איים רבים לונציה השוכנים בלגונה של נהר הפו. ואם חסר מקום בונציה מייד יקימו עוד אחד. העיר נבנתה על 118 איים קטנים, כאשר ביניהם מקשרים 435 גשרים ו-176 תעלות. סביב העיר ונציה נמצאים 62 איים.
בין האיים היפים ביותר והקרובים ביותר נמנים כמה איים: לידו, ג'ודקה, בוראנו, מוראנו, טורצ'לו, סן לזארו דל ארמני, סנטי ארסמו, סן מיקלה, ויניולה , צ'רטוזה ולקוריוז מזעזע פובליה - האי המקולל או אי המתים (לחץ) המפורסם כעת San Giorgio Maggiore - האי שנמצא מזרחית לאי ג'ודקה - שג'ף בזוס נישא שם בכנסייה המוקדשת לגיאורגיוס הקדוש, עם בחירת ליבו. בעברו שם האי היה בכלל איסולה ממיה. ועוד איים רבים נוספים.
לאחר שעוברים את הפסל של המלך ויטוריו עמנואל רוכב על הסוס. פסל מרשים מאד, קיים מעגן סירות משם הפלגנו. אחשוף בפניכם רק שלושה איים ולא את כל 62 האיים.
האי טורצ'לו - TORCELLO
האי טורצ'לו מרוחק מונציה כ-10 ק"מ והשייט עם ואפורטו לוקח כ-שעה . האי נמצא בחלק הצפוני מזרחי של ונציה. מזג אויר נפלא קיבל את פנינו בהפלגה. הים לא היה סוער והיה נפלא לחלוף על פני איים רבים שמעולם לא יצא לי לבקרם. לצפות בדרך חזרה בשחפים וקורמורנים מחפשים מקום ללינה על רקע השקיעה.
באי שוכנים 10 אנשים וגם אם נאמר 20 זה עדיין מעט מאד.
זהו האי החשוב ביותר שכן, באי הזה החלה ההתיישבות הונציאנית. זהו האי שיושב לראשונה בשנת 452 לספירה וזאת לאחר נפילת האימפריה הרומית המערבית. כדי למצוא מחסה מפני פלישות ברברים חוזרות ונשנות, במיוחד לאחר שאטילה ההוני הרס את העיר אלטינום ברחו לאי זה אנשי ונטו מהיבשת.
במאה ה-10 לספירה טורצ'לו היה אחד האיים החשובים ביותר בלגונה לצורך סחר ימי ותעשיית המלח וגם תעשיית הצמר.
במאה ה-14 חל שינוי כאשר עבודות הידראוליות בנהר הפו גרמו לשינוי נתיב הזרימה של נהר הפו, וכך אזורים רבים הפכו לביצות ופשטה בהם מחלת המלריה. דבר שגרם לרבים לעבור לונציה העיר.
נוסף על כך, בשנת 1680 הבישוף עבר עם מושבו משם למוראנו וכך האי ננטש. את הבתים פרקו והלבנים סופקו לבנייה בונציה.
נוסף על כך, האי מפורסם בזכות הסופר המפורסם ארנסט המינגווי שכתב שם את אחד מספריו "מעבר לנהר ואל תוך היער".
גשר השטן והאגדה - The DEVIL'S BRIDGE
בירח הדבש שלנו בשנת 1980 טיילנו בוולש שבאנגליה והגענו לגשר השטן שדרכו זרם נהר עם מפלים רבים. לא עלה אז בראשי שגשר השטן זה לא המקום היחיד בעולם. מתברר שהשטן השפיע רבות על בני אדם בעולם.
אגדות רבות רצות סביב הגשר הזה, שאנו פסענו אליו לאורך התעלה הישר ממקום מעגן הספינה ששם המתין לנו השלט שהגענו לאי טורצ'לו. ככל שהתקרבנו לגשר גם ראינו השתקפות שלו במי התעלה. זהו גשר בסגנון ונציאני בצבע לבן עם קשת די גבוהה וללא מעקות. אומרים שאסור לעלות עליו. ודווקא ברגע שהתקרבנו אליו מצאנו זוג שכנראה הבחור הציע נישואין לאשה. אני לא הייתי מסכימה להצעה שכזו על גשר השטן - בכל זאת הקשר עם השטן מעורר בי חלחלה.
אגדה ראשונה מספרת שהגשר הזה נבנה בן לילה ע"י השטן בכבודו ובעצמו.
