נופש קיצי בברלין 2

אז כאמור אנחנו בברלין מבקרים את הבן, עדיין אמצע שבוע והילד בעבודה, אז אנחנו ממשיכים לטייל ביום ומצפים להיפגש בערב.

אחד הארמונות המיוחדים שבברלין הוא שלוס שרלוטנבורג, ארמון המלוכה המפואר ביותרמבין הארמונות שבברלין. הארמון שנבנה כבית קיץ ע"י פרידריך השלישי בשנת 1699, עבור רעייתו סופי שרלוטה, הורחב למבנה בארוקי מרשים עם גן מפואר בסגנון הבארוק . מרשים במיוחד הוא חדר החרסינה, המצופה כולו בכלי חרסינה מרהיבים מהמזרח הרחוק. כתובת האתר:Spandauer Damm 10, ברלין. כ700 מטר מתחנת הרכבת התחתית westend.

היות ונדרש לשלם עבור צילום בתוך הארמון, הסתפקתי בצילום אחד מאפיין באדיבות האתר http://thedarkangle.wordpress.com/2013/04/22/walking-through-the-streets-of-berlin-2/

הארמון אכן מאוד מעניין, עלות הכרטיס כ8 יורו למי שיש בידו כרטיס Berlin welcome card, כרטיס מאוד משתלם הכולל נסיעות במערכת התחבורה הנפלאה של ברלין והנחות גדולות במוזיאונים ואתרים נוספים.

לאחר הסיור בארמון צעדנו לעבר הגן המופלא, יום קייצי נעים ותושבי העיר מנצלים אותו להשתרע על הדשא, ולתפוס קצת שמש.

מבט על הארמון מתוך הגן

צמחי מים ופריחה, כל כך שונה מברלין של חורף, שניתן לקרוא עליה כאן.

עוד מבט על הארמון שכל כך מקושר לסופי שרלוטנבורג, שהייתה פטרונית של אמנויות ובילתה חלק נכבד מחייה בארמון, בעוד בעלה לא הגיע לכאן כלל או כמעט.

יוצאים מהארמון ופנינו מועדות למוזיאון הצילום המוקדש ליצירותיו של הלמוט ניוטון (10 אירו, אין הנחה באמצעות Welcome berlin). ברקע כנסיית הזיכרון שניזוקה קשות בהפצצות מהאויר, שוקמה, וקומת הקרקע שלה הפכה לאתר זכרון.

ושוב קצת קניות, מחפשים חנות צעצועים ומוצאים חנות גדולה מאוד הממוקמת צמוד לתחנת התחתית Frankfurter alee בקניון שנקרא ring1, לידו יש גם את ring2, והנכד מרויח מטוס, מכונית וממטרה. ליד ממוקמת חנות נעליים ענקית במחירים מצויינים ואני מרוויח זוג סנדלים, ומיכל 2 זוגות נעליים.

השקיעה אינה ממהרת להגיע, השעב כבר שמונה וחצי בערב, ועדיין אור יום, אנחנו צועדים לעבר מסעדה הממוקמת על שפת הנהר. מערכת הצינורות העיליים מסמנת בברלין אתר בנייה, משום שהעיר ממוקמת במקום שהייתה ביצה ענקית, כך כאשר בונים חייבים לבצע שאיבה של מי תהום.

עוצרים להציץ על החוף הג'מאייקני, ציור קיר צבעוני ענק מקדם את פנינו.

הברלינאים מאוד אוהבים את חופי הנהר ומדמיינים לעצמם שהם רובצים על חוף הים. החוף מופעל ע"י חבורת בני ג'מאיקה, המוכרים אוכל בנוסח האי המופלא. ציור הקיר הענק מזכיר ציור אחר שראינו באזור התחזוקה של הרכבת שהפך לאזור בילויים. הציור בוצע באמצעות דינמיט ושימש בפרסומת של ליווייס, פרטים כאן.

פנינו מועדות אל מוסד מפורסם, אהוב על הברלינאים זוהי מסעדת Sage, הממוקמת על שפת הנהר קרוב לתחנת Ostbahnof. מצדו השני של הנהר בערך ממול המסעדה הג'מאיקנית. הכנסייה הענקית נשקפת ממול.

כשאני רואה על המדרכה מול המסעדה אוסף מכונית ישנות, אני נרגש ונפעם וממהר להצטלם עם המכונית המצופה במוזאיקה וכמובן כבר מתכנן לבצע משהו דומה, פחות גרנדיוזי.

המסעדה מרשימה, חבל שמבחר המנות אינו גדול, אך כל מה שמוגש לשולחן ממש מוצלח. המסעדה ממוקמת במבנה ישן, אשר כנראה היה בעברו בית חולים. דיג'י שניצב בתוך מכונית ישנה עם גג פתוח מנעים את זמננו במוזיקת טכנו, אשר עבורי נשמעת כחזרה בלתי פוסקת על אותם צלילים.

אחרי הסעודה מתיישבים על החוף החולי הצמוד למסעדה ונהנים מאויר טוב, אוירה טובה, ואפילו בירה ישראלית, אשר אפילו הברמן לא מסוגל לספר מאין הגיעה.

עוד יום שקט ורגוע, הרחק מקולות המלחמה בא אל סיומו. על יום המחרת השלישי והאחרון בהמשך.