איטליה בחבל ונטו היפה והמפתיע -בצל מות האפיפיור באפריל 2025❗️

פסחא בצל מות האפיפיור

רק נחתנו באיטליה ובבוקרו של היום הראשון לטיול התבשרנו על מותו של האפיפיור פרנציסקוס בן ה-88.

אבל כבד ירד על איטליה והעולם הקתולי. הוא נחשב לאפיפיור ליברלי. רק ביום שנחתנו עוד הספיק לכבד את הקהל הגדול בכיכר סנט פטרוס שבותיקן לרגל חג הפסחא. כל המהדורות בטלויזיה ובעיתונים באיטליה ובעולם פתחו בידיעה המרה על מותו של האפיפיור, סיפרו אודותיו. בכל כנסיה הציבו דגלים צהוב - לבן עם פס שחור ביניהם לאות האבל.

לרגל הפסחא קישטו גם בחדר האוכל של המלון, וגם הביאו עוגה מיוחדת לרגל החג. הביצים שבאיטליה אינן מקושטות כמו ברומניה ובולגריה.

מבוא

חבל ונטו לא תתפלאו, שנמצא בצפון מזרח איטליה. ונציה היא העיר הכי מפורסמת,יפה ובירת חבל ונטו. השלטון הונציאני התפשט והותיר את סגנונו הכה מפואר במדינות רבות כגון: רודוס, מונטנגרו , קרואטיה, אלבניה, כרתים, קורפו , קפריסין, ובפולופונס שביוון.

הרפובליקה הונציאנית הייתה מדינה ריבונית וגם רפובליקה ימית, שהתקיימה במשך 1100 שנים, בין השנים 697 עד 1797 לספירה.

בכל מקום בו שלטה הרפובליקה הונציאנית תמצאו את הפסל של האריה המכונף מוצב בכל מקום מרכזי, שהפך לקמע השומר על שלום ונציה והרפובליקה של ונציה שכונתה "סרניסימה" שמשמעותו "השלווה ביותר" וזאת לאור יציבותה.

מזג האוויר בחבל ונטו באביב

יומיים לפני נסיעתנו בדקתי את מזג האוויר הצפוי ונחרדתי . טמפרטורות לרוב נמוכות, גם מעונן וממטרים. בין 6 מעלות צלזיוס ל-13 מעלות. ובדולומיטים בגובה 2220 מ' 0 מעלות צלזיוס❗️❗️❗️

יותר מזה לא צריך כדי להחליט שאין טעם לטוס.

אל חשש, יצאנו לטיול. הכיצד?

עשיתי פו ... לערפל ולעננים, שמתי פרימוס לחמם את האוויר, דאגתי שהשלג לא יימס , אלא יערם עוד עבורנו. ואפילו הצלחתי לטפל בשמש שתתן מופעים של שקיעה שכולם יתפעלו ממנה, ומדי פעם חיממה אותנו.😜

היום ה-1 בדולומיטים הבלונזים - קורטינה ד'אמפצו- אגם מיזורינה הקפוא

קמנו לבוקר עם עננים לבנים נמוכים מקשטים את ההרים. קורטינה ד'אמפצו נחשבת ל"פנינת הדולומיטים". אני לא התרשמתי ממנה עד כדי כך בשנה החולפת כשטיילנו בדולומיטים. וכעת היא עיר בהרבה שיפוצים ופיגומים, אבל אולי לאחר המרוק לקראת אולימפיידת החורף בשנת 2026 תראה פנינה.💥💥

לפני הגיענו לקורטינה באחד הכפרים של Cadore

ראיתי שגשם החל לטפטפ והמראה היה כמו מתמונה אימפרסיוניסטית.

בדרכנו לקורטינה ד'אמפצו עצרנו בקונדיטוריה נהדרת. שם גם עצרנו בשנה החולפת ומוכנה גם בשנה הבאה . שמה: Chiococolateria Beduschi.

אל תחמיצו שם עצירה וטעימות מהעוגיות המפתות.

תמצאו שם לקראת הפסחא מטעמים מסורתיים לקראת החג. על הבוקר אכלתי שם טרמיסו עם קפוצ'ינו

ולחג הפסחא אפשר לרכוש כאן אריזות מתנה מתוקות.

אל תספרו לדיאטיקאית שלי😜

איך נראתה קורטינה ד'אמפצו אשתקד בחודש יוני תוכלו לראות בכתבה בבלוג שלי. 👉👉לחץ כאן.

בפסח 2025 נראתה כאילו חברת נת"ע מהארץ הגיעה גם לשם. 😜 מדרכות, כבישים , פסלים ומבנים בשיפוצים.

כל זה למירוק מושלם לקראת אולימפיאדת החורף שתתקיים בחורף - 2026.

💥💥💥טיפ חשוב💥💥💥

אם אתם מתכוונים להגיע בשנה הבאה למשחקי החורף בקורטינה ד'אמפצו עליכם לחפש מלונות או מקומות לינה כבר עכשיו. ❗️❗️❗️

היום ה-2 - פדובה

פּדובה היא עיר אוניברסטאות. שם גם למד רפואה בעלה של בת דודתי הטובה. נמצאים בה 200,000 תושבים. היא שוכנת בחבל ונטו כ-30 ק"מ מונציה.

כיכר - Prato della Valle

כבר בכניסה לעיר התפעלתי כשהגענו לכיכר המקסימה בצורה אליפטית בגודל של 90,000 מ"ר. זאת הכיכר הגדולה ביותר באיטליה ואומרים שגם בכל אירופה. סביב סביב מוצבים 78 פסלים של אנשים ידועים ומפורסמים בפדובה. ממליצה לכם לקרוא את כתבתו המאד מעניינת של עמירם צברי - המדריך והבלוגר שחשף פרטים מאד מעניינים על הכיכר כאן. (👉לחץ).

לאחר הפסקת הצהרים בה אכלנו פיצה ענקית ולזניה מיניאטורית, קינחנו בגלידה הכי טעימה בפדובה Venchi - מוסד ידוע שלא היה מקום ישיבה אחד. את השוקולד שלהם החלו לייצרו ב-1878, לימים ייצרו לא רק שוקולד אלא גם גלידות. יש האומרים שגלידת השוקולד שלהם מאד טעימה. אני טעמתי טעמים אחרים שהיו לי טעימים מאד.

