מיאנמר, חלק 4, אגם אינלה

לאחר 2 לילות במנדאלי, 2 לילות בפין או לוין ו2 לילות בבגאן העתיקה (את מסלול הטיול ניתן לראות כאן), אנחנו נוחתים בנמל התעופה Heho Airport, ומשם מונית (25000 צאט) מביאה אותנו למלון Inle Cherry Queen Hotel, ב Nyaungshwe עיר הקרובה לאגם,. למרות שהמלון ריק מתיירים בעלת המלון (דווקא נחמדה, דוברת אנגלית) מעדיפה לשכן אותנו בחדר עם תצפית לבית שממול. לא נורא ממילא לא נשארים הרבה בחדר. התכנית היא להישאר 2 לילות בעיר ואח”כ להתפנק יומיים במלון נובוטל שעל האגם (כמעט).

מגג המלון בקומה השישית יש תצפית לכיוון הכללי של האגם, אליו מובילה תעלת מים ארוכה. אנחנו מגיעים בסביבות הצהרים, את הבטן הריקה ממלאים במסעדונת סמוכה למלון, למסעדה צמודה גם סוכנות לטיולים ואנחנו מבטיחים לבקר בה לתאם הפלגה. אולם התעלה הקרובה למלון מושכת אותי וכשאני מגיע לתעלה אני פוגש משיט סירה שאורב לתיירים. אני משתכנע מהר אך מעדיף שזוגתי גם תבחן את הצעתו. כשהי מסכימה קובעים למחר לאחר ארוחת הבוקר.

בינתיים מעבירים את היום בצעידה לאורך התעלה לכיוון האגם, עד למקדש גדול.

לאחר מכן נכנסים קצת לתוך האזור הכפרי ומגיעים לפגודה ששמה Kyaut Phyu Gyi Pagoda .פסל בודהה גדול וצבעוני בחזיתה.

לאחר מכן אנו צועדים בין בתי הכפר הסמוך לפגודה, מחפשים תמונת שקיעה מעניינת.

אך לא ממש מוצאים. צועדים בין שדות אורז וגידולים אחרים עד שמגיעים בחזרה למלון. טיול ממש נחמד אלמלא נכנסנו לחשיכה אפשר היה לצעוד מרחקים גדולים יותר ולהנות מהאותנטיות.

ארוחת ערב במסעדה הודית נחמדה ומומלצת Dosa king.

לאחר מכן צועדים לשוק הלילה הקרוב למלוננו, בו מתקיים יריד אוכל ססגוני, דוכני מכירה

ומפגש של בני השבטים המגיעים במגוון של כלי רכב, בדרך כלל טנדרים, אך גם משאיות עמוסות בני השבטים היושבים בחברותא על רצפת הרכב.

מבמה גדולה נישאים נאומים ולאחר מכן תהיה שירה ומופע. להלן מבחר צילומים ממפגש השבטים.

בוקר, יורדים לנקודת המפגש על גדת התעלה. כאן פוגשים את ונסה מברזיל שמבקשת להצטרף אלינו לשייט אנחנו נענים ברצון. עלות חצי יום שייט כ10 דולר לשלושתנו ביחד, סביר שהמשיט מרוויח יותר מהעמלות שהוא מקבל מהמקומות שהוא מביא אותנו אליהם.

השייט מתחיל בתעלה הארוכה שלאורכה צעדנו אתמול, ברקע גשר רעוע שחצינו אתמול די בחשש.

מגיעים לאגם אינלה רחב הידיים. השני בגודלו במיאנמר 116 km2 . גובהו 880 מטר מעל פני הים. בעונה הגשומה עומקו יכול להגיע עד 5מטר, ואז מוצפים שטחי אדמה רבים באזור. רוב התושבים הם בני האינתה, שעוסקים או עסקו בדיג בשיטה המיוחדת האופיינית לאזור זה ולעומק המים. הם גם מקבלים אותנו בכניסה לאגם בתצוגת דייג, בכאילו, ומייד שטים לקראתנו לבקש טיפ על הצילום.

השבטים האחרים החיים באזור הם הפאו, השאן הדנאו והבמאר. הסירות שראינו בדרך כלל עמוסות באצות וצמחי מים שנאספים מהאגם ומשמשים להכנת הערוגות הצפות עליהם מגדלים בני המקום מגוון של גידולים.

אנחנו שטים בתוך תעלה צרה בין ערוגות הירק

בתי הכלונסאות, כפרים שלמים של כאלה.

גם מקדשים נטועים על כלונסאות

ומערכת החשמל הרעועה מגיעה לכפרים על עמודים מטים לנפול.

תחנה ראשונה מפעל לתכשיטי כסף.

לאחר הסבר קצר על הפקת הכסף וסיור במפעל, מגיעים לחנות. ויוצאים ברכוש קטן.

התחנה הבאה מפעל ביתי לסיגריות וסיגרים. מקבלים הסבר והדגמה, ולאחר מכן טעימה ממבחר הסיגריות המגולגלות בשילוב טבק עם עלים שונים ומקבלות מהן טעמים כגון בננה, אניס. הרגשה נעימה ובעקבות כך קונים קופסה עם מיגוון טעמים (אם ניתן לומר טעמים על סיגריות). לאחר זמן בבית מסתבר שאינן טעימות כלל, מסוג הדברים שנחמד לנסותן במקום האקזוטי, אך חסרי ערך בבית.

