טיול ג'יפים במונטנגרו, חלק 1 מתוך 2

28 במאי. לאחר טיסה קצרה נוחתים ב Tivat נמל התעופה הקטן של מונטנגרו. תהליך היציאה מהיר וביציאה מחכה לנו אבנר עם מגש של בורקס מקומי הקרוי גם פיתה. אבנר לחוץ לצאת לדרך ואין זמן לרכוש סים מקומי. מקבלים את הג'יפים שנראים ממש טוב. 3 אוטומטיים ואחד ידני. אנחנו קבוצה קטנה 3 זוגות שהתארגנו יחד ועוד אב ובן שהגיעו בנפרד, טיול בוטיק. יום הטיול הראשון אמור להסתיים בבירה פודגוריצה. אך מתחילים את הסיור בהקפה חלקית של מפרץ קוטור. קטע מהדרך נעשה על מעבורת, כדי לחסוך זמן נסיעה יקר. העיר הראשונה שאליה נכנסים היא קוטור. העיר שמקורותיה באימפריה הרומית, עברה ידיים רבות. חומותיה ניבנו בתקופה הונציאנית. העיר מלאה בתיירים עקב כניסת קרוזים ללב העיר.

העיר העתיקה יעד תיירותי מעניין יושבת למרגלות המצוק. לאחר הסבר קצר על העיר נכנסים למסעדה איטלקית לארוחה ראשונה על אדמת מונטנגרו. ולאחר מכן אנחנו מקדישים זמן קצר לסיור, ולישיבה בבית קפה.

הדרך לפודגוריצה עוברת בשמורת לובצן. הדרך להגיע לשמורה היא דרך כביש הידוע ב25 הפיתולים, כפי שניתן לראות בצילום הלווין באדיבות גוגל.

מפרץ קוטור הולך ומתרחק ככל שעולים לגובה, הכביש צר ומחייב תימרונים כאשר מגיע רכב ממול.

לעיתים זה די מסובך בייחוד כאשר מגיע אוטובוס וכל השיירה נדרשת לסגת לאחור.

מונטנגרו הירוקה מתגלה במלוא יופיה. באזור השמורה יש מתקן אומגה מעל לעמק צר יחסית. אנחנו עוצרים,אבל מזג האויר הגשום מעט מהווה תירוץ טוב לכמעט כולם לוותר על האטרקציה. למעט הצעיר שבחבורה שמבצע את האומגה בקור רוח ותוך דקות ספורות הוא שוב איתנו. יוצאים לדרך ונראה שכולם קצת מצטערים על הוויתור המהיר.

עוצרים למספר דקות בכפר הקטן ניגושי, בו משפחות מייצרות בתהליך מסורתי פרושוטו מעולה (אוכלי הבשר קונים בכמויות) וגבינות מקומיות.

עוברים דרך צטיניה, עיר קטנה, בירת מונטנגרו לשעבר. בפודגוריצה אנחנו מתאכסנים במלון Union. מלון מודרני חדרים מרווחים וארוחת בוקר טובה. City mall סוג של קניון נמצא במרחק הליכה קצרה מהמלון, בסופר מרקט ניתן לרכוש סים מקומי של Telnor ב10 אירו, המיועד לתיירים, התקנתו קצת מסובכת. מסיימים את הערב במסעדה טורקית עמוסה, פחות מוצלחת מהמסעדות שנפגוש בהמשך. חוזרים למלון בגשם שוטף, דבר שלצערנו יאפיין חלק מטיולנו המתקיים בסןף מאי תחילת יוני.

29 במאי היום השני לטיול. היום ייכנסו הג'יפים לפעולה. המדריך מצביע על האנתיקה הכחולה מתקופת טיטו.

תחנתנו הראשונה באזור קוריטה

נחשפים לנופי האלפים הנפלאים של מונטנגרו, אך על כך בהמשך.

עדיין נושאים בליבנו את זכר הוויתור על האומגה ולכן על אף מזג האוויר הפחות נוח כמעט כולם חובשים קסדות ולובשים מעילי גשם לקראת האטרקציה הבאה.

