היום ה-11 3 במרס

הפרק הקודם – כאן

לפני שמגיעים למלון Paradise beach במיריסה, עוצרים ברחוב הראשי לקפה אמיתי וטוסט, ומבינים שהעיירה הזו היא מבחינתנו קו חוף שעליו נבלה נשוטט נדשדש במים ונעביר את זמננו בנעימים. המלון ברמה טובה מאוד, נראה שהוא המלון היחיד ברמה של 4 כוכבים.

קיבלנו 2 חדרים אחד מצויין והשני מסריח. ויכוח קצר והעניין הסתדר, לפעמים גם בבתי מלון טובים מתנהגים בטפשות. מתארגנים ויוצאים לפעילות שתהפוך לשגרת בוקר צהרים וערב, צעידה על החוף היפה. מבט מזרחה לאורך החוף

האי הגובל ממזרח, מקום נחמד לעליה ולתצפית. בזמן השפל אפילו לא מרטיבים את הרגליים.

רבות שמענו על השקיעות במיריסה וכך בערב הראשון מתמקמים על המרפסת הצופה לים להנות מהשקיעה שלמען האמת די מאכזבת.

היום ה-12 וה-13 4 ו 5 במרס

אין הרבה מה לספר מעבר לכך שהמלון נחמד החדרים טובים וארוחות הבוקר והערב על המרפסת עם המבט לים ממש טובות.

ערב אחד נתקלים בחוויה מיוחדת, צבת ים גדולה עלתה לחוף והטילה ביצים כאשר קהל גדול וממושמע עומד מסביב בשקט ונמנע מלצלם עם פלאש. לכן אין לי צילום להציג כאן. למדנו שמשמר החופים אחראי על איסוף ביצי הצבים והטמנתם מחדש כאן סמוך לגדר הבסיס.

למחרת זכו שותפינו לטיול לחוויה מעניינת של פתיחת בור הקינון ושחרור צבון קטן אל המים,על ידי איש משמר החופים.

אורח נוסף שביקר והגיע אל שפת בריכת המלון הוא כוח גדול שהסתובב ללא חשש.

נופש במיריסה אחרי המסע בדרכים היה רעיון מצויין ולמרות שהשקיעות אכזבו באיכותן נהננו לשבת ולצפות למרחבי הים.

ביקרנו במסעדות המקומיות המומלצות Mothers house, וזפיר, והאמת, התגעגנו לטעמי הודו האמיתיים ולא קיבלנו אותן בסרי לנקה.

עקבנו בשמץ קנאה אחרי גולשי הגלים ולא יצאנו לרדוף אחרי לוויתנים.

שתינו בערבים בברים שעל החוף ולא רק בערבים

וכשהגיע היום להיפרד ולצאת לכיוון קולומבו הרגשנו שהיה נחמד אילו היינו נשארים כאן במלון פארדייס שבמיריסה עוד מספר ימים.

חבל שאין מספיק תשומת לב למפגעים כגון זה המשולט כדרך אל החוף, או הערוץ השחור שריחו רע הזורם אל הים.

היום ה14 ה6 במארס בצהרי היום הגיעו נישנטה המדריך ושאלקה הנהג כדי לאסוף אותנו ולהמשיך לכיוון קולומבו דרך Gale ו Bentota, בדרך עצרנו בחנות אלכוהול משוריינת, כך נראות כנראה כל חנויות האלכוהול, כדי לקנות משקה מקומי שנקרא עראק, אך אינו העראק המוכר לנו אלא עראק המזוקק מנוזל המופק מפרחי דקל הקוקוס.

הדרך לGalle ברובה על חוף הים ואנו נעצרים להתרשם מהר אותו נשא והביא לסרילנקה הנומן האל הקוף, כדי להציל את הנסיכה סיטה (הראמאינה למי שמעוניין). זו עוד נקודה חשובה על מסלול ביקורי תיירים מהודו בעקבות הראמאינה.

שוק דגים צבעוני

וזו כבר העיר גאלה. מצודת גאלה הוקמה ע”י הפורטוגזים והיתה הנמל המרכזי, עד שהבריטים שכבשו את סרילנקה והפכו את הנמל קולומבו לנמל המרכזי. העיר העתיקה וביצוריה הוכרזו כאתר מורשת עולמית.

לאחר הביקור הקצר על חומות העיר וקפה Lavazza בסימטאות העיר העתיקה. ממשיכים לכיוון בנטוטה ללינת לילה. בדרך עצירת חובה ליד האנדרטה לזכר חללי הצונאמי של 2004, אסון בו נהרגו בסרילנקה בלבד כ30000 איש, כולל נוסעי רכבת שלמה שהוכתה על ידי הגל.

בבנטוטה אנחנו ממוקמים במלון נחמד קרוב לחוף

אליו אנחנו יורדים להליכה נחמדה על החוף, זוהי כבר פרידה מהחופים היפים. מחר ניסע לקולומבו לסיור קצר, קצת קניות ונטוס הביתה בטיסה מתישה עם עצירה במלדיבים ובאיסטנבול.

היום ה15 ה 6 במארס לאחר ארוחת בוקר טובה יוצאים לדרך לכיוון קולומבו. בדרך נוסעים על כביש האגרה היחיד במדינה. התנועה עליו מאוד דלילה. כאשר מתקרבים לקולומבו ויורדים מכביש האגרה, הופכים עומסי התנועה לנוראים וזה כנראה המצב הרגיל. נישנטה לוקח אותנו למספר אתרי חובה שהוא חש שמחובתנו לראות כיכר העצמאות וכדומה.

וכתוצאה מכך שהעומסים קשים והתנועה קשה לא נותר כמעט זמן לקניות.

ממראות העיר הנבנית כנראה בעיקר על ידי הסינים

מסגד גדול

ביקרנו בחנות מזכרות ממשלתית ליד כיכר העצמאות שהייתה יקרה מאוד, ביקרנו במרכז הקניות Odel, ביקור די מיותר ובמרכז הקניות House of fashion שאילו היינו מתכננים בתבונה את הזמן היינו יכולים למצוא כאן מציאות ולהינות ממסע קניות קטן.

לא נותר לנו אלא להודות לשותפינו לטיול שבזכותם טיילנו בכיף ונהננו מאוד,