אז הבדיחה כבר הסתיימה בפרק הקודם ואפשר להמשיך בעניינים.
שני כלבי מתכת אימתניים בדרך אל בית הכנסת
סיימנו את הפרק הקודם בצעידה מהכנסיה לבית הכנסת, הגדול באירופה. מסתבר שבית הכנסת הוא רפורמי. אפילו עוגב יש בו. בחצר בית קברות בו קבורים בקברי אחים יהודי הונגריה שנרצחו ע״י הנאצים ומשתפי הפעולה, לאלו שזוהו יש אבני זיכרון. בחצר פסל מתכת מדהים של ערבה בוכיה כאשר על עליה חקוקים שמות הנספים.
בית כנסת מדהים מבפנים ומבחוץ
מלפנים ומאחור
בחצר קבר אחים בו קבורים חלק מהנרצחים בשואה, יש גם לוח זכרון לחנה סנש.
עץ הערבה הבוכיה, על כל עלה חקוק שם של יהודי מבודפשט שנספה
ממשיכים לעבר השוק המקורה , במטרו, השוק גדול וצבעוני ומלא כל טוב. זמננו קצר מבטיחים להגיע מחר ובינתיים סועדים ליבנו בדוכנים בפלצינטה ממולא בעוף ובקישוא ממולא, לקינוח מעדן שנקרא לאגוש, מתוק וטעים.
להיט קולינרי לאנגוש, אי אפשר לעצור את השחיתות
בערב נוסעים לאופרה, לצפות בבלט שילגיה ושבעת, מקומות טובים, הורים ילדים וגם סבתות וסבים ממלאים את האולם. הבנים בבגדי חג והבנות לבושות כנסיכות.
גרם מדרגות מפואר באולם האופרה
אולם מרהיב ביופיו
לאחר הבלט מנסים להגיע לקפה ג׳רבו, מגיעים בתשע העסק כבר סגור. ממש ליד על שפת הדנובה ברחוב ויגאדו מסעדה ענקית הומה אדם DUNACORSO, מתיישבים ומיד זוכים ליחס וטיפול. שניצל עגל ענק וספגטי עם חיות ים לצד כוס בירה ענקית. מצויין. בינתיים צופים בדנובה הגואה. הכבישים היורדים אל הדנובה מוצפים והדבר מהווה אטרקציהלתיירים ומקומיים כאחד.
בארוחת הבוקר פוגשים זוג קשיש מהארץ שהגיעו לבית מלון באי מרגיט, לצורך טיפולים, ולאכזבתם פונו מהמלון עקב השטפונות הקרבים. מעניין שגם להגעת השטפון יש תחזית, ולא נראית התרגשות בקרב האחראים.
הדנובה העולה על גדותיה
היום מוקדש לבודה ומתחיל בטיפוס מייגע עד המצודה , כאשר בדרך נחשפים לנופי הדנובה והמבנים ההיסטוריים שלגדותיה.
מיכל כרגיל טסה בעליה ואני נגרר אחריה
הנוף ממעלה המצודה שווה את הטיפוס. יש המגיעים באוטובוס מטיילים עד למעלה.
יורדים לכיוון מרחצאות גלרט , נכנסים מצלמים מבררים עלויות אך לבסוף מוותרים מחוסר זמן. העיר מרתקת ויפה ונדרש זמן רב כדי לתייר בה.
מרחצאות גלרט המפוארים
משם בחשמלית לכיוון ארמון המלך, שנמצא בראש גבעה צופה לדנובה. מהכיכר עולה פוניקולר לארמון. הנופים מלמעלה מושכים לצלם עוד ועוד וגם הארמון המעוצב ושפע הפסלים מושכים את עדשת המצלמה.
הפוניקולר העולה מכיכר אדם קלרק
ארמון בודאווארי המפואר
ממשיכים לכיוון כנסיית עם גגותיה הצבעוניים המרשימים ולעבר מצודת הדייגים המרהיבה שגם ממנה תצפית לכיוון הדנובה וגם לאי מרגיט. מסתובבים הסימטאות בין הבתים הצבעוניים, ועוצרים לקרםשניט מופלא בקפה RUSZWARM. יורדים באוטובוס קטן לכיוון קניון ממותה, שם קונים מתנה לקטנצ׳יק, ואני חוגג על נקניקיה רוויית חרדל הכלואה בין שתי פרוסות לחם, הנאה צרופה.
כנסיית מטיאוס מאחוריה מצודת הדייגים
הנוף ממצודת הדייגים, ברקע הפרלמנט
קרמשניט סוף הדרך אצל RUSZWARM
לקראת ערב מחפשים את המסעדה הנבחרת באמצעות טריפאדוויזר ובוחרים במסעדת מנזה, הממוקמת ברח פרנץ ליסט בתוך שורת מסעדות ובתי קפה בין עצים גבוהים ובאוירה נפלאה. איך שהוא מצליחים לדחוק אותנו לשולחן קטן מחוץ למסעדה ההומה ואנו נהנים מסטיק פילה ומתבשיל בשר הונגרי עם אטריות תוצרת המקום. מצויין.
יום אחרון בעיר המופלאה, יוצאים לכיוון האי מרגיט, צועדים עד אמצע הגשר ממנו יורדים אל האי, אך האי חסום לכניסה. עקב ההצפות.
אטרקציה הונגרית, הדנובה העולה על גדותיה
הכניסה לאי מרגיט המוצף חסומה ע"י שוטרים
חוזרים לכיוון השדרה הגדולה ונוסעים בה בחשמלית עד למוזיאון לאומנות שימושית ודקורטיבית. ראשית מתלהבים מהבנין הנחשב לאחד המבנים היפים בעיר, ובעינינו אכן זה כך.
מבנה המוזיאון לאמנות שימושית ודקורטיבית
לאחר מכן נכנסים למוזיאון בו מתקיימות ארבע תערוכות מעניינות, עבודות העיצוב בחימר מדהימות אך גם האוספים האחרים מעניינים ובהחלט היה כדאי לבקר.
טיולנו מסתיים בקניון ארנה הקרוב למלון. משלימים קניות בעיקר עבור תינוקי, קצת מצרכי מזון לקחת הביתה ובכך מסתיים טיולנו הראשון בבודפשט.
תמונות של עבודות קרמיקה מהמוזיאון יעלו בקרוב.
לסיכום: עיר מרהיבה ביופיה, נוחה מאוד לטיול, ותושביה אדיבים ונעימים וחלקם הגדול שולט באנגלית. לעיר תחבורה ציבורית נהדרת. שלושה קווי מטרו ואוטובוסים וחשמליות המכסים את כל העיר ובזמני המתנה קטנים .
המסעדות ברובן זולות יותר מהמסעדות בישראל ורוב הארוחות שאכלנו היו מוצלחות . אהבנו את האזור של רח פרנץ ליסט על שפע מסעדותיו ובתי הקפה. גם שעת הסגירה מאוחרת יותר והמקום הומה אדם. המים המינרלים זולים משמעותית מאשר בארץ.
ולסיום תודה רבה לשמוליק שהדרך אותי בנפלאות בודפשט, כך שכאשר הגענו לשם כבר הרגשנו בבית.
