בפריז ביקרנו מספר פעמים, עם הילדים, בזוג, למספר שעות וגם יצא לי לצאת עם אמי המבוגרת ולהנות מהעיר הנפלאה. בשנים האחרונות למעט ביקור חטוף של מספר שעות בין טיסות, לא יצא לנו להגיע כזוג, ולכן החלטנו שהגיע הזמן לחזור ולבקר, הגענו לפריז בשעת לילה מאוחרת מאוד, ביציאה מנמל התעופה מחכים (תמיד?) נהגים דוברי עברית, המציעים להסיע ברכבם. אנחנו פגשנו את סטפן, דובר עברית, חי בעבר מספר שנים בארץ, אבל מאוהב בעירו פריז. מלון Ibis אחד מכ60 בתי מלון ברשת, ממוקם ליד הבסטיליה, ברחוב שקט Trousseau, שיש בו מספר מקומות נחמדים לסעוד או סתם לשבת לשתות. הפתעה נעימה, מלון כמו חדש, נוצץ ומבריק, צוות נחמד וארוחת בוקר טובה (לא לפתח ציפיות מוגזמות), בארץ עדיין אוכלים מצות וכאן יש בגטים (לא יאומן). היות וכאמור טיילנו הרבה בפריז החלטנו להתחיל במקומות פחות מוכרים, בהם לא ביקרנו, וכמובן להשתדל ללכת כמה שיותר ברגל. והכי חשוב, חודש אפריל אביבי, שמש זורחת ותענוג להסתובב ברחובות. מזג האוויר הוא שחקן חשוב מאין כמוהו לטיולנו והוא בהחלט הסביר פנים) להלן מסלול היום הראשון שלנו.

שמתחיל בצעידה קצרה אל כיכר הבסטיליה, שם ממוקמת האופרה החדשה, בצילום מאחורי עמוד יולי (Colonne de Juillet), שמציין את זכר אירועי מהפכת יולי 1830 (תודה ויקי) וגם כפי שנראה כעבור יומיים, שוק ענק של תוצרת חקלאית, בשר, לחמים, בגדים ועוד.

ומשם אל רובע Marais, שהיה בעבר ביצה, ואח"כ קמו בו ארמונות כגון המבנה שמשמש היום כ Centre Des Monuments Nationaux ויש לו חצר יפה עם פסלים.

בדרך נהנים מרחובות יפים, שוקקי חיים, בתי קפה ומעדניות קורצות אלינו עם מבחר מדהים של גבינות, עוגות ונקניקים

משם בצעדה קלה ברחובות אל מוזיאון פיקסו שמכיל לפי הכתוב 4000 יצירות שנתרמו על ידי היורשים במקום לשלם מס ירושה. המוזיאון נפתח ב11:30 ואנו ממתינים כחצי שעה בתורת מומלץ לרכוש כרטיסים באינטרנט ולחסוך את התור. בחרתי להציג 3 ציורים הראשון מראה בכמה פשטות אפשר לצייר ציור שיש בו הכל

השני מראה את היותו צייר מוכשר לפני התקופות המאוחרות והחכמות

והשלישי, שני ציורים מבין רבים שאהבתי

יוצאים מהמוזיאון שממוקם בארמון יפיפה, ברגל, אל הרובע היהודי, בצילום התור לפלאפל ב Chez Marianne, לפי הביקורות שקראתי לא כדאי להתאמץ.

אפשר להיכנס למעדניה של פינקלשטיין ולקנות מצות

משם צועדים אל הקצה הדרומי של תעלת סן מרטן, היות והבטן כבר מקרקרת נכנסים לLa Marine, ולא מצטערים. המסעדה ממוקמת מול התעלה, אשר גדותיה עמוסות צעירים המנצלים את מזג האוויר הטוב לפיקניק על הגדה. התפריט לא מתורגם, אבל המלצר החביב (דרך אגב כמה כמה דעות קדומות הופרכו, הצרפתים הם עם נחמד וחביב, ורחובות פריז אינם עמוסים בשוחרי רעתנו, ושבע מאות אלף יהודי צרפת לא יעלו לישראל) מתרגם לנו את כל התפריט לאנגלית. המנה הראשונה מוצרלה עם עגבניות, שמן זית ופסטו מעולה, והטג'ין עם הקוסקוס, הבשר והמרגז', מצויין. מנה אחרונה טירמיסו ושוב הצלחה. טעונים ומוכנים יוצאים לטייל על גדות התעלה עד לסופה בתחנת מטרו Jaures. בהמשך נמצאת תעלת לה וילט.