Capella degli Scrovegni

"זה המקום בו המוות נהנה לעזור לחיים". משפט כזה מקבל את פני הבאים לאוניברסיטת פדובה, בפקולטה לרפואה. אחד המקומות המיוחדים לביקור גם בגלל עברו ההיסטורי וגם בזכות המבנה בו הוא שוכן. האוניברסיטה קיימת מאמצע המאה ה-13 ונחשבת לאחת הראשונות באירופה. מבנה התיאטרון בנוי מעץ ואיפשר לתלמידים ולצופים להביט על ניתוחי הגופות שהיו אחד הכלים המשמעותיים ללימוד אנטומיה בשנים עברו. תרומתו הייתה נקודת ציון בהתפתחות הרפואה לפני כ-600 שנה. ביקור במקום מומלץ מאוד ומותיר רושם רב. בחדר הזכוכית הראשון צופים בסרטון להכין אותנו לקיים בפנים. החדר חם מאד ולא היה ממוזג. עוברים לחדר המצולם למטה ומרוב יופי והזמן הקצר העומד לרשות המבקרים - כרבע שעה, צילמתי וצילמתי בלי להרגיש איך הזמן חלף ביעף.

Capella degli Scrovegni

קפלת סקרובני, אשר נמצאת במתחם ג'ארדיני דל ארנה (Giardini Dell'Arena) ניבנתה עבור הבנקאי הפדובני האמיד, אנריקו סקרובני. בתחילת שנת 1300 רכש הבנקאי את השטח עליו עמדה הזירה הרומית. כאן הקים את הארמון המפואר שלו, כמו גם קפלה קטנה שסופחה אליו. הקפלה שימשה לשתי מטרות: לשמש כבית התפילה הפרטי של המשפחה וכמקום קבורתם.

לשם כך הוא שכר את הצייר ג'וטו (לחץ) שעיטר את קירות ותיקרת המבנה הקטן בסדרת ציורים המתארת סצנות מחיי ישו ואמו מריה.

סגנון הציור של ג'וטו היה שונה לאותה תקופה (1304) וזו הייתה תחילתה של תקופת הרנסנס בציוריו. הדמויות הפכו לרב ממדיות וסצנות המתקיימות על רקע חיי היום יום (ולא רק מוזהב). אחת הסצנות הידועות היא נשיקת יהודה איש קריות לישו שבה הסגיר את מורהו.

בגלל הביקוש הרב לצפייה בסדרת הציורים, הכניסה אל הקפלה היא רק בהרשמה מראש ולפרק זמן מוגבל.

Palazzo della Ragione - ארמון הצדק או התבונה - Salone

בחלק העליון של המבנה שכן מקום מושבם של בתי המשפט ובקומה התחתונה השוק המקורה. האולם למעלה עצום במימדיו: 27 מ' רוחבו, 81 מ' אורכו ו-27 מ' גובהו. הגג נבנה בצורת ספינה הפוכה ועשוי מעץ. על קירותיו פרסקות רבות .

בשנת 2021 המבנה הוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו יחד עם הפרסקות מהמאה ה-14, הנמצאות באולם הענק למעלה, אליו מגיע גרם מדרגות שלי לא היה כוח לעלותם. 😥

יום 3 ונציה העתיקה, היפה והמעניינת -מעבר לכתבה (👉לחץ)

האיים היפים של ונציה : טורצ'אלו, מוראנו ובוראנו והפתעה(👉לחץ)

יום 4 בסאנו דל גראפה - מרוסטיקה- ויצ'נזה

בסאנו דל גראפה נמצאת למרגלות הרי הדולומיטים כשרכס הר בסאנו ניצב מולנו ונהר ברנטה בעמק וחוצה את העיר. כל זה משמש כתפאורה נהדרת. היא נראית כמקום פסטורלי.

העיר שוכנת בחבל ונטו שבירתו ונציה ומשוייכת לנפת ויצ'נזה.

בעיר כ-42,000 תושבים נכון לשנת 2024.

השם בסאנו ייתכן ונגזר מהמילה בססאנו שזה מקום נמוך (למרגלות הדולומיטים) או אדם נמוך , או מקום טופוגרפי נמוך יחסית לגובה פני הים. בעבר חי בישוב זה קדוש נוצרי בשם בסאנו. בימי הרומאים נקרא המקום "בוסאניאוס". לאחר מלחמת העולם הראשונה השם שונה לבסאנו דל גראפה. זאת לזכר חיילים איטלקיים רבים שנהרגו בקרבות מרים על הר בסאנו .

גראפה זה משקה אלכוהלי חריף בעל אחוזים גבוהים של אלכוהל הנעים בין 37.5 ל-60 אחוזים. הוא מופק משיירי ענבים שנקראים גפת בעברית - שאריות הפרי שנותר לאחר סחיטתם לרבות הגרעינים שלהם. נהוג לשתות אותו לאחר ארוחה כבדה.

מקור השם "גראפה" הוא במילה הליטנית גראפולוס, שפירושה אשכול ענבים.

לאחר הבנת מקור שם העיר ניתן להכנס לבקר בעיר המקסימה: לפני הגיענו לעיר ראיתי בדרך כרמים רבים מסודרים שורות שורות כמו חיילים.

מתחת לכרמים בקולאז' צילומי עם הנוף הפסטורלי של בסאנו דל גראפה.

ממקום המגדל בתמונה העליונה שהגדלתי אותו בתמונה התחתונה, נכנסנו אל העיר כששדרת עצים לאורך השדרה הנקראת שדרת המרטירים. על כל עץ הבחנתי בשילוט של הפרטיזן או הפרטיזנית שניתלו בספטמבר 1944. לזכרם פרחים מתחת לשמם. במלחמת העולם השניה התרחש על הר בסאנו קרב עקוב מדם בין הגרמנים והפשיסטים האיטלקיים לבין הפרטיזנים. זה מזעזע ונוגע ללב, אך כשאנו נמצאים לאחר המלחמה האכזרית שקרתה בעוטף עזה ב-7.10 בה נהרגו באכזריות רבה, כ- 1400 גברים, נשים וטף , חיילות וחיילים, ועוד 250 נחטפו כשחלקם נהרגו, קהו חושי מלהכיל את הזוועה שארעה כאן.

כיכר גריבלדי היא כיכר מרכזית מלבנית. הגענו אליה ביום השוק. היו בה בגדים, תיקים מעור ואולי סוגים אחרים של טובין למכירה. אני מייד נמשכתי לזרי הפרחים היפים שניצבו בחזית הכנסיה המקומית הצנועה. לשם נכנסתי גם להציץ .

