באמצע יוני, יצאנו לגיבושון באזור טביליסי, מטעם מקום העבודה. היות ואחד מימי הגיבושון היה יום חופשי שלא הוצעה בו פעילות חקרנו קצת את האינטרנט וחיפשנו טיול יקבים. הטיולים המקומיים היו מאוד יקרים ובזמן שהתלבטנו התברר שחלק מחברינו לגיבושון, סגרו יום טיול עם “דורון טרוול”, טיול שנקרא טביליסי - קאחתי - סיגנרי - חבל היין, הטיול יוצא בימי ראשון וחמישי, אך כשביקשנו נענו לבקשתנו לצאת ביום אחר, במחיר בהחלט סביר, יחסית להצעות שראיתי באינטרנט.

נוף כפרי

בבוקר בשעה הנקובה, התייצבו בכניסה למלון 3 רכבים עם מדריך דובר עברית טובה (נדמה לי ששמו מתי), שבמקרה היה גם מדריך בטיול הגיבושון שלנו. התחלקנו בין 3 הרכבים, בנוחות מרובה (הפריע לי שברכב שלנו מאחור לא היו חגורות בטיחות).יוצאים לדרך אל חבל היין "קאחתי" הממוקם באזור המזרחי של גאורגיה עתיר בגפנים ויקבים.

רועה (לא דחליל) ועדר פרות

נוסעים בדרכי עפר (קצת מתלבטים אם הביטוח שלנו שאינו כולל טיול ג'יפים תופס) דרך כפרים שתושביהם חיים בדרך מסורתית ופשוטה. חוצים נחל של ביוב זורם. עוצרים במספר נקודות נוף ומקבלים הסברים על המקום, על הגידולים ואורח החיים המקומי. ברכב יש אמצעי קשר כך שהמדריך ממשיך להסביר תוך נסיעה. בתוך העיירות המון דוכנים ביתיים למכירת המעדן המקומי שנקרא “צורצחלה”, העשוי ממיץ ענבים, קמח ואגוזים. כולם מתלהבים וקונים. כאשר הגענו הביתה הסתבר שאף אחד לא מעוניין להינות מהמעדן (גם אנחנו), כנראה שהמעדן מתאים למקום בו הוא נעשה.

המדריך שלנו ודוכן הצורצחלה

נסענו לעיירה ציורית מדהימה ששמה "סיגנארי", אשר שוחזרה לאחרונה וידועה כ“מלכת היופי“ של העיירות בגאורגיה.

מבט לעבר “סיגנארי”

העיירה סיגנארי ממוקמת על פסגת גבעת "קאחתי" מסוגרת בחומות המגן הארוכות הסובבות אותה. החומות נבנו בימיו של המלך ארקלה השני במחצית השנייה של המאה ה-18. לאורך החומה 26 מגדלים הנקראים על שמם של כל אחד מכפרי הסביבה. המקום שימש בעבר כמקום מפלט מפלישות הנוודים.

החומה ומגדליה

כיכר העיר

אנדרטה לנופלים 

מהעיר תצפית לעבר נופים נהדרים של עמק "אלאזאני" והרי הקווקז הגבוהים.
 קיים מחקר ארכיאולוגי המציג עדויות לקיומה של תרבות יין בגאורגיה לפני 7000 שנה. רבים מאמינים כי המילה האנגלית “wine“ נגזרת מן המילה הגאורגית “gvino“. היין ממלא תפקיד מרכזי בטקס הכנסת האורחים הגאורגי ומשמש כסמל לידידות.

יין ביתי, ולצידו בקבוקי צ'ה צ'ה עם אחוז אלכוהול גבוה, תוצרת בית

בשעות אחר הצהריים, נוסעים למשק גיאורגי טיפוסי בו חיים זה לצד זה 4 דורות

בית המשפחה

לאחר סיור בחצר שיש בה, להקת תרנגולות, עגל בן יומו, כלב צייד, כוורות דבורים, עצי פרי, כולל תותי עץ לבנים נהדרים בטעמם, צמחי תבלין ועוד.

הסבא הצעיר ולהקת התרנגולות

מתחילים בסדנה להכנת לחם בטבון הביתי, הבצק כבר מוכן, והסבא הקטן, לא הגדול (הדור הראשון), מדגים בפנינו כיצד להכין את הכיכר ולהדביק אותה לדופן הטבון הלוהט. מי שמעוניינת מתנסה.

הלחם נאפה על דופן התנור

ניגשים אל הסדנה בה מכינים את הצ'ה צ'ה המשקה האלכוהולי המזוקק מקליפות ענבים. כאן מגיע שלב הטעימות מהיין והצ'ה צ'ה שנמזגות ברוחב יד. והחושים מתחילים להתערפל.

בינתיים הלחם שנאפה בתנור כבר מוכן ואליו נלווית גבינה טעימה. המארח מביא תותים לבנים וההנאה רבה. המארח מדגים כיצד מכינים צורצחלה, ותולה לייבוש לקראת היציאה נוכל כבר לטעום. המדריך מכין קפה ומספק עוגיות טעימות.ממש לא צריך ארוחה.

אחרי הטעימות ניגשים ליקב הביתי שנמצא בתוך הבית והוא עשוי מכדי חרס גדולים הטמונים בקרקע.

לסיום הטיול, כאילו לא שבענו יין, עצרנו ביקב מקומי לטעימת יין וקניה בנוסף ליין והצה צה שכבר קנינו אצל האיכרים.

כך, לאחר כשמונה שעות של טיול חזרנו אל המלון להתכונן לערב גיאורגי עם אוכל, שתיה, מוסיקה וריקודים שאורגן כחלק מתוכנית הגיבושון.

אפשר לציין כי זה היה יום הטיול המוצלח ביותר, ונהננו מהטיול, מהמדריך ומצוות הנהגים.