משפחה בפרובנס - היום השני

היום השני בפרובנס הוקדש לאזור הקרוב למקום מגורינו. קשה להמליץ לאדם אחר על מסלול טיול משום שהחבל הוא ענק ומרחקי הנסיעה גדולים. מאוד תלוי באופיו של המטייל, בסוג הטיול שהוא מחפש, המשתתפים, טיול כוכב או נסיעה מיעד ליעד ועוד ועוד. מבחינתנו הטיול לפרובנס היה הזדמנות למפגש משפחתי שלו, במקום נעים נוח ומרווח, שיהיה מרכז ליציאה לטיולים, אך יחד עם זאת מקום שנהנה לשבת בו ולהנות מאוירה טובה, שיחה טובה, משחקים ובריכת שחיה. המקום שבחרנו ליד אביניון, והיותנו משפחה עם תינוק, שאנו קשובים לצרכיו, הביא לכך שטיילנו רק במקומות קרובים ולא במסלולי הליכה ארוכים, אופניים או קיאקים, פעילויות שמתקיימות באזור ועוד רבות אחרות כגון דרך הברזל שאותה אתאר בהמשך. ביום השני החליט חלקנו שהוא זקוק למנוחה מתקופה קשה של עבודה אינטנסיבית ונשאר בבית, להנות ממנעמי הבית, בעיקר בריכת השחיה והשמש הנעימה המשזפת, שאינה פעילה כל כך בברלין הרחוקה.

וכך בשעת אחר הצהרים, כאשר השמש המאחרת לשקוע, עדיין גבוהה בשמים, יוצאים אל העיירה גורד, בדרך ירוקה

מלאה בחוות חקלאיות

לאחר נסיעה קצרה מגיעים אל נקודת התצפית. כאן עוצרים כולם להתרשמות ולצילום, לפני שממשיכים הלאה אל תוך העיר

ממרומי התצפית ניבטים גם השטחים החקלאיים רחבי הידיים

העיר העתיקה בנוייה על מצוק מזרחיתת לאביניון.

בכיכר המרכזית אנדרטה לזכר בני העיר שנפלו במלחמת העולם הראשונה.

מהרחוב הראשי מסתעפות סימטאות ובהן חנויות, גלריות, ובתי קפה, וגם כנסיה עתיקה שפתחה ממש בצמידות לבניין אחר, כך שקשה להתרשם מיופי המבנה.

המבנה הצמוד למגדל הוא גלריה, המארחת תערוכת ציורים של אמן מקומי.

מבט על חומת המבצר, מעניין מה שחק את האבנים

זוג עוצר להפסקת גלידה

חנות בגדים, הבובות בוחנות אותנו ואנחנו אותן

בתי קפה רבים

מחלון הגלריה מביט אלינו פסלון מנומנם או הוגה

עוד מבט אל הסימטאות, מאוד קשה להתנהל עם עגלת תינוקות ברחוב המרוצף אבן והקטנצ'יק עובר מיד ליד.

וגם דלת עץ מסיבית

כאשר יוצאים מהסמטאות אל השביל המקיף את העיר צופים למרחק, בחצר אחד הבתים מקימים כרם ענבים קטן

איזו תצפית מופלאה יש מבית זה

וגם מבית זה שמעליו

באחת הגלריות עבודות זכוכית. דגים צבעוניים עשויים מזכוכית.

חוזרים אל מגרש החניה המרוחק כ250 מטר ממרכז העיר, ושמים פעמינו לעיירה אחרת הנמצאת בדרך אל הוילה.

עוצרים בFontain de la Vocluse. העיר שוכנת על עיקול הנהר בלב חורש ירוק.

ניתן לצעוד בקלות לאורך הנהר , לצפות בצעירים הקופצים ממעקה גבוה אל המים תוך סיכון המפרקת,

ואחרים החוצים את הנהר בצעידה על סכר חלקלק.

האתר "אופק עולמי" מלמד אותי כי המעיין הנמצא למרגלות צוק תלול הוא המעיין הגדול ביותר בצרפת והחמישי בגודלו בעולם. עם ספיקה של 630 מיליון מטרים מעוקבים בשנה.המעיין הוא מוצאו של אגם תת קרקעי ענק שעומקו מאות מטרים.

בדרך חזרה שוב נהנים מהמטעים גדושי הפרי בצידי הדרכים. בעודי כותב רשומה זו אני לועס אפרסק עשוי מפלסטיק (זו התחושה) ומהרהר בקנאה בפירות הנהדרים, נוטפי העסיס שאכלנו בצרפת. נראה כי המרדף אחר הפרי מאריך הימים והרווחים הגבוהים הביאו לכך שהפרי הישראלי איבד את טעמו.

להתראות ביום הטיול הבא בפרובנס המופלאה.

מי שמעוניין לקרוא על ימי הטיול האחרים מוזמן להיכנס לקבוצה “צרפת” מצד שמאל ולראות את כל הרשומות הנוגעות.