4 ניו אינגלנד בשלכת

הפוסט הקודם מסתיים עם יציאתנו בטיסה מניו אורלינס (כאן). לאחר מספר שעות, בשעת ערב די מאוחרת אנחנו נוחתים בנמל התעופה ליד העיר בנגור Bangor, הקרובה מאוד לפארק אכדיה Acadia national park, במדינת מיין, היעד הראשון בטיול בניו אינגלנד. עד אתה התנהלנו באמצעות תחבורה ציבורית והרבה עבודת רגליים. כאן אנו נזקקים לרכב שכור להמשך הטיול. בבנגור Bangor מקבלים את הרכב שהזמננו, 3 המזוודות הגדולות נכנסות לתא המטען, כמו שאומרים, על המילימטר, ואנו יוצאים לדרך. בנגור היא עירו של הסופר סטיבן קינג, ואלמלא השעה המאוחרת לבטח היינו מעיפים מבט על ביתו. לילה חשוך מאוד, כבישים צרים וגשם מטפטף קלות, זו לא בדיוק הדרך בה אני מעדיף להתחיל בנהיגה. אך וייז הנאמן, מוביל אותנו בבטחה אל המלון  ANCHORAGE MOTEL ‬בעיר בר הרבור Bar harbor, הנמצאת על האי Mt desert island, בקרבה רבה מאוד לפארק אכדיה. בלילה עוד מספיקים לשוטט בעיר המאוד חביבה, עיר נמל קטנה, ולהנות מפיצה טובה. המוטל פשוט מאוד, אבל נקי, חניה בשפע, קפה נוראי, ללא ארוחת בוקר.

Rosalies pizza, אחד המקומות הבודדים לאכילה בלילה, טוב מאוד

צריך יותר זמן לשוטט ולהנות מהעיר הנחמדה

מגיעים לפארק אכדיה ונוסעים למרכז המבקרים אליו נוהרים רבים, ריינג'רית חביבה מתווה לנו מסלול למספר השעות שעומד לרשותנו. ממליצה ראשית לעלות להר Cadillac mountain, משום שמזג האויר עלול להשתנות ובהמשך אולי לא תהיה ראות טובה.

מבט מההר לעבר הים והאיים

משלמים עבור הפאס, 25 דולר, ויוצאים לדרך. גובה ההר 466 מטר, וכבר תוך כדי עליה מתגלות נקודות תצפית לנופים של ים ואיים ירוקים, השלכת שאינה בשיאה מספקת צבעוניות נוספת למראה.

ספינות קרוזים ויכטות מגיעות לטיול יום בפארק אכדיה

לאחר הירידה מההר חוזרים לבר הארבור לארוחת בוקר מהירה

מיין מדינת הלובסטרים, כאן הוא מוגש כ lazy lobster, למי שאינו מעוניין להיאבק בו

וחוזרים לפארק למסלול עם כיוון השעון שמתחיל ב Sand beach שכשמו כן הוא. מזג אויר קצת אפרורי ומדי פעם מטפטף קלות.

ממשיכים לנקודה הבאה המפורסמת Thunder hall שאמורה לספק תמונת גלים מתנפצים ברעם אדיר, בזמן הגהות. המקום גדוש, חלקלק, ומדי פעם מישהו מחליק ונופל, אבל הגלים לא מספקים את הסחורה.

Thunder hall

מראות השלכת

הנקודה הבאה Seal harbor, ומשם מתחיל מסלול חזרה בדרך החולפת ליד Jorden pond ו Eagle lake

Seal harbor משמש כאתר נופש לעשירים ומפורסמים

אזור האגם מספק את החוויה המוצלחת ביותר, בזכות צבעי השלכת והיופי הטבעי, כרגיל קצרים בזמן ולפנינו נסיעה ארוכה בלילה ליעד הבא North conway שבהרים הלבנים, מדינת ניו המפשייר, לכן יוצאים לקטע הליכה קצר ליד האגם השליו.

מבט על האגם

עוד מבט ויוצאים לדרך

נסיעה של יותר מ300 ק”מ, בגשם ובחשיכה, די מתיש, waze הנאמן מתווה את הדרך במקצועיות רבה, ובשעת לילה אנו מגיעים למוטל Junge ( אין ארוחת בוקר, מיטות נוראיות, לא מומלץ) ב North conway.

כשבוקר חדש עולה, והוא צח ויפה, אנחנו מאושרים ויוצאים לדרך, במסלול מעגלי, כשפנינו מערבה לכביש 112 הידוע בנופיו הנפלאים, וכעת הוא עומד בשלכת.

