עם בוא הסתיו מגיעות אל ארצנו ציפורים נודדות רבות בדרכן אל הארצות
החמות באפריקה וישנן כאלה שגם חורפות כאן.
בשבילי זו חגיגה לעין והתרוממות הרוח לראות את כל הציפורים הללו.
אבל לא רק בשבילי גם בשביל רבים אוהבי טבע יכולים להשתתף ב"פסטיבל"
זה.
"הפסטיבל" מתקיים במספר מקומות בגליל ובגולן: באגמוןובשמורת החולה,
בשמורת גמלא ברמת הגולן, בשמורת שניר, בכפר רופין, בעמק המעיינות,
במאגר ברוך, עין אפק ובאיזור הכנרת. אנו בחרנו באגמון החולה.
כדאי לדעת שכדי לקבל הנחה לכניסה למקום כדאי להיות מנויים על הניוזלטר
של קרן קיימת לישראל. דרך האתר ניתן לקבל הנחה בשיעור 12% על כל
האטרקציות וביניהן שכירת רכבי גולף, אופניים. האתר פתוח בסופי שבוע
משעה 6.30 ועד 16.00 בחורף לכניסה . ישנם סיורי זריחה עם עגלה
רתומה לטרקטור וסיורים ליליים המתחילים שעה לפני החשיכה.
כניסה לאתר עולה רק 5 ₪ שהיא מועברת לטובת פרוייקט האכלת העגורים.
על כל הסיורים והאטרקציות משלמים בנפרד.
השנה מתקיימת גם סדנת צילום עם הצלם המפורסם יוסי אשבול,
הסדנה הינה בת 7 שעות מתוך עגלת המסתור שהינה בתשלום נוסף.
וכמו כן סדנת ציור ללא תשלום בשם "חלון לנוף".
לכל הסיורים יש להרשם מראש בטל. 04-6817137 או באתר האגמון
WWW.AGAMON-HULA.CO.IL
חודש נובמבר נחשב לשיא מבחינת מספר העגורים הנמצאים בדרך כלל באגמון
החולה. יום לפני שהגענו נספרו 36000 עגורים. קראתי לפני שבועיים שנספרו
56000 עגורים. הם אינם נמצאים בריכוז אחד אלא פזורים על שטחים נרחבים
ורק לקראת שקיעה בשעת ההתכנסות שלהם ניתן לראותם במסות גדולות.
איך סופרים אותם? בבוקר בשעת הזריחה כשהם יוצאים מהאגם עומדים וסופרים
ואם מישהו חוזר לאגם מורידים אותו מהספירה. כמובן שחובה להגיע לכאן עם
משקפת ואם מישהו מגיע ללא גם ניתן לשכור משקפת. כדאי מאד להאזין לדברי
הפקחים ולשאול אותם שאלות.
העגור נחשב כמלך החולה ובסתיו עוברים בעמק כ-100,000 עגורים כשרבע מהם
משתקעים כאן וצווחים בקולות רמים.
העגור היא ציפור מרשימה מאד עם מוטת כנפיים של 2 מ' ומעלה, כשרואים כזה
גודל עף מעליך ועוד במבנים וצורות שונות ובקבוצות גדולות זה מאד מרשים.
הם נמצאים מחודש נובמבר ועד חודש מרץ באגמון החולה.
סרטון על העגורים שצילמתי ניתן לצפות :
ועל עגורים בשעת ההתכנסות ניתן לצפות כאן
עוד על העגורים ניתן לקרוא בכתבה שלי מ-11/2012 כאן.
לא רק עגורים ניתן למצוא באגמון
גם צוללנים
גם חזיר בר הופיע לפתע על הגדה מולנו ואילמלא עינו הפקוחה של הפקח והמשקפת הגדולה
שלו שהתמקדה במיקום שלו, אנו לא היינו שמים לב אליו. חזיר בר היא אחת
החיות הגדולות הנמצאות בטבע בארץ והיא יכולה להגיע למשקל של 200-250 ק"ג.
כך שמפגש עם חיה כזו מולך יכול להיות לא כל כך נעים.
