אנו טיילנו בשייט על הדנובה במשך 17 יום. נחתנו במינכן בגרמניה הישר למלון . בעיר פסאו שבדרום גרמניה עלינו על ספינת הנהר "שלנו" ומייד חצינו את הגבול לאוסטריה הכה אהובה עלינו. ביקרנו בה אין ספור פעמים.
וינה - עיר הוואלסים- באוסטריה
וינה אמנם עיר הוואלסים, אך לא רקדנו שם אף וואלס. הגענו בצהרי היום . בדרך ראינו את מבנה האופרה היפה שבטיול עצמאי הלכנו ובחנו אותו מקרוב. בתוכנית הטיול נכתב, כי ייקחו אותנו לרובע היהודי ובית הכנסת. איך היה? נסיעה באוטובוס שהנהג בקושי יכול היה לעצור לשנייה כדי לצלם את ביה"כ. גם את פסל יוהאן שטראוס ראינו בהצצה לשנייה מתוך האוטובוס לתוך הגינה העירונית היפה בחטף.
הכתבה שכתבתי בעבר על וינה (👉לחץ)
מה נותר לעשות שם בזמן הקצר שהוקצב? קפה ומאפה באידה - Aida הזכורה לטוב. הפעם לא התלהבנו . חיפשנו את ארנק הכסף הקטן של רפי שהלך לאיבוד עד שנמצא מתחת לכסא שישבנו. אפילו לא היה זמן למצוא מגנט. את כנסית סנט סטפאן מבחוץ ומבפנים יחד עם אתרים נוספים תוכלו למצוא בכתבה שלי לעיל מטיול עצמאי בעבר.
בכל זאת, היו אתרים שהצלחתי להתלהב. מכמה מבנים ואתרים חשובים בעיר הענקית, שכל פעם אני מגלה בה טפח נוסף.
כאן לעיל תמצאו את הכרכרות היפות 👆לסיור בוינה, חנות המוצרטים משוקולד, כנסיית סנט סטפן ובית הקפה - קונדיטוריה -Aida שכולה בוורוד מבחוץ ומבפנים אך מטעם העוגות הפעם לא נפלתי.👆👇
הארמון הוותיק הופבורג, שהגעתי אליו לראשונה כשטיילתי עם חברה ללימודי המשפטים באוניברסיטה ת"א. תכננו לבד. היא הייתה אחראית על ההסטוריה וסיפרה על בית הבסבורג ואני על תכנון המסלולים השונים . הפעם "בשביל הזהב" דאגו לאן נגיע ומה נבקר . את סיסי - אלזבט איני יכולה לשכוח מאז איך בנה היחיד, יורש העצר רודולף נרצח והיא נכנסה לדכאון ומזכיר לי את ימינו והמלחמות ומה עובר על האמהות .
בצד ימין לעיל 👆 תמצאו את עמוד הדבר המפואר להנצחת הניצחון על מגפת הדבר שהכתה באירופה ובאוסטריה במאה ה-17, שגרמה ל-76,000 מתים כאן העמוד נמצא ברח' גראבן.
משמאלו 👆👆 כנסיית סנט סטפן בעוד צילום, כי זו הכנסייה אליה הגעתי בטיול הראשון לחו"ל כשטיילתי עם חברה לספסל הלימודים באוניברסיטה.
הנקודה היהודית בשני אתרים
שני אתרים שלהם קשר עם הרצחם והשפלתם של היהודים באוסטריה ניתן להבחין בקולאז למטה.
חומה בצורה אליפטית עליה מתנוססים שמות הנרצחים הרבים. 65,000 יהודים אוסטרים שעונו, בזזו רכושם, נשלחו למחנות השמדה ונרצחו.
כתובת: Otto Wagner Platz 1 , Viena.
בכיכר אלברטינה מול מוזיאון אלברטינה ,
הוצב בשנת 1988 מיצג של פסל אוסטרי - אלפרד הרדליצקה שיצר את הפיסול של היהודי הכורע עם מברשת (במציאות מברשות שיניים) כדי לקרצף את המדרכה. זה היה חלק מהשפלת היהודים. על גבו הונח תיל דוקרני. ההשפלות האלה החלו מיום שאוסטריה סופחה לגרמניה.