להלן כיכר גריבלדי עם מזרקת השיש היפה. גם מגדל השעון שם וכנסייה מאחורי זרי הפרחים.

המשכנו לשתי כיכרות חמודות נוספות: פיאצה ליבארטה - החרות ופיאצה מונטה ווקיו - ההר העתיק. באחת מהן רפי ואני התיישבו לקפה ומאפה. המאפה המקומי הזכיר לי את הקוזונאק שאימי הייתה אופה. שמו באיטליה: צ'אמבלונה בסאנזה.

גשר בסאנו דל גראפה - הגשר האלפיני

הגשר של בסאנו נבנה בצורתו הנוכחית בשנת 1569. אך בשנת 1741 נשטף בשטפון, ובשנת 1819 נשרף. במלחמת העולם ה-2 הושמד ע"י הצבא הגרמני ונבנה שוב ע"י הגייסות האלפינים האיטלקיים לכן נקרא גם " הגשר האלפיני". במקורו יסודות הגשר היו מעץ אך כיום מברזל.

MAROSTICA

מרוסטיקה היא עיירה קטנה וחמודה בחבל ונטו המונה רק 14,300 תושבים נכון לינואר 2024.

ברחוב המרכזי של מרוסטיקה קורסו מציני מתקיימת אחת לשנתיים בשנה זוגית מחזה שיסודותיו מגיעים עוד מהמאה ה-15. זה מתקיים בסוף השבוע השני של חודש ספטמבר במשך 3 ימים. בפיאצה קסטלו אם תשימו לב יש לוח שמחט משיש בצבעי ורוד לבן. משתתפים בו בני אדם לבושים בבגדים הסטוריים כפי שלבשו האנשים במאה ה-15. כל זאת להחיות את העבר שארע בעיירה הזאת בתקופה ההיא. אולי זכור לכם שבעבר הרחוק אצילים שהיו נלחמים על ליבה של נערה שחפצו, נלחמו זה בזה בקרב אקדחים ומי שזכה בקרב קיבל את הנערה. האריסטוקרים במרוסטיקה היו יותר עדינים .

לפי האגדה: שני אריסטוקרטים חשקו בליבה של ליאונורה, שהייתה בתו של ראש העיר תדאו פריסיו. הדו קרב התקיים ללא שפיכת דמים, אלא במשחק שחמט אנושי שהכללים בו היו שהמנצח יקבל את ליאונורה לאשה. למזלה מי שניצח היה אהוב ליבה - ויארי וגם המנוצח קיבל את ידה של אחותה , וכך שבו ימי השקט והשלום לעיירה השלווה. זה קרה ב-12.9.1454 ולזכר הימים ההם מתקיים הטורניר בספטמבר במחצית החודש . במהלך הטורניר לכל אחד מתושבי העיירה תפקיד במשחק השחמט האנושי. בסוף השבוע מתקיימים פסטיבלים ומצעדים עם ריקודים ברוח התקופה של המאה ה-15 - הרנסנס ולבסוף זיקוקי דינור.

הדמויות הכי חשובות במשחק השחמט האנושי הם שני המאהבים של בתו של האציל פריסיו, ליאונורה, שיכולים לשכתב את ההיסטוריה בקביעת היכן ינועו הכלים בגודל טבעי במהלך כל משחק ייחודי. האירוע כולו נמשך כ-3 שעות, אך משחק השחמט עצמו נמשך רק 15 דקות.

כדי שתשיגו כרטיסים במקומות טובים צריך לרכוש כרטיסים 8 חודשים מראש. ולינה בעיירה שנה לפני כן.

💥💥💥טיפ לאוהבים 💥💥💥

את המוסיקה של אנדראה בוצ'לי

בספטמבר 2022 הוא הופיע ברחבה הזאת ואנשים התלהבו מאד מהופעתו . האקוסטיקה לדבריהם הייתה מצויינת. תעקבו אחר לוח הופעותיו!!!

VICENZA

ויצ'נזה שוכנת 60 ק"מ צפונית מזרחית מונציה.

היא מונה כ-110,000 תושבים נכון לשנת 2023.

ויצ'נזה בתקופה הרומית עבר של עיירה משגשגת . אך המלך ההוני הידוע אטילה דאג להחריבה. במאה ה-12 היא הפכה לעיר ובמאה ה-15 משהפכה לבת חסותה של ונציה החלה לשגשג מאד . פטרוני אומנות חפצו בבניית ארמונות יפים ומי היה האדריכל הנודע? אנדראה פאלאדיו שבתחילתו היה רק סתת. הוא למד רבות ואפשר לאמר גם שהיה אוטודידאקט. פיתח סגנון בנייה ייחודי. הוא לקח מוטיבים מהעת העתיקה ומתקופת הרנסנס. אפשר לאמר שויצ'נזה היא העיר שלו, אבל גם הוילות שבנה בחבל ונטו נבנו על ידו ולאחר מכן גם ע"י תלמידיו . כולם זכו להכרה של אונסק"ו ב-1994.

המבנה המרהיב הנ"ל של הארמון תוכנן ע"י פלאדיו בשנת 1550, נבנה שנה לאחר מכן והבנייה הסתיימה בסוף המאה ה-17. לפניו גן חמוד עם ספסלים שכמה נעים היה לשבת על ספסל ולהביט במבנה.

תיאטרו אולימפיקו

אם הגעתם לויצ'נזה אל תחמיצו את המבנה הזה שהוא הפנינה שבכתר מכל עבודותיו של אנדראה פלאדיו. התיאטרון הזה נבנה עבור חברי האקדמיה האולימפית להעלאת מחזות מהעת העתיקה - יוון ורומי. כשנכנסים לאולם המקורה, תוכלו להביט גם על התקרה המצויירת כאילו רואים את השמיים עם העננים. תוכלו להבחין מולכם בעשרות הפסלים שבתוך התיאטרון ורק לדמיין את ההצגה "אדיפוס המלך" של סופוקלס המחזה שחנך את התיאטרון .המבנה עשוי רובו מעץ, גבס וסטוקו צבוע הנראה כשיש.

