בחלק 1 (קישור מצורף כאן https://www.lametayel.co.il/posts/y244jg), סיפרתי על 10 ימים ראשונים בקוסטה ריקה, כאשר בהמשך טסנו ל10 ימים בגואטמלה (קישור מצורף כאן https://www.lametayel.co.il/posts/10mm4g),
בחלק 2 אני ממשיך את סיפור טיולנו לאחר השיבה מגואטמלה. זה החלק שטוף השמש לאורך חופים ירוקים ויפים.
יום 19, 18 בפברואר
הטיסה בשעות הערב מגואטמלה סיטי לסן חוזה ואנו שוב מתמקמים במלון La guaria inn בAlajuela. מודים להם מאוד על שהסכימו לשמור על מזוודותינו ללא תמורה בכל שהותנו בגואטמלה.
יום 20. 19 בפברואר
מתחילה חגיגה של ים, שמש ויערות עד.
את הנסיעה דרום מזרחה לפוארטו חימנז -Puerto Jimenez מחלקים לשלושה חלקים, חאקו - Jaco לילה אחד, מנואל אנטוניו -Manuel Antonio ארבעה לילות ופוארטו חימנז ארבעה לילות. בחזור נעשה גם עצירה ללילה אחד באוביטה - Uvita.
מאלחואלה נסיעה של כשעה וחצי לחאקו. המלון נחמד חדרים גדולים עם מרפסת לכיוון הבריכה, הליכה קצרה לחוף והליכה קצרה לרחוב הראשי. יושבים במסעדה על שפת הים לארוחת צהריים נהנים מהבריזה ומהחוף היפה. נראה שלחאקו אין הרבה מה להציע לנו מעבר להליכה על החוף וצילום אין סופי של השקיעה המהממת.
יום 21. 20 בפברואר
ההסעה למנואל אנטוניו יוצאת לדרך. מלוננו The falls מלון מצויין, יקר, ממוקם על הכביש הראשי. דבר רצוי מאוד לאלו שאינם מצוידים ברכב שכור. אנו מבינים שמנואל אנטוניו שוכנת במיקום גבוה מעל פני הים וכדי להגיע לפארק או לרדת לים רצוי מאוד להשתמש במונית, לפחות בחזור, כי העלילה תלולה מאוד. לאורך הכביש הרבה מסעדות. זו שצדה את עינינו שוכנת בחלקה בתוך מטוס תובלה ישן שמנועיו הוסרו. הבר הוא גוף המטוס וניתן לטפס למחשבים הטייסים. מהמסעדה עצמה נוף מרהיב של יער ומאחוריו הים למלוא האופק.
מאוד נהנים לשבת על כוס משקה ( רצוי בHappy hour) על שפת בריכת המלון' שיש לו חלקת יער משלו' מלאה בבעלי חיים שנשמח להכיר. בלילה הולכים לפלאפל בר אל מיכל שגדלה במיתר, ונעים להכיר את האישה שסייעה בידינו לתכנן את המסלול הנוגע לאזור מגוריה. המנות ממש טעימות.
יום 22. 21 בפברואר
לאחר ארוחת הבוקר יושבים קצת על שפת הבריכה ומכירים את דיירי הקבע במלון איגואנות שאינן חוששות, אגוטי ביישן ונקרים שעובדים חזק על עץ דקל חסר צמרת. אחר כך יורדים לחוף Playa biesanz, אחד מהחופים היפים של מנואל אנטוניו אשר נמצא מחוץ לשמורה צמוד לגבולה. חוף לבן עטור צמחייה ועצי דקל קוקוס. גם כאן מעבר לטבילה בים צופים באיגואנות המרובות. החזרה מהחוף באוטובוס, כאמור הטיפוס במעלה התלול לא מותיר כוחות.
ליד המלון יש Zip coaster שמעניק את חוויית הגלישה באמצעות קטע אחד של שתי דקות. בזיפ ליין שלוש נפילות חופשיות המעניקות את התחושה הרצויה. 12 דולר לסיבוב. כמובן שיש במנואל אנטוניו את הדבר האמיתי 10 12 מסלולי אומגה רציניים.
ליד המלון סושייה מבוקשת Enso Sushi, בדיוק מתאים לסגירת הערב. הראמן שלהם מוגש בקערה גדולה והוא ממש מוצלח.
