באחד המערכונים הנפלאים של ניקוי ראש (קבלו תיקון של אריק: אבא זה היה במסגרת תוכנית סיבה למסיבה של רבקה מיכאלי, המערכון היה במסגרת שיר שהיא ביצעה עם מוני מושונוב) מודה רבקה מיכאלי לחברת בזק בשפה הונגרית ואומרת "קיסנם בזק", נשמע כמו קללה, ואכן זו הייתה הכוונה. עד לנחיתתי בהונגריה לפני שבוע נשכח המערכון הנפלא מראשי. סכרי הזכרון נפרצו מיד כשהפקיד החזיר לי בנמל התעופה את הדרכון ושילח אותי לדרכי ב"קיסנם" עסיסי. כאן נפסקים הזכרונות ומתחיל הטיול.
תחנת הרכבת והמטרו קלטי, נשתמש בה המון במהלך שהותנו
נחתנו בבודאפשט בשעת בוקר מוקדמת ונפלנו לידיו של נציג ישרא אייר . הובלנו אל האוטובוס ויצאנו בדרכנו למלון הידוע Bw Hungaria . הדרך הקצרה אל המלון נמשכה ונמשכה כאשר הסוכן עמל קשות למכור טיולים והאוטובוס מזדחל באיטיות ברחובות בודפשט ופורק את המטיילים היגעים בבתי המלון. ליד בית הכנסת הגדול מתעכב האוטובוס כרבע שעה והסוכן מארגן ומסדר ללקוחותיו את הטיול הראשון. לבסוף יוצא האוטובוס לדרך ואנו במלון. גם כאן בעייה קטנה שהשם שלנו לא מופיע במחשב המלון. אך העניין מסתדר די בקלות וכבר בשעה 1200 אנו בחדר החביב נטול הנוף, אך מקושר לwifi חינם וזה מה שחשוב.
תחנת המטרו קלטי עמוק מתחת לאדמה
יוצאים לדרך ומתרשמים שעיר בתנופת בנייה מדהימה. רוכשים כרטיס שבועי לתחבורה הציבורית ויוצאים לדרך. המטרו פשוט להבנה 3 קווים בלבד. יציאה ראשונה ממעבה האדמה משם בהליכה קצרה אל הגשר הלבן הגדול Erzsebet hid החוצה את הדנובה, נהר מרשים בגודלו וגם בזרימתו המתוגברת, עקב כמויות מים גדולות המגיעות ממעלה הנהר ומאיימות להציף את האזור. על הגדה ספינות תיור המשיטות לאורך הנהר ומציגות לראווה את המבנים המרשימים שעל הגדות, כגון ארמון המלוכה והפרלמנט.
מבט ראשון על הדנובה
מחליטים לחזור בערב להפלגה ובינתיים צועדים צפונה בגדה המזרחית (בצד של פשט). הליכה נעימה חולפים על פני מבנים מרשימים, גשר השרשראות, שעליו שומרים שני אריות מרשימים, ומשם בחשמלית 2, עד הפרלמנט. החשמלית עוצרת בדיוק ליד אנדרטת הנעלים, המציינת את הטבח שעשו משתפי הפעולה ביהוידי בודפשט. קצת קשה להגיע לאנדרטה, מדלגים מעל גדר וקופצים מחומה נמוכה, אבל מגיעים ולזמן מה מזדהים עם יהודי בודפשט שנרצחו. הרעיון להנציח באמצעות זוגות הנעלים שנותרו על הגדה מצליח לגרום לתחושה קשה, ועצב.
אנדרטת הנעליים לזכר היהודים שנרצחו, אין כל שלט הסבר, המבין יבין
מגיעים בהליכה לפרלמנט כל האזור בבניה, מתיישבים על פיצה מצויינת וסלט, וחוזרים למלון למנוחה שאנו ראויים לה לאחר לילה ללא שינה.
הפרלמנט המשתפץ
ושוב יוצאים לדרך אל הנהר הגדול. הלילה מתחיל לרדת ואנו עולים לספינה לחזות בנופי העיר שחשיכה יורדת עליה. האתרים מוארים ומראיתם שונה לחלוטים מבאור היום. למרות הקור העז אני מצלם מהסיפון שאינו מוגן מהרוח, ומיכל מצלם מהסיפון הפנימי המוגן מרוחות. הספינה ריקה מנוסעים ואנו שנינו היחידים זוכים לטיול פרטי, נראה שהקפטיין חותך קצת קצוות והטיול בן השעה מסתיים בשלושת רבעי.
