פורטוגל -גילוי האנוסים - במונסנטו - בלמונטה וטרנקוסו לא ייאמן!!!

המלכים בספרד הכריזו על גירוש היהודים מספרד. מתוך כ-300 אלף יהודים, כ-120,000 איש ואישה עברו לפורטוגל שהיתה ידועה בסובלנותה. הרב יצחק אבוהב יצא לפורטוגל מייד כשהחלו להגיע שמועות מארמון "אלהאמברה" שבגרנדה, בו ישבו המלכים בינואר 1492 לאחר סילוק המלך המוסלמי האחרון, שרוצים לגרש את היהודים. הוא סיכם עם מלך פורטוגל דאז - ז'ואאו השני, על הבאת היהודים מספרד לפורטוגל וסיכם לפרטי פרטים, דרך איזה גבול יוכלו להיכנס לארצו, כמה דמי-הכניסה ייאלצו לשלם ועוד.
המגורשים התיישבו מיד קרוב לגבול עם ספרד, למעט העשירים ביותר שהמשיכו לפורטו וליסבון שם השתקעו. ההתיישבות קרוב לגבול נבעה מכך שההליכה הרגלית הייתה קשה עבור הזקנים שנפלו מתו ונקברו בדרך, גם נשים שילדו בדרך התקשו לטפל בתינוקות תוך כדי המסע. מנהיגי היהודים חשבו לתומם כי המלכים מספרד יבינו עד כמה הגירוש יזיק להם- כי כמעט כל שכבת הביניים של המסחר,גובי-המיסים, יצרני תעשייה זעירה, מתורגמנים נמחקה מהחברה והכלכלה הספרדית .התיישבות קרוב לגבול חשבו אז תאפשר, בבוא העת שיבה מהירה לספרד. בינתיים, לאחר שישבו והתבססו בישובים החדשים היהודים סייעו לאחיהם ה"נוצרים החדשים" שנותרו בספרד- שלחו אליהם בסתר מוהלים, אוכל כשר, סיפרו להם על תאריכי החגים, השיאו זוגות ועוד.אבל למגינת ליבם, למלכה איזבלה היו מרגלים בכל מקום והם סיפרו לה על כך. היא כעסה מאוד עת הנקם הגיע עם מותה של מלכת פורטוגל, אשתו של המלך מנואל הראשון. חרף המאבקים והמלחמות שהתחוללו בין פורטוגל לספרד, שרצתה לשלוט על הפורטוגלים, נוצר מנהג לפיו מתקיימים נישואים הדדיים בין נסיכי הממלכות, בתקווה הדדית כי פעם ירש אדם אחד את כתר שתי הממלכות ויאחדן . לכן מיד כשנפטרה אשתו, מיהר מנואל וביקש מהמלכים את יד בתם הצעירה ביותר שעדין חיה רווקה בארמונם.המלכה נסערה ואמרה: "אם אתה מבקש את ידה של בתי הצעירה, סלק תחילה את כל יהודי פורטוגל", 
המלך התלבט. הוא רצה מאוד לשאת את הנסיכה אך לא רצה לגרש את יהודי פורטוגל, הותיקים ולא את אלה שמקרוב באו, כיון שידע מה רבה תרומתם למדינה. אי לכך , הורה ליהודים להתנצר, כביכול מרצונם,וטרח להבטיח ספינות שימתינו להם בנמלי ליסבון וטבירה שבדרום המדינה, למועד מסוים, למי שיבחר לעזוב. רובם ארזו מיטלטליהם וביום המיועד הגיעו לנמלים אלא שאניות לא המתינו שם אלא – כמרים שהתנפלו עליהם והתיזו מים "קדושים", גררו זקנים לכנסיות, קרעו תינוקות מזרועות אימן והטבילו אותם לנצרות..ביום אחד הפכו רבבות לנוצרים בעל כורחם והם חזרו למקומות יישובם.
אם בספרד רבו "הנוצרים החדשים" למרות שההתנצרות הייתה בדרך-כלל אישית, בפורטוגל כשכולם התנצרו בבת אחת, היה להם קל מאד להמשיך ולשמור על המסגרות המשפחתיות והקהילתיות ולהיות "יהודים בסתר", למראית עין היו נוצרים אדוקים -"יותר צדיקים מהאפיפיור"- בתיהם מלאים איקונות נוצריים ופסל הצלוב בכל פינה מעוטר בזרים. על שערי הבתים צלבים לרוב. הקפידו ללכת לכנסיות בימי א', להתפלל בקול רם. ומנגד,הנשים פיתחו מתכונים שונים שאיפשרו להן לשמור על הכשרות. הן למדו להחליף את שומן החזיר בשמן זית, למדו להכין נקניקיות מבשר עוף שידיף ריח של חזיר וכדומה. איך חגגו האנוסים את השבת ? בערב שבת הדליקו הנשים נר מיוחד בשם "נר האדון". לצורך ההדלקה הכינו שמן זך ופתילות מפשתן טהור אשר טוו ושזרו במו ידיהם. שם הפתילות היה: "פתילות מבורכות". הכנת הפתילות לנרות שבת לוותה בתפילה מיוחדת שעברה במסורת מדור לדור. התפילה שנאמרה בערב שבת עם הדלקת הנרות היתה: "ברוך אתה א-לוהי, ה', ה' שלי, אשר ציוונו במצוותיו המבורכות והמקודשות מאוד להדליק פתיל קדוש זה להאיר ולחוג את לילות הקודש של האדון למען יאיר האדון את נפשנו ויושיענו מאשמות עוונות וחטאים" לקוח מתוך אתר של מכללת הרצוג על קהילות יהודיות שמעניין לקרוא כאן.
בשנת -1536 הוקמה האינקוויזיציה בפורטוגל, שהייתה נוקשה יותר מאשר זו של ספרד. שליחיה הגיעו גם לעמקי הסרה דה אשטרלה. יהודים בסתר ברחו לאזורים מבודדים יותר לכן מונסנטו בדיוק התאימה להם.
רבים ברחו לדרום אמריקה, בהנחה כי לשם יד האינקוויזיציה לא תגיע, גם לאמריקה הגיעה. ה"יהודים בסתר" – האנוסים עשו הכול כדי להיראות נוצרים מושלמים. יחד עם זאת, טרחו וחצבו באבן בתיהם מחד צלבים ומאידך גיסא סימנים שונים הקשורים ליהדות כמו סמלי-12 השבטים. הייתכן שפיקסו צייר כאן?

