ויטנאם - האנוי וסאפה - חלק 1

ושוב יצאנו לדרך, קדימה ובאומץ לב. תרמיל על הכתף, ושיר בלב. (ממש משורר האומה). ספטמבר 2007.

ההכנות לטיול הסתכמו בהזמנת כרטיסי הלוך להאנוי ויה בנגקוק וכרטיס חזור מבנגקוק (שם נשהה 2 ימים צמוד למרכז הקנייות הענק, יש ביקוש לג'ינסים ועוד). כמו כן הזמננו מלון (10 דולר ללילה אצל קאי) וסוכם כי יאסוף אותנו מנמל התעופה. כל המשך הטיול נמסר ביד האילתור הטובה עלינו.

תמיד נחמד לטוס דרך טשקנט ולראותם מתקדמים עוד צעד קטן לקראת מודרניזציה, נייר הטואלט בשירותים עדיין עשוי מקרטון ומערכת הכריזה היא אנושית (דייל או דיילת האוסף את הנוסעים ומובילים לידם), אבל כאשר אתה נדרש לחלוץ נעלייך לבדיקה אתה צועד על שטיחים אוזבקיסטניים מקוריים.

הטיסה מבנגקוק להאנוי באייר אסיה (חברה מלזית) נעימה, אוכל ושתיה רק בתשלום. והנה אנו בהאנוי. הכניסה להנוי מותנית בהסדרת ויה, אך התהליך קצר, ותוך זמן קצר אנו בחוץ ואכן רכב המלון ממתין לנו.

במלון ממתין לנו קאי היעיל וצוות המלון, חלקם מקשקשים מילים בעברית. מוזמנים לתה ומקבלים חדר. כמו רוב הבתים הבית גבוה וצר ויש המון מדרגות לטפס. לאחר מנוחה קצרהיושבים עם קאי לדון בתוכנית העבודה לימים הקרובים ומזמינים כרטיסים לרכבת הלילה היוצאת לסאפא, בלילה הבא. יוצאים אל רחובותיה ההומים של העיר. המלון בטווח הליכה מ"הו אן קיאם" אגם החרב המוחזרת, לב העיר. משוטטים בסימטאות ומתנסים לראשונה במבחן האומץ, חציית כביש רחב בתוכו טסים מאות ואלפי אופנועים (נדרשת נחישות ואין לעצור או לחזור). בילוי ערב בתיאטרון בובות המים, סוג של בילוי חובה לתייר (אפשר לוותר) וארוחת ערב במסעדת גג הצופה על האגם.

בובות המים

מבט לילי על אגם החרב המוחזרת

בוקר המחרת מוקדש לסיור רגלי ברחובות העיר. צועדים לכיוון המאוזוליאום בו נמצאת בדרך כלל גופתו החנוטה של הוצי מין. בדרך כלל אך כעת היא נשלחה לשיפוצים ברוסיה. מבקרים באגם המערבי וחוזרים למאוזוליאום דרך הגנים הבוטניים הישנים. הגנים מלאים פעילות . כלות וחתנים מגיעים להצטלם, מתאמני טאי צ'י ושחקני כדוררגל נוצה, משחק הדומה לכדור עף אך משוחק ברגל והכדור דומה לכדור בדמינגטון.

מקדש על האגם המערבי

כלה וחתן בגנים הבוטניים

מתאמנת בגן הבוטני

מבקרים בפגודת העמוד הקטנטנה , ולאחר מכן שוכרים סאיקלו (ריקשת אופניים), על מנת שיסיע אותנו עד לשגרירות האמריקאית ומשם חזרה לאגם החרב המוחזרת. מדהים ומפחיד להיות שותף לחוויית הנסיעה בגובה אפס, בתוך ים התנועה הזורמת, לכל הכיוונים וללא סדר ובכל זאת. בכל צומת עומדים ונוסעים מאות אופנועים וכולם נארגים זה למסלולו של זה ומצליחים לזרום בתוך העומס. רוכב האופניים המסיע אותנו, כנראה מותש מהמאמץ ומוריד אותנו כק"מ אחד לפני היעד בתירוץ כלשהו.

במלון מעמידים לרשותנו חדר להתרעננות ולמנוחה ומסיעים אותנו אל רכבת הלילה. הזוג השותף לנסיעה הם זימבבווים לבנים החיים כיום באנגליה וחוגגים את יום השנה לנישואיהם בהרמת הרבה כוסיות לתוך הלילה. תא השינה ממש בסדר אך שקשוק הגלגלים ווהרעשים אינם מאפשרים לישון כראוי ואנו נוחתים בסאפא די עייפים לקראת יום הטיול המצפה לנו. הטרנספורטר המסיע אותנו עמוס לעייפה ולפחות חציו תרמילאים ישראלים. כאן אנו פוגשים לראשונה את אלי ויפה (שם בדוי), איתם עוד נפגוש ונטייל ביחד.

