לפרק הקודם - צפון ויטנאם - http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2308432

וכך יוצא הצמד שחוח הכתפים מעומס תרמילים כי רב אל נמל התעופה של האנוי, על מנת לטוס טיסה קצרה אל העיר הוי אן, הידועה במתפרותיה ובנופיה. נמל התעופה גדוש ועמוס ובקושי רב מגיעים לטיסה. וכרגיל איתנו במונית הזוג שנגזר כי נטייל ביחדבאופן לא מתוכנן . עם עוד 3 תיירות נחמדות. הזוג הישראלי מקשה על הנהג ודורש לראות עוד ועוד בתי הארחה, אנו יורדים ונפרדים, נראה כי לא ניפגש עוד (האמנם?). יוצאים לטייל בעיר שפעם הייתה עיר חוף, אך החוף התררחק ורק הנהר נותר. מוזלי חביב במסעדה על שפת הנהר ואח"כ סיור בין החנויות הרבות ברחובות המאובקים של העיר העייפה. החנויות מעוצבות יפה, ממש חגיגה לעיניים. מלאות בעבודות אמנותויש בהן מכל טובה של ויטנאם במחירים סבירים.

הערב חגיגה. פסטיבל בעיר, משהו שקשור בחגיגת הירח המלא. לאחר מנוחת צהרים פוגשים זוג ישראלי נחמד וקובעים להיפגש לבירה על יד גשר הולכי הרגל. נכנסים לאחד מהיכלי החייטות שהעיר מלאה בהם. ובדיוק פורצת אל החנות בצהלה גדולה חבורת חוגגים בתלבושת אריה. ובחוץ מתאסף קהל רב להריע למופע שמתקיים על מרפסת ההיכל.

חגיגה בהיכל החייטים

הדרקונים המורכבים מרגלים קדמיות זריזות ומרגליים אחוריות חזקות מבצעים מופעי אקרובטיקה וריקוד. מעבירים ערב מהנה עם הזוג הישראלי ונהנים מהוי אן של הלילה.

צידה השני של העיר ממרפסת המסעדה

לאחר שהורגלתי לקטנוע בהאלונג ביי, החלטנו גם כאן ובהמשך לעשות מעשה לא אחראי של שכירת אופנוע וטיול בסביבות העיר (לא אחראי משום שאינך יודע מה יקרה אם חסוחלילה..) . שוכרים אופנוע קטן למשך היום תמורת 5 דולר ועלות הדלק, ויוצאים אל אזורי הכפר. בכפר אחד קדרית זקנה מדגימה את עבודתה, כאשר בן משפחה מסובב את משטח העבודה באמצעות רגלו. הכפר על שפת הנהר , מלא סירות דייג. בכפר אחר יש מקדש יפה הנמצא בשיפוץ ואין נפש אדם בשדות, בכפר אחר מקדש יפה ובו פגודה בדמות שכבות של עלי לוטוס, ופגודות אחרות עם דמויות טווסים. בדרך צופים בקציר האורז, כאשר האיכרה הלבושה מכף רגל עד ראש, כולל כיסוי פנים ושרוולים ארוכים, קוצרת בחרמש את יבול האורז. 2 גברים מפעילים מכונה להפרדת האורז מהקש, הדומה לדוד של מכונת כביסה, באמצעות דוושה רגלית. גרעיני האורז מונחים לייבוש על ברזנטים גדולים בצידי הכביש.

נמל דייגים קטן מחוץ להוי אן

בונה סירות

הקדרית

על הטוסטוס בדרכים הכפריות

איכרה בשדה אורז

מתקן להפרדת גרגירי האורז מהקש

אחד מהמקדשים בדרכים הצדדיות

בערב אנו יוצאים באוטובוס לילה לניה טראנג השוכנת על חופו של ים סין הדרומי (השם הזה עושה לי משהו).נסיעת לילה של 11 שעות באוטובוס מרווח ונוח (8מדולר לכרטיס). ושוב באופן מדהים ולא מתוכנן כלל באוטובוס יושבים חברינו משכבר הימים, אשר פגשנו בסאפא, נסענו ביחד להאלונג , לנינג בינג ולהוי אן, ושוב אנו כאן ביחד. הנסיעה חולפת ללא אירועים מיוחדים, וכאשר נכנסים לניה טראנג בשעה 06:00 נראה כי כל העיר כבר התעוררה ויצאה לפעילות נמרצת. אנשים מתעמלים, אנשים צועדים ואנשים רבים מתעמלים על החוף.

