יומנו השני מתחיל כמובן בארוחת בוקר במלון, בגטים, קרואסונים, גבינות ועוד, הקפה מאכזב, לא נורא הבאנו את שלנו מהבית. מתחילים בצעדה לכיוון אתר הממוקם במרחק לא רב ממלוננו.

במפה חלקו הראשון של היום.

השדרה הנטועה (Promenade plantee), במקור מסילת ברזל של רכבת פרברים עילית, אשר הופסק השימוש בה, אשר יבלה ייעוד חדש והפכה לשדרה עילית הצופה אל הרחובות הפריזאים השקטים, מתחת לשדרה נמצאת שרשרת חנויות יוקרתיות המוכרות אופנה, אמנות ועוד (Viaduc des Arts).

המלון שלנו ממוקם ליד תחנת המטרו Ledru rollin, משם צועדים רגלית אל השדרה, חולפים על פני החנויות שעדיין ריקות מקונים, ומוצאים נקודת עלייה אל השדרה.

הנטועה היפה, בה שבילי הליכה, בין עצים ופרחים. מנקודת העליה ניתן לצפות ב12 עותקים גדולים של פסלו של לאונרדו דה וינצי, 'העבד הגוסס', המוצבים על גג תחנת משטרה.

מתחילים לצעוד על שביל ההליכה לכיוון מזרח

מדשאות, ועצים פורחים

והרבה צועדים ורצים. מזג האויר מעט עגמומי לעומת אתמול, וקריר, אך בהחלט מאפשר צעידה ארוכה. אורך השדרה להבנתי הוא כארבעה ק”מ

והיא משתלבת עם גנים באזור

זכינו לפריחה יפה, הן על העצים והן בשולי הדרך

האם זו פריחת הדובדבן? אשמח לקבל התייחסות

גם רוכבי אופניים חולקים איתנו חלק מהשדרה במסלול נפרד.

אנחנו נפרדים מהשדרה היפה בגני ניולי, ויורדים אל הרחוב, מבקשים מGoogle maps לאתר עבורנו את תחנת המטרו הקרובה ובינתיים נהנים מהנוף העירוני,

מתחנת Daumesnil (בכיכר מזרקה מוקפת אריות),

ממשיכים במטרו לגני לוקסמבורג

לפני שנכנסים לגנים המפוארים, המאוד אהובים על הפריזאים יושבים לקפה וקרואסון של בין בוקר לצהרים.

על הגדר המקיפה יש תערוכה של צילומי טבע מפסגות הרריות

הגנים היפים מלאים מונומנטים, עצים ופרחים ואפילו מושב הסנט נמצא כאן

הארמון נבנה ב1624 עבור אלמנתו של המלך אנרי הרביעי. שלא זכתה להתגורר בו זמן רב והוא זכה לשמש ככלא ולאחר מכן כמושב הסנט. בבריכה הגדולה משיטים ילדים סירות מפרש, שאינן מתהפכות,ומצויידים במקל הם הודפים אותן למרכז הבריכה.

מזרקת מארי דה מדיצי

צועדים לעבר בניין הפנתיאון העובר שיפוץ, שם קבורים בין היתר מארי קירי, וולטר, אלכסנדר דיומא ועוד רבים וחשובים.

משם בשיטוט חסר תכלית {תענוג) בסימטאות הרובע הלטינית מגיעים אל גדות הסיין ומביטים מהצד אל כנסיית נוטרה דאם. לא נכנסנו כי היינו מספר פעמים, בהחלט שווה ביקור.

חזרה לסימטאות המלאות תיירים והמון מסעדות ובתי קפה,

אנחנו בוחרים בשווארמה

ומשם חזרה אל גדות הסיין מלווה בשיטוט בגדה צפונית, מגיעים למטרו וחוזרים למלון להתארגן לערב

הערב לא מתוכנן, מחליטים להתחיל בחנות דיסני בשאנז אליזה, ומשם לכיוון מגדל אייפל. כשיש שני זאטוטים בארץ, שאמנם לא שואלים 'סבתא וסבא מה הבאתם לנו?', מרגישים חובה נעימה להביא משהו מיוחד. החנות, נראה לי שהצטמצמה מאוד מהביקור הקודם לפני כהרבה שנים, אבל עדיין מושכת מבקרים רבים.

עם הרכישות יוצאים אל העיר המוארת, וכאן עושים סוג של טעות בשיקול דעת, ומתיישבים בקפה Fouquets לכוס קפה ועוגה. בית הקפה המפואר שוכן בשדרה הרחבה והמפוארת, ואנו מוצאים שולחן על המדרכה, במקום המעניק לנו את הזכות לצפות אל העוברים והשבים. נדמה לי שבתפריט כתוב שעלות הקפה היא 10 אירו, נורא, אבל כבר התיישבנו וזכינו באפשרות לתצפת. קפה לא משהו וגם העוגה לא מי יודע מה. אבל המחיר 46 אירו, נראה מוגזם להחריד. יכולנו למצוא דרכים טובות יותר להשקיע בפריז.

כעת נותנים את רשות ההובלה לGoogle maps ומבקשים שיובילנו בבטחה אל מגדל אייפל. הליכה נעימה של כ25 דקות ואנו מגיעים אל מלוא הדרו, מתהדר בזוג זרקורים כחולים הפולחים את שמי הליל ואלפי נורות.

מצטלמים מצלמים ומתפעלים, תחילה מהצד של ארמון טרוקדרו ואחר כך חוצים את הסיין, אל הפלא עצמו. בהחלטה רגעית הולכים לקופות, אין תור בכניסה בשעה כזו. המעלית מעלה אותנו אל הקומה הראשונה, לסיבוב תצפית ראשון, המראה נפלא שובה את העין, ומחזק את התלהבותנו מהעיר.

למעלית השניה כבר מצפה קהל גדול המובל אליה דרך מבוך של ברזלים. עניין של כחצי שעה. מלמעלה מרשים עוד יותר ומומלץ לכל מבקר. חלק מהדרך מטה אנחנו עושים ברגל במורד מדרגות אין סופי, ומגיעים למעלית המורידה אותנו בתוך רגל המגדל אל הקרקע.

משם אל תחנת המטרו Ecole militaire מהלך של כק”מ אחד דרך הגנים הנראים בטוחים להליכה בלילה כמו ביום. עוד יום נפלא בעיר האורות הסתיים.