כשראיתי בלוח הסיורים החינמיים של עיריית ירושלים סיור בעקבות הממלוכים הרמתי גבה.
ממלוכים מי הם לעזעזאל?
כנראה שנמנמתי בשיעורי ההסטוריה כשלמדו עליהם כי ממש
לא זכרתי דבר. ואולי לא לימדו אז עליהם?
קמנו בשבת לבוקר קצת אפור אבל רוניה מירושלים סימסה לי שרק מטפטף שם,
מייד ארזנו את כל ציוד החורף ועלינו לירושלים. באמת היה לנו מזל ולאורך רוב הטיול לא ירד גשם ורק לקראת סופו הרגשנו את גנרל החורף.
מתברר כי הממלוכים שלטו בארץ ישראל בין השנים 1260-1517 לאחר התקופה הצלבנית.
המדריכה חבצלת הסבירה כי הממלוכים מוצאם אינו ערבי. הלובים שהתפשטו עד מונגוליה לקחו ילדים מהוריהם, בעיקר ממשפחות דלות, איסלמו אותם וחינכו אותם להיות חיילים מצטיינים. היות והם נלקחו מהוריהם נאמנותם היחידה היתה כלפי מפקדם. ההצטיינות בקרב גרמה להם כעבור זמן להדיח את השלטון הקיים ולתפוס אותו. כך הם השתלטו על המזרח התיכון כולו. הם התבססו באיזור במשך 250 שנה שיש המחלקים אותם לחצי תקופת פריחה וחצי תקופת התפוררות.
הם הקימו חאנים, סבילים, גשרים, מדרסות .בתקופתם שופצה כיפת הסלע והוקמה אכסניה לעולי רגל לירושלים. כמו כן שופצה מערת המכפלה ונבנה נבי מוסא.
אחד החוקים שהיה נגד הממלוכים מהתקופה הקדומה לפני שעלו לשלטון הגביל
אותם לא להוריש את הבית והרכוש לבניהם. היות ומעמד "העבד" היה טבוע בדמם, גם לאחר שכבשו את השלטון המשיכו לדבוק בכך. ובכל זאת עקפו במעט את החוק ע"י כך שנתנו לבנים לשמור על מבני דת מסגד או מדרסה.
אחד המקומות שיש בו ריכוז של מבנים מהתקופה הממלוכית הינו על הר הבית
אך זה סגור ליהודים בשבת לכן צריך לבדוק מתי הר הבית פתוח ולסור לראות את
הבנייה היפה שלהם. אנו הסתפקנו במבנים ברח' השלשלת והגיא, החאן הנמצא
מעל השוק הקדום, ושוק עושי הכותנה.
החאן הממלוכים נהגו לבנות את הבתים ובקומה התחתונה קברו את המתים כמובן את המכובדים יותר. מאחורי החלונות המסורגים שאגב נותרו מסורגים מאז ראינו את הקברים. ואנשים גרים שם עד היום מעל. אני הייתי חוששת לרוחות רפאים אבל כך הם נתנו כבוד למתים. תוכלו להבחין בקישוטים על הבתים בצורת תלתנים שמחמת פגעי הזמן קצת נשחקו. וגם כתב ערבי מסולסל.
מתוך "כותר" מצאתי על הבנייה הממלוכית כדלקמן:מן התקופה הממלוכית נשתמרו בירושלים מבנים לא מעטים , ביניהם בניינים מרהיבים ומעניינים בייחודם ובארכיטקטורה שלהם . כיצד קרה הדבר שהתקופה האמורה מתאפיינת בתנופת בנייה בעיר , אף-על-פי שירושלים היתה עיר בלתי נחשבת בתקופה זו ? ירושלים היתה עיר קדושה למוסלמים , והעובדה שנכבשה מחדש מידי הצלבנים רק הוסיפה לחשיבותה . הממלוכים בהיותם , מוסלמים 'חדשים , ' ולשעבר פגאנים , ביקשו כל העת להוכיח את נאמנותם הדתית , והם ביטאו זאת בין היתר בבנייה לצרכים דתיים . הסולטאנים הממלוכים תרמו רבות למבנים הדתיים בירושלים : ביברס חידש את הפסיפס החיצוני על צלעות המתומן של כיפת הסלע ; קלאון , שבא אחריו , תיקן את תקרת מסגד אל-אקצא ; בנו א-נאצר מוחמד ציפה מחדש בזהב את הכיפות של כיפת הסלע ואל-אקצא ; הסולטאן אל-אשרף שעבאן הקים במאה הי " ד את צריח שער השבטים ; ואילו קאית באי שיפץ בסוף המאה הט " ו סביל ( רהט ) שסיפק מי שתייה למאמינים , ובנה את הגדול שבין מבני בתי-המדרש המוסלמיים בירושלים - אל-מדרסה אלאשרפיה .