ממשיכים לשוט בין הכפרים על הכלונסאות, עד למפעל אריגה. כאן אורגים בדים מסיבי הגבעול של פרח הלוטוס. אמנות עתיקה שמושבת כאן לחיים. אומרים שאריג מבדי לוטוס עדין יותר ממשי ואף יקר יותר.

וכך ממפעל למפעל, למקדש גדול Alodaw Pauk Pagoda, בין כפרים וערוגות צפות, מסתיים יום הסיור.

נפרדים מונסה שממשיכה בטיול הארוך וחוזרים ללילה אחרון בעיר. למחרת ניסע למלון מפנק קרוב מאוד לאגם ויחד עם זאת רחוק משום שהאגם נגיש רק באמצעות סירה.

ארוחת ערב במסעדה שמוקדשת להעצמה נשית Paw paw. כולם חביבים ונחמדים אבל האוכל אינו מתובל כלל. בבוקר מזמינים מונית שתסיע אותנו מהמלון בעיר למלון Novotel.

המזח של מלון נובוטול, התעלה מחברת לאגם אינלה הקרוב מאוד.

מלון נובוטל זה כבר סיפור אחר, גם המחירים. בריכת שחיה חדרים מפוארים, מרפסת צופה לאגם, ארוחת בוקר מצויינת, מתאים להתבודדות, כי באזור אין שום דבר קרוב ומעניין.

מפנקים אותנו במשקה ראשון עם מקלות טופו ופול יבש.

בלילה רואים דלקות בהרים, כנראה מכינים את השדות לזריעה חדשה ובהזדמנות שורפים עוד קצת יער.

נהג המונית הנחמד שהביא אותנו למלון דובר אנגלית סבירה בהחלט וגם אדם חביב מאוד, ואנו מתאמים איתו שיאסוף אותנו למחרת בבוקר ויסיע אותנו לפגודות Kaku.

בבוקר שואה הנהג כבר ממתין לנו ליד המונית. אנחנו מבקשים עצירה קטנה בשוק חמשת הימים שמתקיים היום די קרוב למלון. השוק פתוח 5 ימים בשבוע ומדי יום הוא נמצא באחד מחמשת הכפרים שסביב אגם אינלה.

להלן מספר צילומים מהשוק

יוצאים לדרך לכיוון פגודות קאקו. בדרך עדרי פרות ועגלות עמוסות הנמשכות על ידי שוורים. שואה הנהג שהוא בן שבט האינטה הנשוי לבת שבט פאו, יודע הכל על החקלאות בסביבה, ומשתף אותנו בידע. הטלפון שלו 09428329306 , מומלץ בחום.

השום נמכר כאן במחירים כל כך מגוחכים שקשה להאמין שאנשים מוכנים לעבוד תמורת פרוטות.

לאחר כשעה וחצי נסיעה ברובה בעלייה איטית מגיעים לפגודות, משלמים דמי כניסה המוטלים על תיירים ונכנסים לאתר המעניין.

2478 סטופות מסודרות על שטח קטן כמו חיילים במסדר. כולן דומות וכולן שונות. המקום נחשב לאחד המקומות המרהיבים במיאנמר. הסטופות מתועדות כנראה למאה השלישית לפני הספירה, והבונה הוא השליט ההודי אשוקה. במאה ה12 המקום הורחב ע”י השליט King Alaungsithu. סטופות נוספות התווספו במאות ה17 וה18. המקום נחשב קדוש לבני שבט הפאו הקבוצה האתנית השניה בגודלה במיאנמר.

המקומיים שאינם משלמים דמי כניסה משלמים בדרך של תרומות, או לחזיר השמן הניצב בתא זכוכית, או לצוותי גובים הרושמים כל תרומה.

בצילומים מהמקום ראיתי שיש נקודה לצילום השתקפות הפגודות ואני מוצא אותה בסמוך לשער הכניסה.

בקרבת הסטופות מתקיים שוק של בני הפאו. להלן מספר תמונות. טבעי שהצילומים יהיו של נשים משום שהגברים לבושים בפשטות ואינם נבדלים מהאחרים.

בדרך חזרה למלון האיכרים ממשיכים לעבוד בשדות

אנחנו מבקשים משואה שיעצור לנו ליד המסעדה מאתמול. מסעדת star light שבלילה הגישה אליה פחות נעימה בגלל הכלבים המאיימים הנובחים אלינו מפתחו של כל בית, ביום היא נראית נעימה ומטופחת, עציצי סחלבים תלויים בחזית.

נפרדים משואה הנהג, על יום העבודה הוא גובה מאיתנו פחות משלושים דולר. מסכמים איתו על הסעה למחרת אל נמל התעופה של Heho. מהמסעדה רואים תמונה טיפוסית של אנשים עמלים פורקים ומעמיסים ספינה קטנה שתפליג דרך התעלה המחברת לאגם אינלה ומשם ליעד לא ידוע.

לפני ארוחת הערב משחקים במשחק הידוע 'תפוס את השמש'.

הארוחה הפעם במסעדת המלון היוקרתית והריקה (מסיבת סיום, מגיע לנו). תיירים כאמור ממעטים להגיע בעונה זו וגם הידיעות על מצב בטחוני לא שקט, מרגיעות קצת את התיירות.

נהנים ממבחר מנות בסגנון אירופאי, כולל קינוח מעניין

עד כאן סיפור אגם אינלה. על יאנגון הבירה ומסע הקניות הקצר בבנגקוק לקרוא כאן.