גיבושון באזור טביליסי

יצאנו בחודש יוני לגיבושון בטביליסי והאזור, מאורגן על ידי מקום העבודה. בחירת המקומות בהם סיירנו לא הייתה בידינו ולמרות זאת נראה שבהחלט ניתן ללמוד על האפשרויות הגלומות בביקור בטביליסי והסביבה הקרובה.

היום הראשון החל בטיסת בוקר שנחתה בטביליסי כבר בסביבות 10:00, כך שהתאפשר למרות העייפות לנצל את היום במלואו. האוטובוסים מסיעים אותנו בסיור שנקרא פנורמי אל העיר העתיקה ליד המצודה בה ניצב לתפארת פסלו של המייסד, המלך Vakhtang Gorgasali. מקבלים כשעה להסתובב או לאכול באזור.

המסעדה המומלצת MACHAKALIA ממוקמת במיקום מרכזי מול הפסל מעבר לנהר, מסעדה יפה שרות לא נחמד ואוכל בסדר, לא יותר. הבירה המקומית מצויינת, ואל תזמינו סודה יש לה טעם של סודה לשתיה.

לאחר הארוחה נוסעים לקתדרלה המפוארת סמבה מושב הפטריארך, מבנה מרשים, חדש ממוקם על שטח ענק, ראוי לביקור קצר.

משם בנסיעה לעבר מלון HUALING המפואר הצופה אל הכפר האולימפי בו התקיימה אולימפיאדת הצעירים ב2015, שניהם נבנו על ידי ובבעלות סינית. בדרך צופה אל האגם אנדרטת ברונזה ענקית ומרשימה שאת שמה שכחתי ומידע אצטרך לספק בהמשך. המבנה עשוי עמודי ענק עליהם לוחות ברונזה המתארים אירועים היסטוריים. שמו של המונומנט האדיר והמרשים The Chronicle of Georgia. נראה שאינו ממש מתוייר, וחבל משום שמונומנט אדיר זה צריך להיות בין המקומות המתויירים ביותר. האמן הינו Zurab Konstantines, אמן ידוע ומוכר בעולם.

המונומנט משלב סיפורים על מלכים וגיבורים גאורגיים עם סיפורים מחיי ישו.

מגיעים למלון 5 כוכבים המפואר ומקבלים חדרים.שלנו צופה אל הכפר האולימפי, שהפך אחרי שהסתיימה אולימפיאדת הצעירים, לאזור מגורים איכותי.

בערב יוצאים במונית (חיסרונו המשמעותי של המלון הוא המרחק מהמרכז). הנהג כמובן אינו דובר את השפה ורק באמצעות המפה אני מראה לו לאן להגיע. מחירי המוניות זולים, והומלץ לנו מספר פעמים לסגור מחיר לפני הנסיעה ולוודא היטב שהנהג הבין מה היעד. היעד שהומלץ לנו להגיע אליו הוא שדרות רוסטאוולי “השאנז אליזה” של גאורגיה (ממש לא), צועדים, מתרשמים ממספר מבנים מוארים, לא מוצאים מסעדה ראויה, חוזרים לכיכר החרות. (מאז בניית הכיכר, בתקופת האימפריה הרוסית, יחד עם שדרות רוסתוולי, התרחשו בכיכר זו ציוני דרך חשובים שעיצבו את ההיסטוריה של גאורגיה, ביניהם: ההפגנות שהביאו להחלטה של הממשל הסובייטי בגאורגיה להכריז על עצמאותה של גאורגיה, אירועי מהפכת הוורדים שהביאו להפיכה בשלטון ללא שפיכות דמים, הפגנות האופוזיציה בגאורגיה בשנת 2007 שהביאו לבחירות חדשות בינואר 2008 ועוד – באדיבות ויקיפדיה), ומשם במונית לבר של המלון להנות מכוס בירה גאורגית טובה.

בוקר היום השני מוקדש (לאחר ארוחת בוקר5 כוכבים) להעמקת ההיכרות עם העיר. נוסעים באוטובוס לפארק Mtatsminda Park, שנמצא בנקודה העליונה של הפוניקולר (עדיף להגיע עם הפוניקולר), נקודה שנהדר להשקיף ממנה מגבוה על העיר הענקית, ולקבל הסבר מהמדריכה. חבל שאין זמן לשוטט ולהינות מהפארק הענק.

משם יורדים שוב לעיר העתיקה מטפסים לפסלו של המייסד, המלך Vakhtang Gorgasali, מעל הנהר, ומשם חוצים את הגשר לתוך העיר העתיקה.

עוברים ליד המרחצאות העתיקים, האזור שבגללו לפי האגדה הקים המייסד את העיר, לאחר שפסיון שצד נפל למי המרחצאות וכשהגיעו אליו שליחי המלך כבר היה מבושל. לצד המרחצאות קניון קטן וצר מימדים ובסופו מפל.

משם צעדה קצרה אל בית הכנסת היהודי המרשים, שעשרות רבות של שנים לא חסר בו מניין. מקבלים הסבר מהגבאי ותמורת תרומה של מספר לארים מקבלים אסופת גלויות של בית הכנסת.

מבית הכנסת ממשיכים לכיוון גשר השלום, השונה מאוד מסביבתו, מודרני וצבעוני, ובלילה מואר באורות צבעוניים.

בדרך לגשר חולפים ברחוב EREKLE, רחוב מוצל מלא מסעדות ומסמנים אותו לבילוי הערב. מגשר השלום חולפים ליד הרכבל, שעולה לאזור בו ממוקם הפסל הענק של אמא גאורגיה.