גם הגולים והמודחים המוסלמים שנשלחו לעיר העלו תרומה לכינויה
מתקן לשתיית מים
עיבודים מאד יפים באבן
אל מדרסהא-תנכזיה. זה נמצא בסוף רח' השלשלת שלידו נמצא שער המוביל להר הבית.
בתחילה שימש המקום למדרסה - מכללה ללימודי דת. המבנה הוקם ב-1329 ע"י אמיר תנכיז
שמשל על ארץ ישראל וסוריה. המימון להקמת המבנה בא מהכנסות שוק עושי הכותנה.
בהמשך שימש גם כבית דין - להתדיינות בין מוסלמים ללא מוסלמים.
הוא נחשב לאחד המבנים היפים של הממלוכים בירושלים אך אנו ראינו אותו רק בצידו החיצוני
הפונה לרחוב. כיום משמש המקום כבסיס משמר הגבול.
בכניסה לבניין ישנו ספסל אשר אינו ספסל לישיבה אלא לפאר את המבנה שהוא שוב אלמנט אופייני לבנייה בתקופה הממלוכית. עוד על מאפייני הבנייה הממלוכית אפשר למצוא כאן.
מול המחכמה בניין יפה נוסף למטה
באותם ימים. כל אורכו של השוק המקורה הזה הינו 100 מ' והוא מוביל להר הבית. השער מצידו של
הר הבית אליו מאד מפואר. השוק הוקם ע"י תנכיז ב-1336-7.
כיון הוא משמש לממכר דברי מתיקה, צעיפים ועוד. למעשה אין לו שום ייחוד לעומת שאר השוק.
מה שכן המבנה בתקרתו יש לו פתחים לחדירת אור ואויר. וכמובן גם הגשם חדר לו שם עלינו
בעבר זוהה המקום כארמון הלני המלכה. המבנה ממוקם על רחוב המחבר בין השוק המוסלמי ברחוב בית הבד אל רחוב הגיא. מול הארמון שוכן גם מבנה הקבר של הגבירה טונשוק. כתובת: רחוב מעלות המדרשה האתר האחרון במסגרת הסיור המאורגן היה הכותל הקטן. מתברר כי הכותל הקטן הינו המשך של הכותל המערבי. הוא נחשב לקדוש ביהדות אפילו יותר מהכותל המערבי בהיות האבנים הללו המקוריות בעוד שבכותל המערבי זה תוספות מימי הורדוס. למעשה החלק החשוף הינו כשליש מהכותל המקורי כי רובו טמון באדמה.
בתקופה הממלוכית צורת הבנייה שנחשבה כחזקה היתה ע"י קשתות ואכן כאן יש דוגמא לקשת הנתמכת ע"י הכותל הקטן ומעליה בנו מבנים.
הקיר השמאלי הוא הכותל הקטן
כאן המדריכה חבצלת סיימה את המסלול והיו בפנינו שתי אפשרויות. להמשיך איתה לשער שכם או לחזור
לבד לשער יפו ומשם להגיע לרח' כורש בו חנינו. בחרנו באופציה השניה .
שוב עברנו בין הסמטאות והבתים הממלוכים אלא שהפעם השמים הפכו להיות כחולים והמבנים הפכו יפים יותר.
הלכנו לתוך סמטה קרוב מאד למזרקה משבוע שעבר, וגילינו מסעדה עם שולחן אחד וארבעה כסאות. כן - זו כל המסעדה. התיישבנו והזמנו חומוס עם פלאפלים. אבל הם לא מכינים פרט לחומוס שום דבר - יאמר לזכות בעל המקום שהלך למסעדה אחרת והביא לנו גם פלאפלים כדי שנהיה מרוצים.
החומוס נעשה במקום "עבודת יד" וממקום מושבנו ראינו אותם בפעולה.
היה טעים ומשביע - ארוחת צהרים ב-35 ש"ח לזוג. איפה תמצאו כזה בזול?
לא הכנתי מראש דבר על הרובע ורק אתן למראות לדבר בעד עצמן. המקום שווה ביקור עם הכנה מוקדמת.
אאםם אהבתם לייק יתקבל בברכה