ממצפור השקנאים ראינו את 2 השקנאים היחידים שהצילו את כבוד השקנאים
והם חיים בשלום עם העגורים
והג'מוסים (התאו) שחיו כאן בעבר ושימשו בהמות עבודה, בכלל יצאו מגידרם כששמעו שאנו
מגיעים לאגמון.
הם נטשו את המקום הרגיל שלהם - שטח האיקלום - וברחו לאיזור הזה
שבו בדרך כלל נמצאים השקנאים והעגורים וכעת פקחי האגמון מתחבטים בסוגיה איך לפתותם
לחזור למקומם הרגיל.
גם כאן תודות לפקח שהעמיד את המשקפת הגדולה שלו שנשקיף על הג'מוסים
לא היינו מבחינים בהם.
מצפה השקנאים והעגורים וכל בעלי הכנף שראינו באגמון
עליכם לדעת כי ביום שישי עת רצינו לצאת מהבית לנסיעה לפתע ליד הבית על הכביש המוביל
ליציאה מחולון, התחילה ריצת מרתון ששיבשה לנו את כל תוכניותינו והיינו
צריכים לתכנן לנו לו"ז חדש בתקווה שנספיק כל אשר תיכננתי ליום זה. וכך ברגע
שהגענו לאגמון צלצלתי למסעדה באחוזת דוברובין להודיע שנתאחר ונגיע ב-14.30.
אמרו לנו שאין בעיה רק שנקח בחשבון שאפשר להגיע עד 15.00 כי בשעה 16.00
הם סוגרים את המסעדה. כך שבדיוק בשעה 14.30 התייצבנו באחוזה היפיפיה.
הטל של המסעדה: 04-6934495 בחרנו רק מנה עיקרית של סטייק אנטריקוט
עם פירה וחזה אווז על מצה פירה בטטות גם כי לא רצינו לחרוג מהזמן שהוקצה
עד לסגירת המקום וגם כי רצינו לחזור לאגמון לחזות במופע מדהים של העגורים.
באגמון החולה קיבלנו 2 כרטיסים לשימוש במסעדה כוס בירה/יין לבחירתנו אותם ניצלנו.
האתר נבחר כראוי לציון מיוחד על תרומתו לשימור מורשת תולדות הבנייה בארץ ישראל
וזכה לתעודת הוקרה של המועצה לשימור מבנים ואתרים במדינה.
עד 14.12.13 מתקיימת באחוזה תערוכת צילומים על ייבוש החולה, על השבת האגמון ועוד.
מידע נוסף כאן.
אנדרי קיריליץ, היה יתום נוצרי רוסי פרבוסלבי, רועה צאן על גדות הוולגה,
שומר שבת (סובוטניק) שקשר את גורלו עם גורל העם היהודי,
התגייר ועלה לארץ עם משפחתו העניפה.
בראשית תנועת עליית הגרים עלתה ב-1904 משפחת דוברובין לגליל התחתון.
פקיד הברון שראה את יואב - (זה השם שבחר אחרי שהתגייר),דוברובין בן 64 שנה ושאר בני
המשפחה עובדים יפה כאיכרים החליט
למשוך אותם למושבה יסוד המעלה. כאן הוא הקים חווה מפוארת, בנוסח אחוזה רוסית. הימים היו
ימי הקדחת וכמו רבים מאיכרי המושבה גם לו מתו 2 בנים מקדחת, אך זה לא שבר אותו.
בערוב ימיו עבר לראש פנה וחזונו כי בני המשפחה יחיו בארץ התגשם. בנו יצחק היה היחיד
שנותר בחווה ובשנת 1968 הוא העביר אותה לקק"ל.
יואב עזב את האחוזה בהיותו בן 94 והצטרף לבנם בראש פינה. בגיל 104 נפטר.
מה זו החווה?
לקראת 1890 הגה הברון תוכנית מיוחדת לבניית משקים כמו חווה צרפתית כשבמרכז כל
חווה נמצא בית מגורים, רפת ובאר. מסביב לחווה שתלו פרדס, כרם, גן ירק ושדות תבואה .
הריחוק של החווה מהמושבה והקירבה לביצת החולה שהפילה בהם חללים כמו גם הבצורת
הרחיקה את האיכרים
מהחוות והן נעזבו.
