ט"ו בשבט הגיע אנו נוהגים לאמר בנשימה אחת חג לאילנות כדברי השיר עליו התחנכנו מילדות.

ממתי עצים חוגגים?

איזו חגיגה זו בחורף כשמרבית העצים בשלכת

ועומדים ערומים?

העץ כמעט היחיד הפורח בשבט הוא השקד, וגם עצי הדר עם הניחוח המשכר שמושך דבורים וזהו עד כמה שאני זוכרת. מה פתאום שהעצים יחגגו כשאין להם במה להתפאר וברור שזו האנשה?

השנה בט"ו בשבט לפי הלוח הלועזי יחול גם יום הזכרון הבינלאומי לשואה. למזלנו אנו נמצאים בסגר השלישי מפאת הקורונה והמוטציות המתפשטות כמו אש בשדה קוצים כך שאין מה לדבר על נטיעות וחגיגות המוניות.

עוד חג יחול בט"ו בשבט - יום ההולדת של הכנסת. "האסיפה המכוננת" הראשונה שלימים נקראה הכנסת אירעה בט"ו בשבט תש"ט. מעניין יהיה לדעת איך יציינו חג חשוב זה השנה.

אם תצליחו להתאפק עד הסוף תדעו מבחר תשובות לשאלות.

עץ השקמה - העץ הכי יקר

מה פתאום עץ פיקוס השקמה הינו העץ הכי יקר?

בצילום לעיל - עץ השקמה הסמל של חולון ובצילום שצילמתי מטה עץ שקמה עתיק בחולות של שכונת "מולדת" (לחץ) השכונה הראשונה בחולון עליה כתבתי בכתבה.

עוד עץ שקמה מרשים נמצא ליד מוזיאון חוסמסה בחולון.

עץ שיקמה עתיק בן למעלה מ-1000 שנים נמצא בנתניה מול אום חאלד- עץ עם הסטוריה מרשימה.

נשוב לבדוק מדוע העץ בצומת חולון יקר...

ראשית - עץ השקמה הינו העץ המופיע על סמלה של העיר חולון בה אני מתגוררת.

שנית - נאלצו להזיזו ממקום משכנו בצומת חולון לצורך עבודות בכביש. פרוייקט שלמענו נאלצו להביא מומחים מארה"ב לנושא העתקת עצים ממקומם. עלות ההזזה 2 מליון ש"ח!!! זהו עץ יקר לכל הדעות. יקר ללב תושבי חולון ויקר בהוצאה הכספית שנדרשה לכך ועוד מדברים שייתכן ויאלצו להזיזו שוב לצורך עבודות למען הרכבת הקלה.

ניתן לצפות בסרטון את פעולות ההכנה וההעתקה של העץ.

שלישית - מי שנפטרה בימים אלו 01.2021 הינה הזמרת ריקה זראי ז"ל ששרה שיר אלמותי אז לזכרה תשירו

שם השיר: גן השקמים

מילים: יצחק יצחקי ז"ל

לחן: יוחנן זראי ז"ל שהיה בעלה הראשון.

אהבתי את הזמרת ואת השיר. אמנם השיר הושר על תל אביב אבל מתאים גם בול לחולון בה קיימים עד היום כמה עצי שיקמים ותיקים ודיונות גבוהות.

תחילת מילות השיר הן:

היה היו כאן פעם שיקמים

חולות מסביב וגם נוף...

פרי עץ השקמה מאד צבעוני ונמצא בתוך פגות סגורות,

(כשהיינו קטנים קראנו לו עץ הג'ומז שהוא שמו של העץ בערבית)

אך כיון שמזיקים תוקפים אותם לא מומלץ לאכלם.

עץ פיקוס השקמה שייך למשפחת התותיים

והוא מוזכר בתנ"ך בהקשר לנביא עמוס שנכתב כי היה - בולס שקמים.

מקורו של העץ ממצרים והובא לארץ לבנייה, להצללה ולמאכל הפירות.

 ליד צומת חולון בין תחנת הדלק לצומת חולון מוקם בימים אלו גן עצי פרי במקום שפעם היה בסיס צבאי. הליכה נעימה וחנייה בחניון הקאנטרי תוביל אתכם לשביל ולצפייה בעצי שיקמה עתיקים.

