במקומות רבים בירושלים ישנם ציורי קיר וגרפיטי מרהיבים. . אנו ביקרנו ברבים מהם וכולם שווים ביקור לרבות בתוך בתי הספר.
אחד הציורים המרשימים מאד הינו ציור הקיר הזה השוכן ברחוב יפו פינת קינג ג'ורג' המתאר את הרכבת הקלה שרק תפרוץ לחיי הירושלמים במועד מאוחר יותר מיום שהציור בוצע. גם חלונות המבנה השתלבו בציור. רק השלט להשכרה הפריע לי מאד. אגב, הצומת הזו לפני שנים רבות בקום המדינה נקראה צומת השוטר כיון ששוטר עמד שם וכיוון את התנועה. מאחורי המבנה הזה היתה תחנת האוטובוסים כך סיפרה לי חברתי הטובה יפי רונן ולכן אוטובוסים של “המקשר”, כלי התחבורה שנקראו אז הדלינג'נסים – כרכרות רתומות לסוסים מופיעים בציור הקיר הזה. על התפתחות התחבורה כדאי לקרוא בכתבה מעניינת מאד כאן.
כשיורדים לפרטי הציור ניתן להבחין ברכבים מימי טרום קום המדינה
בחלונות הקבועים במבנה ניתן להבחין בנגנים ובזמרים
כשפנסי הרחוב היפים משתלבים בציור זה רק מזכיר לי את השיר היו היה פנס בודד בקצה שכונה...
פרוייקט ציורי קיר בירושלים היה פרוייקט משותף לעיריית ירושלים - המחלקה לפרוייקטים תיירותיים, משרד התיירות והחברה הממשלתית לתיירות.
הפרוייקט בוצע באמצעות החברה לפיתוח מזרח ירושלים שהפעילה צוות אמנים מהעיר ליון שבצרפת מסטודיו 'cite de la creation” אשר מתמחים בציורי קיר במתחמים אורבניים ברחבי העולם.
ציורים מעשה ידיהם ניתן למצוא :בברצלונה, גרמניה, פורטוגל, קנדה ,מקסיקו ועוד.
במקומות רבים בעולם הפכו אתרי ציורי הקיר לאטרקציה תיירותית ועל עבודתם בעיר ליון בצרפת - שם צוירו 25 קירות - קיבלה קבוצת cite de la creation פרס מטעם אונסק'ו.
מאז עד כה בוצעו בירושלים מספר ציורי קיר, והם מהווים אטרקציה של ממש למטיילים הרבים הפוקדים אותם. הם הכשירו ציירים ישראלים כיצד לצייר על קירות והללו שולבו בציורי הקיר שנעשו.
פעמים מספר חנינו ברחוב כורש ושם באחת הסמטאות מתנוסס הפסיפס היפה הזה שנקרא רזי גן עדן של מרי בליאן הבנוי מ-960 אריחים. (המידע נמסר מיפי רונן חברתי המדהימה)
כדי שתוכלו להתרשם מיופיו ופרטיו אני מצרפת כאן תמונות מתוך היצירה לעיל בהגדלה
במשכנות שאננים הבחנת בעבודתה היפה הזו
כשחלפתי בסיור בנחלאות נעמדתי ליד ציור הקיר הזה שמחייב לעצור ולחשוב על רוחניות
באחד מהסיורים עם חברתנו הירושלמית יפי רונן הגענו לשוק מחנה יהודה וברח' אגרון נחשפנו לשפע ציורי קיר שהשתלבו כל כך יפה באוירה שבמקום
ציור קיר מול המציאות
הגענו גם לאחד מבתי הספר בעיר שגונבה שמועה לאוזנינו שיש שם ציורי קיר ואכן לא התאכזבנו
מחווה לאוגוסט רנואר מצאנו כאן
ברח' בן יהודה במדרחוב בפינת ההסתדרות שוכן הבניין השוקק חיים הזה כמובן שהוא ציור קיר נהדר
ממה הוא מורכב ? – נרד קצת לפרטים ילדים הולכים לבית הספר
מה קורה על המרפסת? שמחה והמולה מנגנים , מקפצים על חבל, מציירים
כדי להתבשם מהאוירה כדאי להגיע לכאן ולראות הציורים מקרוב.