תיכנן אותו פאלדיו ב- 1579 שנפטר כעבור שנה למרבה הצער. למזלנו בנו סילה ותלמידו סקומוצ'י סיימו את העבודה במאי 1585. זהו התיאטרון העתיק ביותר בעולם כמקורה, שלתוך תיאטרון בסגנון יווני הוכנסו אלמנטים מתקופת הרנסנס, שמאופיינים באפקט של פרספקטיבה. תוכלו לראות זאת בבירור בצילומי למטה. אני התיישבתי בתחילה בשוליים של התיאטרון ורק כשזזתי למרכז יכולתי לצפות ביופיה של הפרספקטיבה.

💥💥💥טיפ חשוב💥💥💥

לפני שאתם מגיעים לויצ'נזה תבדקו אם מתקיים מופע בתיאטרון זה והאם מתקיים בשפה האנגלית. זו חוויה בלתי רגילה.

Chiesa di Santa Corona

בכנסיה זאת נמצא קבר של לואיג'י דה פורטו, הסופר אשר כתב את הרומן על רומיאו ויוליה ונתן השראה לשקספיר לכתוב את הטרגדיה מפורסמת שלו.

כל מה שכתוב בדרמה הזאת, התרחש במציאות, אך לא בורונה אלא בעיר בשם אודינה. לואדג'י דל פורטור היה חייב להעביר את זירת ההתרחשות לורונה כדי שאיש לא יגלה על מי באמת מדובר בסיפור.

זאת כנסייה דומיניקנית יפיפייה, שקשה שלא להתלהב משכיות החמדה שבה מבפנים אע"פ שחיצוניותה אינה מרשימה . את הכנסיה החלו לבנות בשנת 1261, כדי לשכן בתוכה את שריד הקוץ השחור שנתרם על ידי לואי התשיעי מלך צרפת לבישוף של ויצ'נזה ביטו ברטולומאו דה ברגנזה. לקומת המרתף לא הגענו ושם יצירות של פלאדיו, והבנתי שריח של טחב סורר שם.

הבזיליקה הפלאדיאנית

הבזיליקה הזאת היא עבודתו הראשונה של אנדראה פלאדיו. ראו למטה בצילומי את המבנה המוארך עם העמודים. מבנה בעל 2 קומות. את השם "בזיליקה" העניק לבניין פלאדיו עצמו, בראותו לנגד עיניו את הבניינים הציבוריים שנבנו בתקופה הרומית, שבהם התנהלו משפטים וחרצו דין. היה זה ציפוי חדש למבנה קדום, והבעיה הייתה להתאים ציפוי קצבי לבניין בלתי רגולרי, שהיה מורכב משלושה גושי בנייה שונים במידותיהם, עם שני מעברים רחבים ביניהם. היות וזו הייתה אחת מעבודותיו הראשונות בהיותו עדיין צעיר בגילו, הוא קנה את עולמו אצל אצילי ויצ'נזה שהיו ממונים על הפיקוח על הבנייה, כתוצאה מכך, הזמינו אצלו תכנון של וילות וארמונות. בניית הבזיליקה הדו-קומתית הסתיימה בשנת 1614. פלאדיו לא זכה לראותה בהשלמתה.

יום 5 - הגדה הונציאנית של אגם גארדה

לכל המגיעים עם ילדים או נכדים - אגם גארדה הוא מקום להרבה פארקי שעשועים - במיוחד בגדה המזרחית הונציאנית. לפני שנים רבות בשנת 1989 כשטיילנו שם היה קיים רק גארדלנד וזוכרת כמה בנותינו התלהבו ששם קיים מתקן עם 8 לופים. היה להן מזל שרפי לא חשש מהלולאות. כיום קמו שם פארקים רבים, שאפשר לבלות בהם מספר ימים.

להלן קישור לכמה מהפארקים(לחץ ) קישור נוסף לכל הפארקים סביב ובקירבת אגם גארדה (לחץ) שכל ילד היה רוצה לבקר. הכינו את ארנקי הכסף או כרטיסי האשראי.

הר באלדו הוא ההר הקרח, רק בצד ימין נראו פסגות קרחות אבל בפלאטו היה עשב וכרי דשא ירוקים והרבה מאד כרכומים בלבן וסגול שהיו ברובם בשלבים ראשונים ומיעוטם פרחו. עוד בפסגה שתי מסעדות. אנו התיישבנו בבית הקפה LA CAPANINA ושתינו מול הנוף צ'וקולטה כמו הילדים הקטנים עם הרבה קצפת שהגיעה עד העננים.😜😜😜

ממלצ'זינה המקסימה, שבה רק 15,000 תושבים, שטנו ל- Limone Sul Gardaאליה רצינו להגיע לפני שנים עם הרכב, ופיספסנו. התלהבתי מאד ממנה. עיירה מאד ציורית המונה רק 1500 תושבים. צוקים יפים ניבטים בין הבתים. והלימונים וצבעם הצהוב תמצאו בכל סמטה. גלידת לימון ומשקה לימוני, תיקים בצהוב רק אל תקבלו צהבת😜💛😜💛

לפני שנים רבות לימונה הייתה זירת קרבות בין התושבים שהתגוררו כאן לבין הצבא של פרדריק השני ברברוסה, שלמרות שהיה מצוייד בצבא מיומן, הוא נחל כאן תבוסה ניצחת. לימונה היוותה מקום אסטרטגי, שהיווה סלע מחלוקת גם בין אוסטריה לאיטליה עד שנת 1919. אח"כ סכסוך ביו ברשה לרוזני ארקה. בהמשך במאה ה-15, השתלטה משפחת ויסקונטי על האיזור ולבסוף השתלטה על האיזור לרבות מלצ'יזינה,לימונה ולאצ'יזה ע"י הונציאנים.

בין השנים 1929-1931 נסלל כביש מהיר והיום ניתן להגיע אל לימונה גם ברכב ולא רק במעבורת כפי שהיה בעבר.

שמה של העיירה משערים שמגיע מעץ הבוקיצה lemos . לפי פרשנות אחרת, השם נובע מהמונח הלטיני Limen המציין גבול, ובמקרה הזה הגבול הוא בין הנפות ברשיה לטרנטו.

LAZISE - לאציזה

אל לאציזה המקסימה - כפר דייגים , הגענו אחר הצהרים , והיא קיבלה אותנו בחומות בצורים כפי שראינו בעיירות נוספות שרצו להגן עליהן מפני פולשים. היא קיבלה אותנו בפרחי אמנון ותמר תכולים ולבנים. כמעט כמו דגל ישראל.