הדרך חזרה למלון עוברת על יד האיסט פוינט, אחד הקניונים הגדולים, שם אנו יורדים, לעשות קצת שופינג, וחוזרים למלון להתארגנות ליציאה בערב.

פסל הברונזה ליד הרכבל

בערב, שוב במונית, נוסעים לגשר השלום משם בהליכה קצרה לרחוב EREKLE שאותו סימננו מראש לארוחת ערב. המקום מואר מוסיקה חיה מנוגנת. המסעדה שבחרנו FRIENDS HOUSE, רוב המנות שהזמננו גדולות וטעימות, מנה אחת בשרית ממש לא טעימה (ישן או מקולקל), כאן שלא כמו בישראל זו בעיה שלנו, לא מחליפים, אז מזמינים עוד מנה ושוכחים מהעניין(אל תזמינו בשר). לאחר ארוחה הולכים ברגל לרכבל שפתוח עד 2300, מלמעלה נוף של העיר המוארת, וכברת דרך קצרה אל אמא גיאורגיה הענקית, המנופפת בחרבה. אפשר לרדת כל הדרך חזרה ברגל.

היום השלישי יוצאים לטיול שהזמננו מהארץ מחברת דורון טרבל. טביליסי - קאחתי - סיגנרי - חבל היין : להלן התיאור מתוך הפרוספקט – הבוקר נצא לטייל בחבל היין "קאחתי" הממוקם באזור המזרחי של גאורגיה עתיר בגפנים ויקבים. ניסע בדרכי עפר דרך כפרים שתושביהם חיים כמו לפני מאות שנים. ככל שיותיר הזמן נבקר באחד מבתי הכפר לחוות חוויה אותנטית זו.

 קיים מחקר ארכיאולוגי המציג עדויות לקיומה של תרבות יין בגאורגיה לפני 7000 שנה. רבים מאמינים כי המילה האנגלית “wine“ נגזרת מן המילה הגאורגית “gvino“. היין ממלא תפקיד מרכזי בטקס הכנסת האורחים הגאורגי ומשמש כסמל לידידות.

 נבקר בעיירה ציורית מדהימה ששמה "סיגנארי", אשר שוחזרה לאחרונה וידועה כ“מלכת היופי“ של העיירות בגאורגיה. עיירה זו הממוקמת על פסגת גבעת "קאחתי" מסוגרת בחומות המגן הארוכות הסובבות אותה. החומות נבנו בימיו של המלך ארקלה השני במחצית השנייה של המאה ה-18. לאורך החומה 26 מגדלים הנקראים על שמם של כל אחד מכפרי הסביבה. המקום שימש בעבר כמקום מפלט. מהעיר נצפה לעבר נופים נהדרים של עמק "אלאזאני" והרי הקווקז הגבוהים.

בשעות אחר הצהריים, נאכל ארוחה גיאורגית טיפוסית שכוללת יין שיוצר בייצור ביתי.
 נשתה כוס לחיים בהנחיתו של “הטמאדה“ ונלמד את מנהגי השולחן הגאורגי. (הקבוצה הקטנה שלנו שכללה 10 חברים, הסתפקה בטעימות של יין וצה צה, לחם שהכננן, גבינה, תותים לבנים מהעץ). נצפה בתהליך האפייה של ה“פורי“ הלחם הגאורגי ובתהליך הכנתו של הממתק הגאורגי “צורצחלה“ העשוי מאגוזי מלך העטופים במרקחת ענבים.

המשפחה הגיאורגית, 4 דורות בבית אחד, היו מאוד חביבים, בחצר הסתובבו תרנגולות כלבי ציד, ואפילו עגל בן יומו. האלכוהול זרם בנדיבות והיה ממש נחמד ונעים. לסיום עצרנו ביקב מקומי לטעימת יין וקניה בנוסף ליין והצה צה שכבר קנינו אצל האיכרים.

חזרנו למלון והתארגננו לערב גיבוש שהתקיים במסעדה גדולה, עם המון אוכל מקומי ויין, הנעימו את זמננו בשירה ובריקודים מקומיים. ולבסוף התקיים ערב ריקודים.

יום רביעי ואחרון לטיול, יוצאים ב1000 לאחר ארוחת בוקר טובה לכיוון צפון מזרח למצחתה, הבירה העתיקה של גאורגיה,מבקרים במנזר ג'ווארי הבנוי על גבעה בשולי מצחתה. מבקרים בכנסיית סווטיצחובלי, מהמאה ה11, מושב הארכיבישוף. בעיר המון דוכני מזכרות ואוכל.

עולים צפונה בדרך הצבאית, דרך נוף יפה, החולפת ליד האגם המלאכותי הגדול זינגוולי. עוצרים לביקור במצודה העתיקה אנאנורי מהמאה ה17,

ומסיימים בעצירה ליד התמזגות הנהרות ארגווי השחור והלבן, מצלמים את הזרימה בטרם מצליחים זרמי המים שוני הצבע להתאחד.

כדאי לציין שהיה יום נחמד, אך מתיש בגלל שמתוך כשבע שעות טיול, כחמש שעות ויותר היינו בנסיעה באוטובוסים עם מערכת מיזוג לא אופטימלית. עצתי למטייל המגיע לגאורגיה לבלות לא יותר מיומיים בטיבליסי ולצאת מיד לטיול מרתק אל הקוקז הגבוה.

בדרך הארוכה חזרה, עוצרים בקניון east point להשלמת קניות (יש סופר ענק), וממשיכים נמל התעופה.