כל המונומנט הוא כנגד המלחמה והפאשיזם.
אנדרטת דויטשמייסטר
שנמצאת ברובע הראשון, היא האנדרטה הראשונה שהוקמה על מלכות הדנובה , אשר הוקדשה ליחידה צבאית ולא לאדם יחיד כמקובל בדרך כלל. 👇👇
האומןפרידנסרייך הונדרטוואסר
האומן היה פסל, צייר, אדריכל ששנא את הקו הישר בציור ובאדריכלות. היה ממוצא יהודי אוסטרי נודע במאה ה-20. בשואה נהרגו 69 מבני משפחתו מתוך 74 שהיו לו לפניה!!!
על הבית שלו כתבתי בכתבה הקודמת על וינה. כאן זה מקום שהיה בעברו מפעל צמיגים. כאן בנה מגדל עם כדורי זהב ומבנים בסגנון שלו, מגדל המהווה מתקן חימום שבאמצעותו חיממו 60,000 דירות. אני רק ראיתי את המקום ממרחק ולא יכולתי להסיר את עייני ממנו. אין ספק שמי שנמצא בוינה שווה להגיע לאזור ולהכירו. בתמונה למטה במרכז.👇👇
Dürnstein - עיירה בעמק הווכאו
עמק הווכאו הוא אחד העמקים היפים באוסטריה עם כרמים רבים, עיירות חמודות וכפרים ציוריים ,עם היסטוריה עתיקה ומגוונת, בשנת 2,000 עמק הווכאו הוכר כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו וזאת בזכות של טבע מרהיב עם תרבות והיסטוריה מיוחדים. אורכו של העמק 36 ק"מ. לא מדדתי.😜
דורנשטיין עיירת ימי ביניים עם 900 תושבים לערך . יושבת על צוק גבוה, שמזלי שרפי תמך בגבי התחתון שחלילה לא ישבות😜.
הדנובה מלחכת את השוליים של העיירה. מספיק שהמפלס של המים עולה במטר אחד הכל מוצף לרבות הכרמים. בתחילת העלייה למעלה אנו צופים בכרמים . למוגבלים, ניתן לעלות עם קלנועית .
טירה עם אגדה
הטירה נראית כבר מהדנובה. רק שתדעו שכאן היה מקום הכלא של מלך אנגליה ריצ'ארד לב הארי הידוע במסע הצלב לא"י. הוא הוחזק בשבי ע"י דוכס אוסטריה ליאופולד ה-5.
האגדה מספרת שריצארד לב הארי שהיה מלך במאה ה-12 התחפש לאיכר פשוט כדי להימלט מאויביו. בהיותו במסעו באירופה הוא זוהה והועבר לשבי במצודת דורנשטיין. הנרי ה-6 דרש כופר עצום כדי לשחררו. כאשר שר מחצרו של ריצ'ארד לב הארי ששמו היה בלונדל שמע על כך שלא שב ממסע הצלב, הוא יצא לדרך לחפש את המלך . בלונדל לא ידע שמלכו שבוי בכלא באוסטריה, והוא תר ממבצר למבצר. בדרכו הוא שר שיר שהיה מוכר רק לו ולמלך. כשהגיע לדורנשטיין ונשען על קיר הטירה , בעודו שר, לפתע השיב ריצ'ארד לב הארי בהמשך השיר. בלונדל הבין ומייד נסע לאנגליה והגיע עם הכופר שנדרש כדי לשחרר את המלך ולהשיבו לאנגליה.
הטירה המקורית נהרסה ע"י השוודים במלחמת 30 השנים בשנת 1645.
אגב, מי שהגיע עד למעלה ורוצה ללון באחד המלונות רק שתדעו כי בדקתי עבורכם אופציה לזוג עד מאי שנה הבאה והמחירים 250-283 יורו ללילה. אם מתרחקים מדורנשטיין המחירים זולים יותר.