בתעלת סן מרטן שטות ספינות עמוסות תיירים, ולכן נמצאת שם מערכת של גשרים המסתובבים על צירם, כאשר מגיעה ספינה. הכביש נחסם ע”י מחסומים משני צידיו, ובלחיצת כפתור ע”י מפעיל הכביש סובב על צירו ומאפשר מעבר לספינות.

עוד אטרקציה נחמדה היא מערכת הסכרים שנועדה להתגבר על הפרשי המפלס בגובה התעלה, הספינה בתמונה למעלה כלואה בין שני סכרים בעלי דלתות הנפתחות לצדדים. כאשר הספינה נכנסת נסגרות שתי הדלתות ומשאבות אדירות ממלאות את התעלה ומציפות את הספינה, כעת נפתח השער הקדמי ומאפשר לספינה להיכנס למפלס התעלה הגבוה יותר.

חוזרים אל המלון במטרו, כדי להתכונן לבילוי הלילה. ובהזדמנות כמה מילים על מערכת המטרו הנהדרת.

ראשית קו 14, זהו קו מטרו שאין בו נהג, ומומלץ להיכנס לקרון הקדמי ולצפות בפלא. שנית, רכישת כרטיסים, נראה שהרכישה המשתלמת ביותר היא רכישת קרנה (10 כרטיסים), כאשר עלות כל כטיס היא כ1.4 אירו. את הקרנה לא ניתן לקנות במכונות למכירת כרטיסים, אלא באינפורמיישן ובאמצעות כרטיס אשראי בלבד. שלישית, במטרו מסדרונות ארוכים מאוד והמון מדרגות לעלות ולרדת, ממש לא משתלם (בדרך כלל) לנסוע עם המטרו מרחק של תחנה אחת, עדיף לצעוד ברחוב ולא מתחת לפני הקרקע. המטרו נראה בטוח מאוד גם בלילה.

לערב מתוכנן בילוי במועדון הלידו. צעירים היינו וגם בגרנו ובמועדון לילה פריזאי, טרם ביקרנו. החלטנו שהגיע הזמן לחוות זאת וכבר לפני שטסנו, הזמנו כרטיסים לבילוי לילה במועדון. הבחירה המקורית הייתה במולין רוג', אבל טיפלנו בעניין באיחור וכבר לא היו כרטיסים. קיימות שתי אופציות להזמנת כרטיס למופע הלילי, האחת ללא ארוחת עם ערב, כוללת חצי בקבוק שמפניה לאדם, בעלות של 110 אירו לאדם והשנייה יקרה בהרבה כוללת ארוחת ערב. היות והביקורות על ארוחת הערב היקרה היו לא טובות, בחרנו באופציה הראשונה. החיסרון מסתבר הוא שמזמיני הארוחה ממוקמים בשולחנות הקדמיים ואלו שמגיעים מאוחר יותר ממוקמים מאחור. למזלנו המלצר שהוביל אותנו פנימה היה נחמד, והתעקשותנו (בנחמדות) על מקום טוב יותר נשאה פרי, והוא הושיב אותנו באזור של הסועדים.

המועדון נמצא בשאנז אליזה, מול תחנת המטרו George 5. מרחק הליכה קצר משער הניצחון.

רחובות עמוסי תיירים בעיקר, המקומיים יצאו כנראה לחופשת הפסחא.

חזית המועדון נוצצת וסדרנים לבושי טוקסידו מובילים את המבלים אל השולחנות

כמה מילים על ההופעה. היות והצילום בזמן המופע אסור, צילמתי צילום אחד לפני ההופעה

ואחת בסיומה, כאשר כל המופיעים זוכים לתשואות.

המופע עצמו, עם המון רקדניות חשופות חזה, רקדנים, זמרת, אקרובטים, ליצנים, ואפילו צמד רקדנים על הקרח. השילוב של האנימציה המצויינת, ועזרי הבמה מוסיף בהחלט להעלאת רמת המופע. למופע יש כאילו נושא, בחורה פשוטה וממושקפת מגיעה לעיר הגדולה והופכת, כצפוי, בסופו של דבר לקול תשואות הקהל לזנזונת חשופת חזה. המוצלחים במיוחד היו דווקא האקרובטים, הפנטומימאי הרקדנים על הקרח. אנחנו סימנו את הV הנדרש על הביקור במועדון לילה פריזאי. לא רע אבל פעם אחת מספיקה. הא כן, היה כמובן גם ריקוד קאן קאן.

יוצאים שוב אל השדרה הנוצצת, מסמנים לעצמנו שחנות דיסני עדיין קיימת, נבקר מחר, וחוזרים למלון במטרו, אחרי צעדה ארוכה לאורך השדרה. מוכנים ליום המופלא הבא בפריז.