עץ הדקל

העץ הזה נמנה על שבעת המינים בהם התברכה ארצנו אם כי לא במישרין אלא שלפי הפרשנות -הדבש הנזכר בתנ"ך הכוונה לדבש התמרים. בארץ קיימים מטעי תמרים גדולים לאורך השבר הסורי אפריקאי. הזן המפורסם של התמר הינו המג'הול וישראל היא היצואנית הגדולה בעולם עם 27 אלף טון בשנה.

הסכנה הגדולה לקיום עץ הדקל היא חיפושית קטנה בשם חדיקונית הדקל האדומה. בגללה נאלצו לעקור את הדקלים בשדרה של הדקלים הגבוהים וושינגטוניה במקווה ישראל וגם אלו שבראשון לציון בגן המושבה.

מחלון דירתי ניצב עדיין אחד מדקלי עץ וושינגטוניה בקרבת מגדל המים הנמצא במקווה ישראל.

הדקל עומד ברוח ובגשם, בקור ובשרב. הובא לארץ כעץ נוי מאמריקה. מי שהביא היה אהרון אהרונסון .

המקומות בארץ שנתקלתי בשדרה עם העצים התמירים היו בעתלית בכתבה על עתלית כאן, בבנימינה, במקווה ישראל ובגן המושבה בראשון לציון. בשני המקומות האחרונים כבר אינם לאחר שנפגעו מהחיפושית המזיקה.

בעתלית

הסיפור הכי מרגש אפרופו התמר ועץ הדקל הינו על אבשלום פיינברג ממחתרת ניל"י שהיה בשליחות למצרים. במדבר סיני בדואים תקפו אותו ונהרג. בכיסו או בחפציו היו תמרים ומאחד מהם צמח עץ דקל שעזר למציאת שלד גופתו וכך הצליחו להביאו למנוחת עולמים בטקס צבאי בהר הרצל ב-29.11.1967.

שדרת עצי דקל שאני אוהבת נמצאת בחוף ביפו

בגבעת עלייה ביפו

במערות קומראן שליד ים המלח, במסגרת חפירותיו של יגאל ידין בין השנים 1963-1991 הצליחו לגלות זרעים של עץ התמר המתוארכים לפני 1800-2400 שנים.

לצפות בסנסיני הדקל - זה מראה מרהיב במיוחד בניגוד הצבעים עם כפות הדקל. אפשר להקפיאם ולאכול תמרים קפואים -טעים.

השיר המתנגן בראשי אפרופו עץ התמר הינו :

בצל כפות תמר -

מילים של דודו ברק

לחן מוני אמריליו

ביצוע ע"י עוזי המאירי.

עץ האקליפטוס

מקור השם אקליפטוס תופתעו אבל הוא מיוון העתיקה.

העצים הראשונים של עצי האקליפטוס הובאו לארץ מאוסטרליה במחשבה לייבוש הביצות. שכן חשבו שהמלריה נגרמת מהביצות ויש לייבשן. החל בשנת 1888 החלו לנטוע אותם למטרה זו עד שימים התברר כי הסברה אינה נכונה. פתח תקווה היתה המקום הראשון שנטעו ולאחר מכן נטעו בנחל חדרה - יער חדרה, נחל הירקון, אלכסנדר, שורק ועוד. לאחר מכן גם נטעו חורשות שונות כמו בחולון לא הרחק מביתי, שלולית החורף בנתניה, חורשת הסרג'נטים בנתניה ועוד. נכון להיום מתייחסים אליו כעץ "פולש" שייעודו לייבוש ביצות לא צלח וישנם מקומות שאפילו החלו לכרתו. אולם מחקר חדש של המכון הוולקני וקק"ל יחד עם מגדלי הדבורים ומועצת הדבש מצביע כי ישנם זנים בין האקליפטוסים הפורחים פריחה עשירה בקיץ ובסתיו שמתאימה בדיוק לדבורים המתקשות למצוא צוף ובשל כך , כאחת הסיבות, מתמעטות בארץ ובעולם. אולי לעץ האקליפטוס תבוא העדנה והישועה לדבורים ולעולם.

המקום שגיליתי לאחרונה עצי אקליפטוס היה ביער חדרה בו גזעי עצי אקליפטוס הצטלבו זה בזה

ויצרו מעין סבך.

קיימים 150 זנים של עצי אקליפטוס. כיון שכך גם הפריחה שונה בצבעה בזנים השונים. זו הפריחה משפך נחל שורק וקיימים זנים עם פריחה צהובה וגם אדומה.

