3 שבועות בסין. חלק 2 דזאנג ג'יה ג'יה ווולינגיואן

החלק הראשון של הטיול בגווילין ויאנגשו ניתן לקרוא כאן.

עכשיו אנחנו לבד בסין הגדולה (מסביבנו תמיד איזה מיליון סינים), לא עוד מדריכים ופינוקים. מזג האויר שונה לחלוטין, המכנסיים הקצרים והסנדלים נארזו ולא ישמשו אותנו עוד בטיול.

בוקר, אנחנו במלון בעיר דזאנג ג'יה ג'יה (Zhangjiajie). צועדים לעבר הרכבל שעולה לפסגת ההר הר טיאנמן (Tianmen), התורים ארוכים אבל הכל זורם ביעילות. שם יש מספר מסלולים נופיים, שאמורים להיות מרהיבי עין. נסיעה ארוכה מאוד ברכבל שחולף על מספר פסגות בנוף מפעים.

לצערנו ההר עטוי ערפל ונמנע מאתנו לצפות בנופים. ישיבה בטלה בבית הקפה ושתיית תה לא תורמת לשיפור המצב. ומתחילים לרדת מתוך תקוה לצאת מהענן.

הדרך מטה מתחילה בירידה של כ 6 מערכות מדרגות נעות ארוכות מאוד, החצובות בהר.

רק אז מגיעים אל המקום הקרוי מדרגות לשמים. מערה פתוחה משני צדדיה, בין שני צוקים אדירים. בין הצוקים יורדות מדרגות רבות, אל משטח צפייה. יורדים בזהירות ומביטים בהערכה רבה אל אלו שבחרו לטפס מעלה על מערכת המדרגות, ולוותר על שירותי הרכבל.

את מעילי הגשם קנינו בבוקר על הדרך לרכבל, ב10 יואן, וזה בהחלט הציל אותנו מהרטיבות. מכיוון שההר עדיין עטוי ערפל, אנחנו מתעכבים למעלה כשעה מתוך תקוה שהענן הרובץ על ההר יעלם. משאלתנו מתקיימת ואט אט נקרע ענן הערפל והפתח בסלע נפתח בכל הדרו , מה שזוכה לקריאות התפעלות מהצופים וכולם נרגשים לצלם.

מערך משוכלל של אוטובוסים ממתין ליורדים ומסיע אותנו במורד התלול הקרוי אולי דרך 90 הסיבובים, אל תחנת אוטובוס נוספת בה ממתינים אוטובוסים שמחזירים אותנו אל הרכבל.

נ"ב משתלם להיות אזרח ותיק בסין, גם אם אתה תייר, כניסה חינמית או מסובסדת לשמורות יקרות.
 הפקיד הנחמד במלון מסדר לנו הסעה לעיר Wulinguan אליה צמודה השמורה הענקית ובקרבה אליה נמצא הגרנד קניון ובו גשר הזכוכית הגדול והגבוה. מלון South Mountain Boutique Hotel, ממוקם על שפת הנהר 15 דקות הליכה מפתח השמורה (אחד מארבעת פתחי השמורה).

אחה"צ של היום הראשון מוקדש להכרת העיר הירוקה, המלון שלנו על שפת הנהר, ואנו צועדים לאורכו בכיוון הכללי של השמורה, מביטים בתדהמה אל הנשים הכובסות בנהר.

ברחבה שליד הכיכר הגדולה של העיר מתקיימים ריקודים, כשהריקודים הופכים לריקודי שורות, מיכל חברתי למסע מצטרפת, בתחילה בצעד מהסס ואח"כ ממש זורמת, הרוקדות מעודדות אותה בחיוך ובהרמת אצבע.

הפקיד במלון מסביר לנו על מסלולים מומלצים ואף מצרף מפה, כך שאנו ערוכים לכניסה לשמורה למחרת בבוקר. מילה על המלון, South Mountain Boutique Hotel, מלון מאוד חביב, כנראה משפחתי, מרחק הליכה מהכניסה לשמורה ולתחנה מרכזית, חדרים מרווחים אווירה נעימה וצוות קבלה דובר אנגלית. נהיננו כאן מאוד.
 ארוחת הבוקר הסינית במלון ממש לא לטעמי, אבל הטבח מכין לי 2 ביצים כך שיוצא בסדר.

יוצאים בהליכה לשמורה, כרבע שעה הליכה. בכניסה מצפה לנו כמובן השלט הענק העטור בפרחים המציין 70 שנה למהפכה.

