אחרי יום בפליון, יומיים בליטוכורו, יום בכלקידיקי יומיים בסלוניקי ויום בקסטוריה, מגיעים בשעת אחר צהריים מוקדמת לאזור מטאורה. ציטוט מויקיפדיה: “מטאורה (יוונית Μετέωρα, מילולית: "אמצע השמיים") הוא מקבץ מנזרים מנזרים אורתודוקסיים השוכן בנומוס טריקלה (Τρίκαλα) שבמחוז תסליה במרכז יוון. מנזרי מטאורה ראשיתם בתקופה הביזנטית המאוחרת וחלקם המשיכו להתקיים עד לימינו. במטאורה כשישים עמודי סלע תלולים, אשר על גביהם נבנו במהלך ימי הביניים מנזרים מבודדים הנראים כתלויים באמצע השמיים. המנזרים נמנים עם הגדולים והחשובים ביוון, שניים רק להר אתוס. בזכות תופעות הטבע המרהיבות והנדירות והתרבות הייחודית של מטאורה, הוא הוכרז בשנת 1988 כאתר מורשת עולמית.”
תקציר המסלול במלואו – כאן
מרחוק נשקפים אלינו הצוקים הנישאים וכמובן שעוצרים לצלם, וכמובן שמבינים אחר כך שאין טעם בצילום מרחוק. רק כשחולפים על פני העיר המרכזית kalabaka, ועוד יותר בפרברי העיירה הקטנה Kastraki, אפשר להתחיל לחוש בעוצמה שמשדר המקום.
מפת מיקום המנזרים כאן מכוונת אותנו דרך המנזרים השונים. הראשון בסבב Agios Nikolaos , מרשים בגודלו ובגובהו, הגישה אליו קלה, אנחנו ויתרנו והמשכנו הלאה, בכנסיית המנזר ציורי קיר נדירים שצויירו ע” נזיר בן כרתים.
ממשיכים למנזר הנשים rousano, כאן נדרש מאמץ מסויים לטפס את המדרגות המובילות למנזר והפיצוי הוא כמובן הנוף עוצר הנשימה (אפשר לומר) הנשקף מלמעלה.
נראה כמו גוליבר בארץ הגמדים, כאשר המצב לגמרי הפוך.
ממשיכים בנסיעה לכיוון המנזרים Varlaam ו Grand meteora הסמוכים זה לזה אך ניצבים כל אחד בראש צוק אדיר אחר. אפשר להתרשם מיופיו של האתר.
במאה ה16 הפכה הכנסייה הקטנה שהייתה במקום למנזר על שם בונה הכנסיה Varlaam.
כדי להיכנס למנזר Grand meteora יש לרדת למרגלות הצוק, ולעלות במדרגות אל המנזר. תמורת תשלום צנוע נכנסים ומתרשמים, בעיקר מהנוף, אך גם מיצירות האמנות ומהצפייה בחיי המנזר. במנזר שנבנה מחדש ב1544 ציורים, גילופי עץ וספריה בה שמורים מסמכים וספרים עתיקי יומין.
חצר המנזר
חוזרים בנסיעה לכיוון ממנו הגענו ובמזלג פונים שמאלה לתצפית על המנזר Agia triada שנבנה ב1362.
ובהמשך לתצפית על מנזר הנשים Agios stefanos שאליו יש גישה רגלית קלה. מנזר פחות מרשים למרות שיש בו ארון עם גולגלות. והוא כנראה היחיד שניתן לצפות בו מהעיר הסמוכה Kalambaka.
נפרדים מתופעת הטבע המרהיבה, המשולבת עם מעשי ידי אדם ונוסעים מערבה לכיוון היעד הבא, אל הרי הפינדוס.
כדי שלא ניכנס בלילה אל לב האזור בחרנו בנקודת עצירה ממנה יקל עלינו לצאת בבוקר אל השמורה הענקית. עוצרים ללינת לילה במלון Victoria אשר בעיירה Metsovo, שהפכה בשנים האחרונות ליעד מבוקש, אולי בעקבות הקמת האגם המלאכותי. המלון קצת מיושן אבל הצוות חביב מאוד, מנוהל ע”י 4 אחים ובני ביתם. המלון די גדול וחדריו פונים אל הנוף הירוק. בקרבת מקום ממוקם אתר סקי.
בבוקר יוצאים לכיוון Papingo הכפר הקטן, שמהווה את הנקודה הצפונית אליה נגיע בהרי הפינדוס, לא לפני מבט אחורה ונפנוף לשלום למטסובו,
מעט פחות משעתיים נסיעה כאשר אנו עוקפים את העיר יואנינה, ונכנסים אל לב רכס ההרים של כפרי זגוריה, מכיוון מערב. אחרי שעוברים את הכפר Aristi ולפני שמטפסים בכביש הסללום המפורסם המוביל אל הכפרים Papingo ומיקרו פפינגו, גשר פפינגו, ממנו יוצאים טיולי רפטינג על הנהר Voidomatis. אנחנו את טיול הרפטינג עשינו באזור צומרקה, פרטים בהמשך.
קשה לוותר על בית הקפה החביב בכניסה לכפר פפינגו,
בין שני הפפינגואים, זורם נחל קטן שחתר את דרכו בתוך הסלע.
גבי מים קטנים ובתוכם רוחצים בעיקר התיירים מישראל (כבר סיפרתי שהרוב המוחלט של התיירים בתקופת החגים הם ישראלים).
המלצה בעניין לינה באזור. פגשנו תיירים שלנים בפפינגו והם מספרים שהבחירה במקום לינה זה פחות מוצלחת משום שהכפרים מהווים קצה מסלול ומדי יום צריך לנסוע מרחק גדול הלוך ושוב לאטרקציות נוספות בזגוריה. יוצאים לדרך כדי לצפות בקניון Vikos, על מסך הGps אפשר לראות בבירור את הכביש המפותל היורד מהכפר.
וכך זה נראה במציאות.
מבט אל הרכסים הנישאים לפני שנגיע לכפר VIkos לנקודת התצפית הראשונה הצופה אל הקניון.