את הצהובה והאדומה מצאתי במושב בית חנן בראשית חודש מרץ והתלהבתי מאד.

מידע רב על האקליפטוסים תוכלו למצוא בויקיפדיה.

השיר המתנגן בראשי כשאני רואה חורשת אקליפטוסים הוא כמובן השיר:

חורשת האקליפטוס שנכתב והולחן ע"י נעמי שמר ז"ל

עץ הזית

הידעתם ש....

כבר בסיפור המבול שבתורה היונה מחזיקה בפיה עלה של עץ הזית ומבשרת על סיום המבול.

ענפי הזית הפכו לסמל שלום ומופיעים בסמל המדינה.

לפי האמונה מאמינים שכאשר יגיע המשיח ימשחו אותו בשמן זית וזה יהיה בהר הזיתים.

הרבה עצי זית ראיתי בירושלים, בעין כרם, בצובה וגם בחו"ל ביוון, באי זקינטוס, באיטליה ובספרד.

עץ הזית נבחר לאחד משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.

עץ הזית יכול להגיע גם ל-1500 שנים . הוא עמיד לפגעי מזג האויר ולסוגי קרקעות שונים.

ישנם זנים רבים של עצי זית כמו הסורי, הנבאלי בלאדי, וישנם כמה זנים שפותחו בארץ במכון הוולקני וייחודם ביבול רב יותר.

המזיק הפוגע בעצי הזית התגלה לראשונה באיטליה בחבל PUGLIA וגרם להשמדתם של הרבה עצי זית. כיום כבר קיים טיפול נגדו.

עץ זית צעיר באי התנועה ברחוב שאני מתגוררת בחולון.

אגדה מוסלמית מספרת כי כשהנביא נפטר כל העצים ובמיוחד עצי הפרי כמו תאנה, הגפן, הרימון השילו מעליהם את עליהם כאות לאבלם ורק עץ הזית נותר עם עליו. תמהו כל העצים הכיצד הוא כך ? השיב עץ הזית שכל העצים צערם הינו נראה כלפי חוץ בלבד והינו בר חלוף, לעומתם צערו של עץ הזית הינו מבפנים. ואכן עץ הזית ככל שמתגבר גזעו נעשה חרוש קמטים בגזעו ומתחיל להיות חלול מבפנים. גזע של עץ זית לא ניתן לספור שנותיו שכן אין לו טבעות כמו יתר העצים.

שיר עד - בצל זית

כתב זלמן שזר ז"ל ללחן עממי

מבצעת: ברכה צפירה ז"ל

הביטו במילים של איך פעם חרזו.

המקום שראיתי הכי הרבה עצי זית בארץ היה בירושלים ובעין כרם.

בצילום למטה עץ זית מאד עתיק בחצר כנסיית "כל העמים" שנמצאת במורדות הר הזיתים, שבגן היו בתקופת בית שני גת להפקת יין ובית בד להפקת שמנים. לכן בגן ניתן להבחין בהרבה עצי זית עתיקים מאד. המקום נקרא גם "גת שמנים". ממליצה לקרוא עליו וההסטוריה שלו כאן.

עוד מספר עצי זית בצילום מתחתיו.

ממורדות הר הזיתים ניתן להבחין בכרם או מטע עצי זית מתחת לחומת הר הבית בירושלים.

צילום אחרון מהגן של גת שמנים יכול להדגיש את עתיקות העצים

עץ השקד או השקדיה

אם תסעו במהלך סוף ינואר ועד סוף מרץ לעין כרם תוכלו להנות מפריחה נהדרת של שקדיות בלבן ובורוד. על עין כרם תוכלו לקרוא בכתבה שלי כאן. לא רק שם כמובן.

כאן בדרך לכנסיית הבצלים הנקראת מוסקובייה

זהו צילום קרוב למנזר יוחנן במדבר

אם תגיעו ותכנסו למנזר יוחנן במדבר - ST. JOHN AT THE DESERT כשמתקיימת טבילה במעיין - זה יהיה מושלם עם הנוף הניבט מטה והשקדיות.

גם בכביש המוביל ממפל התנור בגליל העליון לכיוון קרית שמונה ומטולה תוכלו להתענג מפריחת השקדיות במטעים מסודרים ויפים. גם בכרמל ובשומרון. גם גבעת נפוליאון ברמת גן ועוד ועוד.

