רומניה היא לא רק בוקרשט . רומניה היא הארץ בה נולדתי . יש דברים שלא שוכחים משם. את השלג בחורף, את המזחלת הגדולה שהייתה לי ואבי דחף אותה איתי ברחוב המשופע ליד הבית בבוקרשט. את הגנים המפורסמים Herastrau ו- Chismigium . מאז נוספו עוד כמה פארקים יפים.
בניגוד לשני הטיולים הקודמים, שהגענו לבוקרשט בטיסה, הפעם הגענו לרומניה על ספינת נהר שמסענו החל בנחיתה במינכן ועלינו לספינת הנהר מהישוב PASAU שבגרמניה. לאחר ההגעה לדלתא של רומניה שבנו למקום היציאה תוך עגינה בנמלים אחרים במשך 17 ימים. אורך הדנובה 3,000 ק"מ שבמהלכו עובר דרך כ-10 מדינות. זה הנהר השני באורכו באירופה ובמקום הראשון הוולגה הרוסית עם 3700 ק"מ. (הוא נחשב יותר במזרח אירופה)
המילה דלתא נולדה מצורת המשפך של הנהר בעת שמגיע לים. כאן לים השחור. הצורה דומה לאות היוונית הנקראת דלתא. דלתת הדנובה היא השניה בגודלה לאחר זו של נהר הנילוס במצרים.
מה היתרון תשאלו?
לגלות את רומניה דרך נהר הדנובה שלפעמים הוא תכול, לעתים כחול, ולעתים ירוק. בנוסף לכל אלו בוקר וערב זריחות ושקיעות מרהיבות במיוחד כשקרני השמש צובעות את הגלים באור יקרות של ורוד, אדמדם, כתום. אין יופי כזה כשנוחתים הישר לשדה תעופה בעיר.
להלן תמונות נוספות מהשייט על הדנובה:
במהלך השייט שלנו על הדנובה לפתע מי ששט סמוך לספינת הנהר על אופנועי ים במהירות עצומה.
הדרך המובילה לפסל הנודע לדמותו של
דציבאל - DECEBAL .
זהו פסל החצוב בסלע ומתנשא לגובה של 55 מ' ורוחב של 25 מ' . מרשים מאד!!! דציבאל היה המלך האחרון של הדאקים.
הפסל הוקם ע"י הפסל יוסיף קונסטנטין דרגן (וצוות של 12 פסלים) בין השנים 1994-2004 . בגדה השניה של הדנובה בסרביה חשבו להקים גם פסל ענק כמו זה אך הפסל נפטר בטרם עת.
בטיולנו השני ברומניה נסענו על הכביש הצמוד לדנובה כביש DN57 בדרכנו לשערי הברזל. המבט מהשייט מרשים הרבה יותר כשרואים את כל הנוף של המצוק סביבו. אין דמי כניסה ואין שעות ביקור.
לא רק קורמורנים ושקנאים רואים אלא גם אנפות אפורות - אנפות לילה ממש כמו בירקון וברווזים או ברכיות .
הדלתא של הדנובה ברומנית -Delta Dunarii
בילדותי ידעתי שרק ברומניה יש דלתא של נהר הדנובה, אך כשבגרתי והתעמקתי גיליתי שהדלתא כה רחבה, שהיא מתפרשת על 4,340 קמ"ר, כאשר חלקה הגדול ברומניה בחבל טולצ'יה וחלק נוסף קטן יותר באוקראינה בחבל אודסקאיה. עקב מלחמת אוקראינה - רוסיה הסירות/ספינות מרומניה אינן מתקרבות לאוקראינה. בשנת 1991 הוכרז אתר הדלתא כאתר מורשת טבע עולמית. היא נחשבת לשמורת הטבע והדלתא הגדולה ביותר באירופה.
בדלתא קיימים כ-5,140 מיני זנים של צמחים והחי ביניהן שטחים יפים של נימפאות ונופרים צהובים. 300 מיני ציפורים ועופות ו-45 מיני דגי מים מתוקים בנהר ובאגמים הנמצאים בדלתת הנהר. ניתן למצוא בדלתא גם חיות כמו סוסים, פרות אותם הצלחנו לראות עוד לפני שהגענו לטולצ'יה. קיימים 350 אגמים ו-1700 ק"מ תעלות שבחלקן טבעיות ובחלקן נחפרו בידי אדם.
