לאחר הביקורים בשווקים, בפוטסדאם, בפארקים ועוד הגיע הזמן לסכם, עם מבחר צילומי רחוב מהעיר ברלין. נאמר לי מזרח ברלין מתפתחת היום יותר מהמערב בגלל שיש שם יותר אפשריות בניה ובתים נטושים שניתן להרוס ולבנות חדשים במקומם. אולי זה דמיוני המפותח, אך נראה לי שמבנה זה זכה לתוספת קומה ומעלית חיצונית.
חנות להשכרת דיסקים מעוצבת בכחול
פשוט לקנא, איזו רשת תחבורה עניפה. מימין הרכבת הקלה ה S Bahn, משמאל החשמלית, לפנים הרכבת התחתית הU Bahn, ויש רשת אוטובוסים עניפה, ורכבת מהירה שחולפת במספר תחנות מתחת לקרקע, ודרכים לרוכבי אופניים, ואין פקקים (אני לא ראיתי, וככה מספרים). יש כרטיס בודד, ויש כרטיס יומי ויש כרטיס תקופתי, וסטודנטים נוסעים חינם ובסך רשת תחבורתית נהדרת.
תחנת Eberswalder Stra, על קו 2 של ה U Bahn. התחנה נבנתה מקונסטרוקציית פלדה, על עמודי בטון. תוכננה ע"י אלפרד גרננדר. היא נפתחה בשנת 1913, תחת השם Danziger Strasse. נסגרה בחודש האחרון למלחמת העולם השניה, כאשר ברלין הופגזה קשות. בחלוקת ברלין התחנה השתייכה לסקטור הרוסי ונקראה Dimitroffstrasse, על שם מנהיגה הקומוניסטי של בולגריה גיאורגי דימיטרוי. את השם הנוכחי קיבלה התחנה ב1991 עם איחודה של גרמניה.
התחנה הזו התפרסמה בזכות הדוכן של Konnopke, המוכר נקניקיות מפורסמות בשם Currywurst, אהבת הגרמנים לנקניקיות מפורסמת וידועה. אך התוספת של הקארי, כך סיפרו לנו, היא תוצר של הכיבוש, כאשר הבריטים הביאו את תבלין הקארי (ההודי במקורו) שאומץ על ידם בימי האימפריה הגדולה. ליד הדוכן משתרך תמיד תור גדול.
איש הרובוט - בכל יום א' ניצב בכניסה למאואר פארק, ומציג את הרובוט המוזר שלו הבנוי על עגלת סופר מרקט.
על השמחה הרבה השוררת בפארק כבר סיפרתי, אז הנה להקת הבנות המרקדת בכיף לצלילי התופים של המתופף הנסתר מעין.
בדרך לבית העלמין היהודי שדרת עצים עם פירות עגולים מוזרים. אולי זה עץ התרזה (לינדן - או ליים באנגלית). ברובע מיטה יש שדרה מאוד מפורסמת Unter den Linden , על שם העצים הצומחים בה, המטילים צילם על כל השדרה) .
ועוד רחוב צבעוני בדרך לבית העלמין אולי Oderberger str.
והכנסיות הבלתי נמנעות, אשר מחרידות את הדממה של ימי א' בצלצול פעמוניהן
בית העלמין היהודי. קבורים כאן הצייר מקס ליברמן, והמלחין מאיירבר, ואחרים. נפתח בשנת 1827. המקום חולל חלקית ע"י הנאצים.
לצערנו המקום סגור בימי א' ורק פיסה קטנה מהשטח ניתנת לצילום ולהסתכלות מבחוץ.
באחד השווקים, עומד דוכן ומוכר אותיות של סדר דפוס, פעם השתמשו באותיות אלו להדפסת עיתונים וספרים.
החצר הפנימית. אינני יודע אם כל הבתים נבנים מסביב לחצר פנימית, אך יש רבים כאלה. החצר הפנימית היא המקום בו מרוכזים פחי האשפה, לנייר, לפלסטיק, לזכוכית, למתכת, לאשפה אורגנית, לפלסטיק ועוד. כאן גם קשורים זוגות האופנים של הדיירים.
בבית החדש של הבן נבנה על גבי בונקר ממלחמת העולם השניה. אפילו דלתות הפלדה האטומות עדיין כאן. מצמרר.
עוד צילום שצד את עיני באחד השווקים. אני מקנא באמנים היצירתיים הללו שהופכים כלים שימושיים למיצג.
בעצם גם אני עשיתי אחד כזה, האופניים על צמרת העץ.