Kancamagus Highway שמו של הכביש. את 35 המיילים, פחות או יותר, עד Lincoln, אנחנו עוברים בארבע וחצי שעות, מים שלכת, מפלים, הכל מפליא הכל נהדר, אנחנו ועוד תיירים רבים, עוצרים לצידי הדרך ומצלמים, ומצטלמים.

חוויה שאינה מספקת גם לאחר מספר עצירות, וכך עד לינקולן, נוסעים, עוצרים, מצלמים, נוסעים..

בלינקולן מצטרף לחווית הצפיה קטר קיטור ישן, שנשא את גזעי העץ שנכרתו ביערות

אחרי לינקולן עולים צפונה לFlume gorge ערוץ או קניון קטן שנחרץ על ידי המים. בכניסה עץ מייפל אדום מפואר שכולם מצטלמים לידו.

הערוץ הטבעי שגובהו המקסימלי כ30 מטר ורוחבו עד 7 מטר, הוא מסלול הליכה בטבע, לצד מים זורמים ובולדרים גדולים. הטיול מתחיל בהסעה ממרכז המבקרים, עד לגשר מקורה, ומשם מסלול הליכה של כ3 ק”מ, שניתן לקצרו למסלול קצר יותר.

מהפלום ממשיכים צפונה ומזרחה כדי לחזור לנקודת המוצא שלנו. חוזרים לNorth conway בכביש 302, בדרך שוב מראות יפים, עוצרים לצלם בנקודה אחת בה יש מפל קטן, ומשם לשופינג.

ניו המפשייר ידועה בכך שבחנויות אין מע”מ, ולכן הקניונים משגשגים. אנחנו נסענו לSetlers green vilage ועשינו שם קניה של נעלים, קצת בגדים לנו ולנכדים. הקניה שם פחות נוחה מהקניה בקניונים הסגורים, בגלל המרחקים בין הבניינים, אבל מבחינת המחיר משתלם.

אחר כך נסענו למקום אחר אשר בעייני מי שאינו רודף מותגים הרבה יותר משתלם, חנות וולמרט Walmart הענקית שיש בה הכל.

האלווין מתקרב אפשר להשתעשע במבחר תחפושות

ללילות הבאים הזמננו מלון בורמונט בעיירת הסקי Stowe, די קרוב לבירת ורמונט מונפליה. המלון

Northern lights lodge בהחלט חביב ונוח, עם ארוחת בוקר טובה (לאמריקאים), אך במחשבה שניה היה עדיף אולי מלון בתוך העיירה, כדי שנוכל לצאת בלילה למסעדות וכד'. אך לפני שמגיעים לסטואו, יש לנו יום טיול שלם, פנינו מועדות אל הטירה בעננים,

ביתם של יצרן הנעליים העשיר ורעייתו Tom and Olive Plant, אשר הוקם ב1914-1915 באזור Ossipee Mountain, ומהווה דוגמא לארכיטקטורה של התקופה בניו אינגלנד, ולבנייה בטבע בלי לפגוע בו. טום ירד מנכסיו ולאחר מותו נמכר הבית מספר פעמים אך נשמר היטב, עד שנרכש על ידי ארגון שמטרתו שימור הטירה והשטחים הסובבים ונפתח לקהל הרחב (הכניסה בתשלום).

מבית הכרכרות עולים עם טראם לבית, שם פוגשת אותנו מדריכה שמספרת על הבית ועל דייריו, ואח”כ משוטטים בבית, ובגנים, יורדים חזרה ברגל, ועושים פיקניק קטן על שפת האגם, באגם דגי ענק שאפשר להאכיל. הבית מוקף בדונמים רבים של שטחים מיוערים, בהם שבילי הליכה רבים.

מבט מבית הסנדלר

הטירה נמצאת בלב אזור האגמים, ופנינו מועדות לאגם מיוחד, Lake squam. שם האגם נודע בעקבות הסרט “האגם המוזהב” עם הנרי וג'יין פונדה. לפני שנים רבות טרם הומצאה כל הטכנולוגיה המודרנית, ניסינו להגיע לשם אך נקלענו לשעות החשיכה, ובסופו של דבר לא מצאנו אגם, לא מצאנו מלון ונאלצנו לוותר. אז כדי לסגור מעגל נסענו לשם, ישבנו בבית קפה הצופה אליו והמשכנו בדרך הארוכה ל Stowe הנמצאת בורמונט באזור Mount Mansfield State Forest.

האגם המוזהב

במלון בStowe הציעו לנו תוכנית סיור במסלול מעגלי ליום אחד, שאימצנו אותנו וכך יצאנו צפונה. לכיוון אגם Eden.

בית עלמין בנוף שלכת

אגם עדן מנקודת מבטו של ברוז.