בעיר כיום כ-7,000 תושבים.

שמה נובע מהלטינית מהלטינית LACUS שפירושו כפר האגם.

במהלך המאות 13-14 כבשו את לאציזה שושלת סקאליג'יארי שגם השתלטו על ורונה, והם אלה שבנו את הטירה ואת חומות העיירה. בהמשך השלטון עבר לרפובליקה הונציאנית, עד שבשנת 1796 הגיע נפוליאון שכבש את צפון איטליה לרבות את לאציזה. לאחר מאבקים נוספים משנת 1866 שהתחוללה מלחמת העצמאות השלישית של איטליה, היא עברה לידי האיטלקים.

השקיעה הכי יפה ומיוחדת שראיתי אי פעם בחיי בלאציזה.

.יום 6 ורונה- סיגורטה - בורגטו סול מינצ'י

ורונה - Verona

היום העיר מונה כ- 265,000 תושבים. סיפור תחילתה הוא ככפר קטן בשנת 550 לפני הספירה. ניצבת על צומת דרכי מסחר על גדות נהר אדיג'ה.

מילדותי חלמתי להגיע לורונה עיר האהבה והאופרות. כי אין מי שלא שמע על רומאו ויוליה. חלמתי על המרפסת שאראה ואולי איזה גבר שרמאנטי יציע לי שם נישואין. רק השנה באפריל הגעתי אליה קצת באיחור. במאי השנה חגגנו רפי ואני 45 שנות נישואים. תאזרו בסבלנות, עוד נגיע אל המרפסת ואל יוליה . נתחיל עם...

Ponte di Castel Vecchio

גשר מאד מרשים על נהר אדיג'ה המפורסם מטיולנו לדולומיטים בשנה שעברה. אורכו של הגשר 120 מ' ורוחבו 6 מ'. שימו לב, שלמרות שיש לגשר שלוש קשתות שהמרווח בכל קשת אינו סימטרי. זה שמתחיל מהמצודה הוא הכי ארוך - 48 מ' והשניים האחרים 24 ו-29 מ'. כדאי שתצטיידו במטר לבדוק.

על הגשר הזה התרחש סיפור הדו קרב הכואב, וההרג בשוגג של רומאו, בגלל התרברב שזכה ביוליה.

אם תתעניינו בפרטים נוספים ממליצה לכם לקרוא את כתבתו המלומדת של הבלוגר הידען ומדריך הטיולים עמרם צברי (לחץ)

מבנה הארנה מתוארך למאה ה-1 לספירה. בתחילה התקיימו בה מלחמות גלדיאטורים. המבנה הזה הצליח לשרוד רעידת אדמה ושנים של הזנחה ולאחר עבודות השיקום הוא מרשים מאד. ניתן לבקר בפנים בתשלום למעט בימים שמתקיים מופע.

בית הכנסת ויה ריטה רוזאני

בית הכנסת נבנה בשנת 1864 במקום שהיה בעבר הגטו בין השנים 1604-1797 ונחרב. נקרא ע"ש הפרטיזנית רוזאני שהיתה מורה ופעלה בזמן מלחמת העולם השניה באיזור ורונה. מיקומו נמצא באיזור הגטו הישן של ורונה. רוב הגטו נהרס בעת התחדשות העיר. המבנה נבנה בסגנון ארט נובו ובחזיתו בסמלים יהודיים כמו לוחות הברית, המנורה ועוד . סביבו שמירה של 2 חיילים ובפנים גם כן.

💝רומאו ויוליה - סיפור אהבה💝

רחוב ויה קפלו 21 Via Cappello, שם נמצא ביתה המפורסם של יוליה, שהיווה השראה לסיפורו של שייקספיר, לפיו שני צעירים בשם יוליה קפולט ורומיאו מונטגיו התאהבו זה בזה , אך לא יכלו להיות יחד משום שמשפחותיהם היו אויבים מושבעים. מהספר, אנו זוכרים לעתים קרובות את הסצנה שבה רומיאו נמצא מתחת למרפסת של הנערה שהוא אוהב והשניים מצהירים בגלוי על אהבתם זה לזה, תוך שהם מכחישים את חילוקי הדעות בין בני משפחתם.

נראה שהבניין היה שייך למעשה למשפחת קפולטי, אך נראה ששמה האמיתי של המשפחה הוא קפלטי, שממנו נגזר שם הרחוב.

ניתן להיכנס לביתה של ג'ולייט וגם לבקר בקברה , לצערי לא היה לנו זמן וכוח לעמוד בתור הענק. מתחת למרפסת יש גם את פסל הברונזה של ג'ולייט ובדרך כלל יש תור ארוך של תיירים שמחכים להצטלם עם הפסל על ידי הנחת יד על חזה הימני, שלפי האמונה זה מביא מזל טוב.
כשיוצאים מדלת הכניסה לבית, אפשר להשאיר הודעה על הקירות או פתק לזכר היום או להקדיש כמה מילים לג'ולייט או אפילו להצהיר על אהבתכם למישהו. למען האמת, הקירות כל כך כתובים עליהם שאין דרך לכתוב עם טוש והפתרון היחיד הוא להצמיד פיסת נייר, מה שאינו מתקבל בברכה רבה על ידי אלו שעובדים במגרש. בשלב זה, כל שנותר לזוגות לעשות הוא לקנות מנעול עם שמם רשום עליו ולחבר אותו לכניסה.

מה התברר לנו שהכל היה עורבא פרח. כשהחלו זוגות אוהבים להגיע לעיר לחפש את יוליה והמרפסת, החליטו פרנסי העיר במאה ה-14 להריח פריחה של העיר וממון לקופת ורונה. הם היקצו מבנה מהמאה ה-13 שהיה פונדק, והייתה לו מרפסת קטנה. למרות שבמחזה מדובר על חלון. יוליה שהייתה ממשפחת קפולטו ושם הרחוב קפלו - התאים לגמרי לעלילה המדומה.

יש מי שמספר כי הסיפור בכלל נשאב מהמיתולוגיה היוונית. דניאל שמוליק כתב בפייסבוק: הסיפור מופיע ביצירתו המוכרת ביותר של הכותב הרומי הדגול אובידיוס, "מטמורפוזות". ב"מטמורפוזות", איגד אובידיוס סיפורים רבים מהמיתולוגיה היוונית.