אגדה שניהמספרת שבתקופת הכיבוש האוסטרי את ונציה נערה מהאצולה הונציאנית התאהבה בקצין חתיך אוסטרי. אהבה בלתי אפשרית שהישר זרקה אותי לסיפור רומאו ויוליה. כששמעה על כך משפחתה, היא הייתה מאד נבוכה. מייד פעלה והוציאה את הנערה מהעיר והקצין נמצא בוקר אחד דקור. הנערה נכנסה לדכאון עמוק מששמעה על הבשורה המרה שאהובה נהרג. בן משפחה ששמע על דכאונה המר הבטיח לה שידאג לאחד אותה עם אהבתה או אהובה. כמו בסיפורי אלף לילה והלילה קרוב המשפחה פנה לקוסמת זקנה והיא פנתה לשד שידע לפתוח עולמות אחרים בזמן ובמקום. הנערה נפגשה עם הקוסמת הזקנה וזו אמרה לה שתעזור לה למלא את מבוקשה תמורת 7 ילדים נוצרים שמתו. יום המפגש הוא ב-24.12 על גשר השטן. בקיצור היה הוקוס פוקוס והשד המציא לנערה את המפתח המתאים שיפתח בפניה את העולם ובצידו השני של הגשר ראתה את אהוב ליבה הקצין. הם התחבקו והתאחדו שוב ונעלמו לעולם אחר בזמן אחר. ולפי האגדות הם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה. אבל זוכרים את הדיל בין הקוסמת הזקנה לשד שקבעו ביניהם להפגש לאחר שבעה לילות?
לפי ההסכם הקוסמת הייתה אמורה לקבל בקבוקון עם 7 נשמות צעירות של ילדים שנולדו מתים ולא הוטבלו מעולם לנצרות. אך לאחר כמה ימים הקוסמת מתה בשריפה והשטן שאינו יודע על כך עד עצם היום הזה, הוא מחכה על הגשר בליל חג המולד בדמות חתול שחור!!! אני חייבת לבדוק. 😜
בזיליקת סנטה מריה אסונטה ו -Church of Santa Fosca
בזיליקת סנטה מריה אסטונה (מריה העולה לשמים) מטורצ'לו הרומנסקית, יש לה חשיבות משמעותית הן מבחינה הסטורית - דתית והן מבחינה אדריכלית. בניית הבזיליקה החלה במאה ה-7 לכן היא אחד המבנים הדתיים העתיקים ביותר בלגונה הונציאנית . לפי כתובת שנתגלתה בבזיליקה היא תומכת בהשערה שבנייתה הייתה בשנת 639 לספירה. לכן חשיבותה בהיותה עתיקה יותר מזו של בזיליקת סן מרקו - בונציה. מקורותיה קשורים קשר הדוק עם כך שבטורצ'לו היה ישוב נוצרי במאה ה-7. היא נראית כמבנה ונציאני ביזנטי המדומה לשלוש ספינות הכולל בפנים את הקיר של הפסיפסים שהוא תאור של יום הדין האחרון.
מימינה המבנה Church of Santa Fosca שניכר ביופיו בחזית המעוטרת בגילופי אבן ופסלים מורכבים . מבנה מיוחד שהתלהבתי כל כך ממנו שלא צילמתי את המבנה של הבזיליקה מבחוץ. הכנסיה נבנתה בשנת 1000 לספירה, כדי לאחסן את שרידיו של סנטה פוסקה דה רוונה, קדוש מרטיר מהמאה השלישית, שגופתו מונחת מתחת למזבח. פנים הכנסייה הוא בצורת צלב יווני , ומחוץ לה ניצבת אכסדרה מחומשת עם כותרות ביזנטיות אלגנטיות.
בנוסף במאה ה-12 נוסף לצידה מגדל פעמונים מרשים שאם עולים אליו (לא אני) ניתן לצפות בנוף פנורמי סביב על הלגונה והכפר בטורצ'לו, אבל להזהר מאד בירידה. חלקים מסויימים במגדל אינם מוארים לכן להצטייד בפנס או בפנס שבנייד.
הפסיפסים הנמצאים בפנים מרשימים מאד בסגנון ביזנטי שנעשו במאה ה- 12-13. בשעות אחה"צ כשהשמש שולחת קרניה פנימה מבעד לחלונות הכל נצבע בזהב.
