הטיסה מלה פאז ללימה חולפת מעל הרמות הגדולות של הרי האנדים, וכאשר המטוס עובר את הרי האנדים בכיוון מערב מתגלה ענן עצום לכל מלוא העין המכסה את אזור לימה למשך חודשים רבים בשנה, ללא אפשרות לקרן שמש לשזוף את פני העיר. לאחר הנחיתה נוסעים במונית מצוחצחת ומהודרת ומשלמים מחיר יקר של 60 סול ( בחזור נשלם רק 40). הנסיעה בלילה לאורך רחובות עמוסי תנועה מרומזרים ומודרניים, והכניסה למיראפלורס מגלה לנו שכונה ענקית ומודרנית. וילות לצד בתי קומות, כבישים נרחבים ומרומזרים, כוחות משטרה ומאבטחים בכמויות ובתים ממוגנים בגדרות חשמליות ובקוצי פלדה מאיימים. השכונה יושבת על צוק גבוה מעל פני האוקיינוס השקט,
הכביש העולה לשכונת מיראפלורס היוקרתית
כשלוש מאות מדרגות מפרידות בין פני הים והשכונה. אנחנו מתארגנים לשלושה לילות שהייה במלון קילרי הממוקם בקצה השכונה, דבר המחייב אותנו בצעדות ארוכות אל מרכז השכונה ובצעדה של כעשר דקות אל הקניון הצופה אל האוקיינוס השקט, לרקו מאר, ממנו נשקף נוף מרהיב. בקניון חנויות ומסעדות רבות אחת מהן ויולדינו תהיה עבורנו המקום הראשון בו נכיר את המעדן המקומי , הסביצה, פרי ים לא מבושל המטופל בלימון וברטבים ומלווה בבצל חי, ממש מעדן.
קניון לרקו מאר הצופה אל האוקיינוס השקט
מעדן מקומי הסביצ’ה
בבוקר הראשון צועדים על טיילת החוף לכיוון לארקו מאר, פארק האוהבים והגן המוקדש לזיכרו של יצחק רבין. טיילת החוף מלאה במטיילים, ברצים, רוכבי אופניים וגולשי סקייט בורד. ההליכה נמשכת ונמשכת אך מזג האוויר המצויין בשילוב הענן הקבוע הרובץ על העיר ואינו מאפשר לשמש להציץ, הופך את ההליכה לנעימה למדי, ולאחר שאנו מכבדים את זכרו של יצחק רבין ומצטלמים כשברקע פסל הנשיקה המוקדש לכל האוהבים, אנו חותכים אל לב העיר לכיוון פארק קנדי והשווקים הגדולים שלידו.
פסל הנשיקה בפארק האוהבים על הטיילת
ראשית נהנים מספל קפה טוב ואחר כך צועדים לאורך גלריית עבודות של אומנים מקומיים המתקיימת מידי שבת ורוכשים מספר ציורים למזכרת. ליד הפארק ממוקם שוק אוכל ערבי של שבת ואנו מסמנים לעצמנו להגיע אליו לאחר הקניות למנת שווארמה של צהרים.
גלריית אומנים בפארק קנדי
משם לא ארוכה הדרך אל שוק האינקה, השוק האינדיאני ומספר שווקים כולם צבעוניים ותוססים ומתמחים במכירת תיקים, תמונות, צעיפים אינדיאנים ומוצרי אלפקה במחירים לא זולים. היום הראשון מוקדש לבחינת ההיצע וסדר גודל של המחירים ואנו ממש שמחים שעשינו קניות בלה פז שם המחירים נמוכים משמעותית.
מבט מצוק מיראפלורס אל המסעדה המפורסמת שעל הפיר ואל גלי האוקיינוס
בערב מחליטים לבחון את מסעדת הסושי הידועה במזנון הסושי החופשי בארבעים סול לאדם, אך לעצמנו אנו מעדיפים להזמין פחות מתוך הנחה מוטעית שלא משתלם להזמין אכול כפי יכולתך. הארוחה בהחלט טעימה המנות צבעוניות וטעימות. מקנחים בגלידה בלארקו מאר וסוגרים את הערב.
יום המחרת מוקדש לקניות ילדים סבתא דודה חברים וכו צריכים גם הם להינות מטיולנו, נכון?
מי היה מאמין שאי שם במיראפלורס יעמוד פסלו של יצחק רבין ויצפה אל האוקיינוס השקט
בערב מחליטים סוף סוף להכיר את המעדן המקומי הסביצ׳ה, בוחרים במסעדת דל מאר המפורסמת ונוסעים לשם במונית כי היא מאוד רחוקה. לאחר שהגענו מסתבר שהמסעדה סגורה עקב חג מקומי, אכזבה רבה. כתחליף מחליטים לצעוד צעדה ארוכה לעבר הקניון בתקווה למצוא שם משהו מנחם. במסעדת ויולדיני המפוארת יש סביצה בתפריט, מזמינים מנה אחת של סביצ’ה ברוטב עשיר, עשויים מדג סול חי ומנת פסטה ירוקה יפיפייה וטעימה הטובלת ברוטב פסטו עשיר ולהרטיב את הגרון אין טוב מהמשקה הלאומי האלכוהולי פיסקו סאואר. הארוחה עונה על כל הציפיות ואנו מסוחררים מהאוכל הטעים ומה משקה החזק צועדים חזרה אל המלון.
בפרק קנדי מתקיימת תערוכה פתוחה של יצירות אמנים כתזכורת לנזק הגדול שאנו עושים לכדור
יום אחרון וללא צעדה טובה כבר אי אפשר וכך אנו יוצאים מהמלון ודוהרים במורד התלול אל הים. חוף הים אינו מלהיב השילוב של מזג האוויר המעונן תמידית, יחד עם החוף שקרקעיתו אבנים עגולות ולא נעימות לדריכה הופך את המקום לגן עדן לגולשים אך לא לרוחצים קונוונציונלים. צועדים עד המסעדה הממוקמת על המזח אשר בלילה נראית בוהקת ומוארת ומוקפת בים סוער. השומר אינו מאפשר לצעוד על הפיר לכיוונה ואנו מתפנים לכיוון מפלט הצונאמי שיוביל אותנו בשלוש מאות מדרגות אל מיראפלורס.
אחד מהשווקים הרבים והלא זולים (בהשוואה לבוליביה השכנה) במיראפלורס
וכעת לא נותר אלא לארוז ולפנות החדר וללכת , שוב ברגל לבחון מסעדה נוספת המתמחה בסביצ׳ה. הפעם הארוחה טעימה עוד יותר, מזמינים מנת טעימות עשירה לשניים המכילה סוגי דג ופירות ים בארבעה תיבולים שונים האחד טוב מרעהו פשוט תענוג לחייך.
טיול פרידה על החוף
על החוף מסומנים בבירור השבילים אל מפלטי הצונמי
קורמורנים צופים אל האוקיינוס הסוער
על הטיילת פסל בתולה קדושה רבים עוצרים לידו לתפילה קצרה
מנת פתיחה מרהיבה שמתלווית לסביצ’ה על חשבון הבית
כך נשמר בטחונה של השכונה היוקרתית
וכך מסתיים ביקרנו בפרו ובבוליביה בטעם טוב ובתקווה להינות בשנה הבאה מטיול גדול ומרתק.
כדי לקרוא את הרשומות האחרות על טיולנו זה היכנס ל”קבוצה” – “פרו” או “בוליביה” ועבור בין הרשומות