לעץ השקד נושרים העלים בסתיו ודווקא כשצריך להיות במלוא תפארתו בט"ו בשבט הוא רק עם הפריחה ללא העלים. אבל איזו פריחה יפה שמזכירה לי את פריחת הדובדבן ביפן רק ששם הפריחה הנה בחודשים מרץ-אפריל. הפרח נושר בשלמותו לרצפה כשהוא עדיין בפריחתו. מדמים את פריחת הדובדבן לחוויה האנושית בספרות, בציור, בשירה ובתרבות היפנית. העם היפני מדמה את פריחת הדובדבן לארעיות ושברירות החיים. המונים יוצאים לגנים כדי לצפות ולהצטלם עם הפלא הזה.

עץ השקד מדומה למישהו שהוא שקדן. האדם והעץ משמחים את הזולת. "ונתן העץ פריו".

עם ישראל לאחר שהגיע לארצו הפך להיות עם של חקלאים בעיקר. בתורה כתובים החוקים של הנתינה ללווים ולכוהנים בבית המקדש. בתקופת התלמוד הייתה מחלוקת עקרונית בין בית שמאי לבית הלל מתי יחגגו את החג שנקרא "ראש השנה לאילן". בית שמאי דגל בא' בשבט ואילו בית הלל בט"ו בשבט. השאלה הייתה מאילו פירות יש לתת את התרומה לכהנים והלווים. אם נתרגם לימינו מתי תחושב שנת המס החקלאית ועל איזה מהיבול. פירות שחונטו דהיינו שהבשילו לפני שנה שייכים לשנה שעברה ואלו שאחרי שייכים לשנה החדשה ומהם יש לתת.

ומדוע נבחר המועד של חודש שבט? "הואיל ויצאו רוב גשמי שנה ועלה השרף באילנות, ונמצאו הפירות חונטים מעתה". לאחר שהאדמה מספיק לחה והעצים מוכנים לתת פריים, הם יוכלו לינוק את הרטיבות דרך השורשים לצרת העץ ולהזין אותו. רק שבארצנו נכון לימינו חודש שבט דהיינו ינואר פברואר הם בדרך כלל עתירי גשמים.

לאחר שחרב בית המקדש - מנהג המעשר לכהנים וללויים פס מהעולם. במקומו היה צריך לתת מעשר לעניים ונזקקים. מהמאה ה-16 שינו את המצווה חכמי צפת שיש לערוך שולחנות ולאכול מפירות הארץ : גפן, זית, רימון, תאנה ותמר ולשתות 4 כוסות יין אדום ולהקריא פסוקים מהתורה משל היה זה סדר פסח בשינוי המזון הנאכל. הם גם אסרו להספיד את המת ביום זה.

מאחר ורוב שבטי ישראל נפוצו בגולה שינו מהמאה ה-17 את מצוות החג לאכילת פירות יבשים ולא טריים כפי שהיה נהוג לפני חורבן בית ראשון ושני. לא ברור מדוע המנהג הזה נותר בעינו בארץ בימינו לאכול פירות יבשים כאשר במקום לאכול פירות טריים של ארצנו אנו מייבאים פירות יבשים מטורקיה עם צבעים זרחניים שמוטב לא לאכלם . כנראה שאנו מאד אוהבים את הטורקים ופחות את החקלאים בארצנו.

איך קרה שנשמט השקד מפירות ארצנו שיש לאוכלם בט"ו בשבט?

כשמשה עמד להכנס לארצנו והבטיח לבני ישראל כי תבואו לארץ ממתינה לכם ארץ חלב ודבש, ומונה את כל הפירות שהתברכה בהם ארצנו שמט את השקד. סבורים שהוא התייחס לחיי הרועים והנוודים שהיו לבני ישראל עד כה. לא יכול היה להבטיח להם את פרי השקד שכן כל יתר הפירות צריך חקלאות מפותחת כדי לעבדם. בתקופת כניסתם לארץ עץ השקד גדל בר, פרי השקד היה מר והכיל אמיגראלין שמתפרק לחומצה ציאנית והיה מסוכן לאכילה. לכן העדיף להשמיטו.

ממליצה לקרוא כתבה מפורטת על הנושא.

איך הפך "ראש השנה לאילן" ל"ראש השנה לאילנות"?