ברח' אגריפס 70 פינת מני שכן בניין מכוער להפליא. הגיע הצוות מליון שבתוכם ז'אן־מישל בּוּשֶה הוא אחד משנים עשר אמנים החברים בקבוצה הצרפתית שנקראת
"עיר היצירה"- DE la création Cité אשר יצרו את ציור הקיר המרשים הזה. כל ציור קיר נעשה בהתאם לסביבה שנמצא הבניין. לכן אין דומה ציור קיר במקסיקו לציור קיר בליון ולציור קיר בירושלים. ציורי הקיר נטמעים בסביבתם הטבעית.
בעליית הגג הגברת מנקה את השטיח – מי שמע על שואב אבק?
בקומה מתחתיה הבחור משקה את אדנית הפרחים
השכן מתחתיו כועס וצועק עליו כי המים מטפטפים עליו ומרטיבים אותו
מקיפים את הבניין ומצידו האחורי פוגשים את ציורי הקיר של החנויות דגים וירקות
הקיץ כבר בפינה ומוכרי האבטיחים ממתינים ללקוחות אבל אינם מחמיצים להביט בעלמה היפה שאינה מפנה מבט דבר שמזכיר לי את השיר של גשר הירקון “יום יום כשאת עוברת כאן בתשע ...” (רק בלי הסולם)
עוד ניתן למצוא כאן את השוארמה ומוכר הפיתות , הפיצות והפלאפל
כמו בכל שוק ישנם ציורי הקיר עם הפירות ומיצי הפירות כשהילדים אחרי בית הספר מגיעים לעזור להורים
הילדה בהגדלה שנראית כל כך מאושרת
אפשר להפליג בדמיון לפני כל ציור קיר ולדמיין כטוב בעיניכם מה עושה כל אחד ואחת.
קראתי במסע אחר את כתבתו של דובי זכאי כיצד נוצרו ציורי הקיר בירושלים וכך תוארה העבודה:
תחילה צולמו אלפי תמונות בשוק ובסביבתו. צילומים אלה שימשו את האמנים בסטודיו באוּלָן (Oullins), עיירה קטנה ליד ליון, לציור על יריעות פוליאסטר באורך עשרה מטרים האחת. תהליך הציור כלל רישום על דף שקוף והקרנתו על בד. הפוליאסטר הוא חומר עמיד יחסית לתנאי מזג אוויר משתנים, ומשערים שהציור יחזיק מעמד עשרים עד שלושים שנה.
בתום שנתיים התקבל הגוון המתאים, והעבודה עברה לירושלים. יריעות הפוליאסטר הוצמדו לקיר באמצעות דבק אקריליק. טכניקה זו, שנקראת מרופלאז' (marouflage), אינה חדשה, וכבר בתקופת הרנסאנס השתמשו בה. הבחירה במרופלאז' מודרני לפרויקט בירושלים הוזילה את עלותו.
אחרי הדבקת היריעות על הקיר הגיעו מצרפת אמנים נוספים, שעסקו בחיבור חלקי הציור השונים: אבנים, קשתות, צללים וכדומה. אל הצוות הצרפתי הצטרפו מתמחים ישראלים, חמישה מתוך 160 מועמדים, שזכו להיכלל בהכשרה שנמשכה חצי שנה, בצרפת ובארץ. התוצאה מהממת וכוללת אשליה של תלת מימד אמינה עד כדי כך, שלעתים קשה להבחין מרחוק בין מרפסת או חלון אמיתיים לאלה המצוירים. זהו הציור השלישי של צוות "עיר היצירה" בירושלים.
אחד מציורי הקיר שהרשימו אותי במיוחד היה הרחוב הביזנטי המשחזר את חיי ירושלים במאה ה-6 לספירה. זהו שנמצא בקארדו שבלב הרובע היהודי .למרות שהציור מתאר מציאות מהתקופה הביזנטית / נוצרית, אין ולו צלב אחד לרפואה ברחוב.
אם תתקרבו קרוב לציור הקיר תוכלו להבחין בצידה השמאלי בראש העיר טדי קולק בגלימה כחולה לצידו שני ארכאולוגים: משמאל בגלימה אדומה - פרופסור נחמן אביגד שהוביל את החפירות ברובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים ולצידו פרופסור הלל גבע שסייע לאמנים במידע אודות האדריכלות וחיי היום יום בתקופה הקדומה על מנת לשמר אמינות השחזור.
