הדרך הארוכה מחצי האי ואלדז לאל קלפטה בירת קרחוני היבשה עוברת דרך ריו גאז'גוס, חור בדרום פטגוניה, ממנו ניתן להגיע לנקודת קינון של מאות אלפי פינגווינים, אנחנו ויתרנו. נסיעת הלילה חלפה והתעוררנו לבוקר חדש בנוף שיגרתי של נופים גדורי תיל. ערבה למלוא העין וכבשים רועות במרחק. החמצנו את האוטובוס לקלפטה ויש לנו מספר שעות לשרוף בריו גז'גוס. מקום די מדכא, לפחות יש נהר זורם.
אוטובוס קאמא מפואר
סוף סוף הגענו לאל קלפטה והתמקמנו בבית הארחה חביב קרוב לתחנת האוטובוס
ערב יום הכיפורים, יוצאים לסעודה מפסקת, והנה מגיעים למסעדה תרמילאים צעירים שפגשנו ואחרים שטרם הכרנו וכולנו יושבים ביחד לחגוג את כניסת חג הכיפורים. ארוחת בשרים של מזנון חופשי משובחת וטעימה, ממש הכנה טובה לצום. הצום חולף, מי שצם צם . הגלידות מצויינות
אחרי החג יוצאים בנסיעת בוקר לאל צ'אלטן משם נצא למסלולי הליכה הצופים אל פיסגת הפיץ רוי.
נופי העיר אלקלפטה בלילה
ועוד מבט ביום
ם
מחוץ לעיירה אווזי בר משוטטים בשדות
בנסיעה לאורך אגם ארגנטינה צופים מרחוק בגושי קרח הצפים על האגם. כשחולפים על פני אגם Wiedma רואים מרחוק את הקרחון האימתני הגולש אליו. לאחר מספר שעות נסיעה מגיעים אל העיר שכוחת העיר אל צ'לטן ממש עיירת קאובואים של המערב הפרוע. אפילו סלולרי לא נקלט שם. בכניסה לעיר מוזמנים כל הנוסעים לרדת לבית שומרי הטבע לקבלת הסבר על המקום, על הטבע, ועל שבילי ההליכה. מתארגנים במלון ומייד יוצאים אל המסלול הראשון, הצופה אל פיסגת היץ רוי.
ת
הדרך מתחילה במעלה תלול רצוף מדרגות
כניסה למסלול ההליכה
מבט אל אל צ'אלטן
מבט אל הנהר הזורם ליד העיירה
המסלול נכבש ע"י ישראלים, בתצלום חלק מהישראלים המטיילים בשביל
הנוף שובה את העין, ברקע פיסגת הפיץ רוי שגובהה 3405 מ' ומשמשת אתגר למטפסים. מסיימים את המסלול על שפת נהר קטן המפלס לו דרך בין הסלעים, שלל צבעים משגע על רקע הפסגות החדות.
הפסגה מתעתעת בנו לעיתים מציצה לעיתים נחבאת בין העננים
ועוד מבט
פסגות חבויות בין העננים ומים זורמים
והנה נפתח מסך העננים
בדרך חזרה לעיירת הבוקרים נקר מנקר בעוז בגזע עץ
לאמות חביבות חולפות על פנינו
המלון אינו מספק ארוחת אך יש מטבח לשימוש המתארחים ואנו עורכים קנייה בחנות המקומית ונהנים מארוחת ערב טובה. העיירה קטנה, רחוב ראשי אחד, חלקו אינו סלול ורכבים חולפים מכסים אותנו בענני אבק. העיירה מזכירה את ערי המערב הפרוע שמרכבת הדואר החולפת פעם בשבוע מהווה את הקשר לציוויליזציה, נחמד. עדר סוסים דוהר ברחוב לפנים ומאחור גאוצוס השומרים שלא יסטו מהדרך. העיירה אקולוגית, בסופר אין שקיות ניילון ובמלון אנו נדרשים להפריד אשפה, כל הכבוד.
בוקר חדש ואביבי זורח על אל צ'אלטן. מכינים ארוחת בוקר וסנדביצים לדרך ויוצאים לטרק השני. צריך לעשות אותו בזריזות כי אחה"צ כבר נוסעים חזרה לאל קלפטה. כאוהבי חתולים אנו מוטרדים מאי הימצאותם של חתולים בערי ארגנטינה וכאשר מתגלה לעינינו חתול במלון, הוא זוכה למלוא תשומת ליבנו ואף למנה טובה של טונה. יוצאים לדרך אל לאגו טורה. הטרק מתחיל בעלייה לא קלה.
חולפים על פני עץ, שריד לחורשה נשרפה ע"י מטייל לא זהיר שזרק בדל סיגריה
רמת הניקיון בשמורה גבוהה מאוד ונדיר לראות לכלוך או שאריות שנזנחו. המטיילים אוספים הכל בשקיות ומחזירים לעיירה. הנוף משתנה לאחר העלייה, זוכים לתצפית על 2 קרחונים ועל הפיץ רוי. יורדים דרך יער שנראה מת לגמרי, אך כנראה ממתין לפריחה שתתפרץ בקרוב. הולכים לאורך נחל זורם. לאחר כ3 שעות של הליכה לא קלה, מקבלים את הפרס, אגם קטן שעליו צפים קרחונים שנפרדו מהקרחון הענק Glacier grande. המראה מעורר התפעלות רבה, אלו הקרחונים הראשונים שלנו בדרום אמריקה, היה שווה להגיע.
השבילים כאילו נחפרו על ידי המטיילים הרבים, כך שאין סיכוי לטעות בדרך
היער הממתין לפריחה
הקרחון
הנהר הזורם
האגם והקרחונים
ביס מקרחון אמיתי
הקרחון הגולש לאגם
פריחה ראשונה, כאשר אנו נהיה כבר בארץ תפרוץ ותצבע את היער הקרח
כך מסתיים עוד פרק במסעותינו, אנו חוזרים לאל קלפטה באוטובוס ומתכוננים למסע מרתק אל עולם הקרחונים ועל כך בהמשך.
כדי לראות את הרשומות האחרות על ארגנטינה, חפש את ה”קבוצה” ארגנטינה בצד שמאל של המסך וטייל בין הרשומות
לחלק הקודם http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2359957