יום 23. 22 בפברואר
כרטיסים לפארק לאומי מנואל אנטוניו הוזמנו מראש. מזמינים הובר שייקח אותנו לפארק. אפשר גם להתגלגל כ2 ק"מ בירידה ולהגיע. לפני שער הכניסה לפארק יש בזאר גדול וצבעוני. קופים מטפסים על עמודי החשמל תור ארוך משתרך בכניסה. הבנו שאסור להכניס אוכל לפארק ובאנו רק עם מים. מסתבר שדווקא כן ניתן להכניס כריכים כי המסעדה באתר סגורה. לאחר שעוברים את המחסום, מתחילים לצעוד בשביל מרוצף עץ בין עצי היער, ומתחילים לחקור את הסביבה. יש מפת מסלול שניתן לצלם בכניסה ושילוט בהמשך השבילים כך שהדרך די ברורה. מובן שהמקום מיוער, ירוק ומוצל. די בהתחלה מתגלה אייל לבן זנב ואחריו אגוטי חמוד(מעין קפיברה זעירה).
מיכל מציעה שהלך למירדור (מצפה) למרות שידוע שהוא סגור. בדרך פוגשים קבוצה נחמדה של חוטמנים וממש בקצה הדרך החוצה להקת קופי קפוצין משתוללת. אחד מהם מעז וגונב את בקבוק המיץ של מיכל. פותח אותו ללא בעיה, לוגם ואף משתף חבר.
בתחילה יורדים לחוף קטן חבוי במפרץ זעיר ובהמשך ממשיכים אל חוף הרחצה המשוייך לשמורה ורק רוכשי כרטיס כניסה נכנסים אליו. החופים הלבנים חופשיים מכל מפגע מודרני, כגון כסאות או שמשיות להשכרה, וכמובן שגם לא קיוסק. דקלי קוקוס ועצים אחרים צומחים לאורך רצועת החוף הלבנה. איגואנות רבות וסרטנים מסתובבים לידנו .
לקראת שקיעה הולכים לבית קפה מומלץ שאולי נראה בו תוכי מקאו, אך לא ראינו. וגם השקיעה ממוקמת באזור נסתר.
יום 24, 23 בפברואר
היות ונאלצנו לעבור חדר בתוך המלון בגלל קשיים הזמנה, אנחנו מורחקים אל קצה המלון והרווח כולו שלנו. קופי קפוצין משחקים לידינו. אגוטי חמוד מסתובב כאן והרבה ציפורים נשמעות ברקע.
היום מתוכנן שייט בנהר וצפייה אל בעלי חיים בעיקר קופים שחיים על הגדות ונהנים מבננות שמציעים להם המדריכים, בתנאי שיגיעו אל יושבי הסירות יעמדו על כתפיהם ויאכלו מידם. כאשר מגיעים לנקודה בהם יש ריכוז של קופים. מתיישבים אחד אחד בקצה הסירה המדריך מורח על כף היד מנה מזערית של בננה בשלה והקפוצינים מגיעים, מלקטים ונסוגים.
פרט לקופים, יש כאן עניין מסתורי. המדריך בסירה שולח ענף לתוך העץ ועל הענף מתיישב בעל חיים זערורי וקירח ששמו אופוסום, ושוב המצלמות פועלות במלוא המרץ.
השייט מגיע לסיומו כאשר הסירות אינן יכולות להמשיך, מפלס המים נמוך יחסית. לוקחים מונית (לכל עסק יש רשימת חברים אותם הוא מזמין לבצע הסעות, לא ממש מוניות, על קבלה אין מה לדבר, לא רק בהסעות) למרינה החדשה והמודרנית של קפוס - Quepos. העיר הגדולה הסמוכה למנואל אנטוניו. מכאן יוצאים לטיולי דיג ולעוד הפלגות מסתוריות.
ממשיכים ברגל לפארק נעמי ממנו נשקף נוף ימי יפה של מפרץ קטן בו ניתן ליהנות מרחצה. אנחנו לא. אבל המקום די מוזנח.
חוזרים למלון המופלא על שפע החי שבו, והפעם זוכים, לצד הקוקטייל של הHappy hour, למופע של לטאת ישו שאמנם אינה מפזזת על המים. אך מראה את כישורי ההזדקפות שלה וריצתה המהירה.
ארוחת ערב בפלאפל בר אצל מיכל, הרי אנחנו מאותו הכפר, אז מגיעים לומר שלום לפני ההמשך.
יום 25. 24 בפברואר
בשעות הצהריים מגיעים לעיר הקטנה המאובקת והמדהימה פוארטו חימנז. נוחתים במלון קבינס חימנז- Cabinass jimenez. החדר עדיין לא מוכן ופקידת הקבלה החמודה לא מוכנה לאפשר לנו שירותים ומים ושולחת אותנו לאחת המסעדות ברחוב. אחד העובדים, אמריקאי נחמד לוקח אותנו לחדר שטרם נוקה. תודה איש יקר .