פרופ' ירמיהו יובל שהוא פרופ' לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים בין היתר,

כתב ספר הסטורי פילוסופי מעניין על האנוסים והתייחסות מעניינת לספר תוכלו לקרוא כאן וכאן..

אביו של רה”מ ביבי נתניהו – בן ציון נתניהו – הסטוריון, כתב במחקר עמוק ומרתק את תולדות

יהדות ספרד מראשיתם ועד לגרוש הגדול.
ספרו של הפרופסור ירמיהו יובל מוסיף על הנושא השנוי עדיין במחלוקת בין החוקרים.
בגדול פרופ' ירמיהו יובל מחזק את התיאוריה של בן-ציון נתניהו, שגורסת כי האנוסים ,

הם עצמם אשר הביאו את גזירות הגירוש על יהדות ספרד עליהם, מתוך קינאה ומתוך

רצון שהקתולים הישנים, בניגוד לקתולים החדשים כפי שהם נתפסו בעיני העם הספרדי

להרחיק את התחרות הכלכלית ובעיקר לבדל לחלוטין בינם לבין היהודים שנשארו כאלה,

ובמטרה שאותם קתולים ישנים יבדלו אותם מהיהדות ויקבלו אותם בקירבם, כחלק מהעם.

המלכים הקתוליים לא כל כך רצו להרחיק את היהודים מארצם בהיותם מקור

להעשרת קופת המלוכה. סיבה נוספת היתה נאמנותם היחידה של היהודים
לשילטון שהיה מקור ביטחונם לחיים ולתעסוקה .

לאחר שלמדתם פרק חשוב בהסטוריה של עמנו, שהוא מהווה את הרקע לביקורי

בעיירות אילו, אוכל להראות לכם גם מה שראיתי.

MONSANTO – עיירת הבלודרים

מונסנטו בנוייה על גבעה רמה גבוה מעל פני השטח סביב. הבתים משובצים בין אבני

בולדרים גדולים ולעיתים גם בתוך גומחות לידם, ולעיתים אפילו מעל הבית. מונסנטו היתה

אחת מערי האנוסים. זו עיירה מאד קדומה שנמצאו בה עדויות מהתקופה הפליאוליטית.

יש להתכונן לסמטאות עולות ויורדות. הדרך למבצר שבפסגת הישוב היתה קשה עבורי

וויתרתי עליה. לבעלי הכושר מומלץ.