ע''פ הסיפור, פרימוס ותיסבי התאהבו זה בזו אך הוריהם התנגדו לקשר. הם תכננו לברוח יחדיו וקבעו להיפגש ליד בית קברות. אך, תיסבי הקדימה, ראתה בסמוך למקום לביאה ורצה להסתרר. במהלך ריצתה הפילה את צעיפה, אותו מצאה הלביאה וקרעה לגזרים. לאחר מכן, הגיע פרימוס למקום, לא ראה את תיסבי אך הבחין בצעיפה הקרוע לגזרים והניח שהיא נטרפה. הוא התאבד, אולם רק אז יציאה תיסבי ממקום מחבואה וראתה זאת. היא התאבדה גם כן.

גירסאות מעניינות נוספות:

אחת הטרגדיות הידועות והמשפיעות ביותר של שייקספיר היא "רומיאו ויוליה". לא רבים יודעים שהוא אינו סיפור מקורי שלו. הסיפור נולד כשאיטלקי בשם תומסו גוארדטי כותב ב-1476 לראשונה סיפור שדומה ומזכיר את רומיאו ויוליה. העלילה בסיפור שלו מתרחשת בערים סיינה ואלכסנדריה ושמותיהם של שני הנאהבים מריוטו וגנוזה...

כמעט 60 שנה אחר-כך, בשנת 1530, מעבד סופר אחר בשם לואיג'י דה פורטו את הסיפור ומכנה את השניים בשמות רומיאו ויוליה. הוא ממקם את הסיפור בעיר האיטלקית ורונה ועד היום תיירים נרגשים מצביעים על מרפסת מסוימת כאילו היא המרפסת שבמחזה (מה שמעניין במיוחד לאור זה שבמחזה בכלל מסופר על חלון..)

ב-1562 מתורגם הסיפור על ידי ארתור ברוק מצרפתית לאנגלית וברנש אנגלי בשם שייקספיר קורא אותו ומתרגש. בידיו של אותו שייקספיר הופך הסיפור למחזה והשנים מציבות אותו כאחד מהגדולים שבין המחזות שלו.

[בשנת 1974 הועלה מחזה שכתב אפרים קישון ושהוא פרודיה על המקור." הו הו יוליה". איך היו נראים חיי הנישואין של רומאו ויוליה אילמלא מתו. הוצגו בכשרון רב ע"י אריק לביא ז"ל ושושיק שני. נהניתי אז מאד מההצגה שהוצגה ב"הבימה".]

קברי דלה סקלאה Arche Scaligere

אלו קברים של שושלת השלטון - סקאליגרי המעוטרים בצורה יוצאת דופן בסגנון גותי עם שערי מתכת מעוטרים גם כן. הם מתוארכים מלפני כ-600 שנים. זהו מפגן כוח גם לאחר מותם. בתמונה התחתונה השמאלית והמרכזית ניתן לראות את סרקופג הקבר של אחד הנסיכים לבית סקאליג'רי. המון אנשים הצטופפו שם וקשה היה לצלם. בתמונות העליונות פיאצה די סיניורי שממנה קרוב להגיע למתחם.

כאן תראו את קבריהם של בני משפחת סקליג'רי (Scaligeri Tombs). המשפחה הזו היא משפחת דלה סקאלה המפורסמת, שבניה שלטו בעיר ורונה, בימי הביניים המאוחרים ובמיוחד במאות ה-13 וה-14.

במתחם בולטים 5 קברים מעוצבים, הבנויים בסגנון גותי. את מתחם קברי שושלת האצילים הזו קבעו בני המשפחה בפתחה של הכנסיה הקטנה סנטה מריה אנטיקה, שאותה נהגו לפקוד בחייהם ולהתוודות בה על חטאיהם. הכנסייה הרומנסקית הזו הוקמה במאה ה-7 וחודשה במאה ה-12. ניתן להכנס לבקר תמורת תשלום זעום.

שימו לב למבני הקברים הללו, המכוסים בבד רקום, בנויים בסגנון גותי ומזכירים מקדשים קטנים. רבים אומרים כאן שהקברים המרשימים הללו די מאפילים על הכנסייה היפה שלידם, שהושלמה במאה ה-12 והפכה לכנסייה המשפחתית של נסיכי דלה סקאלה.

אגב, המעוניינים לעמוד על עוצמת משפחת סקליג'רי, ששלטו בוורונה בשנים 1260-1387, מוזמנים לבקר גם במבצר קסטלווקיו שנבנה על ידיהם. נמצא ליד גשר קסטלווקיו.

משמאל ראו את האנדרטה המצוירת של ג'ובאני, שמת ב-1359 ואת הסרקופג של מסטינו הראשון משנת 1277.

מתחת לחופה, בתוך המעקה, ראו את הסרקופגים והפסלים של מסטינו השני וקנסיגוריו, שמתו ב-1351 וב-1375 בהתאמה.

מעליהם תראו את שרידי השריון, עם סולם שמהווה את סמל המשפחה. הסולם הזה, באיטלקית סקאלה (scala), זהו סמל שחוזר לעתים קרובות גם במעקות הברזל המעוצבים שבמתחם.

מלבד סרקופגים מעוטרים בתבליטים, תראו במתחם 3 תיבות קבורה, שמעליהן חופות שיש מסוגננות, מגולפות ומעוטרות בפסלים. שימו לב במיוחד להעתק פסלו של קנגראנדה השני דלה סקאלה, הרכוב על סוסו כאן למטה👇👇

פארק אקולוגי SIGURTA בעיירה ואךג'ו סול מינצ'ו

זהו פארק אקולוגי יפיפה, שבתחילתו היה מיועד לאצילים. במהלך השנים השתנה והפך לפארק שנפתח לציבור הרחב. בתחילה רק להולכי רגל וכיום גם קיימת רכבת תיירותית. הקים את הפארק קרלו סיגורטה.

הפארק זכה לפרסים רבים:

בשנת 2013 - זכה בפרס הפארק החפה ביות באיטליה.

בשנת 2015 - זכה בפרס הפארק היפה ביותר באירופה.

בשנת 2023 - זכה בפרס הפארק היפה ביותר בעולם.

בשנת 2024 - זכה הפארק בפרס החדשנות של הצבעונים לשנת 2024.

אמנם לא הצלחנו לעלות לרכבת התיירותית מפאת עומס מטיילים, אבל הסיור הרגלי, הפגיש אותנו עם הצבעונים בשלל צבעים. סידור העצים בשלל צבעים תענוג היה לבקר בפארק הצבעוני הנרחב. בכל עונה הפרחים שונים.