טיול רייזרים קצר באזור הגבול האלבני האפוף בערפל.

בהחלט פעילות אתגרית מרגשת. עדיין זוכר היטב את אסון הרייזר ליד ירושלים ומשתדל לקחת את תוואי הדרך ברצינות ובזהירות. כמובן שהשלולית הרבות מאתגרות את כולם להראות מי משפריץ הכי גדול.

לאחר ההתרגשות, נכנסים לג'יפים ומנסים תוואי דרך הררית סמוך לגבול האלבני.

אך ראשית עצירה לפיקניק במרפסת של בית איכרים נעול בין 2 אגמים.

תוואי הנוף דורש צילומים ודוגמנית הבית שמחה להשתתף.

הדרך, מתאימה לג'יפים, אך מפעם לפעם ניתן לראות את רכביהם הפרטיים של תושבי המקום (נראה בעיקר מדגם גולף) מתפקידים היטב בדרך המשובשת.

השלג בפסגות ולצידי הדרך מעלה סימני שאלה אצל מנהיג השיירה.

ובהמשך מקבלים אינדיקציה ברורה שבדרך זו כבר לא נעבור.

אל דאגה, יש אופציה שניה (נפסלת עקב משך הזמן הארוך שייקח להגיע לMojkovak), ואופציה שלישית נבחרת אם כי היא פחות מאתגרת. בדרך למויקובאק בה נלון בשני הלילות הבאים עובדים בקדחתנות על האוטוסטרדה מסרביה לעיר הנמל בר. האוטוסטרדה תאפשר שינוע ומעבר סחורות בקצב גדול יותר.

מלון Small חביב מאוד, החדר ענק אך המיטות הן מיטות נוער חורקות ולא נעימות. כאן כמו בכל מלון ומסעדה כמעט מוגש בסיום המעדן המקורי, הספינג' המטוגן והטעים. כאן גם פוגשים לראשונה מעדן ערב לחייך, זהו מרק הדגים, שמכאן ואילך מלווה אותנו בכל מקום בו ניתן להזמין.

30 במאי, היום השלישי. הפסגות השחורות של רכס ביילסצקה. דרך ג'יפים עבירה בהחלט, גם לרכבים של המקומיים. נופי הרים ירוקים מרהיבי עין. אתר סקי, חוות ובקתות איכרים וצמחיה נהדרת, עם סוגי פרחים לא מוכרים בשלל צבעים.

הבקתות שבעמק נועדו לאלפיניסטים המטיילים באזור.

לשמחתנו מעבר ההרים פתוח ואנו עוברים בין קירות השלג שנחצבו למעננו.

בעוד מספר ימים נחגוג מספר עשורים לנישואינו, חומות הקרח מזכירות לנו את ירח הדבש בהרי האלפים, כאשר לראשונה זכינו שנינו למחזה כזה ואז כמו היום הטמענו בקיר הקרח מזכרת לאהבתנו.

ערימות השלג, ההרים הקרחים, מזג האוויר הטוב (היום זכינו), מה עוד אפשר לבקש?

לצד ערימת השלג פורחות סיתווניות סגולות למאות ואולי אלפים.

ופרחים נוספים

לקראת סוף המסלול מצפה לנו ארוחת צהריים בבקתה של גברת שמבשלת עבור המטיילים כמיטב המסורת המקומית.

עוד מעבר הרים אחד בדרך קצת יותר קשה. ואנחנו מגיעים לאגם Biograd שבליבה של שמורת טבע. לאחר צילומים הכרחיים על הדק, יוצאים לסיבוב מסביב האגם כ 2.5 ק”מ של הליכה קלה בסבך הצמחיה והחורש המקיף את האגם הקרחוני שנמצא בגובה של כ1100 מטר מעל פני הים.

מבט מכיוון אחר

פטריות ענק צומחות על גזע עץ

ולצד גשרי ההליכה צמחיה עם עלים רחבי היקף.

תם היום השלישי, שבים למלוננו שליד Mojkovak.

המשך טיול הג'יפים עם חברת ג'יפטור לקרוא כאן