בית אופייני לצפון וייטנאם,ארוך וצר

שוק השבטים בבאק-הה, מידי יום א. בנות השבטים בתלבושותיהם המיוחדות, המבדילות בין שבט לשבט, עוסקות במכירת מרכולתן. המקום הומה ורועש וחם ולח. לאחר ביקור בשוק ממשיכים לטיול בכפר של בני שבט המונג הפרחוני, סיבוב בשדות האורזוביקור בבית מגורים בנוי מבוץ. מסיימים את יום הטיול בנסיעה ללאוקאי לצפייה בגמעבר הגבול לסין. מגיעים למלון Mountain view בסאפא שיהיה המארח שלנו לשני הלילות הבאים.

נשות השוק הפרחוניות

חוצים שדה אורז בשטח שבא המונג הפרחוני

ילדי השבט אינם לובשים בגדים מסורתיים

לאחר ארוחת בוקר במלון יוצאים בגשם זלעפות לטרק לכיוון שבטי המונג השחור והזן. אנו מבוססים בבוץ מוגנים ע"י מעילי ניילון פשוטים. אנו עוצרים תחת מסתור ומוזמנים לתה ויטנאמי, צהבהב מריר וללא סוכר. כאשר נחלש המטר יוצאים לדרך במורד תלול, נעזרים במקלות שרכשנו אצל הילדות תחת המחסה שרכשנו.

ילדות מוכרות מקלות במבוק

נערה עמוסה עולה לקראתנו ,מבט על הנהר וטרסות האורז

עם המדריך דונג, שאוהב לאכול כלבים ויש לו12 חברות.

השמיים התבהרו, הנוף מדהים, שדות אורז, מים זורמים ופסגות הרים ירוקות. לאחר חציית הנהר, מגיעים למספר כפרים. בנות השבטים מנסות למכור תוצרת מקומית, חולצות, תיקים וכד'. עוברים ליד בית ספר מקומי, המדריך מספר בגאווה שהחינוך הוא חובה וניתן בחינם. לאחר מספר שעות הליכה מגיעים לבית משפחה המשמש לאירוח תיירים. בעלת הבית, חביבה וצחקנית, היא מסירה את כיסוי הראש ומראה את שערה הארון, מעולם לא הסתפרה. יש לה 2 ילדים דונג מספר שהממשלה מגבילה את הילודה לשני ילדים למשפחה.

ילדי הכפר

ילד משחק

תמונה קבוצתית

נוף כפרי

חוזרים לסאפא העיר, שהיא עיר חביבה ונקייה. האזור סביב האגם נראה מאוד אירופאי , הבתים נבנים לגובה 3-4 קומות וצבעיהם רכים ונעימים לעין.

אגם סאפא

בטיחות בעבודה אינה הצד החזק של הויטנאמים

יעד הטיול לבוקר החדש הינו קאט קאט, באזור כפר אוטנטי ממוסחר ומפלים. יורדים בירידה תלולה מהלך של כ3 ק"מ מסאפא, עד עמדת התשלום בכניסה לכפר (כן יש דמי כניסה). חולפים בין בתי הכפר, הנשים עוסקות במלאכות מסורתיות. מגיעים למפלים הנחמדים ומשם חוזרים בחזרה לסאפא בדרך תלולה המטפסת מעלה. לחלשים ולעצלנים יש אופציה לעלות על טוסטוס תמורת 1 דולר. מבלים את המשך היום בהקפת האגם וישיבה בטלה והאכלת דגי הענק הנמצאים בו.

בת שבט עוסקת בצביעת בד

המפלים

תופרות רוקמות ומוכרות את מרכולתן לצד הדרך

לאחר ארוחת הערב מוסעים אל תחנת הרכבת ומגיעים להנוי ב4:00 בבוקר. חולקים מונית למלון של קאי עם זוג ישראלים. במלון במסגרת האירוח הכולל של קאי, מקבלים חדר כדי לנוח 2-3 שעות ולהתארגן ליציאה לטיול הבא לנינג בינג. ועל המשך טיולנו בצפון, ניתן לקרוא בקישור הבא http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2308432

על המשך הטיול במרכז ויטנאם בקישור הבא

http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2311390