בדרך כשהגענו למעלה מצאנו חנויות מזכרות ולא רק. באחת מחנויות היינות המתינו לכבודנו בכוסיות טעימות מהיין שמייצרים ביקבים שבמקום. לגמתי לגימה והיה טעים.👆👆
השקפנו מליד החומה על הדנובה ואפילו הצלחתי לראות את העקלתון של ברך הדנובה. בתמונה התחתונה באמצע.👇
למרות שהיה סגרירי והדנובה לא הייתה כחולה, כל הירוק שהביט בכל מקום הרחיב לי את הלב.
Melk בעמק הווכאו
ככל שהתקרבנו למלק , על צוק בלט ביופיו מנזר ארוך ומרשים בצבעי צהוב בגוונים שונים. העיר העתיקה של מלק נמנית על אתרי מורשת של אונסק"ו כמו כל עמק הווכאו. המשתרע על 1344 דונם בין העיירות קרמס למלק. למרגלות הצוקים ובעמק מגדלים כרמים של גפן וגם מטעי משמש.
על ראש הצוק ניצב המנזר שבנוי בסגנון בארוק. הוא בולט למרחוק בצבעו הצהוב כמו רמזור. אך ככל שקירבתי את הזום בנייד הבחנתי בשיפוצים הנעשים שם במועד הביקור. למרות הכל לא יכולתי שלא להשתאות ממנו.
אני לא היחידה שהתפעלתי מהמנזר גם הקיסרית מריה תרזה אמרה : " אם מעולם לא הייתי באה לכאן, הייתי מתחרטת על זה".
המנזר משמש לנזירי המנזר הבנדיקטי משנת 1089 , ופעיל עד היום. הנזירים חיים ועובדים שם. אפילו קיים בי"ס וכ-900 תלמידים לומדים שם. המנזר אומנם עבר שריפות ומלחמות, אבל הוקם מחדש במאה ה-18 וזו צורתו עד היום.
מקווה מאד שכאשר אתם תגיעו השיפוצים יסתיימו . לפי מה שראיתי באינטרנט המקום שווה ביקור. קיים אולם גדול עשוי משיש, והקירות מצופים שיש מחבל זלצבורג. התקרה עם איור מהמם שצוייר בשנת 1731 ומסמל את בית הבסבורג שמתאר איך השליט מוציא את אנשיו מחושך לאור. הצייר היה פול טרוגר.
בתמונה למטה בצד שמאל תבחינו בפסל הניצב במזרקה והיא בתוך כיכר עתיקה שנקראת Rathausplatz והיא כיכר העירייה. תבחינו במבנה העירייה מאחורי הקולום בצבע ירקרק.👇👇👇
גינת המנזר
גינת המנזר הם בסגנון בארוק. קיים שם גם ביתן שנועד עבור הנזירים והתלמידים כמקום מנוחה והתמזגות עם הטבע. נבנה בשנת 1750 בביתן ישנן ציורי קיר של חיות אקזוטיות, צמחים ועוד. בשיפוץ שנעשה בשנת 2000 הוסיפו ובנו בית קפה נוסף. אז גם נפתחו הגנים לקהל הרחב בתשלום.
הגנים יפיפיים ששווה מאד לטייל בהם. מהחנייה שהאוטובוס הביא אותנו , הקרובה לטירה למעלה, תרדו במעלית אם יש לכם קושי לרדת בגרם המדרגות המפואר שם. לפוחת תעמדו למרגלותיהם ותצלמו למעלה .
הכניסה לגנים היא רק בין אפריל לאוקטובר. צריך להתעדכן.
העיירה מלק -Melk היא עתיקה ונזכרת כבר בשנת 831 בזכות גילויו של פסלון " ונוס מווילנדורף" שהתגלה בעת עבודות על מסילת ברזל לרכבת ומתוארך מלפני 29,000 שנים.
המנזר הבנדיקטי הוקם בשנת 1089. העירייה והכיכר עם המזרקה גם הם מהעתיקים בעיירה.
