התכנית המקורית הייתה לפגוש את הבן שסיים בדיוק את אנאפורנה בייסקמפ, בתוך השמורה על מנת שלא יידרש לשלם מחדש דמי כניסה יקרים. אך תכנית לחוד ומציאות לחוד ובן יקר שלנו שרץ את האנאפורנה כדי להספיק לפגוש אותנו ולכן התעייף ביקש בנימוס לא להצטרף, וכך באיחור של יום(למזלנו הרב, פרטים בהמשך) יצאנו לדרך. התקופה היא תחילת אוקטובר 2011, זמן מומלץ לטרקים בנפאל.

פורטר שכרנו אצל סוויסה, המקום הכי קרוב לבית לצעירי ישראל, ונראה גם המקום הנכון לשכור פורטר, למרות שקצת יקר מהאחרים.

בשעת בוקר מאוחרת יצאנו במונית מצוקמקת, שם כל המוניות כאלה, לכיוון תחנת היציאה Nayapul, אוסף בקתות אליו מתנקזים כל הצועדים. משם בצעדה קלה לכפר Birethant , שם נבדק ומוחתם פרמיט שלנו (משהו כמו 2000 רופי לאדם) ואנו יוצאים לדרך בלווית הפורטר הצעיר בודהה שאת יום הצעדה הראשון צועד בכפכפיו המרופטים, נושא על גבו ללא מאמץ כ16 ק"ג.

דרך יפה רצופה זרימות מים שדות אורז ועצים. לצידנו שיירות של חמורים נושאי שקים, מיכלי גז ועוד ופורטרים עמוסים בסלים כבדים או בתרמילי המטיילים. צועדים בנחת כ4 שעות , חולפים דרך מספר כפרים קטנטנים בכל כפר ניתן למצוא מסעדה פשוטה ואולי גם מקום לינה. סוף המסלול של היום הראשון מסתיים במאות מדרגות. טרקרים החולפים בכיוון הנגדי מבטיחים לנו למחר 3300 מדרגות (הלוואי). מגיעים לכפר Tikhedhunggo (1520 מ) בו מספר בתי הארחה פשוטים. אני מחליט להתחכם ולחפש חדר עם שרותים ומקלחת צמודים, כמובן שזה הופך לבדיחה ואנו מתחילים להבין ולהפנים את אורח חיינו בימים הקרובים. המלון צנוע מאוד את השמיכות הבטיחו שנקבל אחרי ארוחת הערב (נקווה), אם כל היום צעדנו בחולצות ומכנסים קצרים הרי שהערב מתחיל להיות קר ודורש שכבות נוספות. לאחר מקלחת בחדרון חשוך פרוץ לרוחות במים פושרים נכנסים לחדר האוכל ומעבירים את הערב במשחקי קלפים עד לכיבוי האורות.

יוצאים מהכפר בשעה מוקדמת ומתחילים לטפס ברצף מדרגות שאינו נגמר, כשהגענו לכפר Huleri הפסקנו לספור מדרגות לאחר שספרנו 4600 (3300, הצחקת אותנו) . כשהסתיים החלק המתיש של המדרגות ממשיכה הדרך לטפס מעלה אל הכפר Ghorepani בגובה 2705מ. בכפר זוג ישראלים צעיר מפנה אותנו למלון Niceview ממנו נשקף הנוף היפה ביותר. ניתן לציין שיום זה היה יום קשה עם עליה של כ1200 מ. במלון זוג ישראלים נחמדים שהגיעו עם 2 ילדיהם הקטנטנים, המספרים לנו שאתמול (המועד המקורי להגעתנו) לא הייתה ראות כלל וכולנו תקווה שלמחרת נזכה לזריחה וראות מדהימה. בינתיים למרות הקור שמשתרר יוצאים הטרקרים בהמוניהם לרחבה על מנת לצפות בשקיעה הצובעת בצבעי להבה את פסגות ענקי ההימליה ובראשם אנאפורנה . מצלמות ענק מופנות לכיוון ההרים הלוהטים וההתלהבות רבה. שנת הלילה קשה עלינו הקירות בחדרים דקים כמו נייר וקול מיצהלות הפורטרים שבטח מתבדחים על חשבוננו, אינו מאפשר להירדם.

