לאחר תיאור הטיול המסופר כאן, מגיע תורן של הכתבות המפורטות, ראשונה בסדרה 'בין ניו יורק לניו ג'רסי', אחריה תגיע כתבה על ניו אורלינס, ולבסוף טיול בשלכת של ניו אינגלנד.
את הטיסה, הזמנו בחברת Aeroflot הרוסית, עם נחיתת ביניים במוסקבה (קצת הצטערנו שלא חשבנו על בילוי יומיים במוסקבה, לבטח יהיו הזדמנוית נוספות). קצת מתיש עם ההמתנה הארוכה, אבל משתלם כלכלית. ונראה שלא רק אנחנו חושבים כך כי הטיסות מלאות. המטוסים נוחים, מרווחים, השרות טוב ואפשר להעביר את הזמן בצפייה בתכניות במסך האישי, כולל מבט על ההמראה מנקודת מבטו של הטייס.
חלונות הראוה הנוצצים
נחיתה בJfk ניו יורק, קבענו בתכנית יומיים במנהטן, ולאחר מכן 5 ימים עם המשפחה בניו ג'רסי. מלון The hotel @ times squar קרוב מאוד לTimes square. מלון מצויין, לא זול, וארוחת בוקר לא משהו. הגענו בסביבות הצהריים, נהג מונית נחמד, הסיע אותנו. התארגנות קצרה ויצאנו לטייל. כבר ביקרנו בעבר מספר פעמים בעיר הגדולה, אז לא היו מסלולים של חובה לראות. חלפנו על פני Rock30, הוא Rockefeller center (בין הדגלים מתנופף גם דגלנו)
המוכר לנו גם מקומדיית המצבים הנהדרת של טינה פיי, עם אלכס בולדווין. לא עולים לתצפית המצויינת (35 דולר), ממשיכים לכיוון סנטרל פארק, כדי לשבת על ספסל ולהנות מארוחה קלה שרכשנו באחת מחנויות הדליקטסים הסמוכות.
בדרך לפארק בשדרה החמישית המפוארת, חולפים על פני המגדל של טראמפ, בסביבה המון משטרה, וכוחות בטחון אחרים.
מהפארק מזרחה, אל הרכבל המוביל אל האי רוזוולט, חוויה נחמדה, הנסיעה כלולה בכרטיס התחבורה הציבורית. נחמד לשוטט על גדות ה East river, זאת ניו יורק שקטה ורגועה להפליא.
עייפים מהטיסה, חוזרים עם התחתית אל הTimes square בעיתוי מצויין, על מסכי הענק משודרת אופרה, בשידור ישר מבית האופרה. לא נשארנו עד הסיום, העייפות הכריעה, אבל החוויה הייתה נעימה.
בוקר חדש עולה, אנחנו כחדשים, יורדים אל חדר האוכל הצפוף וההומה של המלון, ארוחת בוקר פשוטה בכלי נייר ופלסטיק, רעש והמולה. יוצאים לתת כבוד להרוגי ה11 בספטמבר. היינו כאן בעבר כאשר שרידי ההרס טרם פונו, כעת שוכן במקום מגדל ענק חדש מגדל החרות
וגם מרכז קניות ענק ומפואר, שכן החיים חזקים מהכל, ותיירים ותושבים ממשיכים בחיי השגרה.
האתר בו ניצבו מגדלי התאומים, הפך לאתר הנצחה, לידו מוזיאון המשמש להנצחת הנספים. אתר הזכרון הוא במבנה של שתי ברכות ענק בהיקפם המלא של התאומים, כאשר מסביב רשומים על כל ההיקף שמות הנספים. ליד חלק משמות הנספים מונחים ורדים לבנים, ביום הולדתם.
לאחר מתן הכבוד והזכרון, (ביום ההוא הייתי עם חברי לעבודה משה בגרמניה וצפינו באירוע הקשה כשנכנסנו למסעדת דרכים, קשה היה להאמין למראה העיניים ולקלוט את גודל האסון). ממשיכים בהליכה ארוכה על הגדה המזרחית של נהר ההאדסון.
בניו יורק, אם הפרוטה מצוייה בידך אף פעם לא תרעב, מסעדות, מזנונים, חנויות דליקטסים ואפילו הפלאפל של מוישה, יהיו מוכנים לשרת אותך. מה שכן נראה לנו אופייני לשנים האחרונות הוא כמות דוכני המזון המוכרים מזון המותר לאכילה למוסלמים 'חלאל'.
מנהטן מתחדשת בגרפיטי חדש והצייר מצלם את מעשה ידיו.
כיכר וושינגטון,עוד יעד תיירותי מפורסם, ב Greenwich Village כאן תמיד שמח. רבים מהמבנים באזור שייכים לאוניברסיטת ניו יורק.
הערב מוקדש למחזמר הולכים לראות את המחזר Wicked בתיאטרון gershwin, המרשים. מחזמר בעקבות 'הקוסם מארץ עוץ', מספר את ההיסטוריה של המכשפות לפני שדורותי מגיעה לאחר שסופת ציקלון עוקרת את ביתה, ומטיסה אותה ישר לארץ עוץ. בהחלט נחמד ומומלץ, כדאי למי שפחות חזק באנגלית לקרוא את סיפור המחזמר, אולי לא עד סופו.