מי שהיפנה את תשומת ליבי עוד במטוס בהלוך שלא אחמיץ את מונסנטו היה המדריך

המצויין שהדריך אותנו בטיול לדרום אפריקה בצלאל עמיקם שגם שלח לי בשובנו מאמר

שהוא כתב על פורטוגל וגם הפנה אותי לפרופ' ירמיהו יובל.

בשנת 1938 הוכרזה מונסנטו כעיירה הכי פורטוגזית בפורטוגל במשאל שעשו בקרב

הפורטוגלים.

אין ספק שזו עיירה מאד מיוחדת ושווה ביקור.

תמונות נוספות ניתן לראות כאן.

מונסנטו כולה חבוייה בין הבולדרים זכתה לכינוי “כפר הסלעים” אפילו בית הקברות מוקף סלעים אהבתי את הבתים המטופחים שלה עוד על מונסנטו וההסטוריה שלה ניתן לקרוא כאן. BELMONTE - העיר שבה נתגלו הכי הרבה אנוסים (בתרגום: ההר היפה) הסיפור על יהודי פורטוגל שונה מקורותיהם של היהודים בספרד. בספרד האינקויזיציה נתנה ליהודים אפשרות בחירה להתנצר ולהפוך ל”נוצרים חדשים” או לגרשם מהמדינה..בפורטוגל לעומת זאת, לא ניתנה ליהודים אפשרות בחירה ומלכי פורטוגל והכנסייה חייבו אותם בהמרת הדת .כל קהילת יהודי בלמונטה נהגה לפי הכלל “היה יהודי בביתך וקתולי בצאתך.”. מצוות הדת נשמרו בסתר בתוך המשפחה הגרעינית. התפילות היו בפורטוגזית עם מעט מאד מילים עבריות מהתורה .200 משפחות בלמונטה שמרו כך את יהדותם. בני הכפר בלמונטה הלכו לתפילה לכנסייה בימי ראשון ואפילו הוטבלו ילדיהם לנצרות כמנהג הגויים, אבל במקביל הם שמרו על קדושת השבת, צמו ביום הכיפורים, הכינו מצות לפסח. את יהודי בלמונטה גילה יהודי פולני בשם שמואל שוורץ שהגיע בשנת 1917 לכפר במסגרת עבודתו כמהנדס מכרות. בני הקהילה לא האמינו למר שוורץ וביקשו לשמוע ממנו איזו תפילה בשפה העברית. הוא השמיע להם את “שמע ישראל” כששמעו ממנו את שם השם בעברית – אדוני זקנת הכפר אישרה לכולם שהוא אכן יהודי וקיבלו אותו . סיפור מעניין איך הערימו יהודי בלמונטה על הנוצרים ש”חיפשו” לחשוף אם הם עדיין שומרים על יהודותם הוא הסיפור של קיום מצוות בליווי משחקי קלפים!!!! ביום כיפור היה יום של תענית תפילות ומשחקי קלפים. האנוסים התכנסו לתפילה וגם למשחקי קלפים. במהלך הדורות כבר לא ידעו מה הסיבה למשחקי הקלפים, אבל שמרו על מנהג זה. גם סיפור הכנת המצות לפסח כדי שלא יתפסו לא הכינו לפני הגיע החג אלא רק ביום השלישי של החג. ובתחילת החג לא אכלו חמץ. לרגל הכנת המצות התלבשו כל בני המשפחה בבגדים לבנים ואפילו הקפידו שגם תחתוניהם יהיו לבנים. הבצק הוכן על הרצפה על בדים לבנים והמשפחה כורעת ללוש הבצק תוך שהם אומרים פיוטים. את המצות הניחו על מדורות בחדר ובסיום הלכו איש איש לביתו. המזוזות הפכו להיות “מזוזה ניידת” שהוחזקה בכיס שלא נקבעה במשקוף דלת הכניסה לבית כנהוג. לא היו נישואי תערובת והם שמרו בקנאות על נישואים ביניהם. היהודים חשפו את יהדותם בפומבי רק בשנת 1974 כאשר פורטוגל הפכה למדינה מודרנית. הם ביקשו מקולט אביטל שהיתה אז שגרירת ישראל בליסבון שתבקש עזרה ממדינת ישראל בשליחת רב לבלמונטה ולבצע תהליך השבה ליהדות. אנו הגענו ביום ראשון בערב, לבלמונטה – עיירה היושבת בגובה 600 מ' מעל פני הים, ודבר ראשון אחרי קבלת החדר במלון הלכנו לחפש את בית הכנסת החדש יותר, שלצערנו היה סגור, השוכן מאחורי הגינה הציבורית שממנה יש לפנות ימינה ומייד שמאלה וכך מגיעים לבית הכנסת שנפתח ב-1996. למראה המנורה הניצבת בריש גלי כבר התרגשנו, הלכנו ברחוב שהיה של יהודים לכיוון הטירה, המשומרת מאד יפה. הקפנו אותה, הצצנו לבית הקברות הנוצרי, שבו ראינו מהן אחוזות קבר ענקיות. בעודנו ישובים בבית קפה-מסעדה מקומית עבר יהודי חבוש כיפה. רצתי אחריו כדי לשמוע מעט על היהודים בבלמונטה. הוא היה עסוק בשיחה בטלפון וכשסיים ידע לאמר מעט מילים בעברית. משפחה יהודית שפגשנו מאוחר יותר ששבה מתפילה בבית הכנסת, סיפרה לנו כי כל היהודים הגרים היום בבלמונטה הם יהודים ספרדיים וכי ישנם כ-40 יהודים. גם