חוזרים מאל צ'אלטן בנסיעה לאל קלפטה. בכניסה לאוטובוס שלט "אין לחלוץ נעליים באוטובוס", אם בהלוך לא הבננו את משמעות השלט, הרי בחזור ברור לחלוטין מה יקרה אם הטרקריסטים התשושים יחלצו נעליים. לפחות מחצית מנוסעי האוטובוס הם תרמילאים ישראלים. העדרנו מהתקשורת גרם קצת דאגה בארץ, כאשר האוטובוס נכנס לטווח קליטה סלולרי, נכנסות הודעות מילדינו המודאגים שלא יכלו ליצור קשר.

למחרת יום התארגנות מזמינים Mini trekking וטיול לקרחון הענק הפריטו מורנו. ובינתיים יוצאים לטיול אל שמורת הציפורים. הכניסה לשמורה נעשית ע"י רמיסת הגדר ברגל גסה וכניסה לאזור, כך ממליץ לנו מקומי. אצלנו מקום כזה בוודאי היה מגודר ושמור וגובה דמי כניסה. רק עדר סוסים הסובב בשמורה שם לב לכניסתנו.

השמורה היא ברכה גדולה מוקפת בעשביה גבוהה ובה ציפורים רבות

להקת פלמינגו נהנית מהעשב הטרי

משהו מקפיץ את הלהקה והיא ממריאה עשרות מטרים מהמקום וממשיכה להיזון

עדר הסוסים שבשמורה

הפלמינגו התמקמו מחדש

ועוד מבט על ציפורים יפות אלו

15001 ק"מ מתל אביב

בוקר חדש, אוטובוס מגיע למלון ואוסף אותנו. לאחר נסיעה של כשעתיים מהעיר ותשלום דמי כניסה בשמורה, אנו מגיעים ליעדנו. כבר מהאוטובוס מתגלה מראה מדהים ביופיו. הקרחון הענק מבהיק בצבעי כחול, לבן, ירקרק.

מבט ראשון על הפריטו מורנו

כבר בדרך אל המסלולים הצופים בקרחון הענק, נשמעים רעמי ההתפרקות והנפילה של גושי קרח ענקים אל האגם. מהמרפסות ושבילי ההליכה אנו צופים אל הקרחון הכחלחל ומצפים לנפילה הבאה. הנפילות מתרחשות כל מספר דקות ומלוות ברעש אדיר וברעשי משנה ובספלשים אדירים של מים ניתזים. לאחר כשעתיים של תצפיות נפרדים מהקרחון, והקרחון לא מאכזב ויוצר לכבודנו שתי התפרקויות ענק של גושי קרח.

מחזה נשגב שאין להחמיצו

לאחר הביקור בקרחון הענק התחושה היא שאין חוויה שתגיע למקום כה גבוה בסולם ההנאות שלנו, כך שאנו בהחלט מופתעים לטובה מההמשך.

עולים לאוטובוס לנסיעה קצרה אל האגם ומשם עולים לספינה לשייט של כעשרים דקות באגם שעליו צפים הקרחונים שהתפרקו מהקרחון היבשתי הענק, כאן הם צפים עד להתמוססותם המוחלטת.

שיט קצר על אגם ריקו לעבר קצה הקרחון

שני האגמים ריקו וארגנטינה מופרדים לעיתים זה מזה ע"י הקרחון, כתוצאה מכך עולה גובה פני אגם ריקו, עד אשר הקרחון אינו עומד בעומס וסכר הקרח המפריד בין האגמים נשבר בקול נפץ גדול וכמויות מים עצומות זורמות לאגם ארגנטינה. זו תופעה המתרחשת אחת למספר שנים ומהווה חוויה מיוחדת במינה. ניתן לראות תמונות של התפרקות המחסום בחנויות שבאזור. העצים המתים שניתן לראות קרוב לחוף מתו כתוצאה מאחת החסימות שהביאה לעליית גובה המים באגם ריקו ב22 מטר. לאחר החצייה פוסעים אל הקרחון וכאשר מגיעים אל שוליו, נועלי ערדלי שלג מיוחדים.

ערדלי הקרח המאפשרים אחיזה בקרחון

צועדים בסך אל שולי הקרחון ומקבלים קורס קצר בהליכה על הקרח. הליכת קוף למשטח ישר וירידה, הליכת פינגווין לטיפוס.

צופים בקבוצה הצועדת על הקרח

בהתחלה מתקשים מעט בצעידה אך מהר מאוד מתרגלים ואפילו יכולים לרוץ. המדריכים מזהירים מפני הסכנות, בורות מים וחריצים עמוקים. המדריך מדגים כיצד תנוחת גוף נכונה מאפשרת לו לרדת ממשטח כמעט מאונך. פני השטח של משטח הקרח אינם חלקים כלל. הקרח אינו מיקשה אחת, אלא חיבור של מיליוני קוביות קרח המבהיקות במיגוון צבעי כחול, טורקיז, ומשולבות זו בזו כאבני לגו.

בורות עמוקים וברכות כחולות

גשר של קרח

מקום מתאים מאין כמותו להצעת נישואין, מובן שהיא הסכימה

מבט על פריטו מורנו משולי הקרחון

צילום משפחתי למזכרת

הפרידה מהקרחון קשה, צוות המדריכים מפתיע אותנו לקראת סיום, אך מבקש שלא נספר על כך, כך שידע מי שמגיע למיני טרקינג שבסוף יש הפתעה נחמדה.

חוזרים לעיר החמודה אל קלפטה, מזג האויר בכל שהותנו במקום ממש מקסים. קשה להיפרד מהמקום.

זהו פרנסיסקו מורנו שגילה את הקרחון בשנת 1879, ועסק שנים רבות בחקר האזור

על עצי הגן המוקדש לזכרו מקננות ציפורי האיביס, לא ראינו, אך בהחלט שמענו

גלידריית "דוד", כל ערב מסתיים במנת גלידה גדולה (מובן שרק הישראלים קוראים לה דוד)

לסיום חווית אל קלפטה בחרנו בסיור על גב סוסים לקראת השקיעה. הנופים הקסומים בשילוב המים וההרים מספקים חוויה למזכרת

הגאוצו בודק שמן מים ויוצאים לדרך

שבעה ימים קסומים בילינו באזור

לאושואיה לא הספקנו להגיע, טיולנו מתקרב לסיומו. למחרת נטוס לבואנוס איירס למספר ימים ונחזור הביתה עמוסי זכרונות טובים.

מי שמעוניין לראות א כל הרשומות מהטיול לארגנטינה, ברזיל, צ’ילה מוזמן להיכנס ל”קבוצה” ארגנטינה בצד שמאל של המסך ולטייל בין הרשומות.

לחלק הקודם: אל קלפטה אל צ'אלטן http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2362908

לחלק הבא: בואנוס והביתה http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2365286