היום השלישי, המזוודות מאוחסנות, יוצאים ליום נוסף במנהטן, עד שניפגש בערב עם המשפחה, אצלם בני ג'רסי נבלה 5 ימים נוספים. אחד יוצא למוזיאון השעווה
אני לא נכנסתי רק ניצלתי הזדמנות להצטלם עם סופיה
ושניים שמים פניהם אל ה High Line, הפארק שנבנה על תשתית מסילת רכבת נטושה בדרום מערב מנהטן, מקום נהדר להליכות, גינון ופיסול מלווים את הצועד. לצערנו דווקא באותו יום היה חם וההליכה הייתה פחות נעימה.
עדיין בדרך, לקראת הכניסה ל High line
צועדים על המסילה הנטושה שהפכה לפארק
אדריכלות מעניינת מבט מהפארק
לאחר האיחוד עם אריק רגלינו מובילות אותנו אל Madison square park, אל המדשאה הגדולה אותה גודשים רבים שיצאו אל השמש הנעימה, ממקומות העבודה או הלימודים.
ליד הפארק שוק אוכל קטן, ולידו מציאה, Eataly, חנות ענקית שהיא גם מסעדה, ובה כל טוב לרכישה וגם לאכילה.
גם לצ'לסי נשאו אותנו רגלינו אל הרחובות הצרים המרוצפים באבן ואל הגלריות, וכמובן שנשאנו מבטנו אל מדרגות החירום של המבנים המאפיינות את השכונה.
מותשים מיום של הליכה מרובה, חזרנו למלון בהמתנה לאחיינית של רעייתי, וביחד הלכנו לפגוש את המשפחה במסעדה מצוינת במנהטן. המסעדה Tao שקיבלה ציון מעולה בטריפאדויזור, הומה אדם, אין טעם לנסות להגיע לא מוזמן, נראית כמקדש מודרני, מעוצב בטוב טעם. המנות מעניינות וטעימות, ובהחלט מומלץ לבקר.
לאחר הארוחה, נוסעים לTenafly, מקום משכנם של קרובינו, לביתם היפה. בבוקר חוזרים באוטובוס לניו יורק, יש לנו עוד מספר משימות להשלים, אחת מהן היא ביקור בNeue Galerie כדי לראות את האישה בזהב, אדלה בלוך באואר, וציורים נוספים של גוסטב קלימט שמוצגים שם (האישה בזהב, הסיפור הבלתי יאומן של יצירת המופת של גוסטב קלימט, דיוקן של אדלה בלוך-באואר הינו שמו של ספר רב מכר שכתבה אן-מארי א'וקונור ושזכה להצלחה רבה. הספר מבוסס על הציור "דיוקנה של אדלה-בלוך באואר" שיצר גוסטב קלימט בשנת 1907. הספר יצא לאור ב-7 בפברואר 2012, ומגולל את סיפור חייה של אדלה בלוך-באואר, של תקופת עבודתו של קלימט על הציור ושל גלגולה של היצירה במהלך ההיסטוריה. הספר עצמו יורד לפרטים דקדקניים בחייה של משפחת בלוך-באואר, ונראה בו המחקר המעמיק שהתבצע. בנוסף, מתאר הספר את האווירה ששררה באותה התקופה בווינה, ובאופי ובסגנון החיים שאפיין תקופה משגשגת זאת.- תודה ויקיפדיה)
האשה בזהב ואני (זהו עותק, ליד המקור לא מצטלמים)
המוזיאון סגור, כנראה לרגל שיפוצים, ורק הקומה בה מוצגות יצירותיו של קלימט פתוחה, ללא תשלום. בתנאי שניפטר מבקבוק המים שלנו, אפילו שהוא ריק.
5 ימים אצל המשפחה בניו ג'רסי, טיילנו איתם, עשינו קניות באאוטלט ובסופרמרקטים הגדולים, היינו בגן פסלים מופלא, אכלנו בCheesecake factory (לאוהבי המפץ הגדול) ועוד.
אחד הטיולים היה לשמורת טבע ענקית, ממש ליד הבית, גובלת בנהר ההדסון Tenafly nature center. בשמורה מיגוון של שבילי הליכה נחמדים, שפע של צמחיה ובעלי חיים, כגון סנאים, צ'יפמנקסים צבאים ועוד.
ביום אחר נסענו לגן הפסלים הענק, והמיוחד grounds for sculpturs , לא לפני שעצרנו במסעדה הגדולה והמרשימה Cheesecake factory, עם מבחר אדיר של עוגות גבינה, אך גם מיגוון גדול מאוד של מאכלים אחרים.
אחד הפסלים המעניינים במיוחד, עותק של פסל שנמצא בזירת הפיגוע במגדלי התאומים, וכך הוא נראה לאחר הפיגוע, ושמו שונה ל'השורד'.
Double Check: The Survivor – Grounds for Sculpture
כאן פסל שהוא מחווה להנרי מור, מגדולי הפסלים בני זמננו
או פיסול ריאליסטי לגמרי
וגם מופשט
בסיום הביקור בגן הפסלים נסענו לביקור קצר באוניברסיטת פרינסטון, הממוקמת בעיר פרינסטון, והינה האוניברסיטה ה4 מבחינת ותק.
הנרי מור, פרינסטון, ואנכי, איזה שילוב
וכך חלפו ימי הביקור המשפחתי בנעימים, יצאנו עם הילדים לרכב על אופניים על שפת נהר ההדסון, ולפארק הנחמד למרגלות Engelwood cliffs.