אין ספק שהשחקן המרכזי בטיול חפוז כזה, הוא מזג האויר. נסענו לברלין לביקור קצר אצל קרוב משפחה יקר, ולתוך הטיול הקצר הוספנו ביקור קצר, ל24 שעות, בהמבורג. המבורג שוכנת צפונית מערבית לברלין, במרחק של כ300 ק"מ. הנסיעה ברכבת המהירה מאוד יקרה לעומת מחירי רכבת ישראל, אך כמובן שלא ניתן להשוות בטיב השרות ובמהירות הנסיעה (228 קמ"ש, מדדנו).
הנסיעה להמבורג מתחילה מתחנה הרכבת המרכזית ברלין, כך מתאפשר סוף סוף מפגש מקרוב עם סוס הברזל (Rolling horse), יצירתו של Jürgen Goertz. עקב עבודות בנייה באזור הצילום הוא חלקי, אבל בהחלט מביע את העוצמה של הסוס המתגלגל.
הרכבת דוהרת במהירות של כ220 קמ"ש. נופי של שדות, יערות, יישובים קטני, הרבה טורבינות רוח להפקת חשמל. כשעה וחצי נסיעה ואנחנו בתחנת הרכבת המרכזית של המבורג, בניין יפה ומרשים.
את התוכנית לטיול הליכה בחרתי מתוך האתר Nomad epicureans, לטיולים עצמאיים, המציע מסלול הליכה בערים שונות. המסלול הכולל 25 תחנות מתחיל מתחנת הרכבת המרכזית ועובר בנקודות הראויות לביקור. כפי שנראה בהמשך מהר מאוד משתבש המסלול מסיבה טובה מאוד.
התחנה הראשונה, גלריית האומנות של המבורג Kunsthalle, הנחשבת לאחת הגלריות החשובות בצפון גרמניה. הגלריה נפתחה בשנת 1879. ברור שבמסגרת הטיול המזור לא נספיק להיכנס לגלריות ולמוזיאונים, ונהנה יותר מהמבנים, מגופי המים המרובים, מהכנסיות המרשימות, מהגנים ועוד.
היעד הבא אמור היה להיות האגם הקטן משני האגמים העירוניים (עוד נגיע), אך בראשנו צצה השאלה, האם היום (4 במאי 2023) ניתן עדיין לראות את עצי הדובדבן היפני (הסאקורה), שהמבורג מתברכת בהם, פורחים? כדי לבדוק סטינו מעט מדרכנו לעבר גשר קנדי, וזכינו להפתעה מרוממת ומרגשת מאוד, עד בכי, כמעט, קבוצה של כשבעה עצי דובדבן במלוא פריחתם.
העצים האלו שהינם מתנה מיפן טופחו כעצי נוי והם מיוחדים ביופיים, הצבע, הפריחה הגדולה והצפופה, ממש מתנה לנפש. התרגשות גדולה. מסתבר שהמקום נקרא Kirschblute der Alster
גשר לומברד וגשר קנדי, מפרידים בין האגם הגדול(Aussenalster) לאגם הקטן (Binnenalster).
על שפת האגם בנקודת תצפית מצוינת, שוכן קפה אלכס המפורסם. יושבים לקפה ועוגה (תפוחים מעולה, גבינה בסדר, קפה משובח), ומתכננים את המסלול. מצד אחד יש מסלול מתוכנן, ומהצד השני, פריחת הדובדבן. מקורותינו מספרים שב Alsterpark, המרוחק כשני ק"מ ממקום מושבנו פורחות שורות, שורות של עצי הסאקורה, מתנת העיר אוסקה לאזרחי המבורג.
מובן שמידע כזה מחייב לשנס מותניים, לשנות תכנית, ולצאת להליכה אל הפארק המופלא.
הדרך אל הפארק מאוד נעימה (כאמור, מזג האויר שחקן מרכזי) צועדים על שפת האגם הגדול, עצים פורחים, ערבות בוכיות שולחות ענפיהן אל הקרקע, שמש נעימה זורחת, מדשאות מלאות בקקי של כלבים {אולי מתייחסים לזה כדשן}.
זכינו, עצי הדובדבן פורחים, שורות של עצים עטורות בפריחה ורודה ושופעת, מעט אחרי שיא הפריחה, אך בהחלט מופע מרהיב עין. בקרוב יתקיים כאן פסטיבל פריחת הדובדבן, אבל אנחנו כמובן, לא נחגוג עימם.
צועדים למלון Renaissance Hamburg hotel (יקר, נעים ונוח), הממוקם במיקום מאוד מרכזי, ותואם את תכנית ההליכה שלנו. לארוחת ערב בוחרים משהו חדש עבורנו, קערה נוסח הוואי, מלאה בכל טוב (Tiki Poke bowl). במסעדה יש מבחר של מנות המבוססות על מילוי קערה בכל טוב, מפירות ים ועד פלאפל. הכל טרי ושובה עין.
בערב לצערנו מאוד קריר, רוח חזקה מנשבת לאורך תעלות המיםהחוצות את העיר, ולמרות זאת אנחנו יוצאים לצעדה, בניסיון להגיע לנקודות המתוכננות במסלול שלנו. רשת של 22 תעלות מים חוצות את מרכז העיר, ומעצימות את נוף הבתים הישנים והשמורים הבנויים לאורכן.