בורגטו סול מינצ'ו - BORGHETTO SUL MINCHO

זהו כפר מתקופת ימי הביניים הנראה כלקוח מתוך גלויה. הכפר הקטנטן ממוקם על נהר המינצ'ו והתפרסם בזכות גשר ויסקונטי העתיק (Ponte Visconteo) עליו נערך מידי שנה פסטיבל הטורטליני . בנוסף נותרו בו טחנות הקמח הישנות, מעליהן חיברו אוהבים רבים את מנעולי האהבה לרשתות מתכת. ברבורים משייטים על המים, מסעדות רבות עם נוף מרהיב הניבט מהן.

כדאי לשבת וליהנות מקפה באחד מבתי הקפה היושבים על המים. אנו התענגנו על גלידה טובה בעודנו צופים על המגדל הגבוה בתמונות להלן.

האגדה מספרת: כאשר הגיעו חילותיו של דוכס מילאנו ג'אן גלאצו ויסקונטי לבורגטו  על מנת להקים את מערך הביצורים ואת הגשר, עברה שמועה בין החיילים שאזור זה של נהר המינצ'ו נמצאות נימפות יפהפיות הנוהגות לצאת מדי פעם אל גדות הנהר ולרקוד כשהן לבושות בגלימות ונראות כמכשפות. לילה אחד, כשחיילי המחנה שקעו בשינה, הגיעו הנימפות והחלו לרקד בין החיילים. רק מאלקו, מפקד הכוח, שגם היה חייל אמיץ, נשאר ער והחל לעקוב אחר אחת הנימפות, סילביה היפה צדה את עיניו. במנוסתה לנהר מינצ'ו נפלה גלימתה של סילביה וכך הבחין מאלקו שמדובר בנימפה יפהפיה. השניים התאהבו וסילביה העניקה למאלקו ממחטה מוזהבת כאות לאהבתם. ערב אחד הזמין הדוכס את כל החיילים לנשף ריקודים. הנימפות רקדו לפניהם ומאלקו זיהה ביניהן את סילביה אהובתו. חילופי המבטים המאוהבים בין השניים הציתו את קנאתה של איזבלה, שהייתה בת דודתו של הדוכס, שהייתה מאוהבת במאלקו .זו סיפרה לדוכס שסילביה מכשפה. מאלקו מיהר לעזור לסילביה להמלט מהנשף אך נעצר והושלך לכלא. אחרי ימים רבים הגיעה איזבלה לבקר את מאלקו בבית הכלא והבטיחה לו שאם יתחרט על מעשיו ויסכים לשאתה לאישה, ישוחרר. מאלקו סירב, והבין שיוכל לממש את אהבתו לסילביה רק אם יחיו יחד מתחת למים. בעזרתה של סילביה הצליח מאלקו לברוח מהכלא, כשהדוכס וחייליו רודפים אחריהם.

צר לי לבשר לכם, שכאשר הגיעו החיילים אל שפת הנהר, נראו בו רק שתי אדוות מים, ועל הגדה נותרה המטפחת הקשורה שהעניקה סילביה לאהובה כסמל לאהבתם הנצחית רגע לפני שצללו במי הנהר.

מאז ועד היום, החלו נשות הכפר לרדד בצק דק בגודל של מטפחת. רידוד דקיק ולמלאו במילוי עדין בשלל מילויים ולקשור את קצוותיו כמו קשר האהבה מהאגדה שנקרא NODO DELL' AMORE עד עצם היום הזה.

💥💥טיפ קטן💥💥

אם תעלו מבורגטו אל העיירה ולאג'יו אליה לא הגענו - תוכלו להגיע ולבקר במפעל קטן המייצר טורטליני בעבודת יד וניתן גם למצוא סדנאות להכנת טורטליני.

על העיירה ולאג'יו שנמצאת במרחק הליכה מבורגאטו תוכלו לקרוא כתבה מעניינת כאן. (לחץ).

מדי שנה, ביום שלישי בשבוע השלישי של חודש יוני, מתקיים בבורגטופסטיבל "קשר האהבה". הנקרא: La Festa del Nodo d'Amore.

עשרות מסעדות מאיגוד המסעדות של ולאג'יו מכינות סעודת ענק, על טהרת הטורטליני, עבור כ-3,300 אורחים או 4,000 .(כל אדם יכול להשתתף, אבל דרושה הרשמה מספיק זמן מראש). ארוחת הערב החגיגית מתקיימת על שולחן שאורכו לא פחות מקילומטר אחד (מה שהכניס אותו לספר השיאים של גינס) על גבי גשר ויסקונטי. בסך הכול מכינים בפסטיבל כ-600,000 טורטליני, על ידי צוות של מאות טבחים ומלצרים, והיין נשפך בכמויות. הפסטיבל החגיגי, שכולל גם תלבושות מסורתיות, מסתיים בזיקוקים.

כמובן שבכל ימות השנה ניתן לטעום כאן מנות טורטליני ושאר מטעמים. אחת המסעדות היותר מוכרות ומומלצות כאן היא Antica Locanda Mincio, שפועלת כבר יותר מ-600 שנה. מספרים שבמהלך השנים היא אירחה כמה שמות חשובים מאוד, למשל נפוליאון. מומלץ לנסות את מנת הדגל של המסעדה, טורטליני דלעת. לבדוק שעות פתיחה לפני כן.

תמונות אחרונות לפני עזיבתנו את בורגטו היפה.

שימו לב הן לאומנות והן למשקל שבוודאי שימש בעבר לשקילת שקי קמח או אורז. 👇

יום 7 - אזולו - טרוויזו - הביתה

אזולו - Asolo

אזולו היא עיירה קטנה בין ההרים שנחשבת ל"פנינה של חבל ונטו". לאחר שביקרנו בבורגטו הבונבוניירה, קשה לי להסכים עם אימרה שכזאת. מה גם שבעיירה זאת רפי נפל. לאחר שעלה בגרם מדרגות. אז היא ביג נו לייק מבחינתי.

מכנים אותה גם "העיירה בעלת 100 קווי אופק" - ממש הגזמה.

מי שכתב סופרלטיב זה היה Joshua Carducci - שנחשב למשורר הלאומי הרשמי של איטליה המודרנית. הוא היה הסופר האיטלקי הראשון שהוענק לו פרס נובל לספרות. אז אתם מבינים שקשה יהיה לסתור את אימרתו.