מתעמלי הבוקר על החוף

סערה בים סין הדרומי

לאחר ירידה מהאוטובוס אנו מוקפים סוכנים של בתי הארחה, אנו מעמיסים את התרמילים על הכתפיים, מוותרים על ההמלצות וצועדים לכיוון המלונות שמול החוף. 2 רוכבי אופנוע עקשנים ממשיכים לעקוב אחרינו אך מתייעשים ומוותרים בסוף, ואנו מגיעים למלון מונקו ושוכרים חדר שכולו ויטרינת זכוכית הפונה לחוף. תצפית מדהימה לזריחה. והכל במחיר מדהים של 12 דולר ללילה. תשושים מנסיעת הלילה באוטובוס יוצאים לצעדה על הטיילת הנאה של העיר, ברקע נראים עמודי ענק הנושאים עליהם מה שנראה מרחוק קרוניות רכבל, נצטרך לחקור זאת בהמשך. בתזמון מדהים עם חזרתנו לחדר פורצת סערה אדירה בים סין הדרומי, מחזה מרהיב מויטרינת הזכוכית שלנו הפונה אל הים. מים יורדים מהשמים כאילו שפכו אותם בדליי ענק, ורצפת המרפסת שלנו מוצפת ובעקבותיה נמצא גם חדרנו בסכנת הצפה. עובד המלון מגיע ושם קץ לסכנה בעורמו כמות גדולה של סמרטוטים ואכן חדירת המים נמנעת ברובה.

נאמנים להחלטתנו לצפות בזריחת השמש על פני ים סין הדרומי (אוהב את השם הזה) משכימים ב5:00 וצופים בזריחה מחלון חדרנו. הזריחה קצת מאכזבת עקב עננות גבוהה, ואנו מחליטים לחזור על מעשה זה מחר בתקוה לזריחה טובה יותר.

זריחת השמש על פני ים סין הדרומי

עמודי הרכבל המוביל אל פארק השעשועים הענק Vinpearl

ב5:00 נראה כי כל תושבי העיר כבר השכימו קום, למרות החשיכה צועדים, רצים ומתעמלים על החוף, ואנו מצטרפים להמונים בצעידת בוקר שבעקבותיה תבוא ארוחת בוקר טובה באחת ממסעדות העיר.

שוכרים אופנוע ויוצאים לקור את האזור, ראשית נוסעים דרומה לראות את פארק השעשועים הענק, שנראה ממש לא במקומו, יחסית לגודל המקום ולאוכלוסייה בסביבה. הפארק ממוקם על אי ומוביל אליו רכבל ענק. הרכבל יוצא מכפר נופש שמחירי החדרים בו הם בסביבות 1000 ש"ח ללילה, והביקורות עליו מצויינות. הנסיעה ברכבל היוצא אל האי ממש יקרה , אך אנו מחליטים להרשות לעצמנו את ההוצאה כדי לחקור את האי הנסתר. למי שרוצה לדעת יותר זו כתובת האתר שכנראה התפתח מאז שהיינו שם וכולל חממת סחלבים, עולם תתמימי ועוד http://vinpearlland.com.vn/en-US/amusementpark/default.aspx . זהו למעשה סוג של דיסני פארק מינוס המוני המבקרים. עצוב לראות אי כזה בשממונו. חוזרים לאופנוע ונוסעים לחפש את מגדלי הצ'אם אתר שנבנה במאה ה7-9 לספירה ומשמש כיום כאתר תפילה. הרבה קטורת באויר ופרחי מנחה.