מיליוני עופות וציפורים מגיעים לדלתא מדי שנה מאסיה, אפריקה והמזרח התיכון, לרבות מישראל בתקופות הנדידה באביב . שטח של 2773 קמ"ר סגור לדיג ולצייד כדי לא לפגוע בעופות ובדגים - הגנה חשובה כדי לא לפגוע בהתרבות במיוחד בעת הקינון. באחת הפעמים שביקרתי באגמון החולה נאמר לי ע"י הראנג'רית שהשקנאים מגיעים לדלתא של הדנובה בחודש מאי. ואכן בסוף אפריל היו עדיין מעטים. באביב נמצאת שם מושבה של כ-8,000 שקנאים שאוכלים טוב ומשמינים כדי שיוכלו לצאת לנדידת הסתיו לאפריקה, בסתיו בדרכם לאפריקה הם נעצרים גם בארצנו לאגור כוחות ומזון.
הדלתא של הדנובה הוכרזה גם כשמורה ביוספרית והיא הדלתא היחידה בעולם שהוכרזה גם כפנינת טבע וגם כישוב אנושי שהתגוררו בו אנשים החל מהמאה ה-10 לספירה. וזאת בזכות קירבתו לים השחור, שעזר במסחר ובכלכלה.
בדלתא מתגוררים רומנים, אוקראינים וגם ליפובנים שהם קבוצה אתנית, שכפי הנראה היגרה מרוסיה כבר במאה ה -17. הליפובנים מתגוררים בעיקר בדלתא של הדנובה בדרום מזרח רומניה, וכן באזורים נוספים ברומניה, בדוברוג'ה ובאוקראינה. הליפובנים הם נוצרים פרבוסלבים השומרים על מסורת האמונה הישנה, משתמשים בלוח היוליאני ומדברים בניב רוסי ישן . לא פגשתי אותם.
הם הגיעו לאזור הדנובה לאחר שהתנגדו לרפורמות הדתיות בכנסייה הרוסית במאה ה-17, והחליטו לשמר את אמונתם הישנה. הליפובנים בדלתא של הדנובה התפרנסו בעיקר מדיג, והם שמרו על אורח חיים ייחודי הקשור למקצוע זה. לא פלא שכמעט ליד כל בית שלהם תמצאו סירה כדי לצאת לדיג ולא רק. הם ידועים בשמירה על מסורת וזהות תרבותית עשירה.
הקהילה הליפובנית ברומניה מונה כ-30,000 איש, והם מהווים חלק חשוב מהמורשת התרבותית והאתנית של המדינה.
הם שומרים עד היום על אורח חייהם ומסורתם.
שטחים רבים נראים עם נופרים צהובים ונימפאות שהפעם ראינו רק לבנות.
.ישנם אזורים בדלתא שהגישה אליהם אסורה. לדוגמא אזורי קינון השקנאים. קיים פיקוח על כך וגם על הדייג . מי שרוצה לדוג חייב להוציא רישיון דייג. כנ"ל חל גם על הצייד.
כך שלא דגנו ולא צדנו. רק צילמתי הרבה😜
העיר טולצ'יה
עיר זו היא עיר חוף שקטה הממוקמת במערב הדלתא של הדנובה, היא נחשבת כמקום המרכזי לגישה לאיזור הטבע המרהיב של הדנובה. היא המקום למצוא בתי מלון ברמה גבוהה וטובה, אבל אם תרצו ללון בלינה אותנטית כדאי להכנס לכפרים , משם כדאי לשכור סירה מהירה שתוכל להגיע במהירות למקומות בהם תוכלו לצפות בציפורים ובעופות. תוכלו לשוט לכמה שעות - כמונו כי היינו במהלך שייט על הדנובה, וישנה אפשרות ליומיים שלושה ואף לשבוע.
מפה על מקומות לינה בכפרים על המפה בקישור המצ"ב וכן טיפים רבים על מקומות נוספים לבקר בטולצ'יה ועוד.👇
מידע רב לגבי העיר טולצ'יה ומה לבקר בה ובנוסף הכפרים שניתן ללון בהם ועוד.(👉לחץ)
קיני הקורמורנים
השייט שהשיט אותנו ידע גם רומנית וגם אנגלית. הוביל אותנו במהירות למקום ששכנו הקורמורנים וזו חוויה יוצאת דופן. הייתי יכולה להביט עליהם עוד זמן רב. הוא ידע להסביר על הציפורים רבות
השקנאי ברח כשהתקרבנו אליו והקרפדה הציצה מתחת העלה בתמונה הימנית למטה לבדוק על מה המהומה.👇👇
מי עוד פתח במנוסה ? הקורמורנים שחשבו כי בגדה הנגדית טוב יותר, אך שבו על עקבותיהם.
.תמונות הציפורים שתוכלו למצוא בדלתא וזה על קצה המזלג . ישנם עוד רבים שאינם מופיעים כאן.