בינתיים יוצאים להתרשם קצת מהמקום ולאכול צהרים. מבינים לאיזו פנינת טבע נדירה הגענו. העיר הקטנה נמצאת במפרץ גדול ורגוע. כאשר לשפל ולגאות יש השפעה גדולה על הנוף. בשעה שהגענו הים היה מרוחק עשרות מטרים ויותר מבית המלון. הסירות שהשיטו נוסעים, הורידו אותם בנקודה רחוקה ומשם בוססו בחול הים
כשלצידם שחפים ונשרים, הנהנים מפרי הים שנתקעו במים הנסוגים.
חוזרים למלון והפעם אנה החמודה מקבלת את פנינו נחמדה ומסבירת פנים. מלווה אותנו לחדר מדהים. עם מרפסת צופה לים במרחק נגיעה. מטבח מאובזר. תענוג. כשאנחנו מקבלים מטבח נדלקות העיניים ומתכונים שונים נידונים בקפידה. מצטיידים בסופר הגדול BM ומכינים ארוחה לתפארת . סועדים במרפסת מוקפים בפלאי הטבע. הים שחזר מנסיגתו. איגואנות חמודות מאקאו צרחנים ועוד בעלי כנף.
יום 26. 25 בפברואר
יום כיף במלון, במים ועל המים, בקייק שמשאיל המלון ללקוחותיו. המפרץ שקט ורגוע פשוט תענוג. מלא ציפורים ובעלי חיים אחרים כשאת מרבית הרעש מספקים המקאו הצרחנים, שאינם מפסיקים לצרוח ולהתקוטט. ומדי פעם מרגיעים את המריבה על ידי מטס מרהיב, בדרך כלל זוגי.
זוג ישראלי נחמד יוצא לשייט, וכאשר הם חוזרים הם מספרים על חוויית השיט עם הרבה דולפינים. ועוד טיפ חשוב הם מספקים על מדריך מעולה בשם רנדי, ואיתו אנחנו יוצרים קשר, כדי שייקח אותנו לטיול לשמורה המופלאה קורקובדו - Corcovado.
בנוסף החלטנו להירשם לשייט דולפינים מחר בבוקר . לקראת השעה 16:00 הגאות בעיצומה ואפשר לצאת עם קייק לחתור במימיו השקטים של המפרץ, ללא חשש מסחיפה למרחקים. מורידים קייק זוגי למים ויוצאים בחתירה (אולי פעם ראשונה בחיים) למפרץ היפה בין המנגרובים וקצת לעומק המפרץ.
חוויה נחמדה ורגועה . בערב הציפורים מחפשות מחסה על העצים וקולותיהם נשמעים למרחקים. עשרות אולי מאות תוכים ירוקים (שבלילה נראים שחורים), נוחתים על העצים מסביבנו. והקיאקים ממשיכים לשוט על רקע השמש הדועכת .
יום 27 26 בפברואר
היציאה לשייט לא בטוחה. כי לא נרשמו מספיק אנשים. לבסוף מסתפקים בארבעה ויוצאים (חבל?). שטים במשך מספר שעות כשהקפטיין וכלבתו הנאמנה מסבירים מה אנחנו רואים. אך הדולפינים מתעקשים להסתתר במעמקים. הטיול נחמד ומגיעים גם לאזור בו משקמים את האלמוגים שנהרסו לחלוטין על ידי החכות הנגררות. כאן יורדים לשנרקל בין האלמוגים המעטים והדגים שמסביב.
בחזרה למפרץ. השפל בעיצומו ואנחנו אלו שצריכים לרדת מהסירה ולדשדש בבוץ עד לחוף הרחוק מעט.
בצהריים אנחנו מפנים את החדר המשובח עם המרפסת והמטבח הפונה לים. והנסיעה קצרה, במונית נוסעים ליעד הבא המרוחק כק"מ. המלון Corcovado beach lodge בנוי בקונספט של בקתות חדר אחד בעיקר. חדרנו ממש נחמד בלב משטח דשא גדול ובקרבה רבה לחוף גדוש בעצי מנגרוב. תענוג של מקום. טוקן אחד עשה לו את המקום לבית ואנחנו מתרגשים ויוצאים לצלם בכל פעם שמופיע. למחרת הטיול הגדול לשמורה, יוצאים לסופר לארגן אוכל להכנת כריכים. ובהזדמנות לארוחת ערב במסעדה הצופה אל הרחוב הראשי הקטן בעיירה המאובקת הנהדרת.