מגדלי הצ'אם

הנוף ממגדלי הצ'אם

ועל הטיילת ממשיכים להתעמל

נוסעים לחפש את המעיינות החמים, מתבלבלים קצת בדרך ויוצאים מן העיר בדרך הררית די נטושה. לפתע תקר בגלגל הטוסטוס המצ'וקמק שלנו ואנו אובדי עצות, מתחילים לדחוף את הטוסטוס בתקווה להגיע לעיירה קרובה. למרבה הפלא מיד לאחר הגבעה עומדת לתפארת בודדה בלב הגבעות, סככה של צמיגים (מה זה השגחה עליונה, או סתם מקריות?). בזריזות מדהימה היא מפרקת את הגלגל מוצאת 2 תקרים ומתקנת. במיומנות.

חוזרים חזרה לחפש את המעיינות, מסתבר שהם ממש ליד מגדלי הצ'אם, אך האתר הוא בתשלום גבוה. במקום זאת נוסעים לחוף הים לטבילה אחרונה ולפרידה מים סין הדרומי, מחר ניסע באוטובוס לדאלאת "עיר האביב הנצחי".

דאלאת עיירת ירח הדבש הויטנאמית, מקבלת אותנו בממטרים. לאחר נסיעה של 7 שעות באוטובוס איטי, שנהגו משתדל לעצור כמה שיותר להפסקות פיפי/שתיה. מתמקמים במלון נחמד Thuytran', לאחר התמקחות קשה מתפשרים על 15 דולר ללילה. המלון ממוקם בטווח הליכה ממרכז העיר בו מסעדות רבות. מזמינים טרק למחר אל ההרים והנופים.

משכימים לבוקר גשום "עיר האביב הנצחי" הופכת לעיר חורף. מדריך הטרק מגיע ומסביר שמסוכן מדי לצאת לטרק ומחזיר לנו את הכסף. במקום זאת שוכרים אופנוע ויוצאים לטייל בגשם. נוסעים לטייל לגני הפרחים וממתינים בחממת הסחלבים היפה לשוך הגשם.

בחממת הסחבים

בגלל הגשם שאינו פוסק חוזרים למלון ווצופים מחלון החדר במשחק כדורגל בית ספרי שמתקיים בין ובתוך השלוליות. תיאור המשחק משודר בקולי קולות במערכת הכריזה.

הן השחקנים והן הקהל אינם נרתעים ככל מהגשם והשמחה רבה

עם הפסקת הגשם והתבהרות הרקיע, מתחממים על קערת מרק ברוקולי מעולה ומרק תרד קצת פחות מעולה, ונוסעים לעבר תחנת הרכבת העתיקה , בתחנה רכבת יותר עתיקה מהתחנה שמסיעה במסלול של 8 ק"מ עד הכפר הקרוב. לצערנו אין מספיק נוסעים והנסיעה מבוטלת. נוסעים לעבר עמק האהבה, מקום פופולרי בקרב הזוגות האוהבים, ולבסוף מסיירים בבית המשוגע, אשר נבנה ע"י ארכיטקטית ויטנאמית שהחליטה לצאת מהמסגרת. סוג של גאודי, או הונדרטוואסר, אבל אחרת. ממש מעניין. מסיימים את הטיול בארמון המלך, מבנה מודרני עם גג מטופח, צריך לקרוא בהזדמנות מי היה המלך ,מתי פעל ומה עלה בגורלו וגורל המשפחה.

הבית המשוגע

את שהותנו במרכז ויטנאם מסכמים בארוחת ערב נפלאה. מזמינים תבשיל שנקרא Hot pot, קערה בעלת שוליים רחבים, עשויה אלומיניום, המונחת על פלטת גז.בתוך הקערה מתבשל מרק עסיסי, מלצרית בלבוש ויטנאמי מהודר מדגימה לנו כיצד לבשל בעצמנו בתוך המרק במשך דקות ספורות, פרות ים וירקות. התוצאה מדהימה ומוגדרת על ידנו כארוחה הטובה ביותר.

המרק המופלא

זמננו במרכז ויטנאם הסתיים ואנו רוכשים כרטיסי אוטובוס לסאייגון, היא הוצימין סיטי, בירת הדרום.

המשך טיולנו בויטנאם בקרוב

לרשומה הקודמת ויטנאם לחץ כאן