בין התמונות מטולצ'יה למטה בקולאז' מתנשא פיסול של משוטים, זהו ציון לזכרו של
איבן פאטזאיכין - Ivan Patzaichin אשר היה חותר בקאנו - אלוף אולימפי רומני שזכה לשבע מדליות בינלאומיות שמתוכן ארבע מזהב. המדליות היו מאולימפיאדת מינכן בשנת 1968 ועד אולימפיאדת לוס אנג'לס ב-1984. בנוסף זכה ב-22 מדליות כאלוף עולם!!! הבחור נולד בטולצ'יה בכפר קטן ששמו מילה 23. הוא הגיע לענף זה בהשראת סבו שעסק בחתירה בקאנו. לימים הפך למאמן הנבחרת הלאומית של רומניה בשייט וזכה לכינוי "האדמיראל". נפטר בהיותו בן 71.
הפיסול המרשים הזה עם המשוטים הוצב על הטיילת בעיר טולצ'יה , שם נולד ושם אהב לשוט עם הקאנו שלו בדנובה.👇👇👇
עוד בקולאז' מסגד ובמסעדה שאכלנו ליד הטיילת צילמתי את הכיור שרואים רק כאן. דומה לגיגית הכביסה שהייתה לאימי ברומניה רק שזו בזעיר אנפין. החתול הלבן הוא חתול הבית של המסעדה שבדיוק עשה את צרכיו.👇
מילה 23
הוא כפר ציורי החבוי בלב הדלתא שנגיש רק בשייט. שמו ניתן בגלל מרחקו - 23 מייל ימי על תעלת הסולינה העתיקה. תולדותיו קשורות לקהילה הליפובנית - הפליטים מרוסיה שייסדה אותו כאן כנראה במאה ה-17. הבתים כאן הם בתים מסורתיים כפי שהיה להם ברוסיה בגווני ירוק וחום או בכחול עם גגות קש, מרפסות רחבות וסירות עץ לידם עוגנות. הצבע הכחול סיניל נועד לא רק ליופי אלא גם להרחיק מבתיהם יתושים.
בתוך הכפר תמצאו גם מוזיאון קטן לזכרו של החותר המפורסם בקאנו IVAN שכתבתי אודותיו לעיל.
בין העצים הבחנתי בעבודות גילוף של פסלים גבוהים ומרשימים בעץ .
מראות נוספים מטולצ'יה . יש בה מלונות ברמה טובה יותר אבל בכפרים זה יותר אותנטי.
קיימים בטולצ'יה גם פסלים יפים מאבן דוגמא אחת של שקנאי מהחזית .
💥💥💥טיפים וקישורים לטיול לדלתא💥💥💥
טיפ קטן מ"מסע אחר" איך להגיע לדנובה (לחץ)
אם נוחתים בבוקרשט ושוכרים רכב הנסיעה עלולה לארוך 3 שעות ו-40 דקות. אל תעיזו לקחת אוטובוס זה מייגע עוד יותר. כדאי מבוקרשט לחפש מראש טיסת שכר לקונסטנצה או מאמאיה וזה מקצר את זמן הנסיעה כמעט במחצית לעומת מבוקּרשט
כמובן בנסיעה עם רכב פרטי ששוכרים. בדרך יכולים לעצור בכפרים ולהנות גם מארוחת צהרים שבד"כ תהיה דגים.
עוד רעיונות תוכלו למצוא בבלוג על הדרך -כאן.
בלוג שיכול להועיל למי שמעוניין בחופשה בדלתא כאן. (👉👆לחץ)
לסיכום :
ממליצה בחום רב להגיע לדלתת הדנובה בכל דרך שתתאפשר לכם ולכמה שיותר זמן כדי להעצים את החוויה. מי שאוהב ציפורים ובעלי כנף לא תרצו להחמיץ כזאת חוויה. אני כבר חולמת על טיול נוסף לכאן .
💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥💥
על הטיול לאורך הדנובה שכתבתי עד כה תלחצו כאן. (👉לחץ)💥💥 זו הכתבה הראשונה מהטיול על הדנובה ושם תמצאו הפנייה לכתבות על מדינות נוספות שטיילנו במהלך הטיול❗️❗️
על שני טיולי לרומניה בחודש מאי ובאוקטובר של שנת 2009 עוד לפני שהיו בלוגים, איגדתי בבלוג הזה. (👉👆לחץ) לצערי התמונות שהיו בכתבות כבר נעלמו אבל מקווה שתתרשמו על המקומות שביקרתי ובסופת השלג שתפסה אותנו ונתקענו.
אם אהבתם את הכתבה אשמח אם תלחצו על מילת התודהבירוקבסופה של הכתבה.👇👇
אם תרצו לשמח אותי יותר תרשמו לי גם איזו תגובה.
.
.
.
