הביל"ויים לדת. המבנה בתחילה היה עשוי מקרשים. רק בשנת 1912 הוחלף למבנה אבן.
בית הכנסת נבנה בסגנון בנייה של בתי כנסת באירופה בזכות תרומתו של גנקין ממוסקבה.
במלחמת העולם הראשונה הסתתרו בגג מי שרצה להשתמט משירות בצבא הטורקי. ואילו בתקופת המנדט הסתירו במרתף אמצעי לחימה ב"סליק" ללחימה בבריטים.
זהו הרב יחיאל מיכל פינס שהיה גם סופר, הוגה דעות ומאבות ההתיישבות הציונית.
עוד פרטים אודות האיש ופועלו ובית הכנסת -מצאתי במספר תמונות שהונחו על השולחן לפני בית הכנסת.
מגדל המים
הוקם בשנת 1935 וכמה התרגשתי לפגוש מאחורי בית הכנסת את המגדל שגובהו 16.5 מ'. כמו מגדלי מים רבים בארץ גם הוא שימש כעמדת שמירה וקשר בין הישובים. בתחתיתו היה סליק. ובקומת הקרקע שימש המקום בתחילה כחדר לימוד ולאחר מכן כחדר מורים. בנו למטה בריכת ברזל ולימים חיברו אליה צינורות שהובילו מים לבתי המתיישבים. לפי הצנרת הקיימת שם, המשרד הקיים בקומת הקרקע ושלט "הבאר" לימי הקבלה נראה כי מגדל המים פעיל עד עצם היום הזה.
בית הספר הראשון
אקרב לכם את השלט שתדעו כמה פרטים על המקום שהיה בית הספר הראשון בגדרה. לפני שהוקם למדו בתוך בית הכנסת ובתוך המשרד של מבנה מגדל המים. על הקיר החיצוני תבחינו בתמונות של תלמידים שלמדו כאן רק בעברית.
אם תגיעו בתקופת פריחת השקדיות פברואר מרץ ותרדו במדרגות מאחורי המבנה תבחינו בשתי שקדיות.
הבור
על קיר בית הספר הראשון ראיתי שלט הבור אבל איפה הבור? לצערי לא הבחנתי בו. היות והזדרזתי להמשיך בסיור המענג כי בטננו החלה לשלוח אותות מצוקה - ויתרנו. אתם תמשיכו לחפש. פרטים על הבור תמצאו כאן.
כשתשובו לרחוב הבילויים תחצו את הכביש למדרכה ממול בית הכנסת ותוכלו להבחין ב...שני עמודים זהים .
מתחם הבילויים
רבי יעקב שכביץ שהיה מ"חובבי ציון" קבע כאן את ביתו עם רעייתו רחל. הוא מהבודדים בגדרה בראשיתה שקנה את הקרקע להתיישבות מכספו. לזוג שכביץ היו ארבעה ילדים וכשגדלו היה צריך להרחיב את המקום וכך הפך לאחר שיפוצו למתחם הבילויים. מתחם מאד מרשים בחיצוניותו. כשאנו הגענו ראינו אנשים מכניסים מזוודותיהם לרכב. כך שגרים בו אנשים עד עצם היום הזה.
משני צידי הרחוב תוכלו להבחין בהרבה מבנים עם חנויות ששימרו שמות של פעם. כמו בתמונה לעיל. או בתמונה מטה. אני מקווה שיזמים חדשים לא יפרו את העבר הקסום.
הפעמון
בכל מושבה שמכבדת את עצמה הציבו פעמון עם שעון ממתכת ועם כלוב יפה מעוצב ששימש את המתיישבים לדעת את השעה לצאת לעבודה ולשוב הביתה. גם להתריע בעת סכנה ולכנס ישיבות במושבה . הפעמון יוצר בארצנו בירושלים. בגדרה הציבו אותו ליד בית כנסת ישורון בתחילה.
כיום ליד הצריף האחרון.
הצריף האחרון - הצריף של סברדלוב
זהו הפליט האחרון מששת הצריפים הראשונים שאויישו ע"י המתיישבים הראשונים אחרי שיצאו מ"הבור". מהצריפים שהיו בבור פירקו את הקרשים ובנו את הצריפים הראשונים ברחוב שלימים הוא רחוב הביל"ויים. צריף זה היה שייך למשפחת סברדלוב. על השער מצאנו תמונות תלויות.
חצר הבילויים
תחצו כעת את רחוב הבילויים חזרה לצידו הימני וכשתגיעו לרח' הבילויים 12 תבחינו בשער עץ שכתוב עליו "חצר הבילויים" פנו לסמטה שתמצאו בה כלי עבודה, כלים ששימשו לבישול ולכביסה. חצר מופלאה שכנראה גם שימשה לאירועים בימים טובים.
התפעלתי ממנה מאד. זה היה כמו לשוב אחורנית במנהרת הזמן. מייד בצד ימין תבחינו בבית משפחת פרנקל עם התריסים הירוקים פתוחים לרווחה ושלא המספר על המשפחה.
לא אראה לכם את כל הפריטים אלא תאלצו להאמין לי כי שווה להכנס לסמטה זו ולהגיע עד החצר.
שימו לב לגובה הבתים של פעם!!!
אפילו עמוד מודעות של פעם תמצאו כאן עם מודעה על הופעת הגשש החיוור.
מסעדות ובתי קפה שלא טעמנו ואשמח לשוב
כנאפה עומדת להפתח למי שאוהב. לא תצטרכו לרוץ ליפו.
נכנסתי לתא הטלפון היחיד שנותר מהבריטים לצלצל לעגלון שיקח אותי הביתה
בכרכרה שהמתינה לי מרגע שנכנסתי לגדרה. רק איפה הסוס?
לסיכום: התענגתי לטייל בגדרה של פעם. ללמוד עליה רבות תוך כדי שיטוט. לרצות לשוב אליה ביום חול בימים של פעילות רגילה ללא הגבלות הקורונה ולגלות אותה תוססת או מנומנמת.
אם אהבתם לסייר איתי מילת תודה תשמחני ו/או תגובה תעודד אותי.
אם ישנם בין הקוראים אנשים להם סיפורים הקשורים לגדרה אשמח אם תשתפו לטובת כולם.
***************************************************
בימים אלו 12.2021 בזכות מורתי מבי"ס עממי המגינים בחולון - דליה פנקס סיפרה שיש לה חברה בגדרה תמי פוקס שסבה בנימין פוקס נמנה על הבלויים ומקימי גדרה. היא שלחה את תמונתה על רקע הבית של סבה ששופץ.
עוד שלחה צילומים מהספר שכתבה ופירסמה מספר המשפחה אודות הסבא והסבתא שלה. ראו להלן.
***************************************************
