ברשימה הקודמת, אחרי 380 ק״מ הגענו סוף סוף לכביש אספלט, המוביל אל לוס אמריוס ואחכ לצאיטן. אנו מחפשים מקום ליד אמריו, נוסעים עד המעיינות החמים, בתקוה למצוא מלון שהומלץ ע"י מטיילים מצרפת, לצערנו אין מקום פתוח בעיירה. ממשיכים לצ'איטן מתוך כוונה להשתכן במיה קאזה, אך לפני הטיפוס לטירה שוכן לו מלון הוספדחיה חביב, דון קרלוס, (30,000 פזו) המפתה אותנו להיכנס. המלון חביב , מבנה חדש שנבנה אחרי התפרצות הר הגעש, חדרים מרווחים ומאוד צבעוני, אבל אין חימום בחדרים. הרצפה סקויק סקויק וארוחת הבוקר ללא חלב, הכל מדוד והסיניורה מחמיצה פנים.

בתוך המלון, לא לחשוש מהתפרצות נוספת של הר הגעש, יש מדונה ששומרת עלינו.

הערב יורד, על מסעדה פתוחה אין מה לחשוב, חיש קל נפתח התרמיל ומנות איכות מוגשות לשולחן, בתוספת בירה מקומית. אז מה רע לנו?

בוקר חדש וגשום עולה על העיירה (הרעת תנאים, התרגלנו לחורף צ'ילאני קר, אך לא גשום). ראשית קונים כרטיסים למעבורת בסוכנות של חברת המעבורות, מול תחנת הדלק ליד החוף ההרוס. מצפינים לכיוון קאלטה גונזלו שם נעלה על המעבורת הראשונה בסדרה, בדרך מצליחים להחמיץ את צילום הנוף הדרמטי של העצים המתים (משום מה נעלמו לנו במזג האויר הגשום). אני מספק צילום ממקום אחר שמזכיר קצת את הצילום הדרמטי של העצים שמתו כתוצאה מהאפר הוולקני.

נהנים ממראות הדרך

מזג האויר הגשום אינו גורע מיופיה

בשולי הדרך יער פומאלין הענק, יער גשם המשתרע על אלפי דונמים. זוהי השמורה הראשונה שאושרה לניהול ע"י חברה מחוץ לצ'ילה, כפרוייקט אקולוגי ללא מטרת רווח. הכניסה לשמורה היא בחינם.

עוצרים בפארק פומאלין למסלול הליכה קצר ומותח (סולמות) ביער גשם רטוב.

באזור שני מפלים, אנחנו צועדים ביער הרטוב למפל הקרוב יותר.

המסלול בין עצים גבוהים, עטופי שרכים ומטפסים למיניהם, השביל חלקלק,

שרכים ומטפסים, וציפורים נעלמות מצייצות, הרבה ירוק

בדרך אל המפלים הרבה גשרי עץ וסולמות, הכל חלקלק מהגשם

לאחר קטע טיפוס על סולמות וירידה על סולמות מגיעים אל המפלים, בהם זוהרת קשת קטנה

ועוד מספר תמונות לפרידה

משמורת פומלין

ממשיכים ללכת בתוך השמורה חולפים על פני נחל זורם

הגשר נראה די בטוח, והשכמיות שנקנו בתחילת הטיול, סוף סוף מוצאות לעצמן תפקיד

וכך צועדים בסבך הירוק עד לרכב

שורשי העצים מכסים את השביל

ממשיכים בנסיעה אל המעגן, הגשם עדיין שוטף

על יד המזח ממתינים למעבורת הראשונה משלוש. ג'ינג'י חביב (ג'ינג'י שלנו יותר יפה, אבל אולי פחות חביב) צועד לידנו. מעניין איך הוא נזהר מהפומות בשמורה?

המעבורת מגיעה. העליה למעבורת ברוורס, די מותח כי אני לא מבין את ההנחיות של המנווטים. לבסוף אנחנו על הסיפון להפלגה קצרה אל לשון היבשה. אותה חוצים בנסיעה על הדרך המשתפצת עד למעבורת הגדולה. כאן את הרוורס כבר עושים על הסיפון, יותר פשוט. מגיעים למעבורת השניה, כאן ההפלגה ארוכה יותר (שלוש וחצי שעות).

על הספינה מיכל מכינה לנו ארוחת צהרים מהמוצרים שיש לנו, שימורי ירקות, זיתים, טונה ולחם. ומצפים לשלוש וחצי שעות של הפלגה להורנופירן. התשישות מושיבה אותי, לא עולה לסיפון לצלם, נח עד להמשך הנסיעה. הכוונה להגיע היום לפוארטו מונט. המשמעות מעבורת נוספת וכשעה וחצי של נסיעה. דרך עפר עד המעבורת הבאה. אח"כ דרך עפר ולבסוף כביששששש. זהו אנחנו בפוארטו מונאט. בחרנו בכוונה מלון שיהיה קרוב לסוכנות ההשכרה (מינצברג) וקל להגעה. מיכל מאתרת את המלון בקלות. ממש צמוד לסוכנות ההשכרה.

הטיול המדהים בקרטרה אוסטרל הסתיים ללא פגע (צריך עדיין להתווכח עם חברת ההשכרה על עלות תיקון הדרך). נותר לנו יום אחד עד הטיסה וננצל אותו לנסיעה אל האי צ'ילואה.