יום המחרת מתחיל בהשכמה מוקדמת מאוד כאשר שיירות ארוכות מתחילות בטיפוס המייגע לפסגת Poon hill עם פנסי מצח ועטופי ביגוד חם כנגד הקור. מגיעים בזחילה לפסגה (1500 מדרגות), אויר הלילה הצונן מקשה על הנשימה. אט אט עולה השחר ומסתבר שזכינו לזריחה מרהיבה ללא עננות בוקר, פסגות האנאפורנה, אנאפורנה דרום והאחרות נצבעות באור הזריחה והמראה מרהיב עשרות רבות של אנשים עומדים ומצלמים וההתלהבות רבה. הנוף בגובה זה עדיין נוף יער ובדרך חזרה למלון מבצבצות הפסגות מבין העצים או קרחות היער וכולם ממשיכים לצלם בהתלהבות. מגיעים למלון מתארגנים לארוחת הבוקר ויוצאים בדרך נופית מדהימה כשמגמתנו לחזור בסיבוב טבעת ל Nayapul.

הדרך מתחילה במעלה תלול וקשה, דרך יער מלא פרחים פטריות ועלוקות המבקשות את דמנו הטרי. ומשם היא יורדת ושוב עליה קשהעד לכפר Banthi שהוא מגמת פנינו (2860 מ). הפורטר עוזב אותנו ומפליג במהירות קדימה על מנת לשריין לנו חדר. הוא כבר הבין את הראש שלנו ובחר את בית ההארחה אשר בראש הכפר. רמת בתי ההארחה הולכת ויורדת ובית הארה זה הוא בשלב זה הגרוע מכולם. נורת חשמל בודדה יש רק בחדרנו בעוד כל האחרים מסתדרים עם נרות. מדרגות עץ תלולות מובילות לקומת המגורים והחדרים קטנטנים יש בהם מקום בקושי לשתי מיטות. השמיכות ידעו ימים טובים ויותר ואנו נכנסים ראשית לציפה שהבאנו ורק לאחר מכן מתכסים. המקלחת בחוץ עובדת על גז ואנו מחליטים לוותר. גם היציאה לשירותי הבול פגיעה בלילה מסוכנת משום שהבניין לא גמור ואם טעית אתה עלול ליפול מהבניין. הנוף מרהיב, מבט מזוית אחרת על הענקים עטויי הקרח וגם כאן זכינו לשמיים פתוחים חלקים המאפשרים הצצה לפסגה זו או אחרת הנצבעת באור השקיעה.

בערב מקבלים החלטה אסטרטגית במקום לבצע את המשך הטרק ביומיים כמתוכנן , נדחוס את המשכו ליום אחד , על מנת להגיע לפוקרה בערב יום הכיפורים ולקיים צום כהלכה. צפוי יום ארוך ומתיש.

דווקא היום שהיה אמור להיות הארוך ביותר מתחיל ברגל שמאל. הפורטר שיש לו נטיה לברוח לנו, נעלם ואנו מגיעים לפרשת דרכים ובוחרים בדרך הלא נכונה שמאריכה את דרכנו בשעה. אנו מגיעים לChomrog ושם מבהירים לנו שטעינו ומראים לנו את הכפר Ghandruk שנראה קרוב אך דורש כשעה וחצי הליכה בירידה מעייפת. בודהה שלנו "החכם" רץ בינתיים חזרה לנקודת היציאה אך כמובן לא מצא אותנו והאיחוד המרגש מתרחש בGhandruk לאחר שכבר נואשנו ממנו והחלטנו להמשיך לבד.

בתמונה: אימת הטרקרים, עלוקה שמנה אחרי שהואילה בטובה לרדת לי מהרגל

דרך המדרגות היורדת נמשכת עוד ועוד ואנו מגיעים לכפר Kimche. אנו מברכים על כך שקיצרנו מסלול ביום משום שכפר זה הוא ממש קטן ועלוב והיינו משתעממים בו קשות.

לאחר יום מפרך של כ8 שעות הליכה מגיעים לBirethanti ממנה יצאנו לטרקים , לאחר משא ומתן מתיש עולים על מונית כשמגמתנו המלון הקטן והחמוד בפוקרה.

הדרך זוועתית, יותר אין אספלט מיש אספלט ונהג מטורף. כאשר מגיע החושך הנהגים אינם מדליקים אורות אלה מהבהבים זה לזה כאשר חשים שיש רכב ממול.

מגיעים לפוקרה לתחילת החג הקדוש .

המשך הטיול יהיה ביציאה לטרק נוסף באזור קטמנדו. זהו טרק האגמים הקפואים כאן