מוזיאון טורצ'לו
אם תגיעו בשעה המתאימה מול הבזיליקה והכנסיה קיים מוזיאון טורצ'לו. זהו מוזיאון מתפתח בתוך פאלאצו דל קונסיליו ופאלאצו דל'ארכיון. כאן מוצגים ממצאים ארכיאולוגיים ויצירות אמנות מהתקופות הלטינית, הביזנטית וימי הביניים , המתעדים את ההיסטוריה העתיקה של האי והלגונה שמסביב, כמו גם את מקורותיה של ונציה.
המוזיאון פתוח כל יום, למעט ימי שני, בין השעות 10:30 בבוקר ל-17:30 בערב.
למרות שהגענו בשעה 16.00 המוזיאון היה סגור ולא היה זה יום ב'.
טיול חופשי בחיק הטבע
זה אי שמעולה להתבודד בו לאחר ונציה הסואנת. אפילו אם תעברו רק לאורך התעלה תוכלו למצוא מסעדות איטלקיות, דגים ועוד. בחצרות כדאי להציץ ומצאתי פסל מקסים, אנייה ישנה נושנה, פרחים כמו אירוסים שפרחו ואריה עם מגן אבירים לצידו ועוד.
האי בוראנו - Isola Di Burano
האי בוראנו הוא אי צבעוני יפיפה ומיוחד. האי נמצא 45-40 דקות מונציה בצד צפון מזרח של הלגונה.
האי בוראנו מכונה גם אי התחרה. באי זה משגשגת תעשיית התחרה שניתן לראותה בחנויות . עבודות התחרה החלו במאה ה-16 כאשר סחורות זולות לצורך עבודות הרקמה והתחרה החלו להגיע מהמזרח ממש כמו היום סחורות זולות מגיעות מסין.
הזהרו כאשר אתם קונים מבוראנו עבודת רקמה או תחרה שהמוצר לא יהיה יבוא מסין!!! ניתן לראות את העבודות הללו בכיכר גלופי - בכיכר של הכנסיה.
האי מונה כ-3,000 תושבים והוא עדיין נחשב כאי קטן. 650 מ' אורכו ו-450 מ' רוחבו.
שם האי בוראנו נובע ממשפחת בוריאנה העשירה שהתיישבה באי. לחלופין המתיישבים הראשונים באי הגיעו מאי קטן, צפונית ממנו, ששמו בוראנלו - Buranello.
לפי חוקרים לאי החלו להגיע אליו פליטים כבר במאה ה-5 לספירה עת ברחו מהחוף האדריאטי בעקבות הברברים, כאשר אטילה מלך ההונים שתמיד הטיל מורא התקרב אליהם לונציה.
צבע הבתים - אגדה
צביעת הבתים נעשתה בעקבות הערפל השורר מידי פעם באי שהקשה על הדייגים למצוא את בתיהם, וכך כאשר כל דייג צבע את ביתו בצבע מיוחד הדבר הקל עליו למצוא את ביתו בערפל של הבוקר.
צבעי הבתים והייחודיות שלהם נקבעת ע"י הממשל. אם בעל בית רוצה להחליף את הצבע של ביתו כאן נכנסת הפרוצדורה. עליו להגיש בקשה בכתב לממשל. זה צריך לאשר את הבקשה והממשל מחליט איזה צבע יהיה החדש. השיטה הזאת נוצרה בתקופה שכונתה : "תור הזהב של האי".
לא רק צבע הבתים חשוב גם המראה האחיד, לכן הם אינם מרכיבים מזגנים בחזית המבנה אלא רק על הגג. וכדי להרגיש רוח נעימה הם משאירים את הדלתות פתוחות לרווחה.
איטלו קאלווינו הסופר האיטלקי (שבמקור נולד בקובה) הנודע כתב בספרו "הערים הסמויות מעין" את דעתו לגבי הסיבה לצביעת הבתים:
"שם יטול כל אחד לעצמו מקצוע חדש ואישה אחרת, יראה מרחבים אחרים בכל פעם שיפתח את החלון, יבלה את הערבים שלו בדרכים אחרות, עם חברים ודברי רכיל חדשים."