יהודים אילו התהלכו עם כיפה על ראשם בריש גלי דבר שעזר לנו כמובן לזהותם. בית הכנסת החדש בבלמונטה בתוך בית הכנסת על לוח חרוטים הדברים הבאים: “כאן במקום הזה לא נותקה השלשלת... כאן בכפר בלמונטה, בבית הזה ובבתים הסמוכים, לב האזור היהודי, התנהלו חיים יהודים מלאים ועשירים עוד מימים קדומים. בעקבות גזרות השלטון, נאלצו תושבי הכפר היהודים, כמו יהודים אחרים ברחבי ספרד ופורטוגל, להמיר את דתם – כשהם שומרים על יהדותם בבית. כאן לא כבה הנר לעולם... כאן, בבתי הכפר, קיימו בסתר את מצוות היהדות, במשך חמש מאות שנה, מ-1492 עד 1992, כשהם מעבירים את המסורת בעל פה, מדור לדור, בחשאי, מקיימים את השבת בלב, ואת יום ראשון – לעיני השכנים שמסביב. אנוסים לחיות חיים כפולים... נזהרים שלא למעוד בין מנהגי היהדות והנצרות מחשש ליפול לידי האינקוויזיציה ומרתפיה, מברכים על החלה והיין, ממלמלים באפלה מילים מתוך התפילה. שומרים על יהדותם בנפש פנימה. כאן הנשמה היהודית לא הלכה לאיבוד... כאן הנשמה היהודית נשארת לעולם... ומתוך העבר – יקום העתיד, מחושך ואפילת ימי הביניים אל האור של בית הכנסת והמרכז הרוחני.” מעניין לקרוא עוד כתבות על היהודים האנוסים בבלמונטה כאן. מעניין לטייל בבלמונטה גם בלי שום קשר לאנוסים. הבתים מאד מטופחים עם המון פרחים לפני הבית וגם בית בו עדיין מכבסים ביד כמו פעם אחד הבתים ברחוב היהודים הגינה החמודה הקרובה למלון שסביבה יש הרבה מקומות חנייה והיא נקודת המוצא להגיע לבית הכנסת אני אוהבת להציץ לחצרות בתים וגם כאן לא החמצתי את היופי הזה שיח נשים קרוב למסעדה שאכלנו המצודה עם החלון שהפכה לסמל של בלמונטה המוזיאון היהודי שלצערי בשעות הערב שהגענו היה סגור בסיור הלילי המופלא כשבלמונטה מוארת היתה לי תחושה שאני בכלל במאה אחרת ותיכף יצאו כמה אנוסים מהבתים ויגלו אותי היהודיה ויצאו מכליהם ויחשפו בפני את יהדותם. כמובן שכל זה היה רק אשליה כי הם כבר התגלו מזמן. אבל היתה לי תחושה של כפר עתיק שהזמן בקושי נגע בו ונתן בו את אותותיו. המצודה המוארת מאד יפה בלילה החלון בסגנון מנואליני מואר וזוהר בלילה מימינו של הפסל של פדרו אלבארס קאבראל מגלה ברזיל נמצאים הבתים היפים האלה במהלך הסיור הלילי גיליתי את הפסל של פדרו אלבארס קאבראל מגלה ברזיל שנולד כאן. בינואר שנת 1500 הוא הגיע לפתחו של נהר גדול שקרא לו הנהר של ינואר (ריו דה ז'נירו) מסעו זה של אלבארס קאבארל הפך את פורטוגל לאימפריה ואת השפה הפורטוגזית למדוברת בפי למעלה מ-200 מיליון בני אדם. לפני האנדרטה יש לשים לב לציורי המוזאיקה על הרצפה האופיניים כל כך לפורטוגל. משמאלו של הפסל ממש על הרחוב שוכן הבית המפואר הזה עם העיטורים היפיפיים. בחנות מזכרות בהמשך מוכרים את החלון מהמצודה של העיר נכנסתי לבקר במלון הר סיני שהיה סמוך למלון שלנו בו. שאלתי את פקידת הקבלה אם יודעת משהו על הבעלים של המלון. כאשר התחלתי להפגיז בשאלות אמרה לי שאינה דוברת טוב אנגלית, וקראה לקולגה שיעזור לה. הוא ידע קצת יותר ממנה. בעל בית המלון כמובן יהודי. הוא אינו יודע עברית. הם לא ידעו את הסיבה שבית המלון “הר סיני” נקרא בשם זה וכמובן טרחתי ליידע אותם. המלון הוא מלון חדש יחסית שנפתח רק בשנת 2016. הראו לי פרוספקט איך נראים החדרים בפנים הכל פשוט. גם הלובי פשוט. קבוצות של יהודים מטיולים מאורגנים מלינים אותם כאן. כשאני בדקתי לפני הטיול אם ללון כאן או במלון שבחרתי, המחיר נטה למלון- בית הארחה שבחרתי ונקרא ALTITUDE HOUSE שנמצא ממש ליד מלון הר סיני. מדורג 9.1 בבוקינג. בעלי המקום שלא ידעו אנגלית דאגו שמישהי תגיע ותדבר איתי באנגלית. אנשים מאד חמים. המבנה בן 2 קומות עם מעלית ומקסים. מקום חדש. למעוניינים להרחיב ידיעותיהם על יהודי בלמונטה כדאי ומומלץ לקרוא באתר המופלא של שרה מולכו . MY BELMONTE TRANCOSO גם עיירת ימי ביניים זו מוקפת חומה אליה הגענו בגלל הרובע היהודי שלה.. קראתי כי יש בה 150 סימנים דתיים החרוטים על גבי אבני בתי הרובע. בין הסימנים אותיות עבריות, סימנים המסמלים את 12 השבטים. מאחורי הכנסייה המרשימה במרכז העיר שוכן בית ספר שהילדים בדיוק היו בחוץ ידעתי שאם יש לי סיכוי שיסבירו לי היכן נמצא הרובע היהודי זה רק איתם שבוודאי דוברים אנגלית. שתי בנות מקסימות ששמעו את שאלתי , נרתמו לעזרה וליוו אותנו, וזאת למרות שהיו צריכות להכנס לביה”ס.