העומסים הגדולים של החג חלפו והתורים בקופה קצרים. אנחנו פטורים מתשלום של מחיר הכרטיס היקר ומשלמים רק עבור הביטוח. בתחנת הכניסה בדיקה יסודית של הכרטיסים מול הדרכונים, נלקחת טביעת אצבע, ונראה שאנחנו גם מצולמים. אוטובוס מביא אותנו לתחנת הרכבל. עליה גבוהה מאוד מעל תהום פעורה ונופים ירוקים.

הגענו לתחנה העליונה, הצוקים הירוקים הבולטים כמחטים חדות והתהומות הפעורים יוצרים חוויות צפייה מיוחדת במינה.

ושוב עולים לאוטובוס ומתקדמים לתחנה אחרת , כאן עולים על שאטל חשמלי פתוח שמביא אותנו אל השדות בעננים. ירידה במדרגות רבות כאשר ברור לנו שנצטרך לטפס מחדש, אבל חוויות הצפייה שווה את המאמץ .

ושוב אוטובוס ותצפית חדשה, מדהימה כקודמתה.

בצילום קשה קצת להבחין במערה הפעורה במרכז ומשקפת את האזור שמאחורי הצוק.

היעד האחרון מבנה מלבני צינורי ענק המכיל 6 מעליות שקופות המורידות אותנו אל העמק למטה, תחילה מעלית שקופה לרחבת צפייה ואח"כ מעלית בבטן הצוק, אל המקום בו מחכים האוטובוסים. נסיעה מאוד ארוכה מחזירה אותנו לשער וולינגיואן, אחד מארבעת שערי השמורה.

מה שמדהים הוא הניקיון בשמורה, קשה למצוא לכלוך, ואם יש יגיע מהר מאוד צוות הניקיון לאסוף. כמויות אדירות של זבל נאספו מידי יום ונשלחות מהשמורה. עוד מפתיע היא רמת הנגישות של המסלולים, אמנם לא מותאמים לנכים, אבל מאוד נוחים ומסודרים לשימוש, כולל לסיניות המהודרות שחשובה להן יותר ההופעה מהנוחות.

האוכל הסיני. נודה על האמת לא ממש ערב לחיכנו, לא מתחבר, לעיתים מאוד חריף ולעיתים איננו מזהים את תכולת המנה ומחליטים לוותר. במסעדה אחת שהיינו מוגשות סלמנדרות גדולות, אשר הסועד בוחר ממיכל מים. התיבול מאוד בסיסי, לא משתמשים במלח. שום הם אוהבים בכמויות מטורפות.

למחרת אנחנו יוצאים אל הגרנד קניון המקומי. שמורה בה מתחתר הנהר בין הצוקים ויוצר מכתש עמוק. האוטובוס מהעיר נוסע כמחצית השעה אל הכניסה לשמורה. אנחנו האזרחים הוותיקים משלמים רק עבור האטרקציות, ופטורים מדמי כניסה.

היעד הראשון הוא גשר הזכוכית, האדריכל ישראלי, גשר הזכוכית הגבוה והארוך בעולם. בכניסה מחולקים ערדליים לנעילה על הנעלים להגנת הזכוכית משריטות. הגשר מרשים במיוחד ואף מעורר את פחד הגבהים אצל חלק מהחוצים אותו. כולם כמובן מצלמים במיטב הפוזות. חבל שהזכוכית אינה צלולה מספיק כדי שניתן יהיה לצפות דרכה בעמק שמתחת ובעיקר לצלם.

בהמשך הדרך אל העמק למטה גשר זכוכית נוסף צנוע יותר, אך מפחיד יותר משום שכמעט אין משטחים שאינם זכוכית. מעלית שקופה מורידה אותנו כלפי מטה, אך עדיין הדרך מטה ארוכה, וממשיכים לרדת במדרגות תלולות מאוד.

אחרי המדרגות התלולות קיימת האופציה לגלוש במגלשת שיש. התשלום רק באמצעות האפליקציה בהיעדר קופאי. למזלנו אמריקאית חביבה ממוצא סיני משלמת עבורנו ואנו מחזירים לה במזומן. מקבלים כפפות וסינר לישבנים ומתחילים לגלוש במורד, לחלק מהציבור הגלישה קשה ומפחידה, והם מעכבים את הגולשים ומאטים אותם.

כאשר מגיעים מטה אל כיכר הקשת בענן מתחילה הצעידה בקניון העמוק והירוק בו זורם נחל איטי. הדרך כולה מונגשת (לא לנכים, לסיניות על עקבים) על ידי דק עץ ומדרגות, כך שהצעידה היא מאוד נוחה.