יום 28. 27 בפברואר
הגיע היום הגדול. הטיול לשמורת קורקובדו. חמש בבוקר ואנו מחכים לרנדי המדריך (+50685813200 ווטסאפ) שיגיע כדי לאסוף אותנו. כשנפגשנו יומיים לפני הטיול שאל רנדי מה העדפה שלנו? לראות הרבה בעלי חיים, או לצעוד הרחק בשבילי הפארק. מבחינתו אין ספק בעלי חיים. ראשית נסענו לקונדיטוריה שפתוחה מארבע בבוקר לכוס קפה ומשהו מתוק. ולפגוש את החברים לטיול. אחד שהצטרף לג'יפ של רנדי וארבעה שיעקבו אחרינו עם רכב אחר . כולם בראש אחד לראות כמה שיותר בעלי חיים.
כבר ביציאה מהעיר רנדי עוצר שולף את הטלסקופ ומראה לנו איגואנה כתומה ענקית בצמרת העץ. וכך נסיעה עצירה נסיעה עצירה שליפת טלסקופ, צילום או והסרטה דרך הטלסקופ. ואנו נחשפים למגוון אדיר של בעל, דוב נמלים שרנדי מפתה להפסיק להתכרבל ולהביט אלינו. ציפורי אהבה, תוכים ירוקים, ינשופים ממושקפים חמודים, תוכיי מקאו, קיימן, קרוקודיל קטן, נשר , ציפור נדירה מאוד בשם Potu, ועוד ועוד.
לאחר שעות של נסיעה, עצירה, נסיעה, עצירה, צפייה בטלסקופ וצילום דרכו. מגיעים למנחת מטוסים ולידו מחנים את הרכב. משם מתחילים ללכת בדרך לא מסומנת אל תוך היער ועושר בעלי החיים נמשך, עכביש ענק וצבעוני, צפרדע רעילה, טרמיטים, עטלפי ערפד ועוד, ועיקר מופע של דוב נמלים. יוצאים מהיער והולכים כ40 דקות לאורך החוף הבתולי עד שמגיעים לנקודת הכניסה לשמורה, נכנסים וממשיכים ללכת עד הנהר, בו ניתן לטבול. משם כל הדרך הארוכה חזרה, עד ששבים מלאי חוויות ותצפיות למלוננו.
יום 29 28 בפברואר
מדי בוקר אנו מתעוררים לזריחה מופלאה. זהו היום האחרון בעיירה פוארטו חימנז. יש זמן לטיול אחרון לאורך החוף, ועל הרציף ששייך למלון מפונפן בסביבה, עד שמגרשים אותנו. בעל מלוננו תומס אדם ידידותי שזמנו בידו, משום שהוא מנהל ביעילות את העסק, מציע להסיע אותנו לנקודת האיסוף. עד לאיסוף יושבים במסעדה קטנה ומתוודעים למשקה מופלא מפרי הדומה לאנונה, שמו גואנה בנה, והוא טעים מאוד בתוספת חלב.
בסביבות השעה שלוש בצהריים מגיעים אוביטה, עיירת חוף שמפרסמת בזכות חוף שנראה בשעת השפל במבט מלמעלה כזנב לוויתן. היות וזו שעת השפל מזמינים מונית מורדים לשמורה הפרטית, התשלום בכניסה 6 דולר לאדם, ונדרשת הליכה רבה עד קצה הזנב. הזנב עצמו כנראה מרשים ממרומי רחפן או מטוס. פחות כשאתה על הקרקע . סך הכל נחמד ובריא.
ביציאה מהשמורה מחכים חברינו הטובים מישראל, אלו שטיילנו איתם יומיים בגואטמלה, חוגגים את המפגש על בקבוק יין ואננס שהם מביאים על שפת הבריכה במלוננו. Luz de Luna. דני המנהלת החמודה מאפשרת לנו בכיף לעשות זאת. לאחר מכן ארוחת ערב משותפת במסעדה. אח''כ נפרדים חברינו ימשיכו לדרום מערב ואנחנו נעלה צפונה לכיוון שדה התעופה
יום 30 29 בפברואר
חצי יום להרוג עד ההסעה. מאוד חם ולח העייפות מתגברת, ומעבר ליציאה לארוחת בוקר הצהריים, אנחנו מעבירים את היום על שפת הבריכה במלון באוביטה . ההסעה מגיעה באיחור גדול ויוצאים לדרך לכיוון מלון Mango שנמצא 5 דקות נסיעה מנמל התעופה. כבישים עמוסי משאיות בדרך לבירה. כביש האגרה די עלוב, והעקיפות מחרידות מימין ומשמאל. הגענו בשלום.
יום 31 30 בפברואר
כאן מסתיים טיולנו הארוך המרשים והמיוחד ומתחילה הדרך הארוכה הביתה