כשהתקרבנו לרובע היהודי ביקשתי שתחזורנה לכיתה, הן רק הצביעו להמשך הכיוון ללכת. הן היו מקסימות. הן עבדו על העלאת סרט קולנוע. לפני הכנסיה ניצב עמוד הקלון – (Pillory) שהיה סד ענישה שהושארו בו פתחים לידיים ולראש של הנענש. באירופה של ימי הביניים השתמשו בעמוד הקלון כדי לבייש בציבור עבריינים שפשעו פשעים קטנים. על ידי קשירתם לעמוד הקלון בכיכר העיר היו מענישים אותם בהשפלה ומזהירים אחרים מדרך הפשע. כשהם היו קשורים שעות רבות ולמולם עברו כל אנשי העיר ובזו להם על פשעיהם,לפושעים היה הרבה זמן לחשוב על ציות ושמירת החוק. כאן בעיקר זה שימש עבור היהודים שנתפסו ששמרו על מנהגי היהדות והתחזו לנוצרים. היהודים כאן כל כך חששו מהאינקויזיציה שהם אימצו לעצמם שמות משפחה שלא יזוהו כיהודים כגון כריסטו (ישו), שמות של צמחים כמו פיינרו (אורן) או בעלי חיים כגון קרבטו (קיפוד) בין הבתים המרשימים צפינו ב – בית החתול השחור שבפורטוגזית זה נקרא: CASA DO GATO PRETO. משערים שבית זה שימש את הרב של הקהילה כאן. בתוכו נמצא פסל דמוי חתול שחור ועל חזית הבית חריטות של גור אריה ושערי ירושלים. המומחים שיערו שהבית שימש כבית כנסת. גור אריה מסמל את שבט יהודה. גור אריה יהודה תבליט על קיר הבית איני יודעת אם בגלל שזה היה יום חם באותו הבוקר, או שמא אחרי בלמונטה הועם זוהרה של טרנקוסו, ואולי בגלל שחיפשנו וחיפשנו סימנים שכתבו כי יש 150 ואנו בקושי ראינו 3, והסתובבנו שוב באותן הסמטאות רק כדי לראות שגם הסמטאות הציוריות אינן מי יודע מה ציוריות. הרחוב עם פרחי ההורטנזות היפות הוא רחוב היהודים בבית אחד מצאתי חנוכיה גדולה בחצר ומצידה השני של החצר מצאתי סימן של צלב על בסיס של מנורה כדי להסתיר שזה בית יהודי ואותיות עבריות חקוקות באבן משמאלו מעל משקוף בית אחר מצאתי תבליט שלא הצלחתי לפענחו מהו. באחת הסמטאות הבחנתי בבאר עתיקה כמו שהיו פעם ששואבים מים מהבאר ביד בית ציורי שמצאתי כאן לפניכם ברחוב RUA FERNANADO ISAAC CARDOSOS הקרוב לבאר,נמצא מבנה גדול חדש שישמש כבית תרבות הן עבור היהודים שבאים לבקר והן עבור הנוצרים שידעו איזו קהילה מפוארת של יהודים התגוררה כאן . מי שיזמה את בית התרבות היא דווקא העירייה של טרנקוסו שבראשה עומד ראש עיר שנמנה על האנוסים. מי היה אותו יצחק קרדוסו שעל שמו שם הרחוב? יצחק קרדוסו נולד כאן ב-1603 כבן למשפחת אנוסים. לאחר שהשתקע בוונציה חזר ליהדות, והתפרסם הודות למאמרים שחיבר בתחומי הפילוסופיה, הרוקחות והדת. באופן סמלי, המבנה הוקם בשטח שבו עמד הרובע היהודי בעיר העתיקה. כדי להשתלב במרקם העירוני הקיים, הוא תוכנן ועוצב ברוח המקום ובהתאם לצורה הגיאומטרית של המגרש המשולש הניצב במפגש של שני רחובות. הבניין עצמו תופס את כל שטח המגרש (500 מ"ר) ומעוצב כגוש גרניט בסיתות לא אחיד, מה שמדגיש אותו כמבנה ציבור חדש בין בתי המגורים הוותיקים העוטפים אותו. האופי הגושני ממשיך גם לחדרים הפנימיים, שכאילו נחצבו בתוך גוש הגרניט הגדול. בבניין חדרי לימוד, מקווה טהרה, וגם בית כנסת עם עזרת נשים בקומת גלריה התופסים את מרבית שטח המבנה. ההשראה למבנה בתי כנסת מהמאה ה-15. מאמר מעניין על המבנה שלצערי היה סגור כשהגענו לשם, תוכלו לקרוא בכתבה המעניינת מאד מלווה בתמונות מגלים את היהדות מחדש כאן.