חצר האיכרים היום הינה חצר משוחזרת ושוכנת בלב מטעי המושבה יסוד המעלה.
הכניסה לאחוזה בחינם הביקור במוזיאון בתשלום סימלי.
השם יסוד המעלה נגזר מהפסוק: "כי באחד לחודש הראשון הוא יסד המעלה מבבל..".(עזרא ז' ט').
המושבה הוקמה ע"י 7 משפחות של אנשי העלייה הראשונה שנקראו "חובבי ציון"
אגודת "נחלת שדה וכרם" - אגודה ציונית מבריסק.
כיום במושבה ישנם בתי אבן עם גגות רעפים אדומים, עם חצרות קטנות עם מטעים
כאן התוודענו לראשונה לבאר אנטיליה שהיא באר שיש בה שרשרת חבלים כפולה,שאליה
לבריכת אגירה ומשם בתעלות לבוסתן סביב.
השם אניטיליה מקורו בשפה היוונית ומשמעותו הרמת מים.
עוד ניתן לראות באתר תוכנית אור קולית שאנו פספסנו עקב השעה המאוחרת המספרת את סיפור המקום
ארכיון מסמכים של המושבה, שחזור חדרי המגורים והמטבח עם החפצים והכלים, מחרשות עץ,
שבנו לאגמון והפעם רגלית ובשעה 16.00 שעת ההתכנסות של העגורים ראינו אותם מתעופפים
באויר בהמוניהם מחזה מרהיב
ראינו מבני תעופה, צורות וגדלים שונים
וגם את עגלת המסתור
כדי להכנס בפעם השניה ללא תשלום שמרנו את החשבונית של הביקור המוקדם יותר והצגנו
אותה לפקחית שעל הגשר.
התמוגגנו גם מהנופים והצבעים היפים בשעת בין ערביים
נופפנו לשלום לעגורים וצעדנו חזרה לשער הכניסה. אז התברר שעשינו כברת דרך די ארוכה ואני
עם הכושר "הקרבי" שלי לא היה לי כוח למסע המואץ כי גם חששנו שיסגרו את שער הכניסה
למזלי הטוב, נהגת ברכב גדול עצרה לפתע לידי ושאלה אותי אם אני מעוניינת בטרמפ השבתי לה
בוואוו גדול :"נפלת עלי מהשמיים" זה היה הטרמפ שבחלומות הוורודים לא יכולתי לדמיין.
היעד הבא היה הצימר שהזמנו ללינה שנקרא "תמוז" ביסוד המעלה, עליו קיבלתי המלצות מחברה לעבודה.
כמובן שעידכנתי אותו על איחור בהגעה.
ישנם שלושה צימרים והבעלים הינו יובל ושלי רוה. את שלי לא ראינו כלל ויובל אדם חביב.
למרות שבאתר של צימר ובאתר נוסף העלות לזוג בסופ"ש היתה צריכה להיות 500 ש"ח +90 ש"ח
בחדר שינה לא היתה טלויזיה ונאלצנו לשבת בסלון על כורסא מאד לא נוחה. גם כסאות
המצעים ממש לא מפנקים והג'קוזי די קטן ולא רק זאת הצטרכנו לתאם עם הצימר הדו
ניחא כל זה אבל ארוחת הבוקר הוגשה בקמצנות רבה בצלוחיות בקוטר של 2 ס"מ .
אחרי השפע שהיה אצל משפחת וינר עם בלינצ'סים ועוד יכולנו רק להצטער שלא היה מקום פנוי אצלה.
למחרת בדרכנו לשמורת נחל עיון בשולי הכביש מבחינים בהרבה מאד עגורים במרחק ממש
שמורת נחל עיון נפתחת בשעה 8.00 בבוקר ואנו שהגענו לחניון הדרומי שנמצא קצת אחרי
קרית שמונה לכיוון מטולה בצד ימין, היו בו בשעה 9.00 עת הגענו רק 3 מכוניות.
קנינו כרטיסים ושמרנו אותם גם עבור הכניסה הצפונית מתוך מטולה. נחל עיון יצר בקע בין עמק עיון
הגבוה בלבנון לעמק החולה הנמוך. בהתחתרות הנחל נוצרו 4 מפלים.