כל המבנים החשובים על שפת הנהר מוארים , הפרלמנט
משם לאוצי וואצי לחפש את מסעדת פאטאל המפורסמת. המסעדה עומדתבשממונה ואין איש בתוכה מלבד מלצר משועמם. משנים את היעד והולכים לאירופה קפה הצבעונית והנעימה. המסעדה מלאה אך אנחנו הלקוחות האחרונים. רוצים להינות מקסם הגולש. מיכל מזמינה מרק ואני מזמין תבשיל גולש, ושניהם די על הפנים , מאכזב, אך צריך לנסות שנית כדי שלא נוציא שם רע לתרבות מזון שלמה.
כפר האמנים סנט אנדרה. נסיעה ברכבת הפרברים מתחנת. כפר חביב וצבעוני המון כנסיות, בתי כנסת, מסעדות, בתי קפה וחנויות רבות של חפצי אמנות. אנחנו קונים דובדבנים. גם צעיף צבעוני למיכל. המבט לדנובה מכוסה ע״י כיסוי בד עקב העבודות שמתבצעות במקום. מיכל נכנסת למוזיאון המרציפן ואני יושב על ספסל ברחוב בוהה בתנועת העוברים ושבים. קונים מתנות לנכד וצועדים בגשם שוטף (סוף סוף נפתחו הארובות) לתחנת הרכבת.
כפר האמנים סנט אנדרה
מתכון למרק גולש אמיתי, לא זה העלוב שאכלנו באירופה קפה.
מוזיאון המרציפן בסנט אנדרה, הנסיכה דיאנה ומייקל ג‘קסון מככבים בגודל מלא
מתנה לנכד, אחת מרבות
ממשיכים לקניון ממותה ומגיעים ישר למרכז האוכל הצמוד ובטעות חושבים שזה כל הקניון. הטעות מתוקנת ומיכל מסתערת על החנויות בעוד אני יושב על ספסל ומעדכן את הרישומים מהטיול (פחות שיעורי בית)
ערב מתלבטים בנושא מסעדה ומתייעצים בטריפאדוויזר בוחרים את מסעדה מספר 1 zeller, ואכן לא מתאכזבים, למרות שהמסעדה מלאה מצליחים לדחוק אותנו. מסתבר שהמסעדה חדשה משפחתית שייכת למשפחת כורמים ולכן מתכבדים על חשבון הבית ביין תוסס ונהנים ממנות פתיחה של סלט גזר עם תפוזים וברושטה עם כבד פטריות ולמנה עיקרית, מנת ברוז ומנת עגל. מצויין. המנות לא גדולות אבל מוצלחות. לקינוח בוחרים לצעוד על רחוב אנדרשי ונתקלים ליד האופרה במדרחוב הומה אדם, מסעדות ובתי קפה ויושבים על קינוח של פנהקוטה וקפה. במקום נמצאבית זמלווייס שאולי נראה בהמשך ובית האופרה המרהיב בתאורת הלילה והמבנה. נחזור מחר.
בוקר במטרו לכיכר הגיבורים הגדולה והמרשימה, מצידה מוזיאונים בעלי חזיתות מרשימות. על שפת האגם מול הארמון שורת בתי קפה ומסעדות , יושבים לקפה ראשון (של המלון לא נחשב פשוט נורא)) שם קל מטפטף. ממשיכים לכיוון האופרה ורוכשים כרטיסים לבלט בערב. הבניין מרשים מבחוץ והרבה יותר מבפנים.
כיכר הגיבורים המרשימה, לצידה שני מוזיאונים חשובים ומאחוריה אגם גדול וטירה
הטירה שהוקמה כדי להציג סגנונות בניה, ואינה טירה אמיתית, אנחנו נהנים מקפה ועוגה ומטפטוף קל
משם לכנסית סטפן שבולטת למרחקים בזכות כיפתה הענקית. בתוך הכנסיה שמורה ידו של סטפן.
חולפים ליד רחוב פרנץ ליסט, שבהמשך יאומץ על ידנו כמקום לבילוי לילה עם ארוחה איכותית, או למי שמעוניין לנעוץ שיניים בהמבורגר עסיסי בHOOTERS
מבנה האופרה המרשים בערב נראה אותו גם מבפנים
חזית הכנסיה ופנימה מרשימים את המבקר, אך האטרקציה העיקרית היא...
ידו הקטועה של סטפן
התקרה של האולם המרכזי
משם בצעדה קלה אל בית הכנסת היהודי הגדול באירופה . אך על זאת בהמשך
לקריאת ההמשך, https://www.lametayel.co.il/%D7%90%D7%99%D7%9A+%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A9%D7%98+%D7%97%D7%9C%D7%A7+%D7%91