אגדה רומנטית
לפני שנים רבות בחורה בשם איזבלה התגוררה באי. היא הייתה יצירתית וכשרונית בעבודת התחרה. היא הייתה בחורה טובת לב ושמרה בליבה סוד גדול. בערב חתונתה למרקו הדייג הוא יצא להפלגה לחפש דבר מה. לפני הפלגתו הם הבטיחו נדרים זה לזה שיתאחדו לאחר שובו. הפלגתו של מרקו התארכה שבועות רבים. ואיזבלה החליטה לרקום צעיף גדול וצבעוני בתקווה שכאשר מרקו ישוב חזרה יזהה את איזבלה מייד בזכות הצעיף. איזבלה המתינה בצפייה דרוכה על החוף עד שבוקר אחד, כשהשמש הנצה ראתה מרחוק סירה שמפרשיה התנפחו ברוח. איזבלה רצה מייד לשפת הים כשדמעות זלגו מעייניה על לחייה. הצעיף השתרך אחריה ומרקו כמובן זיהה אותה והתקרב אליה בשמחה וחיבקה. הם התאחדו מחדש באהבה גדולה בחיק משפחותיהם.
כיום התחרה של בוראנו ידועה בכל העולם. כל תפר מהווה עדות לאהבה, להבטחה ולתקווה שהתגשמה. סיפורה של איזבל נותר חקוק בלב אנשי האי. זו המהות של בוראנו המשלבת מסורת עם יצירתיות ורומנטיקה שמשתלבים זה בזה כדי ליצור שטיח של פליאה והנאה .
אגדה נוספת
דייג מקומי שניצב בפני חתונתו. במהלך אחד ממסעותיו בים הוא נתקל במלכת הסירנות, שניסתה לפתות אותו, אבל הוא הצליח לכבוש את יצרו. כתוצאה מכך המלכה העניקה לו פרס: ברגע בו הקישה בסירה בעזרת זנבה, עלה קצף וממנו נוצר באופן קסום צעיף תחרה אותו ענדה הכלה ביום חתונתה. נערות האי, שקינאו בצעיף המרהיב, החלו במאמצים ליצור העתק שידמה לו. כך נוצרה אומנות מקומית, שמלווה את בוראנו עד היום, גם אם באופן מצומצם.
במאה ה-16 ,החלו לפתח באי את תעשיית התחרה באופן תעשייתי. אולם בסוף המאה ה-18 חזרו לעבודת יד . האי בוראנו הוא אחד המקומות הבודדים בעולם שמצליחים להתפרנס בכבוד מעבודה ידנית של רקמה ותחרה.
כנסיית סן מרטינו
זו כנסייה עתיקה שנוסדה במאה ה-16. היא נמצאת בכיכר הכנסייה . במאה ה-19 הוקם לידה מגדל פעמונים שכיום ניתן להבחין שהוא נוטה על צידו. הוא נבנה על כלונסאות מעץ שעם ששקעו עם הזמן כתוצאה משקיעת קרקע ממש כמו בונציה. עקב הקרבה של האיים ללגונה ניכרת השפעת התנודות של גלי הים באי. נוספת לכך תופעת אקווה אלטה כמו בונציה. באי קיים צופר מיוחד המתריע מפני התופעה. בשנת 2020 סבלה בוראנו מההצפות ממש כמו שכנתה העיר ונציה כולה.
💥💥טיפים💥💥
כדאי לעלות למגדל הפעמונים כדי לצפות על האי.
כדאי לעבור על גשר העץ המוביל לאי מאזורבו - Mazzorbo המחובר לאי בוראנו. מספרים כי האי הקטן הזה הוא פנינה אמיתית. כאן תמצאו ריזורט היין הטוב ביותר באיזור בתוך מגדל עתיק מהמאה ה-13. המקום מגדל את זן הענבים המפורסם של המקום ששמו: Dorona golden grape. מהיין הזה שיווקו למלכי הדוג'ה בזמנו כזה יוקרתי הוא וכנראה גם טעים. ספרו לי לאחר שתלגמו.
מוזיאון התחרה -Museu del Merletto
במוזיאון התחרה מוצגים תוצרת של בית המלאכה לתחרה שפעל במשך כמעט מאה שנה מ-1872 ועד 1970, כולל מאות פריטים מיוחדים ומרשימים. הביקור במוזיאון כולל צפייה בסרטון שמסביר על שורשי אומנות התחרה ועל האופן שהתפשטה למדינות אחרות בעולם.
המאפיין הייחודי של עבודת התחרה באי בוראנו הוא בשימוש במספר מחטים שונים היוצרים יחדיו דוגמאות מורכבות. כל דוגמה דורשת טכניקה אחרת. קיימת אפשרות ללמוד בסדנאות באי.
המוזיאון סגור בימי שני.