כדאי להגיע לכאן עם 2 מכוניות ואז ניתן לעשות את המסלול חד כיווני אך היות ובאנו בגפנו,
התחלנו עם מפל "התנור" שהוא הדרומי יותר וחשבנו על שפעת המים שראינו בו בפברואר השנה
אחרי ימי הגשם וכעת בסתיו החם של השנה אנמי למדי אבל עדיין יפה.
מבט על מפל התנור מרחוק רואים את האוכף שנוצר
מפל עיון שנמצא במטולה והשביל מוביל הלאה למפל הטחנה
מפל הטחנה שנקרא כך בגלל טחנת קמח ששכנה למרגלותיו. ניתן להבחין בשרידי הטחנה
משמאל המפל בימים גשומים או בתקופת האביב כל רוחב הקיר של 21 מ' ניגרים המפלים ויוצרים
מעין וילון. בעת ביקורנו בסוף הסתיו ניתן להבחין ב-3 מפלונים.
ליד המפל היה סכר שהוביל את המים לתושבי מטולה לשתייה עד שנת 1957.
להתמוגג מצבעיו היפים ותנועותיו העדינות.
מקום הביקור הבא היה צוק מנרה
כאן מצוי הרכבל הארוך ביותר בארץ. אורכו 1940 מ'
גן כאן בא לעזרתנו אתר אי ירוק של קק"ל וקיבלנו בזכותו הנחה לרכבל בשיעור 20%
הנוף מלמעלה יפיפה משקיפים על עמק החולה עם כל הבריכות והמאגרים על השדות בשלל צבעים
האתר: WWW.CLIFF.CO.IL
שעות פתיחה: ב'-ה' 11.00-16.00 ו'-ש' 10.00-16.00 חלק מהפעילויות באתר רק בסופ"ש
אילו פעילויות יש במקום?
2. מגלשות הרים - גלישה זוגית אתגרית במהירות של 40 קמ"ש, במסלול שאורכו 1200 מ' שעובר בטבע מרהיב.
3. טרמפולינה באנג'י -טרמפולינה אתגרית ייחודית בעלת 4 עמדות קפיצה, המאפשרת קפיצה
עד לגובה של 9 מ'.
4. רכבת הצוק - סיור ממונע מודרך בטבע המשלב תצפיות יפות על הגליל ועמק החולה והחרמון.
5. מסלול אופניים חשמליים - רכיבה חווייתית המחילה בשדות סביב קיבוץ הגושרים, בדרך כפרית
6. סנפלינג - גלישה אנכית מהמצוק הגיאולוגי בגובה 42 מ'. בתום הגלישה עלייה רגלית לתחנה
7. אומגה - גלישה זוויתית מהצוק הגיאולוגי על כבל באורך 200 מ'. בתום הגלישה נסיעה בג'יפ
8. בית הצוציקים - פעילויות יצירתיות ומתחם ג'ימבורי מקורה שמתאים לילדים מתחת לגיל 10.
המשכנו לכיוון ראש פינה - לא ביקרנו בה מזמן וידענו שעברה שיפוץ ועדיין עוברת ומשחזרים
את הבתים וגם כי בחרנו לסעוד שם צהרים במקום מיוחד- מסעדת ג'עוני.
הסופרת שולמית לפיד האמא של יאיר לפיד כתבה ספר בשם גיא אוני. כשבתי הגדולה למדה
בבית הספר נדרשה לקרוא אותו וכמובן שגם אני עברתי סדרת חינוך וקראתיו. התאהבתי
בספר ובדמותה של פאניה ששיקפה את התלאות שעברו על ההתיישבות בגיא אוני היא
ראש פינה כעבור ארבע שנים ועל אנשי הישוב בכלל.
מהאתר של ראש פינה אביא את הכתוב לגבי הספר: של שולמית לפיד – גיא אוני
רֹאשׁ פִּינָה היא מושבה בגליל העליון למרגלות הר כנען והעיר צפת, נוסדה ב-12 בדצמבר 1882.
על אתר השחזור ניתן לקרוא כאן.
