יום 11 – עוזבים את מונודנדרי, כבר נהגנו 1600 ק”מ. נסיעה מעל העננים לחבל-Tzoumerka, שמגמד קצת ביופיו הפראי את הרי הפינדוס אותם אנחנו עוזבים.
נוסעים במישור ועוקפים את יואנינה, שהרגישה לפני יומיים רעידת אדמה עזה, ללא נפגעים.
מגמת פנינו היא מלון mountain resort Anavasi הנהדר של דינה (מומלץ בחום), ליד Pramanta בירת החבל. בשלב מסויים עוזבים את כביש מס 2, ונכנסים לתוך מערך חדש של הרים נישאים. עליות, ירידות. הכביש המתפתל הנראה בצילום מייצג בהחלט את תנאי הדרך.
ליד גשר Politsa החוצה את נהר Arachthos, אנחנו עוצרים.
הכביש קצת חסום על ידי רכב נושא סירות גומי, וקבוצת אנשים המתארגנים לשייט, כולם ישראלים. מדריך הישראלי שמלווה אותם, ממליץ לנו בחום על הראפטינג בנהר, ואנחנו מחליטים לשייט מחר.
נפרדים מהנהר בהבטחה להיפגש מחר.
לאחר הירידה למפלס הנהר מתחיל הטיפוס למעלה, הנוף כמעט ראוי לתואר עוצר נשימה.
וכך חולפים מספר רכסים, נעצרים מדי פעם לתצפיות.
על אחת הפסגות ניצב פסל ענק, עלום שם מבחינתנו (לא הצלחתי למצוא פרטים עליו), שאנחנו לא רואים, ורק בזכות חברינו לטיול גילה ויוסי, שעצרו וצילמו אפשר להינות ממנו.
העצים העומדים בשלכת, סוחטים מאיתנו קריאות התפעלות ואנחנו מאמצים תחביב חדש,
איסוף עלי שלכת, אח”כ נחליט מה לעשות איתם.
את 100 הק”מ ממונודנדרי למלון של דינה עושים בשעתיים וחצי,בגלל תנאי הדרך ובגלל התצפיות על הנוף. המלון Anavasi mountain resort נראה מבחוץ צנוע יחסית, ומבפנים מעוצב להפליא, נגיע לכך בהמשך. דינה הנהדרת מכינה לנו מיד תכנית לטיול, מספקת מפה ונכנסת לפרטי פרטים שלא נטעה חס וחלילה בדרך. היא גם מתקשרת בשבילנו לאכילס מחברת Alpine Zone , כדי לתאם לנו ראפטינג למחר. מסתבר שאכילס הוא פיגורה מוכרת לישראלים, ורבים מתאמים באמצעותו עוד מהארץ ראפטינג על הנהר.
יוצאים לדרך, חזירים משוטטים להם חופשי ונראים מאוד עסוקים בחיטוט באדמה.
פנינו מועדות למנזר Kipina שבנייתו מתועדת ל1212, והוא בנוי בתוך מערה גדולה במרומי צוק. את המפתחות למנזר שאינו מאויש מקבלים מבעלת הטברנה בכפר Kipina הסמוך.
אנחנו מגיעים למקום המיוחד הזה, הבנוי על צוק, וכמובן שמצטרפים אלינו, האוחזים במפתח, עוד ועוד ישראלים ונכנסים אל המנזר, שנראה כאילו עדיין חיים בו הנזירים. נפלא שסומכים על התיירים שייכנסו, לא יגרמו נזק, יתרמו מהמקום,
ואולי יקנו איזה פריט וישאירו בכספת את הסכום שמצויין עליו, או סתם ישאירו תרומה. תייר גרמני שנכנס אחרינו מתנדב להחזיר את המפתח,
ואנחנו ממשיכים בדרך לכיוון המפל עליו סיפרה לנו דינה. מצלמים את העץ הנאבק בסלע.
את הדרך למפל סימן בעלה של דינה באדום.
וצעידה של כעשרים דקות מביאה אותנו אליו
לעת ערב חוזרים למלון, זה הנוף הכפרי הנשקף ממרפסת חדרנו.
עוד מבט לקראת השקיעה. יוצאים לארוחת ערב במסעדה בכפר הסמוך. מרימים כוסית אוזו, לחגוג את הטיול המתקרב לסיומו. מחר נצא לראפטינג ואחריו ניפרד מגילה ויוסי שיסעו כל הדרך לאתונה, בעוד אנחנו נתעכב ליומיים נוספים.
בבוקר לאחר ארוחת בוקר מצויינת, נפרדים מדינה ומהמלון (כל האורחים בלילה האחרון היו ישראלים, מהסוג הנחמד כמובן, כמו שכבר כתבתי מצילים ליוונים את סוף עונת התיירות)
לאחר כשעה של שייט, במהלכו גם נעצרים כדי לצעוד קצת למפל נסתר, מגיעים אל אחד מהגשרים היותר מפורסמים שחרב לפני מספר שנים, ומשם רטובים ושמחים אל נקודת הסיום. מתלבשים, משלמים ויוצאים לדרך הארוכה הביתה, דרך הפלופונס, ועל כך בהמשך.