מבנה הבורסה, שנוסדה בהמבורג ב1558, ונחשבת למוסד העתיק ביותר במרכז וצפון אירופה. הבניין שתוכנן ב1841, בסגנון ניאוקלאסי, הוא מהמעטים ששרדו את השריפה הגדולה שהשמידה את רוב בתי מרכז המבורג.
Alster arcades מהווה אחת מנקודות המשיכה של המבורג, לקניות של מוצרי יוקרה ולמסעדות אלגנטיות. בין הקשתות נחבאים להם בוטיקים של מעצבים, בארים, ומסעדות יוקרה. המקום נבנה ב1842, אחרי השריפה הגדולה. מונומנט גדול לזכר הניספים במלחמת העולם הראשונה ניצב בכיכר.
בית העירייה של המבורג, נחשב בין ה10 אתרי החובה לביקור. בניין בסיגנון ניאו רנסנס שהוקם בין השנים 1886-1897. המגדל המרשים מתמר לגובה 112 מטרים. התושבים גאים בכך שמספר החדרים עולה על מספר החדרים בארמון בקינגהם (אך לא על מספר החדרים בארמון של ארדואן).
הרוח החזקה והקור שוברים אותנו ואנו תופסים מחסה בבר הנעים של המלון על בירות ונישנושים.
בוקר חדש וידידותי למטייל עולה על המבורג. היות ומסעדת ארוחת הבוקר טרם נפתחה, מטיילים קצת להגברת התיאבון, ומתרשמים מכנסיית סט. ניקולאי, מונומנט של אדריכלות גוטית. הכנסייה למעשה חרבה ברובה במלחמת העולם השנייה, ונותר רק המגדל. לאחר שיפוץ נוספה מעלית למגדל שהיה במשך שנים רבות, המבנה הגבוה בעולם. ניתן לעלות לתצפית לגובה 75 מטר, לצפייה בנופי העיר ובעיקר לעיר המחסנים, אליה נגיע. בשעה 09:00 זכינו לשמוע קונצרט של פעמוני הכנסייה.
מסעדת ארוחת הבוקר נפתחה סוף סוף ושמה Cotidiano Alter wall. מסעדה משובחת בהחלט, המתמלאת במהירות ונמצאת בסמוך לאחת מתעלות העיר.
לאחר שהדאגה החשובה לארוחת הבוקר נפתרה, ניתןלהמשיך ולנסות להספיק ליהנות ממספר נקודות ציון נוספת על מפת הטיול.
המזרקה המפורסמת נמצאת בבית העיריה, נבנתה ב 1895/6 כדי לחגוג את סיום מגיפת הכולרה, שגרמה לכ8,000 מקרי מוות. בראש המזרקה האל הרומי מרקיורי, המנצח את הדרקון, המדמה את מגפת הכולירה. ממשיכים לצעוד כשמגמת פנינו לנקודת ציון בנמל המבורג, בדרך הרבה נופים עירוניים של תעלות מים ובנייה.
האתר היפה והמיוחד הנשקף מהגשר, הוא אזור האחסנה הגדול בעולם שבנייניו ניצבים על יסודות עץ אלון. האזור נבנה בין השנים 1883-1927. האזור הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. לבניינים כניסות מהיבשה וגם כניסות מהתעלות. כיום בנוסף לאיחסון, משמשים חלק מהמבנים למוזיאונים ואטרקציות אחרות.
צועדים לכיוון נמל המבורג, הנמל הגדול באירופה. הנמל המיוחד הזה נמצא על נהר האלבה, כ110 ק"מ מהשפך לים הצפוני. עקב הזמן הקצר, לא עלה בידנו ממש להתרשם ולחקור את הנמל הענק המשתלט על הנהר ותעלות מים רבות. מסתפקים בעלייה למגדל התצפית ומהליכה במסלול קצר כפי שמורה לנו תוכנית הטיול שלנו, בת 25 האתרים שאת חלקם הגדול לא ניתן להספיק לראות בזמן הקצר העומד לרשותנו.
העיר פשוט יפה, מעניינת תולדותיה מרתקות. אולי נשוב פעם.
כעת פנינו מועדות חזרה למלון (נחמדים, אפשרו לנו להחזיר את החדר ב13:00), כדי להתארגן לנסיעה חזרה לברלין. הדרך חזרה חולפת על פני יעדים הראויים גם הם לביקור תעלות ומבנים מעניינים. עוברים על פני מוזיאון הימייה, אולי בפעם הבאה.
במרכז התמונה כנסיית סט. קטרינה, אחת מחמש כנסיות לוטרניות בעיר. היא נחשבת למבנה השני בעתיקותו בעיר. הבסיס של הכנסיה מתועד למאה ה13. בכנסיה יש אורגן עתיק מאוד (האורגן הראשון מתועד מהמאה ה15, מאז הוחלף ותוקן).
לעולם לא נשכח, ופרוייקט אבני נגף, גורם לנו להאיט לרגע ולהיזכר שכאן התגוררו משפחות יהודיות שרובן כנראה הלכו לסבל ולמוות נורא.
כאן מסתיים תיאור של טיולנו המסתכם ב24 שעות וכ25,000 צעדים.