על ראש פינה ניתן לקרוא גם באתר מעניין כאן.
אך בל נקדים את המאוחר ראשית מילאנו את בטננו במסעדת ג'עוני ששוכנת במבנה אבן עתיק עם שלושה איזורי ישיבה.
ג'עוני בית אוכל כפרי ייחודי משפחתי וחם הממוקם בלב המושבה העתיקה ראש פינה.
מבנה האבן המיוחד של המסעדה שימש כבית המנוע למפעל המשי בעבר ומאז 1996
המטבח בסגנון כפרי משובח, קינוחים מיוחדים מקונדיטוריית הבית, בר משקאות עשיר ומבחר של יינות גליליים.
ביסטרו – אפשר להנות מארוחה מלאה ומגוונת ואפשר גם לשבת על בירה טובה או קפה ועוגה ביתית מעולה.
אנו דגמנו חציל ביוגורט ושום ולמנה עיקרית סטייק מעולה/פרגיות עם פירה . ההגשה יפה.
גם כאן השתמשנו בקופון מועיל מקופנופש חוברת שקיבלנו להטבות בצימר. 10% הנחה על הארוחה.
ומי הצטרף לנו לארוחה?
להלן משוט בראש פינה מה שקלטתי מעניין כאן
גרם מדרגות מוביל לדלת לעליית הגג
והרבה אבנים מספרות על תחילת ההתיישבות בתמונה ובאומר
עוד היה לנו בתוכנית לראות חלמוניות בראש פינה, אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד.
סיימנו בסיור בשעה 15.40 ודרך ארוכה המתינה לנו עד לבית כך שמסלול זה הותרנו לשנה אחרת.
מי שעתותיו בידיו או בתכנון שונה ממה שביצענו כדאי לעקוב אחר מסלול זה שתואר
ב"מסלול" ב-18.11.13 כדלקמן:
נכנסים מצומת ראש פינה אל המושבה ובמעגל התנועה הראשון פונים שמאלה לדרך הגליל.
לאחר כ-650 מ' פונים ימינה לרח' דוד שו"ב, ולאחר 850 מ' של עלייה מתעקלים בחדות שמאלה.
כ-150 מ' לאחר העיקול פונים שמאלה לדרך בן אריה, לכיוון בית העלמין, הדרך משנה שמה לדרך
החלמוניות, נוסעים בה עד הקצה וחונים.
מסלול ההליכה: ממקום החנייה יוצאים בשביל הרחב המסומן בשחור, לאחר 10-15 דקות מגיעים
למבנה הבריכה התחתונה של עין כדן, המקורה בכיפה לבנה. נממשיכים ועולים בשביל המסומן
כ-10 דקות עד למבנה האמצעי של עין פינה, שלצידו מוצבות שתי שקתות מלאות במים צלולים.
מעל המבנה ניתן לזהות פרחי כרכום גיארדו לבנים. ממשיכים לעלות עוד 10-15 דקות עד
לעין גיא עוני, נמצאת נביעת מעיין פעילה שמזרימה מים אל ערוץ נחל ראש פינה, וממוקמת
תחת עץ התאנה בתוך מבנה נעול.ממשיכים בעלייה תלולה עוד כ-120 מ' ומגיעים למפגש
עם שביל מסומן ירוק המשתלב מימין. עוברים מכשול למניעת מעבר בקר ופונים ימינה לשביל
המסומן ירוק. עוברים מכשול שני ומיד בפינה, לפני שהשביל ממשיך ומתעקל ימינה, פונים
שמאלה ומטפסים על המדרון התלול. שם ניתן לזהות את החלמוניות הגדולות הצהובות
המשקיפות על נוף נפלא של הנחל. חוזרים באותה הדרך הפעם בירידה.
ללא תשלום וללא שעות פתיחה. אורך המסלול: 2.3 ק"מ. זמן הליכה משוער: 1.5-2 שעות.
דרגת קושי: בינונית. (כלומר ספק אם הייתי מגיעה אבל אולי מתאים לכם).
אם הגעתם עד הלום ונהניתם אשמח אם תעשו לייק ב-V הירוק בראש הכתבה.