מאז שהשתקע בן משפחה יקר בברלין לרגל עסקיו, אנו מגיעים מדי פעם לעיר הנוראה והיפה הזו, לא כתיירים רגילים, אלא משלבים ביקור משפחתי עם טיול,וכמובן קצת קניות. הפעם נבחר המועד בהתאמה לכל מיני עניינים משפחתיים, בימי החורף הקרים שלפני חג המולד וחגיגות סוף השנה האזרחי, או קבלת פני השנה החדשה. יתרון: שווקי חג המולד, היין החם ודוכני האוכל, החסרון: קור נוראי שחלקנו אינו חי איתו בשלום.
מצד שמאל, תחת הערך ברלין, אפשר לראות המלצות לטיולים נוספים בברלין. המלצה, לא לוותר על ביקור באתרים הקשורים לשואה, כגון מחנה ריכוז זקסנהאוזן.
נחתנו בנמל התעופה שונפלד,הרחוק יותר מיעדנו, נסענו במונית בעלות של כ50 יורו עד ליעדנו באזור ה”מיטה”. את הערב הראשון בילינו עם חבריו לעבודה של הקרוב היקר במסעדה בשם קפה ריבו, נחמד, טעים.
ברקע מגדל הטלויזיה באלכסנדר פלאץ ממנו אפשר לצפות על העיר ב360 מעלות וגם לסעוד במסעדה שבמרומי המגדל.
ביתו של קרוב משפחתנו ממוקם במרחק הליכה מאלכסנדר פלאץ, עקב הקור לא יכולנו להינות מאירוח בחצר הדירה.
לצערנו בת זוגי הגיעה לברלין בטרם החלימה לגמרי ממחלת השפעת, ולמעט מסע קניות קטן, ויציאה לארוחות העדיפה לוותר על היציאה אל הקור. וכך יצאתי לבדי לטיולים קטנים, אחד מהם לאתר ההנצחה לחומת ברלין, הנמצא במרחק הליכה קצרה, את המסלול עשיתי תחת זרזיף גשם קל, ולכן מדי פעם מופיעים שולי המטריה בצילום.
כנסייה אוונגליסטית, כנסיית הפיוס, Kapelle der Versöhnung שהוקמה במקום הכנסייה הגדולה שנהרסה ב1985, עקב היותה קרובה לחומה.
בתוך אתר ההנצחה, תערוכות שונות הקשורות לחומת ברלין
מבט מלמעלה, אל מבנה החומה והאזור האסור בכניסה שלפניה.
עוד מבט מגג אתר הזיכרון
אתר ההנצחה המבנה
מבט מתחת למטריה, אל קטע מהחומה
קטעי חומה וגרפיטי
באתר קיר זיכרון לאנשים שנהרגו בנסיונות חציית הגבול או חסרי מזל שנורו בקרבת החומה.
בדרכנו חלפנו על פני בית הקברות היהודי במיטה ששירת את הקהילה היהודית בשנים 1827-1672, ונקברו בו אלפי יהודים. ב-1942 הפך המקום למחנה הֶסגר ליהודים המיועדים לגירוש מזרחה. ב-1985 הוצבה בשטח בית האבות אנדטה שעיצב הפּסָל המזרח-גרמני ויל למרט, ולידה שלט הנצחה לנספי הקהילה היהודית, כ55000 אלף יהודים, גברים נשים וילדים.
עוד מבט על הפסל.
גשם בדרך לאלכסנדר פלאץ
נקניקיה ובירה בגלריה קאופהוף באלכסנדרפלאץ. חנות כלבו מרשימה בת 5 או 6 קומות.
את הקניות מעדיפים לעשות בפריימרק, החנות המפורסמת במחיריה הנוחים.
בערב יוצאים לשוק לילה ב Gendarmenmarkt, שוק לילה גדול הומה אדם, יש מקום לכולם, אחרי תשלום 1 אירו לאדם, נכנסים לשוק המציאות שמוקם מדי שנה בנובמבר לקראת חג המולד, נהנים מהאוירה ומכוס יין חם, גלוויין, שנמזג בספלים מעוצבים, הניתנים לרכישה.
עם היין מגיע התיאבון, ודוכני המזון המרובים ממלאים את צרכינו.
מקהלות חובבים מתחלפות ומנעימות את זמננו.
והמעוניינים רוכשים מציאות לקישוט עצי חג המולד ובכלל.
איש הרמזור, במזרח ברלין ניתן לחזות באישיות המפורסמת הנמצאת כמעט על כל רמזור במזרח וגם במערב העיר. איש הרמזור הוא כל כך מפורסם שבברלין נמצאות חנויות המתמחות במוצרי המכילים את דמותו.
אונטר דן לינדן, עצי התרזה המקושטים, בתאורה מחליפת צבעים, ברקע שער ברנדנבורג.
חנות פרחים ליד הבית
מבנה מעניין ehemaliges Kaiserliches Postfuhramt כנראה סניף הדואר ומגורי הדוור המלכותי (היה פעם מקצוע כזה).
נסיעה במטרו, רשת תחבורה מדהימה, לקנא
מסעדה ויטנאמית Monsieur Vuong, אליה חזרנו כבר מספר פעמים בביקורינו בברלין.
כיכר פוטסדאם, ליד קניון ברלין
כנ”ל
קניון ברלין (mall of berlin), די חדש המון חנויות, תמיד אפשר למצוא מציאות.
קניון נוסף אליו שמנו פעמינו הוא אלקסה,קניון ידוע לתייר הישראלי, ממוקם באלכסנדר פלאץ.
שמן וחומץ, חנות נחמדה התכוונו לקנות רטבים מעניינים, אבל עקב הסתבכות של המוכרת עם הקופה ויתרנו.
עוד שוק חג מולד, ליד אלכסנדרפלאץ
לסיום מחווה לרוכבי האופניים, לא נרתעים ממזג האויר ואופניים חשמליים לא נראים כאן.
אז מה היה לנו, שווקי חג מולד, ביקור משפחתי (כבר מתגעגעים), מוזיאון אחד (תערוכה מרתקת על אמנות מנוונת, כפי שקראו לה הנאצים), אוכל טוב, בת זוג חולה שמזג האויר הקפוא לא זירז את החלמתה.
מבחינתנו, ברלין של קיץ, אביב וסתיו מתאימה יותר, ואפשר לצאת לטיולים נהדרים כמו למשל ברלין האלטרנטיבית, טיול דובר עברית.