האי מוראנו - Isola di Murano- אי הזכוכית
האי מוראנו מאד קרוב לונציה רק כ-2 ק"מ צפונית מזרחית לונציה. השייט אליו מונציה - כיכר סן מרקו אורך חצי שעה. קיימים סיורים של שייט המקיף את האי טורצ'לו, בוראנו ומוראנו, אבל ממליצה כל אי בנפרד תלוי בזמנכם החופשי. קיימות אופציות עם ואפורטו, עם ספינה פרטית, עם טיולים מאורגנים ועוד.
האי ידוע בכל העולם בתעשיית הזכוכית המפורסמת של האי. היא החלה במאה ה-13 לספירה עת הועברה אליו מונציה . ההעברה נעשתה כדי להקטין את סכנת השריפות של המבנים בונציה שהיו עשויים מעץ . מתקופת ימי הביניים האי היה יצרן הזכוכית הגדול ביותר באירופה. בכבשנים סוררת טמפרטורה גבוהה מאד וזו הסכנה של השריפות.
כיום מתגוררים באי 6,000 תושבים ומגיעים לכאן הרבה תיירים ומאמינים.
האי מוראנו התגלה ע"י הרומאים כמקום מסחר טוב לדיג ולמלח. במוראנו התגלתה זכוכית אוונטורין
לזמן מה היצרן הפך לגדול ביותר באירופה. בשלב מאוחר יותר החלו לייצר נברשות. מהמאה ה-18 הצטמצמה קמעה תעשיית הזכוכית כאן. כדי להגן על תעשיית הזכוכית ולשמור על המונופול שלהם נאסר בתקנה שאסור ליצרני הזכוכית לעזוב את האי. מי שינסה דמו בראשו.
האי מוראנו הוא לא רק לייצור זכוכית גם שוכן באיזור של ביצות בלגונה של 550 קמ"ר. הלגונה היא גם אתר מורשת עולמית של אונסק"ו וזאת בזכות החי והצומח.
מוזיאון הזכוכית - Museu de vetro
המוזיאון נחשב לגדול בעולם. התיירים באים לצפות ומראים גם את אופן הייצור של הזכוכית. צופים בנפחים בעת ניפוח הזכוכית. במוזיאון מוצגים מיצגים מתקופות שונות ועד ימינו. מומלץ להגיע גם עם ילדים .
מבנה המוזיאון היה בעברו של בישופים וכהני דת חשובים. המבנה נבנה בסגנון גותי ולו גן יפה ונוף נפלא ללגונה.
הכתובת, פרטים על שעות פתיחה ועוד בקישור כאן. (לחץ)
מגדלור - Faro di Murano
המגדלור פעיל עד היום. הוא ממוקם בחלק הדרום מזרחי של האי ומשקיף על היום האדריאטי.
הוא בולט למרחקים עם הפסים של שחור לבן. זה תורם לבטיחות של כל השיט כשמתקרבים ללגונה הונציאנית.
Basilica di Santa Maria e San Donato
בזיליקת סנטה מריה הנ"ל שוכנת במבנה יפיפה שנבנה במאה ה-12 לספירה. הוא נמצא ברחוב שהוא בעצמו מרהיב ביופיו עם מבנים עתיקים שעדיין לא נס ליחם. כאן תוכלו לנשום את איטליה האמיתית.
האגדה מספרת:
על שריד של דונאטוס הקדוש שהיה קדוש מעונה נוצרי מהמאה ה-4, וסבורים שהשריד הנו בעל כוחות מופלאים לריפוי. כך הפכה הבזיליקה למקום עליה של נוצרים אדוקים לצורך ריפוי. עם השנים המאמינים והתיירים הנציחו את האמונה שקיימת שם ממש כמו רוח קודש.
Bruno Fusato Signoreti - היה גדול יצרני הזכוכית במוראנו שבאיטליה וברחבי העולם ונפטר בשנת 2014. בנותיו מנהלות את המקום וניתן להשתתף בסדנה שתתאים לכם.
לסיכום:
ממליצה מאד לשלב בטיולכם את האיים היפים הצבעוניים והמיוחדים שחשפתי בפניכם, שעושים טוב על הלב. יעשו לכם גם טוב בנשמה.
אריבדרצ'י לכם יקיריי עד הטיול הבא.
אם פספסתם את הכתבות הקודמות מהטיול לחבל ונטו להלן הקישורים:
ונציה העתיקה, היפה, הצבעונית והמעניינת (לחץ)
איטליה בחבל ונטו היפה והמפתיע - בצל מות האפיפיור באפריל 2025 (לחץ)
אם אהבתם את הכתבה אשמח אם תלחצו
על מילת התודה בסוף הכתבה ותגובה.