בדרך מוצבות הדגמות של מתקנים ששימשו את צבא הקיסר לאימון חייליו.

לחפצים בכך יש גם אומגה

חולפים דרך מערת השודדים

דרכנו מסתיימת במעגן בו מצפות ספינות קטנות כדי להעבירנו לצידו השני של האגם.

משם אוטובוסים מסיעים אותנו לשער היציאה (שאינו שער הכניסה), בו נמצא האוטובוס לווליגיואן. ושוב מדהים, עלות מינימלית מצחיקה תמורת שמורה נהדרת, שבילי הליכה מושקעים, ספינה, אוטובוס ועוד.

בערב מגלים את האזור המשומר של העיר העתיקה, בתי העץ והאבן מוארים, הרבה מסעדות, דוכנים, ואפילו דוכן שבו עוסקים במרץ בניקוי אזני הלקוחות.

למחרת אנו אמורים לעזוב בטיסת לילה מאוחרת לXian ואנו מנצלים את היום, אחרי ארוחת בוקר בליווי קטעי בידור של החתול המקומי, לסיור נוסף בשמורה והפעם בתוך העמק, לאורך נהר צליפת השוט.

נסיעה ארוכה באוטובוס בתוך השמורה (הכרטיס החינמי שלנו טוב ל3 ימים ולכן הוא עדיין בתוקף, באמצעות טביעת אצבע שלקחו מאתנו ביום הראשון מוודאים שאיננו מרמים). ושוב מסלול ירוק, לצד נהר שוט הזהב הזורם לאטו, בין מחטי הסלע הירוקות. הנוף נפלא הגורם לנו לסובב את הראש ההתפעלות ולצלם ללא הפסקה.

כאן ממתינה לנו קבוצת קופים, שמצפים למזון מהתיירים.

הדרך נמשכת כשעתיים ויותר, מסלול יפיפה, אולי יותר מדי מונגש למפונקים, באמצעות דקים מעץ. מגיעים לרחבה צבעונית עטורת פסגות מסביב.

משם אנחנו ממשיכים באוטובוס פנימי אל רכבל נוסף, אתו עולים אל הכפר שקרוי כפר למרות שאין כפר על ההר הצהוב שאינו צהוב.

בתחנת הרכבל פוסטר המקשר בין השמורה לסרט אווטאר (אומרים שהבמאי הושפע מהמקום)

מסלול יפיפה מקיף את הצוק על שפת התהום ועדיין מצליחים להתלהב מהנופים. על השביל יושבת קבוצת קופים ואנו עוברים בזהירות ביניהם, שלא להרגיז, לא רוצים להסתכן בנשיכה. המראות המוכרים והשונים במסלול סביב הפיסגה.

ושוב ירידה ברכבל ונסיעה באוטובוס אל שער יציאה שונה מזה שנכנסו לפארק ונסיעה לעבר העיר, לארוחת ערב לא מוצלחת (לצערנו יש מספר אי הצלחות בבחירת ארוחות בסין). למרות הצוות הגדול והרצון השפה היא מכשול גדול, לפחות באזורים היותר כפריים.

מתארגנים לנסיעה אל נמל התעופה לטיסת חצות ל Xian אותה השיג עבורנו פיטר (המדריך מיאנגשו) במחיר מצויין של 50 דולר לאדם.

על המשך טיולנו בשיאן ובייג'ין ניתן לקרוא כאן

המסלול לפי ימים:

המסלול:

1.10.19 טיסה לשנחאי. חלק 1 לפירוט המסלול כאן

2.10.19 נחיתה בשנחאי, המראה לגווילין. לינה בטרסות האורז

3.10.19 טרסות האורז, נסיעה ליאנגשו לינה ביאנגשו.

4-5.10.19 יאנגשו. לינה יאנגשו

6.1019 טיסה לזאנג'יהג'יה, לינה בזאנגג'יהג'יה. לפירוט המסלול כאן

7.10.11 זאנגג'יהג'יה, לינה בוולינגיואן

8-9.10.19 וולינגיואן, לינה בוולינגיואן

10.10.19 וולינגיואן, טיסה לשיאן, לינה בשיאן

11.10.19 שיאן, לינה בשיאן. לפירוט המסלול כאן

12.10.19 רכבת לבייג'ין, לינה בבייג'ין

13-15.10.19 בייג'ין, לינה בבייג'ין

16.10.19 רכבת לשנחאי, לינה שנחאי. לפירוט המסלול כאן.

17-21.10.19 שנחאי

22.10.19 טיסה לשנג'ן,

23.10.19 טיסה לישראל