המשורר והסופר לוין קיפניס כתב בשנת 1919 שיר בשם "לשנה טובה שקדיה" וזה השם שמופיע לראשונה במקום שקד.

באותה שנה מעט אחרי קיפניס כתבו ישראל דושמן ומנשה רבינא את השיר "השקדיה פורחת" וכך החל להשתרש השם שקדיה (לחץ).

מי שדאגה שהשם הנכון יופיע כמו במקור בשיר היתה המשוררת לאה גולדברג בשיר "ארץ אהבתי".

המלחין: מוני אמריליו.

המבצעת רוחמה רז.

איך הגענו שחג האילנות יהיה לחג הנטיעות?

בשנת 1885 בישוב יסוד המעלה יצאו לראשונה לנטיעות בט"ו בשבט.

ההסטוריון, המחנך והמנהל בבי"ס - זאב יעבץ לקח את תלמידיו בשנת 1890 למצוות נטיעות לראשונה בזכרון יעקב . לאחר מכן זה התפשט לירושלים ופתח תקווה ולשאר המושבות בארץ.

בשנת 1908 הכריזה הסתדרות המורים והגננות על ט"ו בשבט כחג לנטוע נטיעות. ההסתדרות הציונית קיבלה את הרעיון בברכה ומי שנרתם לסיוע היתה קק"ל.

לימים החברה להגנת הטבע יחד עם רשות הטבע והגנים החליטו על שבוע שמירת הטבע סביב המועד של ט"ו בשבט.

השנה עקב נגיף הקורונה במקום לצאת לטבע אנו בסגר שנפתח ונסגר כמו ריץ' רץ' כך שנטיעות לא תתקיימנה וניתן רק לתרום שיטעו עץ במקומך. מזל כי ביום חמישי צפוי לנו גשם ושלג כך שבכל מקרה לא יוכלו לצאת לנטיעות גם אילמלא לא היתה הקורונה במקומותינו.

איך יתכן שהעצים יחגגו בט"ו בשבט תשאלו?

תקראו את הכתבה שאני מצרפת לכם ותופתעו איזה יחסים קיימים בין העצים , ממש כמו רשת חברתית רק בלי טלפון נייד או אלחוטי. זו כתבה סופר מעניינת ואל תחמיצו.

******************************************************************************************************

תוספת מעניינת מפי חברי המלומד שמוליק לשם אפרופו ט"ו בשבט:

הגמרא מספרת על חוני המעגל שפגש אדם הנוטע אילן של חרובים, שאלו על מה ולמה נוטע הוא אילן ביודעו כי החרוב נותן פירות רק לאחר 70 שנה, והשיב לו האיש , כי כאשר הוא בא לעולם, קידמו אותו עצים נותני פרי וכך ירצה הוא לעזוב את העולם - ולהשאיר פירות לדורות הבאים.

האילנות והנטיעות ביהדות מסמלים עקרונות על - שערכם לא יסולא בפז:

הראשון - עקרון הנתינה המוצא ביטוי בנטיעה. נתינה לזולת, נתינה לבאים אחרינו.

השני - אנו לא חיים למען הרגע ולסיפוק צרכים מידיים בלבד, אלא עלינו עלינו לפעול בכל רגע גם במחשבה לטווח ארוך, למען עתיד טוב יותר לדורות הבאים ולעולמנו.

את כל אלה מסמלים ביהדות האילנות ונטיעתם, וגם מטעם זה זכה ט"ו בשבט להיות אחד מראשי השנה.

******************************************************************************************************

השיר שהכי מתחבר ואהוב עלי בהקשר לעצים הינו השיר שנכתב ע"י נתן יונתן

לחן : שלום חנוך

ביצוע : נורית גלרון

כדי לסיים את הכתבה בטעם מתוק - ממליצה לאחר הקורונה לנסוע יחד עם הילדים והנכדים לבקר בבית המרציפן בכפר תבור. גם לצפות בתערוכת הפסלים ממרציפן הקיימת במקום, גם להשתתף בסדנת מרציפן להנאתכם. כתובת, שעות פתיחה תמצאו בבית המרציפן. אם בא לכם לאכול מרציפן איכותי ומאד טעים טוסו לטולדו שבספרד - תקנו ותביאו גם לחבריכם הם יברכו אתכם.

אם אהבתם את הכתבה אשמח עם תלחצו על מילת תודה למטה וגם

תגובה או הארה/הערה מעניינת ומועילה .