התרשמתי מאד מהאומנות הקיימת שם כבר ברגע הראשון שנכנסתי למלק . וגם מהפריחה היפה בכל מקום. האבן עליה תלוי השלט הדרך לירושלים הפתיע אותי. הוא לא היה קיים שם בתקופת מסעי הצלב. התברר לי כי היה מי שקדם למסעי הצלב. הקדוש קולמן יצא ממקום מגוריו באירלנד לירושלים, אך נעצר בדרכו במקום ששמו סטוקראו . שפתו ולבושו הסגירו אותו ובשל כך הוא עונה, נתלה על זקנו המדובלל. זה קרה בשנת 1012.
האגדה אומרת:
כאשר נתלה קולמן הוא היה בנו של מלך אירי. לאחר מותו, מהמקום שנתלה על העץ, מהזקן פתאום פרח שוב וגופת החשוד כמרגל לא נרקב. הנס היה כה רב שגופתו הועברה בהוראת הנרי הראשון לארמונו במלק ושם נקבר בשנת 1014. עד היום גופת קולמן עדיין ממוקמת בקפלה של המנזר. קולמן הפך לפטרון של משפחת בבנברג במלק ולאחר מכן לפטרון של כל אוסטריה.
הנציחו את קולמן הקדוש במזרקה עם פסלו לפני בית העירייה. מאז שנת 1451 מנציחים מדי שנה בתאריך 13.10 בטקס הוקרה. בתוך המנזר תמצאו את חדר קולומן, חצר קולומן, ופעמון בשמו. בטוח תמצאו עוד. כעת כל שנותר למאמיניו זה להגיע לירושלים מכאן כרצונו של הקדוש קולומן שסוכלה.
בית האופה הוותיק
לבית האופה הוותיק בעל הצריחים כמו כובע של מכשפה על גג המבנה הציורי, בעל גג הרעפים, נבנה במאה ה-17 יש שני מגדלים פינתיים עם חורי מנעול רומנטיים. כאן הפעילו שלושת האופים חנות מכירות משותפת.
לעת זקנה הותר לאחד מהם או לאלמנת האופה לגור כאן ולהרוויח כסף ממכירת הלחם.
מלבד גילדת האופים שקמה בשנת 1277, הוקמה גילדת הקצבים בשנת 1281, הבגדים בשנת 1340, החייטים בשנת 1433, והלהבים והסכינים בשנת 1459 שייכים לגילדות מלק הקדומות ביותר.
כל שבילי ההליכה במלק
מדרגות הזהב, החוט האדום, הגל הכחול, השביל הירוק. (👉לחץ👆) .
השבילים הללו שובצו עם האבנים המשתלבות באבני הריצוף ברחובות השונים. הם נעשו ע"י האחים רודי ומרטינמריה גרטש בשנת 2009. באמצעותם תוכלו להגיע למקומות שונים ויפים במלק. אנו לא הספקנו להגיע - ככה זה בטיול מאורגן. לא מגיעים לכל מקום שאנו מתעניינים.
אבל אם תטיילו עצמאית אני מעדכנת אתכם. 👆👆👆
St. Nikola an der Donau
העיירה הציורית הזאת היא כבר מעבר לעמק הווכאו. בה לא ביקרנו , אבל אהבתי את ציוריותה ראו בצילומי למטה👇👇. הבחנתי בה תוך כדי השייט לעבר פסאו. אם תגיעו לשם תיידעו אותי אם שווה להגיע. רק תגיעו בשנה שאין הצפות ושטפונות כי אז היא תהיה מוצפת.
לסיכום:
כמה שביקרתי בוינה בעבר עדיין מצאתי מקומות כמו הפינה היהודית עם מקומות ההנצחה שריגשו אותי. בברך הדנובה שבפעם הקודמת ניסיתי למצוא את מקום הצפייה, הפעם ביקרתי בעיירות המקסימות דורנשטיין ומלק ששבו את ליבי וממליצה בחום להגיע אליהן ולהשתקע באיזור לכמה ימים. לא חייבים בדיוק בהן ללון אם המחיר גבוה מדי.
אם אהבתם את הכתבה אודה אם תלחצו על מילת התודה בסוף הכתבה.
אם תרצו גם לשמחני תגובה או הערה/הארה תרוננני.