Asolare פירושה להתבטל ולהעביר הזמן בנעימים. בעברית צחה : להסתלבט.😜

וזה מה שעשינו לאחר שעלינו ועלינו מהחנייה. התיישבנו בבית קפה מסעדה עם כריכים ומשקה כתום, מבעבע/מוגז ומקפיץ אוירה זהו הדרינק המושלם שרפי שתה ואני רק הרמתי את הכוס להצטלם. זהו ה-Aperol Spritz. המשקה האיטלקי המושלם , שנוצר בשנת 1919 והוא בעל 11% אלכוהל. הוא נחשב כאפריטיב.השפריץ הזה השתנה בהרכבו בשנת 1950. החלו לערבב את יין הפרוסקו המבעבע עם סודה ואפרול. אין שותים ללא משהו לכן אכלנו כריכים ופיצות מיניאטוריות. כעת היה לנו כוח לתור את העיירה. הלכנו לכיוון המצודה שהייתה בעלייה. ולתצפית רפי עלה במדרגות בלעדי. התגאה שהגיע למעלה. הספקתי לצלמו ונעלם. לפתע שמעתי בום טראח חזק. רפי נפל ונחבל במרפקים והברכיים עד זוב דם.

בחזור לרכב מצאנו מים לנקות ואח"כ תרסיס העוצר את הדם שעשה את העבודה. הוא יצא בזול כי לא שבר שום דבר .

להלן כמה צילומים מהעיירה עם האפרול שפריץ, הכנסיה והמזרקה היפה.

טרויזו - Treviso - "האחות הקטנה של ונציה."

טרויזו גם היא שייכת לחבל ונטו,

טרויזו מונה: כמעט 85,000 תושבים נכון ל-2023.

טרויזו היא עיר אחות עם ונציה.

במשך שנים רבות היא הייתה עיר מסחר חשובה. היא היוותה שער מעבר לסחורות שהגיעו לונציה מהים.

רמת החיים בה היא מהגבוהות באיטליה. מפעלי ייצור רבים שוכנים בה ובסביבתה. בנטון, דיאדורה, ביסלי משווקות את תוצרתם בחנויות בטרויזו. מיטב המותגים האיטלקיים נולדו בעיר זאת.

על טרביזו נאמר: " אם תראה אותה - תתאהב בה"

ואני ממש התאהבתי בה. ולאו דווקא בגלל מזרקת הציצים - Fontana delle Tette. עליה יעוטו בוודאי הגברים.

טרוויזו היא עיר עתיקה אשר כבר בימיה הראשונים היתה מוקפת חומה. אל הגנה זו הצטרפו גם תעלות מים שהיוו מכשול נוסף למי שרצה לתקוף. את שרידי החומות ניתן עדיין לראות ואף לבקר בהם ולראות מעל שלושת השערים, בכניסה לעיר, את סמלה של ונציה - האריה המכונף.

טרוויזו היתה תמיד העיר החשובה של הרפובליקה הוונציאנית וכונתה 'על האדמה' או במינוח איטלקי La terra ferma.

ניתן לטייל לאורך החומות ולהנות מגנים ציבוריים, וילות שמשקיפות על התעלות ולעצור ב Ponte Dante גשר דנטה שהזכיר את העיר ביצירתו 'הקומדיה האלוהית'. הגשר מכונה גם 'גשר הבלתי אפשרי' כי המקומיים האמינו שגם הוא ייהרס ביום מן הימים, כמו שאר גשרי העץ

בתוך העיר רשת תעלות עתיקה Canale dei Buranelli וסביבן סמטאות, חנויות ומסעדות.

טיילנו לאורך התעלות , עברנו דרך גשרים ציוריים, טחנת רוח או קמח, רחובות מקורים, ארמונות יפים, הכנסיה המרשימה, חבורת נערים שניגנו מאד יפה ברחוב. הבחנתי בפסל ענק והצטלמתי איתו. גם הבטתי בכיכר הסניורי המוקפת במבנים יפים ומגדל. פעם היה כאן מקום המסחר העיקרי. נכנסנו למסעדה לטעום מהפרוסקו - לא אני וצ'יקטי שהם סנדביצ'ים עם נקניקים , דגים, גבינות וירקות. קינחנו עם טרמיסו, שאצלי הוא מעדן אבל לא רק אצלי - להמונים בעולם.

אדו קמפאול הכניס את קינוח הטרמיסו לתפריט המסעדה שלו ב-1972, אך בזמן הקצר שעבר מאז הטירמיסו הפך ללהיט קולינרי בינלאומי בעל אבות רבים להצלחה. הוא קיבל את הכבוד המגיע לו בתקשורת האיטלקית והעולמית. בשנת 2021 נפטר אדו בהיותו בן 93.

מהו טרמיסו?

גבינת מסקרפונה, בישקוטי, קקאו מריר, קפה, סוכר וביצים - אלה הם כל המרכיבים של הקינוח הכי מפורסם באיטליה, שהפך לאהוב ברחבי העולם - הטירמיסו. אך איטליה כולה ומחוז ונטו בפרט הרכינו את ראשם בשל ההתייתמות של הטירמיסו מאביו, או לפחות מאביו החורג. אדו (אלדו) קמפאול, הבעלים של מסעדת Le Beccherie המפורסמת בעיר טרוויזו, נחשב במשך שנים לממציא הקינוח וכונה לא פעם "אבי הטירמיסו", מת כשהוא בן 93 כשמתוק לו על הלב. הטרמיסו חי ונושם בהרבה מדינות בעולם בזכותו.

לסיכום

נהננו עד מאד לגלות באיטליה את חבל ונטו שלא הכרנו עד כה. טיילנו הרבה מאד פעמים באיטליה, ועדיין ניתן לגלות בה מקומות קסומים ומעניינים. תודה רבה למדריכה הנפלאה דלית קצנלנבוגן שגילתה את החבל המופלא והמעניין לפני שנים רבות כשהתגוררה באיטליה, וכעת חשפה אותו לקהל המטיילים הצמאים למקומות פחות ידועים.

אם אהבתם את הכתבה ליחצו על מילת התודה בסופה של הכתבה👇👇👇

אשמח אם תשאירו גם תגובה.

לחיי הטיולים שבדרך אריבדרצ'י צ'או.👋👋