באחד הרחובות חלפנו גם על פני העוגה עם הקצפת והדובדבן שעשו לנו חשק להכנס לבית קפה נחמד שממש חיכה לא הרחק משם.
הפסיפס החתוך בתמונה לעיל שבה את ליבי ונמצא במרכז העיר ליד ימק”א
מפת העולם בצורת עלה תלתן עשויה מפסיפס נוצרה ע”י האומן ארמאן דריאן – אומן ארמני.. היא נקראת גם מפת בינטינג ( בגרמנית Bünting) שפירושו מפת העולם .צוירה ע”י הכומר,
התאולוג והקרטוגרף הפרוטסטנטי היינריך בינטינג ומכאן שמה. פורסמה בספרו "מסע דרך ספרי הקודש" משנת 1581. מרשים לראות את היבשות כפי שראו אותן אז. הצבעים משקפים את היבשות כשאפריקה בחום זהוב של מדבר. אירופה באדום אולי בזכות הדם שנשפך שם במלחמות ואסיה בירוק .הפסיפס מוצב על גדר בכיכר ספרא שמשם יצאתי לכמה סיורים מטעם עיריית ירושלים.
ואם במפות עסקינן ובפסיפסים עוד פסיפס מרשים ומעניין הינו מפת מידבא שהעתק ממנה ראינו בקארדו שברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים – מפת מידבא הינה מפה עשויית פסיפס, שנעשתה בסביבות המאה ה-6 או ה-7 ונמצאת בעיר מידבא שבירדן בתוך כנסייה. המפה מתארת את ארץ ישראל וסביבתה, עם דגש מיוחד על אתרים דתיים בה. הקטע המפורסם במפה הוא הקטע המתאר את ירושלים.
מפת מידבא היא דוגמה למפה עתיקה שאינה מיועדת לניווט בשטח. היא לא צויירה על פי קנה מידה גאוגרפי, אלא על פי החשיבות הדתית-רוחנית של המקומות שמופיעים בה (מקומות חשובים יותר הם מובלטים וגדולים במפה). זו גם הסיבה שהיא נמצאה במקום תפילה נוצרי עתיק, כמו כנסיית גאורגיוס הקדוש. בנוסף, המפה היא עדות היסטורית המוקדמת ביותר, לבנייתה של כנסיית הקבר בירושלים.
ציור קיר שנקרא “סביב העולם ב-92 יום” . ציור הקיר הזה שוכן על קיר של מרכז ז`רר בכר ברחוב בצלאל. ציור הקיר נעשה במשך 92 יום ומכאן שמו .צייר אותו אומן ירושלמי בשם גבריאל כהן.
הרבה ציורי גרפיטי מצאתי ברח' שושן המקביל בין רח' כורש לרח' יפו אבל לא רק. מידגם לא מייצג מביאה לכם כאן להנאתכם. הרחוב הזה הועמד לרשות אומני גרפיטי וציירי הרחוב שייציירו על הקירות, הגגות, הדלתות, המרזבים, חלונות, מדחנים וצינורות לצייר עליהם באופן רגיל חל איסור הפעם איפשרו בצהרי היום ולא במסתור באישון הלילה, כדי ליצור.ולהטמיע את האיזור השייך לבליינים בציורים. אין ספק שזו יוזמה ברוכה.
האשה שישבה לפני קיר הגרפיטי השתלבה כל כך מוצלח שלא יכולתי שלא לצלמה
עוד על ציורי הקיר בירושלים ניתן לקרוא כאן וגם כאן.
אם התלהבתם מציורי הקיר, הפסיפסים והגרפיטי כמוני סעו לירושלים ותהנו. בוודאי תגלו עוד מקומות שטרם הגעתי אליהם ותוכלו להחכים אותי. תשתפו את חבריכם ואל תשמרו את המידע רק לכם.
אם תתאהבו בעיר כמוני ממתינות לכם בכתבה שלפניכם כל האטרקציות של ירושלים (ללחוץ על הכתוב בסגול) במרוכז כל הכתבות שכתבתי על העיר המופלאה הזו.