האנוסים המפורסמים שכדאי לשוב לקרוא את תולדותיהם הם ברוך שפינוזה שהיה

פילוסוף והוגה דיעות ממשפחת אנוסים שהיגר להולנד.

ודונה גרציה שמשפחת הוריה מוצאם מספרד שעברו לליסבון בזמן גירוש ספרד,

ובליסבון סבלו מידיה של האינקויזיציה שכתוצאה מכך ברחו לאנטוורפן שבבלגיה.ובהמשך לונציה.

היא סייעה מכספה ליהודים רבים להמלט מפורטוגל מאימת האינקויזיציה.

היא עצמה נישאה בסתר כדת משה וישראל.

הרצאה מעניינת מאד של פולק אוסנת מדריכה בחברת דרכים על האנוסים כדאי לצפות כאן.

https://www.facebook.com/Drahim.Travel/videos/367830374321730

מצגת מהממת על האנוסים של נוה אורי ועוד עדויות תוכלו למצוא כאן !!!

אם אהבתם את הכתבה אתם יכולים להמליץ ולעשות

לייק ועוד יותר אשמח לתגובה.

לכתבה הבאה קסם על נהר הדואורו ועד פורטו

לחץ על הכותרת לעיל בכחול.

את הטיול לפי סדר כרונולוגי תוכלו למצוא כאן.

הידעתם ש… נכון להיום 11.8.17 התפשטו שריפות ברחבי פורטוגל. למפת השריפות

תראו כאן.