האגם משמש כמקום בילוי ויש אפשרויות להרמת אוהלים, לקרוונים, ולהשכרת חדרים. ממשיכים בכביש 118, כביש צר חלקו ללא אספלט, אך במצב מצויין,

חוות עיירות קטנות וכמובן עצים בשלכת, עוצרים המון לצילומים.

התעלומה הקטנה של מה פשר הצינורות המתוחים בין העצים תיפטר בהמשך

מבחר גדול דלעות מסוגים שונים, לבטח קשור לחג האלווין המתקרב.

במפה מופיעה השם Enosburg Falls עם המלצה פושרת לבקר, אנחנו בכל זאת מחליטים להאריך במעט את הדרך ולהגיע לשם. מפל על קירות בטון באמת לא מרשים, וקשה למצוא נקודה לצילום.

Enosburg Falls

היות ואנו קרובים לאגם Carmi מחליטים להגיע לשם ולעשות פיקניק קטן על שפתו. Waze החכם (בדרך כלל) מוביל אותנו ללכבישים המשולטים ככבישים פרטיים שאין כניסה אליהם. עד שמוצאים לבסוף נקודה לא אידאלית לפיקניק. האגם חולה, חטף איזו פטריה, או משהו דומה ואסור לרחוץ במימיו.

נוף כפרי באזור האגם

מתחילים לחזור דרך נקודה נוספת מאוד מומלצת Smugglers notch, מעבר הרים במחוז Lamoile. המעבר מפריד בין פסגת הר Mansfield, הפסגה הגבוהה בהרים הירוקים, לבין Spruce peak. רובו של המעבר נמצא בפארק המדינה של הר מנספילד. השם ניתן בעקבות האמברגו של שנת 1807, על יבוא סחורות מאנגליה וקנדה. המעבר שימש לסחר לא חוקי של סחורות ובעלי חיים עם קנדה בתקופה זו.

הנופים והכביש הפתלתל לא באים לידי ביטוי טוב בתמונה עקב החשיכה שמתחילה לרדת

מנצלים את הזמן לביקור די מיותר Ben & Jerry's, למרות שמיותר כולם מגיעים, מלקקים קצת גלידה, בטעם שמיוצר באותו יום, רואים סרטון אנימציה נחמד, ועושים סיור קטן במפעל.

בבוקר הבא מתחילים את הנסיעה דרומה לכיוון Jfk, מחר נטוס הביתה, אך לפני כן נפתור את תעלומת הצינורות הארוכים המחברים בין העצים ביערות, ונבקר בעוד מספר מקומות נחמדים.

מStowe לנמל התעופה בניו יורק מרחק של כ570 ק”מ, ואנו מתכננים לעצור ללינת לילה היכן שהוא על הדרך. המקום הראשון לביקור חוות עצי המייפל של משפחת morse , המלצה ממש מוצלחת של זוג ישראלים שאיתם אכלנו ארוחת בוקר במלון.

הפתרון לתעלומת הצינורות שמקשרים בין עצי המייפל, כך חולבים מ6000 העצים שבחוה את סירופ המייפל הטעים, שכמובן עובר עיבוד נוסף עד שהוא נמכר לנו.בחווה אפשר לראות סרטון, לשמוע הסבר, להנות מהנוף, והעיקר לשוטט בחנות הענקית לטעום ולקנות את סירופ המייפל, ומוצרים אחרים שנמכרים שם כגון גלידה או קפה בטעם מייפל.

התחנה הבאה נמצאת הרבה יותר דרומה. אנו יורדים מהכביש המהיר, בחיפוש אחר הגשרים המכוסים של ורמונט, ומגלים תגלית בדמות The Vermont Country Store Rockingham, חנות כפרית מופלאה שיש בה מגוון של מוצרים, מכלי בית ייחודיים, דרך ביגוד, ומזון, החנות בסגנון כפרי שובה עין, בחוץ פינה שאפשר לשבת ולאכול את מוצרי החנות.

ליד החנות נמצא אחד מהגשרים ששמו Kissing bridge, מקור השם כנראה במסתור שהוא מספק לצעירים.

ובמחק 2 ק”מ משם גשר נוסף, שעדיין משמש למעבר כלי רכב

ללינת לילה החלטנו להזמין מלון ב Newbourge, די קרוב לניו יורק, כך שבבוקר נוכל להיפגש עם קרובי משפחה, ואח”כ להמשיך לנמל התעופה. ליד המלון יש חנות Walmart והזדמנות אחרונה שאנחנו מנצלים להשלמת קניות. קונים גם משקל דיגיטלי, כדי לשקול את המזוודות.

למחרת נפגשים בברונקס באחד הפארקים עם קרובי משפחה, סועדים איתם צהרים, וממשיכים לנמל התעופה Jfk, כדי לטוס הביתה.